maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

על הטיפולים בחרדה חברתית

ד"ר מרים לבין

הכותבת הינה בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה והוכשרה כפסיכולוגית קלינית בארה"ב. לד"ר לבין ניסיון רב בטיפול בהפרעות חרדה שונות בשיטה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT).



"השדים היחידים בעולם הם השדים שבלבנו. שם צריך להתחולל הקרב."

מהאטמה גנדי

חרדה חברתית היא פחד משתק ממגוון של מצבים חברתיים שלרוב מתחיל בילדות או בגיל ההתבגרות. במוקד החרדה נמצא החשש להתנהג באופן לא הולם ולהחשף ללעג, ביקורת והשפלה מהזולת. זוהי ההפרעה השכיחה ביותר אחרי דיכאון והתמכרות לאלכוהול וההערכות הן כי בין 7-13% מהאוכלוסיה סובלים ממנה במהלך חייהם.

האם חרדה חברתית שונה מביישנות?

חרדה חברתית היא ביישנות קיצונית אשר כוללת המנעות ממגוון רחב יותר של מצבים ובעקבות זאת פגיעה גדולה יותר בתפקוד התעסוקתי, הזוגי והחברתי. למשל, סטודנט עם חרדה חברתית יעשה הכל כדי לא להעביר הרצאה לפני בני כיתתו ויחווה חרדה משתקת ולעיתים "בלקאאוט" במהלך ההרצאה. לעומתו, סטודנט ביישן ירגיש חרדה מסוימת בתחילת ההרצאה אך ירגיש הקלה במהלך ההרצאה ולכן ההימנעות שלו לא תהיה גורפת.

אלו מצבים מעוררים חרדה חברתית?

כל מצב בו ישנו סיכוי להיות במרכז תשומת הלב, מפגש עם אנשים זרים או חדשים, פגישה עם בעלי סמכות (בוס, מרצה) ומצבים רבים נוספים כמו: לצאת לדייט, ללכת למסיבה, להיכנס באיחור לכיתה ואפילו להקריא מההגדה בליל הסדר.


מה מרגישים בזמן שהחרדה עולה?

אנשים עם חרדה חברתית מתלוננים בעיקר על הסמקה, הזעה ורעד בגוף או רעד בקול. כמובן שישנן תגובות נוספות כמו דופק מהיר אבל ישנן פחות תלונות על תגובות מסוג זה. מדוע? כיוון שאנשים הסובלים מחרדה חברתית מודאגים מכך שאחרים ישימו לב לסימני החרדה הגופניים וילעגו להם על כך. לכן, הם מוטרדים בעיקר מהתגובות שהסביבה עלולה לשים לב אליהם.

מהו הטיפול התנהגותי-קוגניטיבי בחרדה חברתית?

טיפול התנהגותי-קוגניטיבי הוא טיפול פסיכולוגי שיעיל באותה מידה כמו טיפול תרופתי בחרדה חברתית: מחקרים מצאו שיפור אצל כ75% מהמטופלים שקיבלו טיפול תרופתי בלבד או טיפול CBT בלבד. בנוסף, נמצא כי בטווח הארוך, 50% מקבוצת הטיפול התרופתי חוו הישנות של ההפרעה (relapse) לעומת 17% בלבד מקבוצת הCBT. כלומר, בטווח הארוך יש יתרון לטיפול התנהגותי-קוגניטיבי.

כיצד הטיפול עובד?

טיפול בחרדה בשיטה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) נסמך על מספר עקרונות:

שיתוף של המטופל בטיפול: הפסיכולוג מחלק עם המטופל את הידע שלו על חרדה ומשתף אותו בבנית תוכנית טיפולית שמתאימה לבעיות מהן סובל המטופל.

הפסיכולוג מעורב בטיפול: בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי הפסיכולוג לוקח חלק פעיל ומעורב בטיפול. למשל, כאשר מטופל מבטא חרדה ואומר: "אין לי סיכוי למצוא חברה" הפסיכולוג מלמד את המטופל לבחון את המחשבה הזו ולבחון: באיזו מידה החרדה משפיעה על תפיסתו והבנתו את המציאות? האם הוא יכול לחשוב על אפשרויות ריאליות יותר להסתכל על מצבו? בחינת המחשבות באור הזה מובילה להסתכלות אובייקטיבית יותר על המציאות ולחשיבה על פתרון בעיות. המטופל לומד כיצד לחשוב על עצמו ועתידו בצורה מאוזנת יותר וכך לבנות את בטחונו העצמי.

משימות בין הפגישות: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מתבצע על-ידי שיחות, אך בנוסף ניתנות משימות ("שעורי בית") לביצוע בין הפגישות כדי שתהיה הכללה של מה שנלמד בטיפול למצבים שונים בחיים.

הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי מבוסס על מחקר. מדוע זה חשוב? בוודאי לא הייתם לוקחים תרופה שלא נבדקה במחקרים והוכחה כיעילה. באותו אופן, ישנן שיטות פסיכולוגיות המבוססות על מחקר רב שנים כאשר השיטה ההתנהגותית-קוגניטיבית היא אחת הנחקרות ביותר. המחקר בוחן הוא את יעילותן של שיטות הטיפול ולכן מוביל לשיפור תמידי של הטיפול בהתאם לממצאי המחקר. לכן, טיפול שנתמך במחקר מחייב את הפסיכולוגים שעוסקים בו לקרוא מאמרים ולהתמצא במחקר העדכני ביותר שקיים. כדאי לוודא שהמטפל שאתם בוחרים מסתמך על שיטות שנתמכות במחקר וידועות כיעילות.

ד"ר לבין ועוד מומחים נוספים מחכים לשאלותיכם בנושאי רפואה ובריאות, בפורום המומחים שלנו - לחצו כאן!

* תזכורת לתשובות תתקבל בדוא"ל.

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: