הפרעות חרדה על קצה המזלג - ד``ר מרים לבין

ד"ר מרים לבין

ד"ר לבין הינה בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה והוכשרה כפסיכולוגית קלינית בארה"ב. לד"ר לבין ניסיון רב בטיפול בהפרעות חרדה שונות בשיטה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT).

"ידוע לכל שחרדה מתמדת אינה מבטלת את צער העתיד, אך היא בהחלט מבטלת את שמחת ההווה." (צ'ארלס ספרג'ון)

אנשים חווים חרדה במצבים שונים ומגוונים ותגובותיהם שונות בעוצמה ובתדירות בה הם חווים את החרדה. למרות ההבדלים האינדיבידואליים, ישנן הפרעות חרדה מסויימות שהוגדרו במהלך השנים, אשר כל הסובלים מהם חווים תחושות דומות. למה הדבר דומה? לבעיות בריאות כמו אסטמה או סוכרת, בהן ישנם סימפטומים המשותפים להרבה מהאנשים הסובלים מהבעיה.

לפניכם סקירה קצרה של ארבע הפרעות חרדה נפוצות והמאפיינים של כל אחת מהן. אם אתם מזהים את עצמכם או את בני המשפחה שלכם כסובלים ממאפיינים של הפרעת חרדה, חשוב שתדעו: כיום ישנן אפשרויות לטפל ולהפחית באופן משמעותי את החרדה באמצעות טיפול תרופתי או טיפול פסיכולוגי. הטיפול הפסיכולוגי הידוע כיעיל ביותר להקלה במצבי חרדה הוא טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (CBT).

ובכן, מהן הפרעות חרדה? ומהם המאפיינים שלהן?

חרדה חברתית - זוהי חרדה ו/או ביישנות קיצונית ממגוון של מצבים בהם יש תקשורת עם הזולת כמו: פחד קהל, חרדה מראיון עבודה, פחד מלצאת לדייטים ולפתח קשרים רומנטיים ועוד. החרדה תחזור תמיד במצב ממנו חוששים ותהיה מלווה בתגובות גופניות כמו רעד, הסמקה והזעה. בעקבות החרדה נוצרת אצל הסובלים מהפרעה זו הימנעות ממצבים חברתיים רבים. ההימנעות פוגעת בתפקוד החברתי, הרומנטי והמקצועי וכתוצאה מכך החיים של אנשים עם חרדה חברתית נעשים מצומצמים ומוגבלים. כמו בהפרעות חרדה אחרות ישנו רצף בין אנשים שהבעיה שלהם קלה יותר ובאה לידי ביטוי בפחות מצבים לבין אנשים שאצלם ההפרעה גורפת ופוגעת בתחומי חיים רבים. הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי יעיל מאוד ומביא להקלה בהפרעה זו.

 הפרעת פאניקה - זוהי הפרעה המתבטאת בהתקפי חרדה בהם חשים תגובות גופניות של: קוצר נשימה, דופק מהיר, רעד, תחושת מחנק, סחרחורת ותגובות נוספות. בנוסף, ישנו פחד מהישנות ההתקפים. אנשים רבים הסובלים מהתקפי חרדה חושבים בשלב הראשוני שיש להם בעיה בלב ופונים לרופא או לחדר המיון הקרוב. בעקבות ההתקפי חרדה חוזרים נוצרת אצל אנשים רבים הימנעות ממקומות שונים ומפעילויות שונות למשל: חשש מלהיות במקומות המוניים, באולמות קולנוע, באוטובוס, במעלית, ועוד. ניתן לטפל בהפרעה זו באופן יעיל מאוד באמצעות טיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי.

הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) - הפרעה המתבטאת במחשבות מציקות שחוזרות על עצמן (אובססיות) ובנסיונות שונים להימנע ממחשבות אלה דרך ביצוע פעולות חוזרות של: רחצה מרובה, בדיקות, ספירות וטקסים נוספים. מחשבות אובססיביות יכולות להיות קשורות למספר נושאים ביניהם: חשש מלהדביק אחרים בחיידקים ומחלות או חשש לפגוע ולהזיק לאנשים קרובים. ישנו טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי ל- OCD ובמקרים רבים כדאי לשלב בין השניים בטיפול בהפרעה זו.

טראומה (הפרעה פוסט-טראומטית, Post traumatic stress disorder) - בהפרעה זו ישנן מחשבות על ארוע טראומטי שמציקות ומפריעות לשגרת החיים ועלולות לגרום בין השאר לסיוטים בלילה, קושי להתרכז וקשיים בשינה. בעקבות החרדה ישנה המנעות ממקומות שעלולים להזכיר את הארוע הטראומטי. הפרעה פוסט טראומטית עלולה להתפרץ בעקבות כל ארוע בו האדם היה בסכנת חיים או בסכנה לשלמותו הגופנית למשל בעקבות מלחמה, אונס, שוד או תאונת דרכים. ישנו טיפול הנקרא: "חשיפה ממושכת" (prolonged exposure) שמועיל מאוד לרוב הגדול של האנשים שסבלו מהפרעה פוסט טראומטית. ישנם מחקרים המצביעים על 90% הצלחה בטיפול מסוג זה. זהו טיפול התנהגותי-קוגניטיבי שפיתחה פרופסור עדנה פואה מאוניברסיטת פנסילבניה בארה"ב והיא מכשירה מטפלים ישראליים בשיטה זו.

כיצד מטפלים בהפרעות חרדה?

הגישה התנהגותית-הקוגניטיבית (CBT) יעילה לטיפול בהפרעות חרדה ויעילותה שווה ברוב המקרים ליעילותו של טיפול תרופתי. ישנן הפרעות בהן עדיף לשלב בין השניים, אבל ישנם גם מקרים שהשילוב לא משיג תוצאות טובות יותר ואפשר לבחור טיפול פסיכולוגי או תרופתי. כמובן שדרושה התייעצות עם איש מקצוע כמו פסיכולוג או פסיכיאטר כדי להחליט על הטיפול המתאים לכל אחד. הטיפול בגישת CBT מכוון לשנות דפוסי חשיבה והתנהגות אשר גורמים קשיים רגשיים למטופל. בגישה זו, המטפל מעורב בטיפול ומלמד את המטופל, בסופו של דבר, להיות המטפל של עצמו. יתרונו של טיפול CBT הוא בכך שהתוצאות שלו נשמרות לאורך זמן רב יותר משל הטיפול התרופתי ויש בו פחות סיכוי להישנות הבעיה לאחר סיום הטיפול. למעשה, אפשר ליישם את מה שנלמד במהלך טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בכל פעם בחיים כאשר החרדה מתגברת.