maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

מה יהיה ההמנון של חגיגות ה-70 למדינה? השיר הזה חושף את התשובה...

 יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל מתקרב בצעדי ענק וההכנות לאירוע המשמח כבר נמצאות בעיצומן. כולנו יודעים שהשיר "הללויה" נבחר להוביל את החגיגות, אבל הכותב המוכשר דוד אשל החליט להשתעשע ברעיון של בחירת שיר אחר, על ידי מיטב האמנים שכבר לא איתנו. בשיר "חגיגה בשמיים" הוא לוקח אותנו למסע נפלאה אל העבר התרבותי של ישראל, שוודאי יזכיר לכם את האמנים והשירים שתמיד אהבתם לשמוע. כמו תמיד הוא עושה זאת תוך כדי שימוש מופלא בשפה העברית העשירה ובחרוזים שנונים ומשעשעים שישאירו לכם חיוך ענק על הפנים!
 
70 שנה לישראל, דוד אשל - זיקוקים
 

 

חגיגה בשמיים - מאת דוד אשל

כָּל הַמִּי וְהַמִּי שֶׁעָלוּ לַשָּׁמַיִם
מַשִּׁיקִים שָׁם כּוֹסִית וְשׁוֹתִים שָׁם לְחַיִּים,
וּכְשֶׁסֵּלֶבּ חָדָשׁ מַגִּיעַ
שִׂמְחָה גְּדוֹלָה יֵשׁ בָּרָקִיעַ.
עוֹשִׂים לוֹ קַבָּלַת פָּנִים
וְהוּא מַרְגִּישׁ בָּעֲנָנִים,
תּוֹךְ זְמַן קָצָר הוּא מִשְׁתַּלֵּב
וּמִתְנַהֵג גַּם שָׁם כִּסֵלֶבּ.
 
יֵשׁ לְמַעְלָה תַּקָּנוֹן
וּלְכָל אֵירוּעַ יֵשׁ סִגְנוֹן
אֲבָל... חָסֵר לָהֶם הִמְנוֹן,
הִתְכַּנְּסָה הַחֲבוּרָה
לִבְחוֹר הִמְנוֹן עִם אֲמִירָה.
70 שנה לישראל, דוד אשל - קרני שמש מבעד לעננים
לֹא הַהֲגַנָּה, לֹא לֶחִ"י וְלֹא אֶצֶ"ל,
פָּתַח בִּדְבָרָיו, בִּנְיָמִין זְאֵב הֶרְצֵל,
אֲנִי חָתַמְתִּי אֶת הַחוֹזֶה לַמְּדִינָה
וַאֲנִי אֶקְבַּע מִילִים, וְאַתֶּם... מַנְגִּינָה.
"אִם תִּרְצוּ אֵין זוֹ אַגָּדָה"
אֵלֶּה מִילוֹת הַהִמְנוֹן... תּוֹדָה !
 
הִמְשִׁיךְ אַחֲרָיו חַיִּים נַחְמָן:
הַהִמְנוֹן שֶׁלִּי כָּתוּב מִזְּמַן,
"שָׁלוֹם רַב שׁוּבֵךְ צִפּוֹרָה נֶחְמֶדֶת"
מִכָּאן גַּם אִם נִרְצֶה לֹא נוּכַל לָרֶדֶת.
 
גָּעַר בּוֹ נָתָן אַלְתֵּרְמַן:
אַתָּה מְיֻשָּׁן... בִּיַאלִיק נַחְמָן,
הַיּוֹם אֵין שִׁימוּשׁ בְּמִלְּעֵיל
לָכֵן מְיֻתָּר מַה שֶּׁכָּתַבְתָּ לְעֵיל.
תַּסְכִּים עִמִּי בְּלֵית כָּל בְּרֵרָה
שֶׁהַהִמְנוֹן שֶׁנַּשְׁמִיעַ, יֻשְׁמַע בְּמִלְּרַע,
לָכֵן, "עוֹד חוֹזֵר הַנִּיגוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְוא"
מִכָּאן לְבֵיתְךָ... לְעוֹלָם אֵינְךָ שָׁב.
 
הִתְרוֹמֵם וְצָעַק בֶּן-גוּרְיוֹן:
אַל תְּחַפְּשׂוּ שׁוּם רַעְיוֹן!
אֲנִי קוֹבֵעַ וְלֹא שׁוֹאֵל,
הַהִמְנוֹן הוּא: "הַהַכְרָזָה עַל הֲקָמַת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל".
70 שנה לישראל, דוד אשל - הכרזת העצמאות של מדינת ישראל
 
וְאָז פָּרַץ לוֹ שַׁ"י עַגְנוֹן:
מִסִּפּוּרַי... נַרְכִּיב אֶת הַהִמְנוֹן!
וְאֶל בֶּן-גוּרְיוֹן פָּנָה בָּרֻגְזָה:
דְּבָרֶיךָ אֵינָם הִמְנוֹן, הֵם רַק הַכְרָזָה!
רַק אִם נַחְזֹר לִ"תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם"
אוּלַי נָשׁוּב גַּם... שׁוּב לִנְשֹׁם!
 
הִתְרַגֵּז עָלָיו קִישׁוֹן:
שַׁ"י, לֵךְ לָנוּחַ, לֵךְ לִישֹׁן!
אַתָּה כָּאן כְּ"אוֹרֵחַ נָטָה לָלוּן"
אֵין כָּאן נוֹבֶּל, אֵין כָּאן כְּלוּם,
אֲנִי בִּמְיוּחָד לְכָאן בָּאתִי
לִכְתֹּב הִמְנוֹן מִתּוֹךְ "סָאלַח שָׁבָּתִּי".
 
וּבְקוֹל מְנֻמָּס עִם שֵׂעָר מַאֲפִיר
מִתְעָרֵב בַּשִּׂיחָה גַּם שַׁיְיקֶה אוֹפִיר:
תִּשְׁקוֹל בְּבַקָּשָׁה מַר קִישׁוֹן וְאוּלַי...
שֶׁהַהִמְנוֹן יִהְיֶה מְ"הַשּׁוֹטֵר אֲזוּלַאי"?
אֲנִי מַסְכִּים! הָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה הִיסְטוֹרִי
אֲפִילוּ אוּלַי... מִתּוֹךְ "אוֹפְסַיְד סְטוֹרִי".
 
הִתְעָרֵב ד"ר יוֹסֵף בּוּרְג וְאָמַר בְּרוּרוֹת:
הַהִמְנוֹן חַיָּב לִהְיוֹת :"עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת"!
 
וְאָז בָּקַע קוֹלָהּ שֶׁל אִישָׁה :
פֹּה בַּמָּקוֹם... נְשַׁנֶּה הַגִּישָׁה,
כָּאן נָשִׁים לוֹבְשׁוֹת מִכְנָסַיִים
וְ"קוֹל בְּאִשָּׁה" אֵין בַּשָּׁמַיִם.
הָיָה זֶה קוֹלָהּ שֶׁל גוֹלְדְבֵּרְג לֵאָה
וְהִיא מֵעַצְמָהּ מַמָּשׁ הֻפְתְּעָה,
וְאָז הִיא אָמְרָה... "הַאֻמְנָם"
אִם זֶה הַהִמְנוֹן... תְּקַבְּלֻהוּ חִנָּם.
 
הַהִמְנוֹן הוּא שֶׁלִּי וְלֹא שֶׁל אַחֶרֶת!
דָּרְשָׁה בִּתְקִיפוּת רָחֵל הַמְּשׁוֹרֶרֶת,
מֵאָז וּמִתָּמִיד הָיָה לִי חֲלוֹם:
"אוּלַי פַּעַם, בַּקַּיִץ, עִם רֶדֶת הַיּוֹם"
לְהַזְכִּיר בַּהִמְנוֹן אֶת בֵּיתִי הַכַּפְרִי
כַּמָּה "קָטָן הוּא וְדַל הוּא חַדְרִי".
70 שנה לישראל, דוד אשל - בית בכפר
וּפִתְאוֹם נִשְׁמַע קְצָת מוּזָר
לַשִּׂיחָה הִתְפָּרֵץ מַר זַלְמָן שָׁזַ"ר,
וְאָמַר תּוֹךְ כְּדֵי גִּמְגּוּם וְשִׁעוּל
שֶׁלְּמַעַן רָחֵל, הוּא רוֹצֶה "גַּן נָעוּל".
 
קָם לוֹ לְפֶתַע דָּן בֶּן-אָמוֹץ
מִמְּקוֹם מִשְׁכָּבוֹ שָׁם מַרְבֶּה הוּא לִרְבּוֹץ,
הַהִמְנוֹן חַיָיב לְהַבִּיעַ סוֹפוֹ שֶׁל עִידָן
מִתּוֹךְ "הַהֶסְפֵּד": "אָח, יָא דָּן, יָא דָּן" 
 
פָּתְחָה בִּדְבָרִים נָעֳמִי שֶׁמֶר:
אֲנִי הַמַּלְכָּה שֶׁל הַזֶּמֶר,
שִׁירַי רְאוּיִים לִהְיוֹת הִמְנוֹנִים
וְכָאן לֹא אַסְכִּים לְשׁוּם סִינוּנִים,
אֲנִי מְאֹד אַעֲרִיךְ וְאוֹהַב
אִם תִּבְחֲרוּ בִּ"יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב",
אֶפְשָׁר גַּם "לוּ יֶהִי" אוֹ "כִּבּוּי אוֹרוֹת"
כִּי כָּל שִׁירַי ... הֵם אוֹצָרוֹת.
 
קוֹל נִשְׁמַע מִתּוֹךְ אֶקְסְטָזָה
הַקּוֹל הָיָה שֶׁל עָפְרָה חָזָה,
תִּשְׁמְעוּ לִי אֶחָא
הִמְנוֹן הוֹלֵם, הוּא שִׁיר הַ"פְרֵחָה".
 
וְלֹא הִתְאַפֵּק אַמְדוּרְסְקִי בֶּנִי
שֶׁאַגַּב נִשְׁאַר... מַמָּש פוֹטוֹגֶנִי,
וְהוּא אָמַר: עָפְרָה אַתְּ יָפֶה שָׁרָה
אֲבָל הִמְנוֹנֵנוּ הוּא... "אֲנִי גִּיטָרָה".
 
וּבָרֶקַע נִשְׁמַע קוֹל מוּכָּר שֶׁל חָבֵר
כֵּן...זֶה קוֹלוֹ שֶׁל פּוֹלִי מֵ"הַגַּשָּׁשׁ הַחִיוֵור":
אֲנִי אוֹצִיא מִן הַשָּׁמַיִם אֶת הַשְּׁטֶקֶר
אִם הַהִמְנוֹן לֹא יִהְיֶה "קְרֵקֶר נֶגֶד קְרֵקֶר".
 
צוֹעֵק בְּקוֹל מַחְרִישׁ אוֹזְנַיִים:
גַּם אֲנִי כָּאן... חֶפֶר חַיִּים.
הִמְנוֹן צָרִיךְ לִהְיוֹת מוֹפֵת 
לַמָּשָׁל כְּמוֹ... "אֲדוֹנִי הַשּׁוֹפֵט",
אוֹ כְּמוֹ שִׁירִי "הָיוּ זְמַנִּים"
זֶה הִמְנוֹן שֶׁנּוֹעַד לְהָמוֹן שָׁנִים.
 
ושלונסקי צוֹעֵק: "לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת"
וְשׁוֹשַׁנָּה אוֹמֶרֶת: רַק "כַּלָּנִיּוֹת",
מְגִיבָה יָפָה יַרְקוֹנִי: "הַאֲמִינִי יוֹם יָבוֹא"
וְהַצָּבָא לְכָאן יָבוֹא לִצְבֹּא,
וְגַם כָּאן יוֹסִיפוּ לַחֲלוֹם
וְיָשִׁירוּ כְּהִמְנוֹן "אַל נָא תֹּאמַר לִי שָׁלוֹם".
 
וּבְעוֹדוֹ רָטֹב מִן הַגָּ'קוּזִי
אוֹמֵר בְּנַחַת חִיטְמַן עֻזִּי:
הִמְנוֹנִי הוּא,"תּוֹדָה עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ"
וְעַל כָּל שֶׁנָּתַתָּ, כְּשֶׁהָיִינוּ לְמַטָּה.
 
בְּקוֹלוֹ הַצָּרוּד וּבְחִיּוּךְ לְבָבִי
שׁוֹמְעִים הַסֵּלֶבְּס אֶת אָרִיק לָבִיא:
בְּהִמְנוֹן... עוֹמְדִים דֹּם
לָכֵן הוּא יִהְיֶה, "הַסֶּלַע הָאָדֹם".
70 שנה לישראל, דוד אשל - פטרה
הַהִמְנוֹן צָרִיךְ לִהְיוֹת לָהִיט!
אָמְרָה עֲנָת גּוֹב הַמַּחֲזָאִית,
הוּא צָרִיך לָתֵת לַצְּעִירִים תִּקְווֹת
וְנָכוֹן אִם יִהְיֶה מִתּוֹךְ "חֲבֵרוֹת הֲכִי טוֹבוֹת".
 
הִמְנוֹן צָרִיךְ לָבוֹא מֵרֶקַע דוֹסִי!
הִדְהֵד קוֹלוֹ שֶׁל בַּנַּאי יוֹסִי,
הִמְנוֹן זָקוּק לִנְשָׁמָה שֶׁל פַּיְיטָן
כְּמוֹ, "אֲנִי וְסִימוֹן וּמוֹאִיז הַקָּטָן"
וְאִם לֹא זֶה, אָז לְפָחוֹת
נִבְחָר כְּהִמְנוֹן אֶת "אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת".
 
מֵגִיב אֵהוּד מָנוֹר בְּקוֹל חֲרִישִׁי:
אֲנִי מַעֲדִיף אֶת טַעֲמִי הָאִישִׁי,
הִמְנוֹן חַיָיב לִהְיוֹת קִצְבִּי
וְכַמּוּבָן שֶׁהוּא "אָבָּנִיבִּי".
 
קוֹפֵץ עָמוֹס קֵינַן וְאוֹמֵר: שֶׁכָּאן בַּשָּׁמַיִם
צָרִיךְ הִמְנוֹן שֶׁיַּתְאִים גַּם לַפָּלֶשְׂתִּינָאִים,
מְשִׁיבָה לוֹ שֶׁמֶר: הֵם לֹא צְרִיכִים הִמְנוֹן
כִּי זֶה אֶצְלָם... לֹא הַסִּגְנוֹן,
הֵם עֲסוּקִים בִּלְבַלּוֹת
וְרֹאשָׁם נָתוּן רַק לִבְתוּלוֹת.
 
 
וְהִנֵּה לְפֶתַע זוּג נִכְנַס
כְּשֶׁבַּשָׁמַיִם שֶׁקֶט הַס,
נִכְנְסוּ שְׁלוּבֵי זְרוֹעַ וּכְדָבָר הַמּוּבָן מֵאֵלָיו
אָרִיק איינשטיין וְרַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלָב.
 
וּלְאַט מִתְגַּבֶּרֶת הַשִּׁירָה עוֹד וְעוֹד 
"כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, גֶּשֶׁר צָר מְאֹד",
רַבִּי נַחְמָן וְאָרִיק איינשטיין רוֹקְדִים
וְכָל הַקָּהָל... אֶת הָעֶשְׁתּוֹנוֹת מְאַבְּדִים,
וּכְשֶׁמַּגִּיעִים לַמִּלִּים "לֹא לְפַחֵד כְּלָל"
מוּנָף אָרִיק איינשטיין אֶל-עָל,
וְשָׁם לְמַעְלָה בִּשְׁמֵי הַתְּכֵלֶת
הָאֲוִוירָה שְׂמֵחָה וּמְחֻשְׁמֶלֶת.
הַסֵּלֶבְּס שֶׁבַּשָּׁמַיִם הֻכּוּ בְּתַדְהֵמָה
כְּשֶׁאָרִיק הִכְרִיז, שֶׁכְּבָר אֵין בּוֹ אֵימָה
וְכָאן הוּא מוּכָן... לַעֲלוֹת עַל בָּמָה.
70 שנה לישראל, דוד אשל - מיקרופון
שָׁקְטָה מְעַט הַמְּהוּמָה
אַךְ לֹא הָיְיתָה כָּל חֲתִימָה,
כִּי בֵּינָם אֵין הַסְכָּמָה
לַהִמְנוֹן... שֶׁשָּׁם יֻשְׁמַע.
 
לִבְסוֹף הַסֵּלֶבְּס מָצְאוּ תִּחְכּוּם
וְהִגִּיעוּ לְסִּכּוּם,
כָּךְ נִכְתַּב בַּתַּקָּנוֹן:
בְּכָל יוֹם יוּחְלַף הִמְנוֹן,
לְכָל סֵלֶבְּ נִתְּנָה בְּחִירָה
לִבְחוֹר הִמְנוֹן בְּיוֹם פְּטִירָה,
וְאִם בּוֹ בַּיּוֹם יִהְיוּ הֵם שְׁנַיִים
יֻשְׁמְעוּ אָז... הִמְנוֹנַיִים.
מֵאָז שׁוֹתִים יוֹתֵר לְחַיִּים
וַחֲגִיגָה יֵשׁ בַּשָּׁמַיִם.
 
וּמַמָּשׁ בַּדַּקָּה הַתִּשְׁעִים
כְּשֶׁכּוּלָם שׁוֹתִים וְשׁוֹתִים,
סֶפִי רִיבְלִין הִגִּיעַ
וּצְחוֹק אַדִּיר נִשְׁמַע בָּרָקִיעַ,
בַאֲשֶׁר לַהִמְנוֹן, הוּא בִּיקֵשׁ עוֹד לִשְׁקוֹל
כִּי כַּיָדוּעַ, הוּא אִיבֵּד אֶת הַקּוֹל,
וְכַנִרְאֶה שֶׁיִהְיֶה זֶה מַעַרְכוֹן
כִּי לִצְחוֹק תָּמִיד... זֶה נִיצָחוֹן!
 
עָבְרוּ רַק בְּעֵרֶךְ שְׁבוּעַיִים
וּדְפִיקוֹת חֲזָקוֹת בּשַׁעֲרוֹ שֶׁל שָׁמַיִם,
וְהַחֶבְרֶה שׁוֹמְעִים : "בָּאנוּ לַמִּילוּאִים"
וְאֶת דִּידִי מְנוסִי... מִיַּד מְזַהִים,
וּכְשֶׁנֶּעֱמַד הוּא מוּלָם
פָּרְצוּ בְּשִׁירַת "מִי שֶׁחָלַם".
 
לְאַחַר כַּמָּה יְמֵי שֵׁפֶל, הַשַּׂחְקָן,הַסּוֹפֵר וְהַבַּמַּאי
הִצְטָרֵף לַחֲגִיגָה בְּאֶחָד בְּמַאי,
וּבַשָּׁמַיִם קָרָא הַקַּרְיָן:
בָּרוּךְ הַבָּא אָסִי דַּיין.
אָבִיו הִזְמִינוֹ לְסוּלְחָה קְטַנָּה
וְאָסִי כְּדַרְכּוֹ ,"גִּבְעַת חַלְפוֹן אֵינָהּ עוֹנָה",
הַגֶּבֶר הַזֶּה לֹא הִשְׁתַּנָּה.
 
 
כְּשֶׁאָסִי עִם קִישׁוֹן עוֹמֵד וְשָׂח
בַּשָּׁמַיִם לְפֶתַע נִפְתַּח הַמָּסָךְ,
וּפוֹסַעַת צוֹלַעַת חַנָּה מֵרוֹן
כַּלַּת פְּרַס יִשְׂרָאֵל לתיאטרון,
וְהִיא פּוֹנָה לַמַּלְאָךְ: כָּל הַסֶּלֶבְּס שֶׁהִגִּיעוּ לְפָנַי
אֵלֶּה - "כֻּלָּם הָיוּ בָּנַי",
הֵם קִבְּלוּהָ בְּשִׂמְחָה רַבָּה
וּמִיָּד הִתְכּוֹנְנָה לְתַפְקִידָהּ הַבָּא,
כִּי הִיא רוֹצָה מְחִיאוֹת כַּּפַּיִים
גַּם לְמַעְלָה בַּשָׁמַיִם.
70 שנה לישראל, דוד אשל - קהל בהופעה
אֶת הַהִתְרַגְּשׁוּת הַבָּאָה קָשֶׁה לְתָאֵר
לְאַחַר תְּקוּפַת יֹבֶשׁ, הִגִּיעַ... מֵנִי פְּאֵר,
הַחֶבְרֶה לֹא צִפּוּ לוֹ כֹּה מֻקְדָּם
אֲבָל שָׂמְחוּ שֶׁהִגִּיעַ סֶלֶבּ, שֶׁהוּא גַּם בֶּן אָדָם.
נִפְתְּחוּ מִיַּד בַּקְבּוּקֵי הַמּוּסְקָט
וְהַשְּׁתִיָּה זָרְמָה שָׁם כַּדָּת,
הוּא הִכְרִיז עַל הִמְנוֹנוֹ : "סִבָּה לִמְסִבָּה"
וְהוּא מְקֻבָּל שָׁם לְמַעְלָה, וְזוֹכֶה לְחִבָּה.
 
מִיָּד עִם תֹּם רֹאשׁ הַשָּׁנָה
זוֹכִים הַסֶּלֶבְּס לְעוֹד מַתָּנָה,
כְּשֶׁהֵם עֲסוּקִים בְּחִבּוּר עוֹד פּוֹאֶמָה
מֻכְנָס אֲלֵיהֶם יְדִידָם גִּיל אַלְדֶמַע.
ןְחָתָּן פְּרַס יִשְׂרָאֵל לַזֶּמֶר הָעִבְרִי
מַכְרִיז וְאוֹמֵר: כָּל לַחַן עִבְרִי הוּא הִמְנוֹן עֲבוּרִי,
וְהַחֶבְרֶה מְגִיבִים, נֶהֱדָר! הָעִקָּר שֶׁתִּהְיֶה בָּרִיא!
וּמִיָּד הִשְׁתַּלֵּב הַסֶּלֶבּ הַטָּרִי.
 
הֶחְלִיטוּ לְמַעְלָה דָּחוּף
שֶׁהַמָּקוֹם כְּבָר הָפַךְ לְצָפוּף,
וְגַם אִם יָבוֹא סוּפֶּר סֶלֶבּ
הוּא בֵּינֵיהֶם כְּבָר לֹא יִשְׁתַּלֵּב,
וּבְטֶרֶם סִיְּמוּ אֶת הַדִּבּוּר
וּמִיָּד לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּר,
שָׁמְעוּ הַסֶּלֶבְּס אֶת הַקּוֹל הַמֻּכָּר:
"כֻּלָּם מִתְבַּקְּשִׁים לָבוֹא לַכִּכָּר!"
מֵרֶגַע זֶה אֲנִי כָּאן הַבּוֹס
וְאֶעֱשֶׂה לָכֶם פֹּה, "נִקּוּי רֹאשׁ",
לְלֹא שׁוּם הִסּוּס אֲפִלּוּ לֹא קַל
קירשנבאום מוֹטִי נִבְחַר לְמַנְכָּ"ל,
הוּא מְאֹד הֶחְמִיר בַּמִּשְׁטָר
וּבֵינְתַיִם סָגַר אֶת הָאֲתָר,
לְמוֹטִי זֶה מְאֹד אָפְיָנִי
וּמִיּוּן הַקַּבָּלָה הָפַךְ קַפְּדָנִי.
 
הַחֲגִיגָה בַּשָׁמַיִם לֹא דּוֹעֶכֶת
וּלְאַט אֶת כּוּלָם, הִיא אֵלֶיהָ מוֹשֶׁכֶת.
כְּשֶׁלְּמַטָּה בָּאָרֶץ גּוֹבֵר הַצַּעַר
לְמַעְלָה יֵשׁ תּוֹר, וּמִתְדַּפְּקִים עַל הַשַּׁעָר.
וְעַכְשָׁו לִקְרַאת "חֲגִיגוֹת הַשִּׁבְעִים"
מוֹפָע מְיֻחָד מְכִינִים הַסֶּלֶבְּרִיטָאִים,
וּמִלְמַעְלָה בְּצַעַר הֵם מוֹדִיעִים:
כָּל הַמְּקוֹמוֹת מְלֵאִים!
 
הקטע נכתב על ידי דוד אשל ופורסם באתר דעתון מבית בא-במייל.
לחצו כאן לצפייה בתכנים נוספים מאת דוד אשל.
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: