נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
שנים רבות לפני שהתוודענו לחבילות הנופש ליער השחור בגרמניה, טעמנו את עוגת היער השחור, שמקורותיה לא לחלוטין ידועים; מה שכן ידעו הוא שאת העוגה הזו הביאו לארץ עולים שהגיעו מווינה לפני קום המדינה, והם שחשפו אותה לקהל המקומי. עוגת שכבות הטורט רבת הרושם הזו, עם סימן ההיכר של דפנות שבבי השוקולד ומלית הדובדבנים, הייתה הכיבוד החגיגי ביותר של כל יום הולדת מושקע בזמנו, וחזרה בימינו לככב בגרסאות משודרגות גם במסעדות שפים.
ישנם סוגי עוגות שלעולם לא נפסיק להכין, ועוגת רולדה היא בהחלט אחת מהם. פשטות ההכנה, המרקם והטעם הנפלא של העוגה הזו פשוט ממכרים, אז אם מתחשק לכם להפתיע את בני המשפחה והחברים בעוגה שלעולם לא נס לחה, הפשילו שרוולים, עקבו אחר ההוראות במתכון הקל שלפניכם והכינו רולדת שוקולד וניל.
הרבה לפני הפופולריות של הקינוחים האישיים, בעידן בו היינו צריכים לחלוק את רוב הדברים שלנו עם אחרים, עוגת הסברינה תמיד הייתה כזו שנמכרה כמנה אישית והייתה נחשבת לפינוק המושלם. הסברינה שמגיעה מצרפת ונקראת גם "באבה או רום" איננה עוגת ספוג, אלא בצק שמרים ספוג בסירופ רום מתוק וממולא בקרם קצפת, עם עיטור מסורתי של דובדבן מסוכר בקודקוד. אחרי שנים בהן הקינוח הזה קיבל שם מיושן וקיטשי, הוא חזר ובצדק, להיות מבוקש במיוחד על ידי הקהל הישראלי.
עוגת השוקולד החמה הייתה ספינת הדגל של כל תפריט קינוחים בבתי הקפה של שנים עברו, ולכן אי אפשר היה לחמוק ממנה. בגרסאות עכשוויות אנו מכירים את הפונדנט עם השוקולד הניגר מתוכו, אך עוגת השוקולד החמה, הקלאסית והמנחמת, הייתה עם בסיס "בוצי" בלבד, ועשתה את רוב הרושם שלה בזכות תוספות הגלידה, הקצפת ורוטב השוקולד שהיינו מקבלים איתה. בעזרת המתכון הבא תוכלו לשחזר את החוויה הנהדרת ההיא:
את נשיקות המרנג אתם בטוח מכירים! הן פריכות, אווריריות, קטנות, בדרך כלל צבעוניות וכל ביס בהן גורם לפרץ רגשות מתוק בגוף, כאילו קיבלתם נשיקה מאדם אהוב.
אופן ההכנה שלהן פשוט למדי - מכינים אותן ממעט מאוד מרכיבים, אך זמן האפייה ארוך ותופס את התנור לכמה שעות טובות ומצריך הרבה סבלנות. המרנג מתאים לאפיית נשיקות, בסיס עוגיות, עיטור מאפים ועוד...
סביבת העבודה: חייב לעבוד בסביבת עבודה נקייה ויבשה לגמרי, אפילו כמות קטנה מאוד של שומן כמו בחלמון עלולה להרוס את המרנג.
חלבונים: כאמור, המרנג נהרס אם נכנסת אליו אפילו טיפת שומן, לכן חשוב מאוד להפריד בין החלמונים לחלבונים ולדאוג שלא תישאר טיפת חלבון. בשל העובדה שקל יותר להפריד ביצים כשהן קרות אפשר להפריד מראש, ולשמור עד שיגיעו לטמפרטורה הרצויה. אם החלטתם להשתמש בכל זאת בחלבונים קרים האריכו את משך ההקצפה.
מלח: הוספת המלח מאזנת את הטעמים, אפילו כמות קטנטנה מועילה בצורה גדולה.
צבעי מאכל או טעם: עדיף להשתמש בצבעי מאכל מג'ל או אבקה מאשר בצבעי מאכל נוזליים, כיוון שאלו חזקים יותר. מוסיפים את צבעי המאכל בכמות קטנה (כמה טיפות) ורק לאחר סיום תהליך ההקצפה, מערבבים קלות עם לקקן בתנועת קיפול, ולא במיקסר. אפשר גם להוסיף תוספות שאינן שומניות (כמו קפה), אך לא ממרח שוקולד, שהוא בדרך כלל שומני ועלול להרוס את ההקצפה.
זילוף: מעבירים את המרנג לשקית זילוף ומזלפים מיד על תבנית עם נייר אפייה. שימו לב! אם תמתינו המרנג יאבד את המרקם היציב ויהפוך לנוזלי ובלתי ניתן לזילוף ועיצוב. כמות הנשיקות שתצא לכם תלויה בגודל הזילוף ובצורת הצנתר (פיית הזילוף) שתבחרו. אין ברשותכם שקיות זילוף? גזרו קצה שקית וזלפו, או העבירו תלוליות בעזרת שתי כפיות, צרו צורה מעניינת או שטחו.
אפייה: תהליך האפייה הוא למעשה ייבוש עדין של החלבונים. מומלץ לעשות זאת על הגדרת טורבו בתנור, בטמפרטורה יחסית נמוכה, כיוון שטמפרטורה גבוהה מידי עלולה לגרום לנשיקות להישרף. אפו במשך כ-3 שעות לנשיקות קטנות, ולפרק זמן ארוך יותר לגדולות. כאשר הן מתנתקות בקלות מנייר האפייה, סימן שהנשיקות מוכנות.
אחסון: לאחר צינון קל של הנשיקות (מומלץ להקפיד על כך כדי שלא תצטבר לחות שתרכך אותן), מומלץ לשמור אותן בקופסה אטומה, במקום מוצל ויבש ולא בתוך המקרר, אבל כן מותר להקפיא.
היום אנחנו קוראים להן בשמות מפונפנים כמו פרופיטרול או אקלר - בגרסה המוארכת - אבל עשורים רבים לאחור, הן פשוט היו פחזניות. את הבצק הרבוך אימא הייתה מכינה בדרך כלל ביום שישי על הכיריים, וממלאה לאחר מכן את הפחזניות האפויות בקצפת עם אינסטנט פודינג וניל, מבלי שרובנו שמענו עדיין על קרם פטיסייר. הטעם היה נפלא, והנוכחות של הפחזניות בבית הזכירה שסוף סוף השבת הגיעה ואיתה הפינוקים המתוקים של סוף השבוע.
הפופולריות של פאי הפקאן, שהיה מוגש כפרוסות משולשות במיטב בתי הקפה בישראל בשנים עברו, היא כנראה עדות לחיים שהיו כאן טרם עידן השפע - בהם אגוזי הפקאן היו מצרך יקר ולא נגיש לכל, ולכן נחשבו לפינוק אמיתי. הקינוח, שמקורו במטבח האמריקני, הוא עשיר, דחוס ומתוק כמובן ויעורר בכם גל של נוסטלגיה נפלאה עם הביס הראשון.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: