אנשים רבים מפחדים משינוי קידומת, בין שמדובר במעבר מגיל 30 ל-40 ובין שמדובר במעבר מגיל 50 ל-60, אבל מה שצריך לזכור הוא שלכל גיל יש יתרונות ודברים שמהם אפשר ליהנות, אפילו לגיל 70! השיר המקסים שלפניכם מציג טענה זו בצורה שנונה ומשעשעת במיוחד, שאין ספק שכל אחד מבני גיל הזהב יזדהה עימה. אתם מוזמנים לקרוא וליהנות מהחרוזים ומחידודי הלשון שבשיר הזה ולשלוח אותו לכל חבריכם שיזדהו עם המחשבות והמצבים המתוארים בו היום או בעתיד הקרוב... קריאה נעימה!
שִׁבְעִים - יֹפִי שֶׁל גִּיל
מאת: דוד אשל
שִׁבְעִים הוּא יֹפִי שֶׁל גִּיל
לַכֹּל שֶׁקּוֹרֶה, הָאָדָם כְּבָר רָגִיל
וְאָדָם בְּגִיל זֶה כְּבָר מַחְכִּים
הוּא עָבַר כְּבָר דַּי וְהוֹתֵר נְזָקִים,
לֹא נִתַּן בֶּן שִׁבְעִים לְהַפְחִיד
כִּי אֵין לוֹ כִּמְעַט מָה לְהַפְסִיד,
אֲבָל גִּיל הַשִּׁבְעִים בְּכָל זֹאת מֵעִיק
כִּי בְּעֶצֶם אֵינוֹ...לֹא מוֹעִיל לֹא מַזִּיק.
אֲבָל זֶה גִּיל שֶׁבּוֹ אַתָּה רַק אוֹהֵב
אֵין לְךָ שִׂנְאָה בַּלֵּב,
כַּמָּה שֶׁיֵּשׁ יוֹתֵר שֵׂיבָה
כָּךְ בַּלֵּב... פָּחוֹת אֵיבָה,
זֶה גִּיל שֶׁשּׁוֹכְחִים
לָכֵן...פָּחוֹת תְּכָכִים,
שׁוֹכְחִים בּוֹ שֵׁמוֹת
וְרַק לַצַּדִּיקִים יֵשׁ עוֹד חַמּוֹת.
יוֹמְךָ הַיּוֹם לֹא כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם
יוֹתֵר קָשֶׁה לִרְאוֹת, לָחוּשׁ לִנְשֹׁם,
אַתָּה כְּבָר אֵינְךָ הוֹלֵךְ יָשָׁר
אֲבָל הוֹלֵךְ, מְזַיֵּף קְצָת וְשָׁר,
וַעֲדַיִן אַתָּה לֹא אוֹמֵר:
טוֹב... מָחָר זֶה יִגָּמֵר,
בְּכָל יוֹם אַתָּה חוֹשֵׁב עַל עוֹד יְמָמָה
כְּאִלּוּ מָחָר... שׁוּב יַתְחִיל דְּבַר מָה.
אִם תִּשְׁמַע אֶת אִשְׁתְּךָ נֶאֱנַחַת
תֵּדַע...זֶה לֹא מֵעֹנֶג אוֹ מִנַּחַת,
אוֹ שֶׁהִיא רוֹאָה תְּמוּנוֹת
וְעוֹלוֹת בָּהּ זִכְרוֹנוֹת,
אוֹ שֶׁהִיא קוֹרֵאת רוֹמָן
וְנִזְכֶּרֶת בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן.
בַּלַּיְלָה אַתָּה מְחַכֶּה לַשָּׁעָה הַגּוֹאֶלֶת
וְאַתָּה מוֹצֵא עַצְמְךָ בְּטַיֶּלֶת
בִּמְקוֹם שֵׁנָה, אַתָּה נִתְקָל בְּרָהִיטִים
בֵּין הַמִּטָּה לַשֵּׁרוּתִים.
וְגַם בְּגִיל שִׁבְעִים... כְּשֶׁהִיא אִתּוֹ
בָּא לוֹ לִפְעָמִים לַחְטֹא,
אֲבָל עָדִיף אִם הוּא יִקַּח מַמְתִּיק
כָּךְ הוּא יַרְגִּישׁ... פָּחוֹת עַתִּיק.
בְּגִיל שִׁבְעִים הַכֹּל אֲרָעִי
אַל תִּגַּע בְּשׁוּם אַשְׁרַאי,
וְגַם תֵּדַע שֶׁאֲרִיכוּת
לֹא תָּמִיד הִנָּהּ אֵיכוּת,
בְּגִיל שִׁבְעִים... הַזְּמַן
תֵּדַע שֶׁהוּא הַמְּזֻמָּן.
זֶה גִּיל, שֶׁל רֶגֶל פֹּה וְרֶגֶל שָׁם
וְאֵין לְאַף אֶחָד מִרְשָׁם,
הַאִם עָדִיף הַפֹּה
אוֹ זֶה... שֶׁמַּחְלִיפוֹ.
בְּגִיל שִׁבְעִים... לֵךְ לְאִטְּךָ
וְאָז תַּגִּיעַ... בְּבִטְחָה,
וְדַע...שֶׁבַּגִּיל הַזֶּה אֵינְךָ זָקֵן
אַתָּה מַבְחִין בֵּין לֹא וְכֵן
וְעוֹד תֵּדַע, שֶׁבַּגִּיל הַזֶּה פְּסוּקֵי קֹהֶלֶת
מְבִיאִים... הֲמוֹן תּוֹעֶלֶת.
בְּעִקַּר מָה שֶׁרָצִיתִי לוֹמַר,
שֶׁבְּגִיל שִׁבְעִים... דָּבָר לֹא נִגְמַר!
לחצו כאן לצפייה בתכנים נוספים מאת דוד אשל.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: