דְּבַר אֵם הֶחָתָן
מאת דוד אשל
בְּנִי יַקִּירִי הַקָּטָן
בְּנִי יַקִּירִי הֶחָתָן,
מְקַוָוה שֶׁתַּמְשִׁיךְ לִהְיוֹת לִי צַיְיתָן
אֲפִילוּ, שֶׁלָּקַחְתָּ לְךָ תּוֹסֶפְתָּן.
בְּנִי, תָּמִיד הָלַכְתָּ סְחוֹר, סְחוֹר
וּרְאֵה לְבַסּוֹף,מָה הִצְלַחְתָּ לִבְחוֹר?
פָּנוּ אֵלַי הֲמוֹן חוֹתְנוֹת
וּרְאֵה מָה בָּחַרְתָּ מִכָּל הַבָּנוֹת?
נָכוֹן שֶׁהִיא לֹא מְכֹעֶרֶת
אֲבָל כָּמוֹהָ...יֵשׁ גַּם אַחֶרֶת,
אָמַרְתָּ לִי מֵהַהַתְחָלָה
שֶׁאַתָּה מְאֹד אוֹהֵב אֶת הַכַּלָּה,
תִּסְתַּכֵּל אֵיךְ נִרְאֵית הָאִמָּא שֶׁלָּהּ
וְתָבִין, אֵיךְ מַרְגִּישׁ בַּעֲלָהּ.
בְּנִי, הֲרֵי אַתָּה כָּל כָּךְ מֻכְשָׁר
מַדּוּעַ אֵינְךָ רוֹצֶה לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר ?
אִם בְּכָל זֹאת בָּחַרְתָּ בָּהּ בֵּן
מֵהַיּוֹם... הִיא אִתִּי תִּתְחַשְׁבֵּן.
כַּלָּתִי! בָּחַרְתְּ לָךְ בַּעַל מְשֻׁבָּח
וַאֲנִי מְקַוָוה, שֶׁמֻּכָּר לְךָ הֵיטֵב הַמִּטְבָּח,
כִּי אֶצְלֵנוּ, עַל תַּבְשִׁיל לֹא מֻצְלָח
לְעוֹלָם לֹא יְסֻלַּח.
אוּלַי קִבַּלְתְּ עֵצָה לֹא כְּדָאִית
שֶׁתְּבַשְּׁלִי כְּאִלּוּ...רַק לְמַרְאִית,
וְגַם אִם תְּלַכְלְכִי הַרְבֵּה סִירִים
אוֹתִי וְאֶת בְּנִי לֹא מְסַדְּרִים,
כִּי אִם תִּקְנִי אֹכֶל מוּכָן
תֵּדְעִי, שֶׁלֹּא עָבַרְתְּ אֶת הַמִּבְחָן,
וּכְדַאי גַּם שֶׁתֵּדְעִי מְתוּקָתִי הַכַּלָּה
שֶׁאֶצְלֵנוּ אֵין... "אֲרוּחָה קַלָּה".
אֲנִי בְּכָל יוֹם אָבוֹא אוֹתָךְ לְתַחְקֵר
וּבְשַׁבָּת...אֲנִי אָבוֹא לְבַקֵּר,
וְשֶׁיִּהְיֶה לָךְ בָּרוּר וְלֹא רַק נִדְמֶה
שֶׁאֶצְלֵךְ אֲנִי אוֹכֶלֶת... רַק גּוּרְמֶה.
כַּלָּתִי הַחֲמוּדָה
דְּעִי, שֶׁבְּכָל עִנְיָין יֵשׁ לִי עֶמְדָה,
נְכָדִים, אֲנִי אֶקְבַּע אֶת מִנְיָנָם
וַאֲנִי גַּם אֶקְבַּע אֶת מִינָם,
אִם תַּעֲשִׂי כְּכָל שֶׁאֶדְרֹשׁ
וְנִהְיֶה שְׁתֵּינוּ בְּאוֹתוֹ הָרֹאשׁ,
אֲנִי אֶהְיֶה לָךְ חוֹתֶנֶת
אֲהוּבָה וְהוֹגֶנֶת,
וּכְשֶׁאֵלַי אַתְּ תִּתְרַגְּלִי
וַדַּאי תֹּאמְרִי: מָה שָׁפַר עָלַי גּוֹרָלִי...
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: