מיד תועבר לדף המבוקש
בטן נפוחה וכואבת היא בעיה שיכולה להרוס את היום של כל אחד ואחת מאיתנו ולגרום לנו לחוש עצבניים, מוטרדים וחלשים, בעיקר אם הדבר חוזר על עצמו פעמים רבות, כמו שקורה לרבים מאיתנו. לא מדובר בתופעה נדירה – מחקרים שונים כבר הראו כי 30% מהאוכלוסייה סובלים מנפיחויות באופן קבוע. עם זאת, כדאי לדעת שאחד הפתרונות הטובים ביותר למטרד הזה יכול להיות נעוץ בשתייתו של אחד מסוגי משקאות התה הצמחיים והטבעיים העשוי מאחד מ-7 הצמחים שנביא בפניכם בכתבה הבאה. כל הצמחים הללו נמצאים בשימוש כבר שנים רבות בקרב מטפלים בשיטות רפואה מסורתיות, אך הם גם הוכחו על ידי המדע ככאלו בעלי סגולות לטיפול בנפיחויות ולכן כדאי לכם מאוד להכיר אותם.
התה המצויין והבריא הזה עשוי מחליטת עליו של צמח הקמומיל, שנקרא בעברית גם "בבונג" ומוצאו ממשפחת הצמחים המורכבים. לקמומיל היכולת לרפא הרבה מאוד סוגים של מחלות ובעיות בריאותיות – ותוכלו ללמוד עוד על סגולותיו הרפואיות הרבות בכתבה הבאה – אך אין ספק שאחד ממעלותיו הגדולות טמונה ביכולתו להקל, לשכך ואף לפתור תופעות רבות הקשורות למערכת העיכול כדוגמת: הצטברות גזים, שלשולים, בחילות, הקאות, קלקולי קיבה וכיבים.
במחקר שנערך באוניברסיטת טאפטס שבמסצ'וסטס, ארה"ב, נמצא כי לקמומיל תכונות אנטי בקטריאליות מרשימות, המונעות את התפתחותן בגוף של בקטריות הקשורות להתפתחות בחילה ואולקוס; בנוסף נודע גם כי פרחי הקמומיל הם חלק הצמח המכיל בתוכו פלבונואידים - רכיבים אורגניים הידועים כבעלי תכונות נוגדות חמצון חיוניות מאוד, המסייעות בשמירה על הקיבה. לכן חשוב לרכוש תה קמומיל באיכות גבוהה, המכיל בעיקר תמצית מן הפרחים, ולא מן העלים או השורשים של הצמח.
לתה הקמומיל ארומה וטעם נעימים ובעלי מתיקות עדינה, ותוכלו להכין אותו בקלות על ידי השריית כפית קמומיל מיובש בכוס של מים רותחים למשך 10 דקות.
קל להתבלבל בין צמח המליסה לבין נענע – אחרי הכל שני הצמחים האלו באים מאותה משפחה, השפתניים, אך יש ביניהם שוני מסוים, כשהמליסה מעט יותר עדינה ובעלת ניחוח וטעם לימוניים קלות. למליסה יכולות מרשימות בכל מה שקשור לסיוע וטיפול בבעיות התוקפות את מערכת העיכול, מתחושת אי נעימות כללית וכאבי בטן קלים ועד גזים ובחילות – זאת על פי הסוכנות האירופאית לתרופות, שבדו"ח שפירסמה מצאה את המליסה כיעילה לטיפול בתופעות אלו. אופן ההכנה של תה המליסה דומה לזה של תה הקמומיל – כלומר יש להשרות את החליטה במים חמים למשך 10 דקות ולשתות לרוויה.
הלענה השיחנית, הנפוצה באזור המזרח התיכון וידועה כאן אצלנו בארץ גם בשם "שיבא", גדושה ביתרונות בריאותיים לא מעטים עליהם תוכלו לקרוא כאן. עם זאת, בהקשר שלנו חשוב לציין בעיקר את יכולותיה המוכחות בכל הנוגע לשיכוך ופתרון בעיות עיכול וקיבה שונות. כך למשל במחקר שפורסם בשנת 2015 נמצא כי גרם אחד של אבקת לענה מיובשת מסוגל למנוע ולשכח קלקולי קיבה מסוגים שונים באמצעות כך שהלענה מעודדת שחרור של מיצי עיכול נוספים בגוף. ממצאיו של מחקר אחר משנת 2008 עולה כי ללענה תכונות נוגדות טפילים יעילות במיוחד, המסייעות במניעת הופעתם ואף במיגורם של אותם טפילים שגורמים לתחושת נפיחות.
אופן ההכנה של תה לענה פשוט כמו הקודמים: יש להשרות כפית אחת (1.5 גרם) של לענה מיובשת למשך כ-5 דקות בלבד במים חמים, ולהוסיף קמצוץ לימון או דבש כדי להקל מעט על הטעם המריר מאוד שהצמח משרה על המשקה. יש לציין כי על נשים בהריון להימנע מלענה - ובכלל זה גם מן התה המוכן ממנה - מכיוון שהיא מכילה רכיב כימי הקרוי תויון, שעלול לגרום להתכווצויות מזיקות ברחם.
רובכם כנראה מכירים את השומר דווקא מן המטבח, כירק הלוקח חלק הן בהכנת סלטים והן בבישול, כשגם גרעיניו של הצמח וגם שורשיו משמשים למטרות רבות ונכללים בתבשילים ומעדנים שונים. אך בנוסף להיותו רכיב בריא למאכל, שתיית תמצית השומר כתה יכולה לסייע לכם רבות בשיפור תהליך העיכול שלכם ובהקלה על תופעות ובעיות רבות המתרחשות בקיבה ובבטן – בעיקר בכל מה שקשור לעצירות וחוסר בתנועת מעיים תקינה.
כראייה לכך ניתן להציג את תוצאותיו של מחקר שפורסם בשנת 2006 ונערך על כ-86 מדייריו של מוסד סיעודי בעיר אלנטאון, שבפנסילבניה, ארה"ב, הסובלים מעצירות כרונית. הנחקרים חולקו לשתי קבוצות – הקבוצה הראשונה הקפידה על שתיית תה שומר מדי יום במשך 28 ימים, והקבוצה השנייה שתתה באותו זמן מתה פלצבו (דמה) שלא הכיל שומר. התוצאות הראו כי חברי הקבוצה ששתתה מתה השומר האמיתי נהנו מכ-4 תנועות מעיים ושחרורי קיבה יומיים מאשר חברי קבוצת הביקורת, ששתתה את תה הפלסבו.
להכנת תה השומר כל מה שעליכם לעשות הוא להשרות 1-2 כפיות של גרעיני שומר טחונים למשך 10-15 דקות בתוך כוס מים חמים. חשוב לציין כי מלבד ערכו הבריאותי והסיוע שהוא מעניק לאלו הסובלים מבעיות במעיים, לתה השומר גם טעם עדין, נעים ואף מתקתק כמהה, שיש המשווים אותו לטעם הליקוריץ.
5. תה ג'ינג'ר
בדומה לשומר, גם שורש הג'ינג'ר מוכר לרובנו מן המטבח, מבישולים וממנות שונות, ולא מעטים גם יודעים שיש לו סגולות בריאותיות ניכרות; אבל לכל מי מכם שסובל מכאבי בטן, נפיחויות ובעיות עיכול למיניהן חשוב לדעת שהג'ינג'ר יכול לספק גם תרומה אדירה על מנת להיפטר מאותן בעיות או לכל הפחות כדי להקל עליהן.
גם עולם הרפואה תומך בטענה הזו, כשבמחקר שנערך באוניברסיטת סטלנבוש בדרום אפריקה נמצא כי בכוחו של תה הג'ינג'ר לשכך בחילות, וממצאיו של מחקר אחר שפורסם בשנת 2011 הראו שהתה הטעים מסייע בתהליך העיכול, מצמצם הופעתם של כאבי בטן והתכווצויות, ומשכך נפיחויות וגזים.
אם אתם מעוניינים להכין לעצמכם כוס תה ג'ינג'ר מהבילה, תוכלו להשתמש במתכון שבקישור הזה. לחלופין ניתן פשוט להשרות ¼-½ כפית תמצית ג'ינג'ר במים חמים למשך 5 דקות או כפית אחת של שורש ג'ינג'ר טרי חתוך דק למשך כ-10 דקות במים חמים.
צמח המרפא המצוין הזה - שלו מספר זנים ומקורו במזרח אסיה, על אף שכיום הוא גדל דווקא בצפון אירופה - נמצא בשימוש כבר שנים רבות על ידי מטפלים שונים בשיטות רפואיות מסורתיות. ברפואה האוסטרית המסורתית למשל, שימש שורש האנג'ליקה לטיפול במגוון מחלות במעיים ובמערכת העיכול.
מחקרים מדעיים שנעשו בשלבים מאוחרים יותר איששו את טענותיהם של הרופאים המסורתיים ובהם נמצא שאכן יש לשורש הזה היכולת לרפא עצירויות ונפיחויות – ולכן יכולה לצמוח לכם תועלת גדולה מצריכתו. כדי להכין ממנו תה, כל מה שעליכם לעשות הוא להשרות כפית אחת מן השורש בכוס מים רותחים ל-5 דקות ולשתות לרוויה.
לא משנה איך תקראו לו – נענע או מנטה – אם אתם חיים פה בארץ אתם לבטח מכירים את הצמח האהוב, הארומטי והמריר קלות הזה, בעל היתרונות הבריאותיים הלא מעטים כלל. רבים שותים באופן יומיומי תה המחוזק בעלי נענע, ואם אתם טרם נוהגים כך – כדאי לכם לשקול להצטרף, בייחוד אם אתם סובלים מכאבי בטן ונפיחויות. בין סגולותיה של הנענע למערכת העיכול שלנו ניתן למנות את יכולתה להרגיע ולשכך עוויתות במעי, דבר שמעביר מצבי נפיחות וכאבים ומפחית את תדירותם.
כיום אין בעיה לרכוש חבילות תה נענע ארוזות, המיוצרות על ידי יצרניות התה השונות ומשווקות בכל החנויות ורשתות השיווק, אך אם אתם עדיין דבקים בשיטה המסורתית אתם יכולים גם להשרות כפית 1 של נענע מיובשת או 3 כפיות של עלי נענע טריים בכוס מים חמים למשך 10 דקות, ואז לשתות לרוויה.
מכל השורשים והצמחים שציינו עד כה, סביר להניח ששורש הגנציאנה הוא הפחות מוכר לכם מתוך הרשימה, אל אף שהמקור שלו – צמח הגנציאנה הצהוב – צומח בכל רחבי אירופה. עם זאת, למטפלים המסורתיים שורש הגנציאנה ידוע כבר זמן רב, והוא משמש להכנת תרופות כנגד נפיחות, גזים ובעיות דומות, זאת מאחר שהוא מכיל רכיבים נוגדי חמצון כדוגמת פלבונואידים ואירידואידים, המעודדים פעולה תקינה של מערכת העיכול.
להכנת תה גנציאנה השרו ¼-½ כפית של אבקת שורש גנצאינה מיובש בכוס מים רותחים, תוך כדי ערבוב למשך 10 דקות. כדי להפיג מעט את טעמו המריר של השורש תוכלו להוסיף לתה מעט דבש או מעט קמומיל בעל טעם מתקתק יותר.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: