את מחלת החצבת רובנו מכירים, בעיקר בגלל השיח התקשורתי והציבורי המשמעותי שהיא מקבלת בתקופה האחרונה ברחבי הארץ. כלי התקשורת מסקרים מקרי הידבקות שונים, החל מרופאים, ילדים, נשים ואפילו חולי עבר שנדבקו בשנית. רק לאחרונה התוודענו דרך אותם אמצעי תקשורת אל מקרי הידבקות בגן ילדים באזור מרכז הארץ, בחשש להדבקה בבית חולים ובסכנה ממשית לילדים שלא חוסנו ונדבקו במחלה. הכותרות בעיתונים ובמהדורות החדשות כבר מזהירות מפני "התפרצות" ו"מגיפה", וכדי שהמצב בישראל לא יגיע לממדים שכאלו, יש כמה וכמה דברים שכדאי לדעת על מחלת החצבת באופן כללי, ובקשר לילדים הקטנים שלנו במיוחד.
מהי חצבת?
חצבת היא מחלה נגיפית חריפה ומדבקת שגורמת לכל מי שחולה בה לפריחה אופיינית ולתחושה כללית רעה - זו אחת מהמחלות הזיהומיות השכיחות ביותר בעולם גם כיום, למרות שיש נגדה חיסון יעיל. דיווחים ראשונים על חולים בחצבת מתועדים לשנת 700 לפני הספירה כאשר ההסבר המדעי הראשון שלה, והבדלה ממחלת אבעבועות שחורות, מיוחס לרופא הפרסי אל-ראזי שפרסם בסוף המאה ה-9 לספירה את הספר "אבעבועות שחורות וחצבת". לאחר מכן, רק בשנת 1954, הצליח הביולוג האמריקאי ג'ון פרנקלין אנדרס לבודד את הווירוס הגורם למחלה, ובשנת 1963 אושר לראשונה שימוש בחיסון למניעת מחלת החצבת. בישראל, בעשור האחרון אירעו מספר התפרצויות של מחלת החצבת – הגדולה ביותר בשנים 2007-2008, בעיקר בקרב ילדים לא מחוסנים אצל קבוצות שונות וסגורות באוכלוסייה, ובשנים 2011-2012 היו התפרצויות ממוקדות בקרב אוכלוסיות שלא חוסנו – בעיקר פליטים שהגיעו מאפריקה ועובדים ממדינות מסוימות באסיה.
בשנת 2018 הודיע המרכז האירופי לבקרת מחלות ולמניעתן כי בין ינואר 2018 לאוגוסט אותה השנה, נדבקו במחלה ברחבי אירופה יותר מ-42 אלף ילדים, וש-14 מהם מתו כתוצאה מסיבוכי המחלה. גם בישראל נרשמה עלייה חדה: משרד הבריאות פרסם כי באותה התקופה חלו בחצבת 262 ישראלים, זאת לעומת 33 חולים ב-2017 ו-9 חולים בלבד בשנת 2016. כיום, המודעות למחלת החצבת בקרב הציבור הישראלי גדלה בעקבות ריבוי החולים במחלה, וחשוב שתלמדו אתם איך נדבקים בה, מהם התסמינים שלה ומה לעשות אם זיהיתים אותם.
כל מה שחשוב לדעת על חצבת
חשוב לדעת כי 90% מהאנשים שאינם מחוסנים, ונמצאים באותו חלל עם אדם נגוע בחצבת, יידבקו במחלה. הנגיף עובר במגע עם רסיסי רוק שניתזים מפיו של החולה בזמן שהוא מדבר, מתעטש או משתעל, וכמו כן במגע עם חפץ או משטח שאותו אדם נגע בו – אפילו רק משהייה בחדר עם החולה אפשר להידבק במחלה, גם אם כבר חלפו מספר שעות מאז שהחולה עזב את החדר.
סימני המחלה יופיעו בדרך כלל בין 10 ל-14 ימים לאחר החשיפה לנגיף והם ילוו בחום גבוה, נזלת, שיעול, עיניים אדומות ורתיעה מאור. בהתחלה, הנגעים בעור נקודתיים ומרובים ונוטים להתלכד לפריחה המכסה שטחי גוף נרחבים , וביום הרביעי או החמישי להופעת סימני המחלה מופיעה פריחה בצבע אדום כהה על העור אשר בדרך כלל מתחילה בצוואר ומתפשטת בהדרגה לעבר הפנים, הגוף והגפיים. הפריחה דומה מאוד לפרחיו הקטנים והצפופים של החצב, ומכאן נובע שמה של המחלה.
מחלת החצבת עלולה לגרום לסיבוכים קשים בדרכי הנשימה ובמערכת העצבים, וחשוב להיות מודעים לכך שסיבוכים אלו נפוצים מאוד ומתרחשים בערך בשליש מהמקרים. המחלה עלולה להתפתח לדלקת אוזניים, שלשולים, דלקת בקרניות העיניים, דלקת ריאות ולסיבוכים נדירים נוספים ומסוכנים כגון דלקת מוח, SSPE (סיבוך נדיר העלול להופיע כעשר שנים לאחר הופעת המחלה ומנוון את המוח) והגרוע מכל הוא שחולה אחד עד שניים מתוך אלף עלולים למות בגלל המחלה. הסיכון לסיבוכים אלו גבוה יותר בקרב ילדים מתחת לגיל חמש, אצל מבוגרים מעל גיל 20, ילדים הסובלים מתת תזונה, נשים הרות ובקרב מי שסובל ממערכת חיסונית חלשה מסיבה כזאת או אחרת.
אם זיהיתם את אחד מהסימנים המעידים על הידבקות במחלה החצבת אצל אדם או ילד שאינו מחוסן, חיסון לאחר החשיפה עשוי למנוע את המחלה או להקל בחומרתה. ישנם שני סוגי חיסונים הניתנים במצב שכזה, בהתאם לאופי ומצב החולה: חיסון פעיל – תוך 72 שעות מרגע החשיפה לרוב האנשים, וחיסון סביל – תוך 6 ימים מהחשיפה למחלה לאנשים שאסור להם לקבל חיסון פעיל ו/או שנמצאים בסיכון גבוה למחלה. חשוב לזכור כי במקרה של חשיפה לחולה חצבת והתפתחות תסמינים כגון חום או פריחה, יש להתקשר לרופא או לגוף המטפל כדי שהמרפאה תהיה ערוכה לקבל אתכם ללא חשיפה של מטופלים אחרים לנגיף. כמו כן, לאחר חשיפה לאדם החולה בחצבת, חשוב לעדכן במידית את צוות המרפאה שאליה אתם מגיעים.
החיסון ותופעות הלוואי
החיסון נגד מחלת החצבת מורכב מתרכיב כנגד ארבע מחלות: חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח. בישראל לא ניתן להתחסן כנגד נגיף החצבת בלבד, והחיסון ניתן במסגרת שגרת החיסונים בשני מועדים: בגיל 12 חודשים ובכיתה א'. יעילותו של החיסון במניעת חצבת הינה גבוהה מאוד ועומדת על 97% לאחר קבלת שתי המנות, אך היא אינה מוחלטת. חשוב לציין כי חיסון כנגד הנגיף הוא האמצעי היעיל ביותר הקיים כיום למניעת תחלואה במחלה זו, ובמעט האנשים שקיבלו את שתי מנות החיסון אך נדבקו בה בכל זאת, היא צפויה להיות קלה הרבה יותר.
בקרב חלק קטן ממקבלי החיסון יתכנו תופעות לוואי שהן בדרך כלל קלות, אינן מסוכנות וחולפות, כגון: תופעות לוואי מקומיות, אודם, נפיחות וכאבים באזור ההזרקה, ואף תופעות לוואי כוללות כמו פריחה ועליית חום 5-12 ימים לאחר החיסון. כמו כן, לעיתים רחוקות מופיעים פרכוסים עקב עליית חום בקרב ילדים, כאשר פרכוסים אלה אינם נחשבים כמסוכנים ואינם גורמים או מעידים לנזק נוירולוגי קבוע. בנוסף, תגובה של רגישות חמורה מסוג אנפילקטי – תגובה אלרגית לא תקינה ומהירה של מערכת החיסון לחומר המוזרק – נדירה ביותר. ממחקרים שנערכו בפינלנד עולה כי לאחר 12 שנים של חיסונים נגד חצבת ושאר המחלות הכלולות באותו החיסון, הן כמעט ונעלמו מהמדינה, כאשר המקרים המתועדים של תחלואה במחלות אלו משויכים למקרים חיצוניים, כלומר, החיסונים שנערכו עזרו למנוע מהמחלות הללו, ובראשן החצבת, מלהתפרץ ברחבי פינלנד.
סיכום
בישראל כיום המודעות למחלת החצבת נמצאת במגמת עלייה בעקבות מקרי הידבקות שונים, לכן חשוב מאוד שתכירו את התסמינים ואת הדרכים להימנע מהידבקות במחלה הוויראלית הזו. אתם מוזמנים ללחוץ כאן כדי להגיע לעמוד של משרד הבריאות העוסק במחלת החצבת, וללחוץ כאן כדי להגיע לעמוד של משרד הבריאות העוסק בקבלת החיסון נגד המחלה. אנו מקווים שהצלחתם להחכים יותר בנושא, וכעת תוכלו לשתף את בני משפחתכם במידע החשוב הזה כדי שיוכלו גם הם להבין את חשיבות החיסון ועצירת התפשטות המחלה.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: