מיד תועבר לדף המבוקש
בכל מה שנוגע לבריאות שלנו, ישנם הרבה מאוד מיתוסים שעוברים מפה לאוזן, מאדם אחד למשנהו, למרות שאין להם שום ביסוס מדעי. לעיתים זו יכולה להיות איזה תרופת סבתא שהתגלתה כפתרון פלא לתחלואים שונים, ולעיתים יכולה להיות זו שמועה כזו או אחרת בנוגע לדבר מה שמסוכן במיוחד לעשות. אותם מיתוסים יכולים להתקבע בדעתם של אנשים למרות שחלקם חסרי יסוד לחלוטין, אך לעומתם יש כמה כאלו שתפסו אחיזה בציבור ולאחרונה גם התבררו כנכונים מבחינה מדעית. אנחנו שמחים להציג לכם 10 מיתוסים בריאותיים שכאלו, שזכו לאישוש מפני חוקרים ומדענים, ומקווים שהכרתם תעזור לכם לשמור טוב יותר על בריאותכם.
זה נכון שאכילת תפוח אחד ליום לא תשמור אתכם מוגנים לחלוטין מכל שפעת או נגיף שמסתובבים באזורכם, אבל מספר מחקרים הוכיחו שלנוהג הזה כן יכולות להיות השפעות מצוינות אחרות על בריאותנו. ממצאיהם של מחקרים שנעשו באוניברסיטת אוקסופרד העלו שאם כל אדם בוגר מעל גיל 50 בבריטניה יאכל תפוח ביום, הדבר יכול למנוע יותר מכ-8,500 מקרי מוות כתוצאה מהתקפי לב ושבץ. מחקר אחר שנערך באוניברסיטת קורנל מצא שהודות לשלל הרכיבים הבריאים שבתפוח – כמו פלבונואידים ונוגדי חמצון אחרים - אכילתו עשויה לעכב ולבלום את התפתחותם של תאים סרטניים הגורמים לסרטן השד.
ההשפעות השליליות של חוסר שינה על בסיס קבוע מוכרות, מתועדות וידועות לכולנו – מביצועים פחות טובים ביומיום, דרך חוסר ריכוז בולט ועד העלאת הסיכון למחלות לב, סוכרת ואף מוות מוקדם. עד היום חוקרים רבים טענו כי יש להקפיד על שעות שינה מסודרות במהלך כל השבוע, מכיוון שבניגוד למיתוס הרווח, לא באמת ניתן "להשלים" אותן במהלך סוף השבוע; אך מחקר חדש שפורסם בשנת 2018 בכתב העת לחקר השינה, מאתגר את המיתוס המקובל הזה. ממצאיו של המחקר הצביעו על כך שמי שישן 5 שעות ומטה בלילה נמצא בסיכון גבוה יותר ב-65% למות מוות מוקדם מאשר אלו שהקפידו לישון 6-7 שעות. לעומת זאת, אלו שישנו 5 שעות בלילה במהלך השבוע, אך השלימו וישנו יותר מכך במהלך סוף השבוע – חיו בדיוק אותו הזמן כמו אלו שישנו 6-7 שעות בכל לילה.
אם תמיד חשבתם שמשפטי "אימא פולנייה" בסגנון "תלבש סוודר/מעיל/ז'קט שאתה יוצא, אתה עלול להצטנן" הם לא יותר ממיתוס שאין מאחוריו כלום – אז המדע מוכיח דווקא את ההיפך. במחקר שפורסם בשנת 2015 נמצא כי תאי החיסון שבאף ודרכי האוויר העליונות לא מתפקדים במיטבם כשהטמפרטורות צונחות, וכך הגוף חשוף יותר להתקפות נגיפים וחיידקים. בנוסף, על פי פרסום של המכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב, במזג האוויר הקריר הנגיפים הופכים ליותר מדבקים – זאת מכיוון שהקור גורם לקרום התא של נגיף השפעת להתמצק, וכך הוא נעשה עמיד וקל יותר להעברה. ברגע שהחיידקים הללו נכנסים אל דרכי הנשימה שלכם, מעטה הג'ל שלהם נמס והם מוכנים לגרום נזק לגופכם - לכן הקפידו ללבוש משהו חם כשאתם יוצאים החוצה בחורף.
בעבר, אך גם כיום, אימהות רבות נהגו להזהיר את ילדיהם מפניי ישיבה קרובה מדי למסך הטלוויזיה מכיוון שזה יכול "להרוס את העיניים" – אך מתברר שעל פי המדע המיתוס הזה לא נכון, ולהתבוננות קרובה מדי במסך הטלוויזיה אין נזק ארוך טווח, פרט ליצירת מאמץ יתר על העיניים וסחרחורת אפשרית. מצד שני, דווקא בהייה במסכי הטלפונים החכמים שכל כך נפוצים כיום היא זו שיכולה לגרום לנזק רציני; חוקרים מאוניבריסטת טולדו שבאוהיו, ארה"ב, מצאו שהאור הכחול המופץ ממסכי הסמארטפונים והמחשבים עלול לפגוע ברשתית העין, כמו גם להאיץ התפתחות עיוורון בקרב אלו הלוקים בניוון מקולרי.
מחקרים נוספים שנערכו בנושא שמו את הדגש על הנזק שנגרם לילדים מאותם מסכים: במחקר אחד נמצא שילדים שמבלים 7 שעות בשבוע או יותר מכך מול מסך המחשב או הסלולר משלשים את הסיכון שלהם ללקות בקוצר ראייה. במחקר אחר שנערך בבית החולים האוניברסיטאי בסיאול, דרום קוריאה, נמצא שילדים שנוהגים להחזיק את המכשירים הניידים שלהם כ-20 עד 30 ס"מ מעיניהם במשך זמן ממושך, חשופים יותר לסיכון לפתח פזילה קבועה.
למרות האמונה הרווחת – גזרים לא ישפרו את הראייה שלכם או יחדדו את עיניכם, אך הם כן יכולים לעזור לכם לשמור עליהן בריאות ומתפקדות באופן תקין. הסיבה לכך היא תרכובת טבעית ששמה בטא-קרוטן, קרוטנואיד שנהפך בגוף לוויטמין A שבו משתמש הגוף לבניית חלבוני התאים בעיניים; אם אתם סובלים מחוסר בוויטמין זה אתם עלולים ללקות בעיוורון לילה. יתרה מכך, במחקר שפורסם בשנת 2015 נמצא שאנשים שצרכו מינונים גבוהים של קרוטנואידים, כפי שיש בגזר, צמצמו ב-40% את הסיכון להתפתחות ניוון מקולרי בעיניהם – תופעה שמהווה את הגורם מספר 1 לעיוורון בגיל מבוגר.
שמירה על כושר גופני ועל בריאות הגוף היא רעיון חכם בכל מקרה – לא רק בגלל שהגוף מפיק מכך תועלות רבות, אלא גם המוח; זאת בזכות מולקולה בשם אירסין, שהגוף מפיק במהלך פעילות גופנית. במחקר שנערך בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד התגלה שכאשר רמות האירסין בגוף עולות, גנים המקושרים ללמידה וזיכרון מופעלים, וכך גם גנים האחראים ליצירת תאי עצב חדשים. בנוסף, התעמלות גם מורידה את רמותיו של הורמון הלחץ קורטיזול, כמו גם משפרת את יכולת החשיבה הביקורתית. מחקר אחר קישר את הדחיפה הקוגניטיבית שהפעילות הגופנית מספקת לנו בעליית רמות החמצן במוח במהלכה ולמאמץ המנטאלי שהיא דורשת.
אולי את חלקכם זה יפתיע, אבל יש כאלו המאמינים כי מי מלפפונים חמוצים יכולים לעזור בהעברת כאבים, התכווצויות ועוויתות שונות; למעשה, זה לא סתם מיתוס, אלא יש בזה מן האמת, באופן מסויים. במחקר שנערך בשנת 2010 גילו החוקרים כי אצל אנשים ששתו מן המים הללו לאחר אימון גופני, שככו הכאבים והתכווצויות השרירים תוך דקה וחצי, כ-45% מהר יותר מאנשים שלא עשו זאת. אמנם אנשי המקצוע טרם יודעים להסביר מדוע זה כך, אך ההערכה היא שהמים הללו גורמים למעין רפלקס שרירי כאשר הם עוברים דרך הגרון, והוא שמכבה את פעולתם של אותם תאי עצב תועים הגורמים להתכווצויות. יש הטוענים כי האחראית להשפעה זו היא תכולת החומץ שישנה במים, ולכן כדי להשיג את הרגיעה הרצויה בהתכווצויות, נראה שכדאי לשתות מי מלפפונים שהוחמצו בחומץ ולא במלח.
אמנם פלפל חריף אחד או שניים שתבלעו לא ימיסו לפתע את כל הקילוגרמים העודפים שהצטברו בגופכם, אך לצריכתם על בסיס תדיר יכולה להיות השפעה חיובית על הגזרה שלכם. מחקרים מסוימים שנעשו לאחרונה מצביעים על כך שהקפסאיצין, תרכובת אורגנית הנמצאת בשפע בפלפלים החריפים, מסייעת בהורדת משקל באמצעות עידוד תהליך התרמוגנזה – יצירת חום גוף המביא לידי שריפת שומן. במחקרים אחרים נמצא שסוגי פלפלים חריפים מסוימים, כדוגמת פלפל קאיין, יכולים לרסן את התיאבון, לסייע לכם להישאר שבעים ולצמצם את הדחף לאכילת מאכלים שומניים, ממותקים או מומלחים יתר על המידה.
זה באמת לא רק מיתוס – מחקרים רבים מצביעים על כך שזה נכון, מאחר ואלו הנוהגים לאכול בשעות המאוחרות של היום נוטים לשקול יותר ומדד מסת הגוף שלהם (BMI) שלהם גבוה יותר. אך כל זה לא נגרם בגלל שהאוכל משלש בדרך פלא את מספר הקלוריות שלו אחרי 10 בלילה; נראה שאחת הסיבות לתופעה הזו נעוצה בבחירות שעושים אנשים שאוכלים בשעות הקטנות, כמו למשל הנטייה לצאת ל"מרתון" של אכילה ולצרוך מזונות עשירים בקלוריות. השערה נוספת שעלתה ממחקרים היא שאכילה לילית משבשת את השעון הביולוגי של הגוף ואת יכולתו לווסת את רמות הסוכר בו.
ישנם שפע של מחקרים שמצביעים על כך שאם תזכרו להתמיד באתגור מוחכם על בסיס קבוע, אתם עשויים להדוף ולהרחיק מכם את סכנות ההפרעות הקוגניטיביות, כגון דמנציה ואלצהיימר. כך למשל תוצאותיו של מחקר שפורסם בשנת 2010, אשר התמקד באנשים בגילאי 55-75, הראו שפעולה פשוטה כמו עיסוק במשחקי וידאו יכולה לשפר את תפקוד המוח ולעלות את רמון החומר האפור בהיפוקמפוס. מחקר אחר הראה שמבוגרים שעסקו באופן קבוע בפעילויות שבהם מעורב התפקוד המנטאלי שלהם, כמו קריאה ופתירת תשבצים, קיבלו ציונים גבוהים יותר במבחנים שנועדו לבדוק את כושרם השכלי.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: