מתי לדבר עם הילדים על הפרעות אכילה?
לפי ההערכות כ-400,000 איש בישראל סובלים מהפרעות אכילה בדרגות שונות, כשאוכלוסיית הסיכון העיקרית היא מתבגרות ונשים צעירות, בין הגילים 12-30, אך כמובן שזה קיים גם אצל גברים. אלו שסובלים מההפרעה הם בעלי הסיכון הגבוה ביותר למוות מקרב כל הסובלים מהפרעות נפשיות, ומסיבה זו חשוב לדבר עם ילדיכם על הבעיה אם אתם חושדים שהיא קיימת.
"אם הורים מודאגים בנוגע להתנהגות שהם מבחינים בה אצל ילדיהם, אני חושב שהם צריכים להעלות את זה בפניהם", כך אומרת ד"ר לורן מוהלהיים, פסיכולוגית ומומחית לטיפול בהפרעות אכילה מלוס אנג'לס. "הסכנה בלשאול בנוגע לכך נמוכה הרבה יותר מהסכנה שבלא לשאול על כך. הורים יכולים לאפשר לילדיהם לדעת שהם מבחינים בהתנהגויות מסוימות ושהם מודאגים, הם יכולים לעשות זאת מבלי להציע שייתכן כי קיימות התנהגויות אחרות שנוגעות להפרעות אכילה".
איך לדבר עם הילדים על הפרעות אכילה?
רוב האנשים משערים שהם צריכים לגשת לנושא הזה כמו לכל נושא אחר שקשור לילדים או לבני נוער – צריך פשוט לפתוח בשיחה. אחרי הכול, המומחים מעודדים את ההורים לדבר עם ילדיהם על כל נושא שעלול להוות סכנה עבורם, בין אם זה יחסי מין, דייטים, שתיית אלכוהול או עישון סיגריות אלקטרוניות.
עם זאת, כשזה מגיע לחינוך בנוגע להפרעות אכילה, יתכן שזו לא הגישה הנכונה. "החינוך בנוגע להפרעות אכילה הוא בעייתי", כך אומרת ד"ר מוהלהיים, "אין מחקרים שתומכים ברעיון שעל פיו הגברת המודעות אצל הילדים תסייע להם להתגבר על הפרעות אכילה, ויש אף ראיות שמעידות על כך שזה עלול להזיק". היא מסבירה שללמד ילדים או נערים על הפרעות אכילה זה בדרך כלל עניין שמסתכם בלספר להם עליהן ועל תסמיניהן, וזה עלול דווקא להוביל לאימוץ מנהגים שמובילים אליהן.
השיחה צריכה להתמקד בסכנות של הפרעות האכילה
אם אתם מעוניינים לחנך את ילדיכם בנוגע להפרעות אכילה, ד"ר מוהלהיים ממליצה להסביר להם על ההשלכות השליליות והסכנות שקיימות בביצוע דיאטה, כמו גם להפריך מיתוסים שנוגעים לדיאטות קיצוניות שמשמשות כשער נפוץ אל עבר הפרעות האכילה. חשוב גם שלא תדברו על צריכת מזון בריא, אלא עליכם להציג בפני ילדיכם מודל גמיש יותר, שפועל על פי הפילוסופיה שאומרת שכל סוג של אוכל יכול להיכנס בצורה כזו או אחרת לתזונה.
"הורים יכולים גם ללמד את ילדיהם על דימוי גוף חיובי ועל אכילה אינטואיטיבית וגמישה – מתי שהגוף מרגיש שצריך ומה שהוא מרגיש שצריך – כדי למנוע הידרדרות להפרעות אכילה", כך ממליצה ד"ר מוהלהיים. עליכם גם להימנע מהצמדת תגיות למזון, כמו 'מזון טוב' או 'מזון רע', להמעיט את הדיבור על דיאטות והרזייה באופן כללי ולא להראות זלזול באנשים כבדי משקל.
נסו לחנך את ילדיכם להבין שגוף האדם מגיע מטבעו בשלל צורות וגדלים, ואין גוף אחד שמתעלה על פני האחר. למדו אותם שהתמונות והדוגמנים שהם רואים במדיות השונות אינם מציגים את המציאות, והמטרה של הפרסומות האלה היא לשווק מוצרים ולגרום לנו לרצות להיות כמו הדוגמנים. תוכלו לשאול את ילדיכם גם מה הם יודעים על כושר ובריאות באופן כללי.
איך לדבר עם הילדים על הפרעות אכילה?
לא קל לדבר על הנושא הזה, במיוחד עם מישהו שאתם אוהבים, אך אנשים שמחלימים מהפרעות אכילה מעידים לרוב שאהבה ותמיכה מהמשפחה היו מהותיים לתהליך השיקום שלהם. מסיבה זו עליכם לשקול לדבר על הנושא הזה עם ילדיכם אך ורק אם ראיתם סימנים להפרעות אכילה, והנה כמה טיפים שיעזרו לכם לגשת לנושא.
-
חקרו את הנושא וערכו לעצמכם תוכנית פעולה
"חשוב שתלמדו כל מה שאתם יכולים על הנושא הזה ממקור אמין. חקרו אותו לעומק, הבדילו בין מיתוסים לעובדות, בדקו מה נחשב משקל נורמלי ואיזו תזונה נדרשת למי שסובל מהפרעות אכילה", כך אומרת ד"ר רייצ'ל גולדמן, פסיכולוגית שמתמחה בהפרעות אכילה מניו יורק. היא מציעה גם שתכינו לעצמכם תוכנית פעולה לפני שתיגשו לדבר עם הילד/ה או הנער/ה; חשבו על מה שאתם הולכים לומר לפני שתביעו אותו בקול.
"אם אתם צריכים, התאמנו מול מראה על מה שאתם הולכים להגיד. ערכו חזרות וזה יעזור לכם להרגיש יותר מוכנים ופחות לחוצים לנהל את השיחה הזו. אני ממליצה גם לנהל את השיחה הזו בזמן שבו כולם רגועים ולא נמצאים במצב רגשי מסוים". ד"ר גולדמן מציינת גם שכדאי להימנע מלהציף את הנושא הזה בזמן ארוחת הערב או בסביבת מזון, "יתכן ששניכם די לחוצים בזמן הארוחה מאחר שהנושא הזה מרחף באוויר, לכן אין סיבה להוסיף עוד שכבה של חרדה למצב שכבר מועד להעלות אותה".
תוכלו גם לגשת לפסיכולוג כדי לקבל תמיכה בשבילכם – זה נורמלי להזדקק לעזרה בהתמודדות עם מצב שכזה. אל תרגישו מבוכה מעצם הפנייה לאיש מקצוע, זהו הרי תפקידם של אנשים שמומחים בנושא – לעזור לכם לנווט ולפתור את הבעיה.
כל מערכת יחסים טובה מתחילה עם תקשורת פתוחה. עם זאת, הורים רבים נוטים להיכנס למצב "הרצאה" כשהם מדברים עם ילדיהם בנוגע למה שהם רואים או מה שמדאיג אותם. כשזה קורה, סביר להניח שהילדים שלכם יפסיקו להקשיב לכם עוד בזמן שאתם מדברים. במקום להתחיל עם האזהרות מפני הסכנות שנובעות מהפרעות האכילה או לדבר על עד כמה שאתם דואגים, התחילו עם שאלות פתוחות הנוגעות לרגשות ולא לאוכל.
"חשוב שהשיחה תהיה פתוחה ולא להתעלם מהעובדה שיש אנשים שנאבקים עם הדרך שבה הם אוכלים, עם המראה שלהם או עם המחשבות שלהם שנוגעות לאוכל", כך אומרת ד"ר גולדמן. "שיחה פתוחה וכנה תראה לילדיכם שאתם מקבלים אותם עם זרועות פתוחות, ושהם יכולים לשחרר את החרדה שמציפה אותם כשהם מרגישים שהם רוצים לדבר איתכם".
פעמים רבות הפרעות האכילה מונעות על ידי הרגשות, לכן שאלו את ילדיכם כיצד הם מרגישים ומה קורה בחייהם. יתכן שתגלו שהילדים שלכם עצובים, חשים שאין להם שליטה על עצמם או על חייהם או שהם פשוט חוששים שהם לא יכולים להתמודד עם מצב מסוים. מנגד יתכן שתגלו שהם נאבקים עם דימוי עצמי נמוך, ובהתבסס על מה שתלמדו תוכלו להדריך את ילדיכם ולתמוך בהם בעזרת שיחה שרלוונטית להם.
"אחד הדברים שהכי חשוב לזכור כשאתם מוצאים זמן לדבר עם ילדיכם זה שעליכם להישאר רגועים ואמפתיים", מוסיפה ד"ר גולדמן. "ודאו שילדיכם זוכרים שאתם אוהבים אותם ושאתם מנהלים את השיחה הזו רק כי אכפת לכם ומשום שאתם רוצים לעזור. בטאו את החששות שלכם בצורה פתוחה וכנה, אולם רק כשהשיחה כבר הופכת לפתוחה וכנה בעצמה".
-
הימנעו מלהעיר על משקל גופם
לפעמים הפרעות אכילה מתפתחות עקב אובססיה הנוגעת למראה החיצוני. המזון נהיה נקודת המוקד העיקרית, מכיוון שילדים ונערים – וגם לא מעט מבוגרים – מאמינים שהם יוכלו להשיג את הגוף שהם רוצים אם רק ישלטו בצריכת המזון שלהם בדרך מסוימת.
כהורים נסו שלא להעיר על המראה החיצוני או המשקל של ילדיכם, ובמקום זאת התרכזו בכוחות הפנימיים שלהם, כמו אדיבות, חוש הומור מפותח, כישרון מיוחד שיש להם וכדומה. "זה בסדר לדבר על שינויים שמתרחשים לגוף לאורך הזמן, אך עדיף שלא להתרכז בנושא הזה", כך ממליצה ד"ר גולדמן.
-
בחרו את המילים שלכם בקפידה
אם תיכנסו ליותר מדי פרטים בנוגע להפרעות אכילה ותתארו את ההתנהגויות שמתלוות אליה באופן פרטני, זה עלול לפעול לרעתכם. במקום לעזור לילדיכם להבין את הסכנות שהפרעות האכילה מהוות, יתכן שהם יאמצו את ה"טיפים" שהם שמעו מכם כדי להגיע למטרותיהם. עליכם גם להיות זהירים בנוגע להעלאת התנהגויות מסוימות שחזיתם בהן אצל ילדיכם ושגורמות לכם לחשוש לשלומם. שאלו שאלות ואפשרו להם לדבר מבלי לבייש אותם או להגיד להם שעליהם לשנות את דרכיהם.
"אל תשתמשו בשפה מאשימה או במשפטים כמו 'אתה אוכל יותר מדי', 'את אוכלת כמו ציפור' או 'את ממש רזה, כבר לא רואים אותך'", כך אומרת ד"ר גולדמן. "הזכירו להם שאכפת לכם מהם ושאתם כאן כדי לדבר ולעזור, אך גם שהם לא צריכים להתבייש בכך שהם נאבקים בדבר מה או לא לחשוש מהודאה בכך. הפרעות אכילה הן דבר אמיתי, ואפשר לקבל עזרה ולצאת מזה".
הילדים שלכם לא צריכים שאתם תהיו אלו שיטפלו בבעיה, ולמעשה סביר להניח שלא תשיגו הרבה הצלחה בדרך שכזו. הם רק צריכים לדעת שאכפת לכם מהם ושאתם שם כדי לתמוך בהם. עשו מה שאתם יכולים כדי לגרום להם לרגיש בטוחים, תנו להם לגשת אליכם לשיחה מתי שהם רק רוצים והקשיבו היטב לדברים שהם אומרים.
"לעיתים קרובות, כשאנשים נאבקים בדבר מה הם רק צריכים לדעת שיש מישהו ששומע אותם", כך מסבירה ד"ר גולדמן. "התחילו בלהראות אמפתיה וודאו שילדיכם יודעים שאתם שם כדי להקשיב להם. בנקודה מסוימת תצטרכו לתת להם עצה או לעודד אותם לגשת לקבלת עזרה, אך אתם לא צריכים להגיד את זה במילים האלה. ניתן למסגר זאת בכך שתראו להם שאתם יכולים לספק להם תמיכה ועזרה בדרך שלהם להחלמה".
אם אתם מרגישים שהשיחה לא הלכה כמתוכנן ושעשיתם טעות במהלכה, אל תהיו קשים עם עצמכם. הדבר החשוב הוא שהבעתם את החששות שלכם ויידעתם את ילדיכם שאתם שם בשבילם.
איך לקבל עזרה לילדים עם הפרעות אכילה?
הפרעות אכילה הן לא דבר נדיר, וכיום, עם הרשתות החברתיות והחשיפה שלנו לתמונות של מפורסמים שחולקים איתנו את רגעי השיא באימונים שלהם או את הדברים שהם אוכלים (או לא אוכלים), קשה מאוד לאדם אחד להכיל את הכול. זוהי מתקפה של מידע שיכולה להשפיע מאוד על מוחו של אדם צעיר. "לרוע המזל אנחנו רואים כיום עלייה בכמות האנשים שסובלים מהפרעות אכילה", כך אומרת ד"ר גולדמן. "זוהי לא אשמתו של מי שסובל מכך. הצעד הגדול הראשון הוא להכיר באפשרות שהילד שלכם נאבק ולהראות לו שאתם שם בשבילו ותומכים בו, לא משנה מה".
"רוב הילדים לא יכולים לתגבר על הפרעות אכילה בעצמם או רק בעזרת תמיכה מרופא או תזונאי", כך מוסיף ד"ר מוהלהיים. "הם זקוקים גם להורים שיעזרו להם לאכול כמות מספקת של מזון כדי להחלים". עליכם להתייעץ עם רופא או תזונאי כדי להבין מה ילדיכם צריכים כדי להשתקם, וככל שתעשו זאת מוקדם יותר, כך הסיכויים של ילדיכם להחלים יהיו גבוהים יותר. ישנן גם עמותות וקהילות שמסייעות להתמודד עם הבעיה הזו ושניתן לפנות אליהן, ומומלץ לעשות זאת אם אתם או ילדיכם אכן זקוקים לתמיכה.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: