מיד תועבר לדף המבוקש
נגישות
נגישות
נגישות
האם ניתן להתגבר על פחד קהל?
הכותבת הינה בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה אשר הוכשרה כפסיכולוגית קלינית בארה"ב והינה בעלת ניסיון רב בטיפול בהפרעות חרדה שונות בשיטה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT).
נתן (32), סובל מפחד קהל כבד מאז התיכון. לאחרונה החל לעבוד בעבודה חדשה בה הוא נדרש להעביר מצגות על בסיס קבוע. כשהגיע לפגישה עימי תיאר את המצוקה שהוא חש: "אני לא ישן בלילות שלפני ההרצאה, ומשנן אותה שוב ושוב בראשי. מספיק שאדמיין את עצמי נכשל, מגמגם או נתקע בדבריי ומיד הדופק שלי עולה ואני חש מוצף בחרדה."
נתן איננו לבד. יותר מ-30% מהאוכלוסיה סובלים מפחד קהל. לרוב, הקשיים מתעוררים בגיל ההתבגרות ומחמירים עם הזמן. במהלך השנים, פחד הקהל עלול לפגוע בהתפתחות ובקידום האישי. למשל, סטודנטים הסובלים מפחד קהל עושים מאמצים להתחמק מהעברת הרצאות וכתוצאה מכך לא זוכים להערכה לה הם ראויים. היכולת לדבר בפני קהל נדרשת גם בתהליך הקבלה לעבודה, במיוחד כאשר הסינון נעשה דרך מרכזי הערכה. בנוסף, מקומות עבודה רבים דורשים מצגות תכופות, מתן הדרכה, או אפילו השתתפות בישיבות צוות, מצבים שעלולים להוות "סיוט" עבור הסובלים מפחד קהל. כתוצאה מכך, עלול להיווצר אצלם מתח רב בעבודה בנוסף על הלחצים הרבים הקיימים ממילא.
הסובלים מפחד קהל מתלוננים על:
* רעד
* גמגום
* הסמקה
* הזעה
הם חוששים בעיקר מכך שאחרים יבחינו בתסמינים אלו וכי הם יחשפו ב"חולשתם". קיים גם מצב של 'בלקאאוט' מוחלט בו אנשים "נתקעים", שוכחים את מה שרצו להגיד, ולעיתים אף מחליטים להפסיק את המצגת ולא להמשיך בדבריהם.
הטיפול היעיל ביותר כיום לפחד קהל הוא טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (CBT). זהו טיפול ממוקד ומבוסס מחקר שמועיל בטווח זמן קצר יחסית. ישנם אנשים שחשים הקלה כבר במהלך הפגישות הראשונות.
מרכיבים מרכזיים בטיפול:
1. תרגול: בטיפול הקוגניטיבי יש תרגול של דיבור מול קהל. זה נעשה בקבוצה או מול המטפל ולעיתים בשילוב של מצלמת וידאו.
2. הרפייה: כשהמתח עולה השרירים נעשים מכווצים. למשל, כשמדובר בגמגום עלול להיות כיווץ בשרירי השפתיים. בטיפול לומדים להרפות את השרירים תוך כדי העברת ההרצאה.
3. התמודדות עם המחשבות שלפני ההרצאה. בטיפול לומדים להתמודד עם מחשבות על כישלון, כמו אלו שתיאר נתן (למעלה). מחשבות אלו מאופיינות בתסריט שלילי בו יש מחיר כבד מאוד לכישלון מול קהל. במצבים אלו, אני מסייעת למטופליי ליצור תסריט שונה, כזה שמבוסס על המציאות. למשל, עבור נתן, ההקלה בחרדה שחווה תוך כדי האימון בשלבי הטיפול הראשונים סייעה לו ביצירת תסריט חדש בו הוא מצליח להמשיך בדבריו גם אם הוא נתקע.
בסיומו של טיפול ממוקד, נתן הרגיש חופשי יותר מול קהל, לדבריו: "השלב המשמעותי בטיפול היה כשהבנתי שאני יכול לשלוט בחרדה. דרך התרגול וההרפיות בהנחייתה של ד"ר לבין התחלתי לחוש הקלה ומשם ההתקדמות היתה מאוד מהירה. לפני מצגת חשובה אני חוזר לדברים שלמדתי בטיפול, וממשיך להיעזר בהם. גם לפני הטיפול השקעתי בעבודה, אבל לא כ"כ שמו לב. היום אני מבטא את עצמי יותר ומקבל על כך פרגון רב."
לסיכום, הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי בפחד קהל הוא טיפול ממוקד ויעיל. חשוב לציין כי זה לא חייב להיות טיפול מתמשך. מחקרים מראים כי מטופלים שעברו את הטיפול חוו שיפור משמעותי בתוך זמן קצר יחסית והצליחו לשמור על הישגים אלו לאורך הזמן. זאת לעומת טיפול תרופתי בו התוצאות לא תמיד נשמרות כאשר מפסיקים את התרופות. נתן איננו יוצא דופן, ישנם רבים כמותו שבעקבות הטיפול חשים שחרור מכבלי פחד הקהל וחווים תחושת הישג וצמיחה אישית ומקצועית.
מקור תמונות: Ambro, renjith krishnan
ד"ר לבין ועוד מומחים רבים מחכים לשאלותיכם בנושאי רפואה ובריאות בפורום המומחים שלנו - לחצו כאן!
* תזכורת לתשובות תתקבל בדוא"ל.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: