1. "אני יודע שזה קשה"
כאשר ילדכם ניתקל בבעיה כלשהי שקשה לו לעבור אותה, תחושת התסכול שהוא חווה יכולה להשפיע עליו לטווח הרחוק ומשפט כמו "מה אתה עושה מזה סיפור, ילד בן 3 עובר את זה" יכול להיות עוד יותר בעייתי לגרום ליותר נזק. במקום זאת גשו אליו עם חיוך קל, אך עם פנים שמשדרות חוזק ואמרו לו "אני יודע שזה קשה, אבל בכל זאת אני יודע שאתה יכול לעשות את זה", חיזוקים כאלה לא רק מעלימים את תחושת התסכול, אלא אף מגבירים את הביטחון העצמי של הילד ונותנים לו כלים לעתיד בעזרתם הוא יוכל להתגבר על מכשולים רבים.
2. "תלך בבקשה"
אין כמעט הורה שלא הלך עם ילדיו לקניון או סתם לטיול בחוץ, ואחד או יותר מהם החל לרוץ קדימה... התגובה הראשונית שלנו בתור הורים היא לקרוא בקול "תפסיק/ו לרוץ!" ולקוות שהם אכן יעשו זאת, ומקרה דומה אחר מתרחש כאשר אתם מתווכחים איתם על משהו ופשוט נמאס לכם אז אתם משתמשים בצמד המילים "תפסיק/י להתווכח!" - מילים שרק שמדרבנות את הילדים להמשיך בוויכוח. כדי להשיג את ההשפעה הרצויה עליכם לפעול בדרך אחרת, עליכם להורות להם מה לעשות בגישה ישירה וחיובית. לדוגמה אם אתם רוצים שהילד יפסיק לרוץ, תגידו לו "תלך בבקשה" הרי אתם רוצים שהוא ימשיך להתקדם בדרך בצורה בטוחה, ובמקום לומר "תפסיק/י להתווכח!" אמרו "פשוט תגיד/י כן אימא/אבא", לדבריה של דוקטור ג'ואן ארשלר, מנהלת מכון ויסמן לגיל הרך באוניברסיטת ויסקונסין, על ידי פעולה זאת אתם אומרים להם מה לעשות בצורה עדינה ולא נגררים לוויכוח.
3. "מה אמרתי?"
המשפט הבא הוא אחד מהמשפטים שצריך לומר עם הרבה זהירות, למה? מכיוון שהכל תלוי באופן ההדגשה וההתאמה של צליל הדיבור (אינטונציה). משפט זה יכול להישמע כאילו אתם גוערים בילדים שלכם, שבעצם רק רציתם להדגיש את העובדה שהזכרתם או אמרתם לו לעשות דבר מה, וזו היא הדרך הנכונה. לכן שכאתם מתכוונים לומר לילדיכם את המשפט הזה, שימו לב לאיך שאתם אומרים אותו, אך אל תבטלו את השימוש בו לחלוטין ואם המצב שבו אתם נמצאים והגיל של ילדיכם מאפשר זאת, פשוט הסבירו את הכוונה שלכם במפורש.
4. "אני אוהב אותך מאוד ולא רוצה להתווכח איתך"
מערכת משפחתית היא עניין מורכב, מצד אחד קיים הרצון שילדינו יהיו החברים הכי טובים שלנו, ומצד שני הציפייה שיעשו את מה שמבקשים מהם משום שאנו קובעים את המדיניות בבית שלנו. אך מה עלינו לעשות כאשר הילד חושב שההורה יותר מדי חבר שלו ומרשה לעצמו להתווכח כמעט על כל דבר? במקום להיגרר לוויכוח עם הילד, פשוט האזינו לטעונים שלו בלי להתעצבן ולריב. אם אתם לא מסכימים עם דבריו אל תאמרו לו משפט כמו "לא, זה לא יקרה כמו שאתה רוצה" וכדומה, אלא תגידו לו בחביבות וברוך "אני אוהב אותך ולא רוצה להתווכח איתך". המילים הללו נועלות את השיחה מבחינתכם ולא משאירות פתח לריבים, ובמקביל הן עוזרות לילדים שלנו להבין שאנחנו אוהבים אותם ורק רוצים בטובתם גם אם הם לא יודעים להעריך זאת.
5. "איך אנחנו מבקשים?"
הורים לילדים קטנים מכירים את התרחיש בו הילד רוצה דבר מאכל או חפץ כלשהו ובמקום לבקש זה נשמע כאילו הוא דורש, "תביא לי עוגייה" או "אני רוצה כדור", יש הורים שייגשו להביא את הדבר אותו ילדם ביקש, חלקם יוסיפו תוך כדי הנתינה "ומה אומרים?", אך הדרך הטובה ביותר היא פשוט להזכיר להם איך לבקש (כן, אפילו אם הם יודעים ועושים דווקא) עוד בטרם תמלאו את מבוקשו, מכיוון שזהו הזמן הטוב ביותר ללמד נימוסים.
6. "עוד 5 דקות אנחנו הולכים"
כמעט כולנו היינו במצב בו ביקור במגרש המשחקים עם הילד מסתיים בוויכוח, ריצה אחרי הילד או שפתאום הוא משחק איתנו מחבואים ומחליט להעלם בתוך אחד המתקנים רגע קט לפני שהולכים. לרוב מתוך זעם אנחנו מאיימים עליו שנשאיר אותו שם ונלך ולדעת דוקטור אלן סרופי, ראש המכון להתפתחות הילד של אוניברסיטת מינסוטה בארה"ב, האיום הזה יכול לערער את הביטחון של הילד משום שזה גורם לו להרגיש חשוף ולא מוגן, עלול לגרום לפחד מנטישה ולשחוק את הקשר בין הילד להורה. אז בפעם הבאה בה אתם נתקלים בסירוב ומתפתים להשתמש במשפט "אני עוזב", עצרו רגע, נשמו ונסו להסביר לילד במונחים פשוטים שהוא יבין – גם אם צריך להמתין מעט עד שהוא יחדל מהבכי, ולומר לו "עוד 5 דקות אנחנו עוזבים, תתכונן". כך יהיה לו קל יותר להתמודד עם המעבר. תוכלו גם לנסות ניסוח כמו, "קדימה חמודה, אנחנו צריכים ללכת להתארגן לקראת ארוחת הערב, אנחנו מתכוננים לצאת לדרך בעוד 5 דקות". המודעות לפרק הזמן הזה מעניקה לילדים אפשרות להיפרד מהחברים שלהם או ממגרש המשחקים וכך לעזוב את המקום קלות רבה יותר.
7. "סיים לעשות מה שביקשתי ממך, רק אז תוכל ל..."
עליכם להבהיר לילדיכם כבר מגיל צעיר שלכל דבר בחיים יש השלכות, ואי אפשר רק לקבל כל הזמן בלי לשלם. אין הכוונה שעל כל מה שלא ייעשו הם צפויים לעונש, אבל שיהיה ברור שעל מנת לקבל הטבות והרשאות מיוחדות יהיה עליהם לבצע קודם את המטלות הנדרשות מהם. אז במקום לומר לילד "אתה לא יכול לצאת כי החדר שלך לא מסודר", פשוט תגידו "אתה תוכל לרדת לשחק בחוץ ברגע שתסיים לסדר את החדר שלך". תיאור המטלה צריך להיות ברור ולא מקבץ של הוראות, לדוגמה "סדר את השולחן והמיטה שלך", ולא "סדר, נקה ושטוף את החדר" - ילדים קטנים עלולים ללכת לאיבוד בסבך ההוראות הזה, וככל שהוא יותר פשוט המטלה גם הופכת להרבה יותר ברת ביצוע עבורם.
8. “אתה יכול להראות לי דרך אחרת לעשות את זה?”
הילדים של היום הרבה יותר פקחים ומפותחים מהדורות שקדמו להם, הם בעלי יכולת קוגניטיבית גבוהה יותר וחובתנו כהורים לעזור להם לפתח אותה. ישנם הרבה משחקים לפיתוח החשיבה בעזרתם ניתן לסייע להם ולהקנות להם ידע, ולרוב הם פותרים את הבעיות בדרכים שונות מהם התכוונו יוצרי המשחק. לכן אם רכשתם, קיבלתם או שיחקתם איפשהו במשחקים כאלה ופתרתם בדרך אחת או יותר, תנו לילדיכם לנסות בעצמם והניחו להם להגיע אל הפתרון. אם הם פתרו ואתם יודעים בוודאות שישנה עוד דרך, בקשו מהם לנסות להגיע אל הפתרון הנוסף ועודדו אותם להצלחה, למשל אל תאמר לו "אני מכיר דרך נוספת, אין מצב שאתה מצליח לעלות עליה", זה רק יוריד לו את הביטחון והוא יחשוב שהוא לא מסוגל, אלא תגיד לו "הבנתי שיש פתרון נוסף, אתה יכול להראות לי דרך אחרת לעשות את זה?" המשפט הזה יאתגר אותו ויעודד אותו למצוא את הפתרון הנוסף, ואף יגביר אצלו את התחושה שאתה סומך עליו ומאמין בו שהוא יצליח.
9. “בוא ננסה את זה שוב. אני אעקוב אחריך, ואז תוכל לעקוב אחרי”
הרצון להיות כמו אבא או אימא ולחקות אותם הוא מאפיין הטמון כמעט אצל כל אחד ואחת עד לגיל ההתבגרות ולפעמים אף יותר. לכן הדרך בה ההורה מתנהג משפיעה במודע ואף בתת מודע על מרבית הילדים ועל ההורים לשמש דוגמה כי תמיד יש מישהו שמחקה אותם. נצלו את העובדה הזו לטובתכם ואם אתם רואים שילדכם מנסה לבצע משהו מסוים שעשיתם, אך הוא שוגה בדרך ונכשל, אל תגידו לו "אתה טועה, לא ככה עושים את זה" אלא בקשו ממנו לנסות שוב, רק שהפעם אתם תדגישו בפניו שאתם תעקבו אחר הפעולות שהוא עושה, ולאחר מכן אתם תיקחו את ההובלה. כך אתם מגבירים לו את הביטחון העצמי, משמשים דוגמה טובה ומונעים ממנו לפתח פחד משתק מכישלון.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: