1. אפשרו לילד לשלוט בזמן ובמרחב שלו
אחת מהטעויות הגדולות שהורים עושים בימינו היא לא לאפשר לילדם לשלוט בזמן שלו – הם קובעים מתי עליו להכין שיעורים, לשבת מול המחשב ולהיפגש עם חברים. בגלל זה הם כועסים על כך שבסופו של יום הוא מעדיף לבלות מול המסכים ולשחק במשחקי מחשב, לראות סדרות או פשוט להיות כל היום מול הטיקטוק. עם זאת, לפי אייל ניר, הדרך להרחיק את הילד מהמסך היא להניח לו לנהל את לוח הזמנים שלו בעצמו.
תנו לו מספר מטלות שעליו לעשות במהלך היום, למשל, להכין שיעורי בית, לעשות מעט ספורט, להיפגש עם חברים, להשלים פרק בסדרה האהובה עליו ולבלות מול המסך, ובקשו ממנו לקבוע מתי יעשה כל דבר. בדרך שכזו, שבה הוא קובע את לוח הזמנים שלו בעצמו ויודע בדיוק מתי הוא יכול לשקוע מול המסך, הוא ירגיש עצמאי ומסופק יותר ולא ינסה להתחמק מהמטלות שלו לטובת הסמארטפון. בנוסף, הוא ילמד יכולת חשובה ביותר לעתיד – כיצד לנהל לוח זמנים בבגרותו ובעיקר בעבודה.
2. הסבירו לו מה הוא מפסיד כשהוא נמצא כל הזמן מול המסך
יש לנו רק 24 שעות ביממה, שבהן עלינו להספיק לישון, לאכול ולעשות כל המוטל עלינו – בין אם מדובר בילד שצריך ללכת לגן או לבית הספר, או בהמשך החיים לעבודה – וגם לכייף בין לבין. בשל כך, עלינו לדעת לחלק את הזמן שלנו נכון, ולהבין מה אנחנו מפסידים כשאנחנו בוחרים לבזבז אותו על דבר אחד בלבד, שהוא שהייה מול מסך.
לילד בכל גיל, מפעוטות ועד למתבגרים, אפשר להסביר שאם הם יבזבזו את כל שעות הפנאי המוגבלות שלהם על סמארטפון או טלוויזיה – הם לא יעשו דברים אחרים שהם אוהבים. במקרה שכזה, אמרו לילדכם שהוא לא יספיק ליהנות למשל מבילוי עם חברים, או אפילו משעת הציור או הסיפור שהוא מחכה לה כל היום. האמינו או לא, אבל שיחה שכזו יכולה לעורר אותו ולגרום לו לתעדף את המטלות שלו – ולהבין שכדאי למקם את המסכים בסוף הרשימה.
3. הסבירו לו על כל המשחקים והסדרות שנועדו לגרום לו להתמכר למסך
המשחקים של היום מאוד צבעוניים ומושכים את העין, וכוללים המון שלבים ופרסים על הדרך, מה שהופך אותם לממכרים במיוחד. לפני כמה שנים היה זה הקנדי קראש סאגה שמשך שחקנים מכל הגילים, שניסו לצלוח כמה שיותר שלבים מתוך האלפים שקיימים ונדמה שאין להם סוף. היום זהו הפורטנייט, שמצליח לגרום לבני הדור הצעיר להתמכר אליו, וישנם עוד רבים וטובים שילדכם כנראה מכיר מצוין. לא רק עולם המשחקים מנסה למשוך אותנו אליו, אלא גם סדרות הטלוויזיה, שכל פרק שלהן נגמר עם מתח שיוצר בנו ציפייה לבא אחריו – ובכך ממכר אותנו אליהן.
אנו, הבוגרים, מבינים ששני העולמות הללו מעוררים בנו איזשהו תהליך פסיכולוגי של התמכרות לדברים שכאלו, אך הדור הצעיר עוד לא הפנים זאת. כאן בדיוק אתם כהורים נכנסים לתמונה – עליכם ללמד את ילדכם אודות ההשפעות השליליות הללו של המשחקים והסדרות שהוא אוהב לראות, ולהוות דוגמה בעצמכם.
4. שאלו אותו כמה זמן מסך הוא חושב שיספיק לו
הסעיף הזה הוא ללא ספק מעט מסוכן, כי ילדכם כנראה ישמח לענות לכם שהוא זקוק לכל היום, או לפחות לכמה וכמה שעות מסך. את המצב הזה אתם יכולים למנוע, אם תסבירו לו את הצורך והחשיבות שבהגבלות ואת כל הדברים שהוא יוכל לעשות אם יפחית את זמן המסך – אותם כבר ציינו מעלה. הימנעו מלהקציב לו זמן בעצמכם, כי מצב שכזה עלול לגרום להתמקחויות וויכוחים מיותרים. בדיון הקצר הזה שאתם עורכים, עליכם לגרום לילד לחוש שהוא עצמאי ואחראי על הזמן שלו מחד גיסא, ולהיות נחושים והחלטיים מאידך גיסא.
לאחר שילדכם יקבע משך זמן שמוסכם עליכם, אל תהיו השוטרים שלו – הבהירו לו שעליו לוודא שהוא לא חורג מהגבולות שהוא הציב לעצמו. שיטה נהדרת לעזור לו לדעת שנגמר לו הזמן היא לקבוע שעון מעורר בטלפון, כך ילדכם בטוח לא יפספס את הצלצול שבוקע מהמכשיר שהוא מחזיק בידיו או שנמצא לידו. בסופו של יום, זכרו שאתם רק היועצים ולא השוטר הרע שצריך להטיל עונשים.
5. התחילו מגיל צעיר
הורים רבים מעדיפים לתת לילדם הקטן לשהות מול המסכים בידיעה שבעתיד, כשהוא יהיה יותר גדול ויתחיל ללכת לגן או לבית הספר, יהיה יותר קל לנתק אותו. אייל ניר טוען שהגישה הזו שגויה, ושעלינו להתחיל להתעקש ולהגביל את משך החשיפה למסכים כבר בגיל צעיר. אם לא תעשו זאת, תרגילו את ילדכם לדרוש לשחק במכשירים כמו אייפד וסמארטפון, וברגע שתסרבו לאפשר לו את זה – הוא יתפרץ.
אם ילדכם כבר מתנהג כך, דעו שעדיין לא מאוחר מדי, ואתם עדיין יכולים להתחיל לפעול. כל שעליכם לעשות הוא לנצל כמה דקות שבהן הוא רגוע, כדי לשוחח איתו על הנושא ולהסביר שלא תאפשרו לו יותר להעביר את כל הזמן מול מסכים, כי עליו לעשות דברים נוספים. אמרו לו שיש עולם שלם בחוץ, שבו הוא יכול לפתח ולאמץ תחביבים חדשים, לשחק במשחקי חברה או כדור ולקרוא ספרים לא דרך המסך. הכי חשוב – אל תישברו לאחר כל התפרצות זעם, ועמדו איתנים מול ילדכם.
6. אל תחקקו את החוקים ההתחלתיים באבן
בעקבות הטיפים הכתובים מעלה, חוקקתם עם ילדכם חוקים הכוללים שעות ואופן שימוש בכל הנוגע למסכים ומכשירים כמו אייפד, סמארטפון וטלוויזיה. אין ספק שהכללים האלו חשובים – אבל הם נכונים לשלב ולגיל ספציפיים, ומה שהתאים לילד כשהוא היה בגן, לאו דווקא תקף לשלבים מאוחרים יותר בחייו. בעקבות כך, הוא עלול לשבור אותם ברגע שהם כבר לא יתאימו לו, מצב שמספק לכם הזדמנות מצוינת לפתוח באופן מטאפורי את "ספר החוקים" שחברתם יחדיו, ולבחון אותו מחדש.
כשאתם עושים זאת, שאלו את ילדכם האם יש לו רעיון לכללים אחרים, והקשיבו לו בעניין ובכנות. הציעו לו אפשרויות שהוא לא חשב עליהן, כמו למשל להחליף זמן מסך יומי בסרט לילי בסוף השבוע, או דרך שונה לעקוב אחרי התכניות שלו. בעזרת הקשבה ודיון פתוח, ילדכם ירגיש שאתם מעריכים אותו ואת עמדתו, ויסכים לשתף עמכם פעולה.
7. דחו דיונים סוערים לרגע של רוגע
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: