1. בדיקת חלבון מגיב CRP) C)
אנשים בגילאי 50 ומעלה אשר סובלים מגורמי סיכון מסוימים כמו כולסטרול גבוה, קו מותניים רחב, עודף משקל או היסטוריה משפחתית של מחלות לב, צריכים לבצע בדיקת דם הבוחנת מדדי CRP ומזהה נוכחות של חלבונים המגיבים למצב דלקתי בגוף ועלולים לנבא התפרצות של מחלות גם לפני שאנו שמים לב אליהן בפועל. כאשר קיימת דלקת בגוף משתחררים חומרים המגרים את תאי הכבד לייצר חלבונים, כך שלרוב הופעה של כמות גדולה שלהם בבדיקות הדם מעידה על מצב דלקתי מסוים.
על פי איגוד מחלות הלב האמריקני, רמות גבוהות של חלבון מגיב C מכפילות את הסיכון ללקות בדום לב, כך שחשוב לוודא את המקור למדדים חריגים שלו במידה ואלה קיימים בגופכם. מדד ה-CRP הוא לא היחיד הקובע את מצבכם הרפואי וגורמים כמו תרופות למשל עשויים להשפיע עליו, כך שהרופא שלכם יוכל לקרוא את התוצאות ולהחליט על טיפול נכון לאחר שיבחן את כלל הממצאים לצד ההיסטוריה הרפואית שלכם.
2. בדיקת הורמון מגרה תירואיד (TSH)
TSH הוא הורמון אשר מיוצר בבלוטת יתרת המוח, ותפקידו לגרות את בלוטת התריס לייצר ולהפריש הורמונים בכמות מסוימת. כאשר המנגנון נפגע וקיימת הפרעה בתפקוד הבלוטה, אתם עלולים לסבול מתופעות שונות כגון עייפות, רגישות מוגברת לקור, עצירות, עור יבש, עלייה בלתי מוסברת במשקל ועוד. נשים החוות את גיל המעבר נמצאות בסיכון מוגבר לסבול מבעיות בתפקוד בלוטת התריס, כך שאם אתן סובלות מהתסמינים שצוינו, ייתכן שלא מדובר רק בתופעות הקשורות לגיל, אלא בבעיה בתפקוד ההורמון שיש להתייחס אליה. על ידי בדיקת רמות ה-TSH בבדיקת דם פשוטה, תוכלו לקבל אבחון של מצבכן ולקבל טיפול מתאים.
3. בדיקת ויטמין D בדם
ויטמין D נחוץ לנו לצורך ספיגה של סידן וזרחן, תפקוד תקין של מערכת החיסון והתפתחות העצם, ומחסור בו אצל מבוגרים עלול לגרום לסוכרת, אוסטאופורוזיס, מחלות לב וכלי דם, כמו גם להגדיל את הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס. במחקרים שנערכו בארצות הברית התגלה כי 75% מהמבוגרים ומבני הנוער סבלו ממחסור בוויטמין החשוב, כך שאם אינכם צורכים ביצים, מוצרי סויה מועשרים, דגים שמנים ומזונות נוספים המועשרים בו, ייתכן שגם אתם נמצאים בקבוצת הסיכון לחלות במחלות שצוינו. בקשו מהרופא לבצע בדיקת דם על מנת לבדוק האם רמות הוויטמין בגופכם נמצאים בטווח התקין, ופעלו בהתאם להנחיותיו.
4. בדיקת PSA לאבחון סרטן בלוטת הערמונית
סרטן בלוטת הערמונית הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב גברים, אך כאשר מאבחנים את המחלה בשלביה הראשונים ניתן לטפל בה במרבית המקרים ביעילות רבה. איגוד הרופאים האורולוגים האמריקני ממליץ לכל גבר בריא בגילאי 50 ומעלה לבצע את בדיקת הדם הזו אחת לשנה, לצד בדיקה רקטלית אצל רופא. חשוב לציין כי בחלק מסוים מהמקרים עלולות להופיע רמות גבוהות של סמן המעיד על סיכון להופעת סרטן הערמונית גם במקרים של אדם בריא, כך שהרופא המפנה ינתח כל ממצא על רקע היסטוריה רפואית של המטופל ובחלק מהמקרים ימליץ על המשך מעקב בלבד. במקביל לבדיקות, תוכלו לסייע לשמור על בריאותה של בלוטת הערמונית גם על ידי צריכת תזונה מתאימה שעשירה בחומרים נוגדי סרטן.
5. בדיקת דם סמוי בצואה
את הבדיקה הזו תוכלו לבצע בפרטיות של ביתכם באמצעות איסוף דגימות צואה שיישלחו לבדיקה במעבדה, והיא נועדה לאתר גידולים במעי באופן ידידותי ולא פולשני. מדובר בבדיקה שמומלץ לבצע אחת לשנה מגיל 50 ומעלה, וכיום ניתנת הזכות לבצע אותה ללא עלות לרוב המבוטחים בקופות החולים השונות אשר נמצאים בקבוצת גיל זו, באמצעות הפנייה מהרופא.
6. בדיקת צוואר הרחם
בדיקה זו, הנקראת גם "בדיקת פאפ", היא בדיקה המיועדת לגילוי נגיפי הפפילומה שעלולים לגרום לסרטן צוואר הרחם אצל נשים, ומומלץ לבצע אותה אחת ל-3 שנים באופן סדיר. בשעה שרוב הנשים מבצעות אותה כבר בשנות ה-20 לחייהן, חשוב לדעת שיש להמשיך בשגרה הזו גם לאחר גיל 50, ורופאים רבים ממליצים לבצע אותה עד גיל 65 גם אם אינכן נמצאות בקבוצת הסיכון. תוכלו לבצע את הבדיקה אצל רופא הנשים שלכן, כך שאם נמנעתן מכך במשך למעלה מ-3 שנים מומלץ מאוד לגשת אליו בהקדם.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: