מיד תועבר לדף המבוקש
אחת השאיפות המשותפות לרבים מאיתנו כהורים היא שילדינו יהיו טובים, מחונכים ומכבדים. אנחנו לא שואפים שהם יהיו מושלמים בכל תחום, אבל מצד שני אף אחד מאיתנו לא מעוניין להיות הורה לילד מרדן שעושה ככל העולה על רוחו, בבית ובחוץ. אז איך זה קרה שרבים מגיעים למצב שבו הם חשים שהכוח בבית כבר לא בידיהם? כיצד קורה שהילדים, גם אם אינם "פושעים גדולים", בכל זאת מצליחים לתמרן אותנו ולשלוט בחיינו? איך פעם אחר פעם הם מונעים מאיתנו להציב להם גבולות ברורים ולבסס יחסים שבהם אנו, בעלי הניסיון, הידע, והסמכות מנווטים ומכוונים ולא הם? אם גם לכם הבעיות הללו נשמעות מוכרות ואתם מחפשים פתרונות עבורן, יש לנו בשבילכם 9 עצות חכמות ומעשיות שיוכלו לסייע לכם להחזיר את הכוח לידיים שלכם.
המטרת מתנות על ילדכם היא דבר נחמד ומשמח, אך הבעיה שסביר להניח כי במהרה תגלו היא שאם לא מציבים לעניין זה גבולות, תוך זמן קצר יפתח ילדכם תחושה של "מגיע לי" וידרוש עוד ועוד. המשוואה כאן לא תמיד קלה לעיכול, אך היא צריכה להיות ברורה: ככל שניתן לילד יותר דברים מבלי שנדרוש ממנו לעשות דבר עבורם, כך הוא יעריך פחות את שהוענק לו, ויהפוך ליותר דרשן ותלותי. לכן, בכל הנוגע למתנות, פרסים ושאר פינוקים שאולי התרגלתם לתת לילדכם, אמצו מעתה כלל חדש: ככל שתנהגו בצמצום, תדרשו ממנו לתרום לבית, להפגין התנהגות טובה ואחראית טרם קבלת השי, וכן תשתדלו להעניק לו דברים בעלי ערך ומשמעות, כך ייטב לו ולכם ותוכלו להחזיר את השליטה לידיים שלכם.
לצערנו, זה אינו מחזה נדיר כיום לראות ילדים מתחצפים להוריהם ונוהגים בהם בחוסר כבוד, וישנם כאלו שמעזים אפילו לקלל להרביץ. אין צורך לומר שמדובר בהתנהגות הרסנית השוללת מכם את כל ערכי הסמכות ההורית והכבוד שהילדים אמורים לרחוש כלפיכם. ילדים שמדברים בחוצפה אל הוריהם נוטים לסבול בשלב מאוחר יותר מהערכה עצמית נמוכה, מיחסים בין אישיים דלים ואפילו מדיכאון. אם הילד שלכם מפגין כלפיכם אפילו שמץ של חוסר כבוד, אל תבליגו ותנסו להיות איתו רכים כדי שלא להחריף המצב, אלא העמידו אותו במקומו, היו נחושים וברורים והבהירו שהתנהגות כזאת אינה מקובלת בשום צורה ואופן ואינה יכולה להימשך. חשוב שתשאפו ליצור בביתכם ובקרב התא המשפחתי שלכם סביבה מכבדת, נקייה והוגנת, עבורכם ועבור הילד, והדרך לשם מתחילה בחינוכו ההולם.
אולי אתם מכירים את הטיפוסים האלו, ההורים ש"מסדרים הכל", שנראים לנו לעיתים כמו גיבורי העל של עולם ההורות וכאלו המוכנים לעשות כל דבר עבור ילדיהם בהינף אצבע. אך מראית עין לחוד ומציאות לחוד – צריך להבין שההורים האלו, הממלאים כל גחמה קטנה כגדולה של הילדים, פשוט אימצו הרגל רע שבמסגרתו הם "מסתערים פנימה" בכל הזדמנות ודואגים לשמור על צאצאיהם הרחק מכל מצב שיעורר בהם אי נוחות, אפילו הקטנה ביותר. כשהם עושים כך, הם בעצם הופכים את הילדים לתלותיים, גוזלים מהם הזדמנויות חשובות להתבגר, לצמוח וללמוד מטעויות, ובכך גם יוצרים אצלם פערים נרחבים בהתפתחות הרגשית. ילדים של הורים "מסדרי כל" שכאלה נוטים שלא לחשוב פעמיים לפני שהם רודים בהם ומתמרנים אותם. לכן, ברוב המקרים עדיף שתיתנו לילדכם להתמודד בכוחות עצמו עם תסכולים ובעיות קטנות שצצות לאורך הדרך, ובמקום לסדר עבורו הכול ולהתרוצץ אחריו לכל מקום, דחפו אותו להעלות רעיונות ולמצוא את הפתרונות לבעיות שלו באופן עצמאי.
בהמשך ישיר לטיפים הקודמים, חשוב שתבינו כי התשוקה והרצון של ילדכם לדברים מסוימים יכולים להוות עבורכם נקודת פתיחה מצוינת שתוכל להקנות לו את הערכים החשובים של שאפתנות ויצירתיות. עודדו את ילדיכם להשיג את הדברים שברצונם לקבל בכוחות עצמם, עזרו להם להציב מטרות ולפעול על מנת להגשימם, ושימו לב כיצד התהליך יזין אצל הילד את הרעב להצלחה ויטפח בו תחושות חיוביות ובריאות של בטחון עצמי ושל יכולת לסמוך על עצמו, על כוחותיו ועל יכולותיו.
5.אל תפחדו להיות "לא פופולאריים"
כולנו רוצים להיות בעניינים, להכיר את עולמו של ילדנו, ורבים גם מנסים להפוך לחברים הכי טובים של ילדם על חשבון התפקיד ההורי שלהם. אך אין דרך להתחמק מהעובדה הבסיסית שהורות טובה כוללת בתוכה את היכולת לקחת החלטות שאינן בהכרח פופולאריות בעיני הילד, בהווה ובעתיד. אם אתם נכנעים להתקפי הזעם ההולכים ושבים שלו, או מנסים להימנע מעימותים על מנת ולהתחבר עימו, אתם שוגים לחלוטין ומניחים את היסודות לבעיות גדולות ועמוקות עוד יותר שיצוצו ויעלו בעתיד. אל תנסו להיות חברים של ילדכם באמצעות כך שתתכחשו לסמכותם ההורית, ובמקום זאת הוכיחו לו שיש לכם עמוד שדרה, ושאתם לא מפחדים להיות לא אהודים בעיניו, אם הדבר מתבקש באותו רגע. בסופו של דבר, כשהוא יתבגר ויבין את הדברים, הוא יעריך ויכבד אתכם על כך הרבה יותר.
אם יש דבר אחד שילדים נוטים לחשוב זה שהם יכולים להשיג דברים בעזרת התנהגות רעה בזמן שאתם מחוץ לבית. הסיבה לכך ברורה, כי לעיתים רבות מדי כשאנחנו נמצאים עם הילדים בציבור אנחנו פשוט לא מצליחים לשלוט במצב העניינים, ומוכנים לעשות הכל על מנת להשקיט את התנהגותם הרעה ולמנוע את המבוכה הנגרמת לנו כשאחרים מסתכלים. ברור כי אין זה מצב תקין כלל וכלל, ואחת הדרכים המעשיות למגר את התופעה הזאת היא לתרגל את המצבים והמקרים הללו בבית, ולהרגיל את הילד שבחוץ מתנהגים באותה הצורה ללא ויכוחים או טענות. כך לדוגמה, אל תחכו למפגש המשפחתי במסעדה כדי לנסות וללמד את ילדכם המשתולל מה היא ישיבה על יד השולחן ואכילה מנומסת, אלא החלו עם כך כבר בבית כשאתם מסבים יחד לשולחן ומקיימים ארוחת ערב משפחתית, והקפידו לחנכו לשמר את ההתנהגות הזאת גם בחוץ.
בתור הורים, אנו נוהגים לעיתים להסביר את עצמנו בפני הילד מכיוון שכך אנו חושבים שנגרום לו להבין את המהות האמיתית של מעשינו, אך האמת היא שנאומים, הרצאות והטפות כאלו ואחרות בפני הילד הן פשוט לא יעילות. כדי לחנך נכונה את ילדכם ולהשיב את השליטה לידיים שלכם, חשוב שתיקחו את תפקיד המאמן והמכווין, לא את תפקיד המטיף, ותסייעו לילדכם ללמוד התנהגויות חדשות וטובות יותר באופן מעשי. שימו את הדברים שנראים בעיניכם כחשובים בראש סדר העדיפויות שלהם, במקום לנסות ולשכנע אותם במילים גבוהות שיעשו זאת בעצמם. השאירו את הנאומים וההצטדקויות מאחור והתמקדו בפיתוח ושיפור הכישורים של ילדכם בעזרת תרגול ואימון משותף.
את הנעשה אין להשיב, כפי שאומרים, וגם אם אתם חשים שהשליטה בילד לא נמצאת עוד בידיכם, אסור לכם לחשוב שאתם יכולים לוותר עליה לחלוטין. מה שאתם צריכים לעשות כעת זה "לנקות את הלוח" ולהתחיל מהתחלה, לחשוב מחדש, באופן משותף, כיצד אתם מגבשים רשימת כללי התנהלות ברורים שישנו את תפיסתו של הילד. בשלב השני אתם צריכים להציג את הכללים בפניי הילד ולדאוג לאכיפתם, ואף אם הילד התרגל שעד עתה חוקים וכללים שקבעתם לא יושמו בפועל, הראו לו שמעכשיו הדברים הולכים להיעשות בצורה אחרת. סביר להניח שיהיה לו קשה בהתחלה, והוא ינסה לחזור להתנהגותו הרעה על מנת לרכך אתכם, אך עליכם מוטלת החובה להמשיך ולבסס את חוקי ההתנהגות בבית ולא לוותר עליהם.
זה יכול לקחת זמן עד שתגרמו לו להפסיק לחלוטין את ההרגלים הרעים שאימץ, אבל זכרו שככל שאתם יותר עקביים באכיפת כללים, וקובעים גם עונשים ברורים בהם הילד נושא במקרה של הפרה, כך התוצאות בסופו של דבר יהיו חיוביות יותר. גם אם נכשלתם פעם אחת ונתתם לילד לעקוף אחד מהכללים, אל תתייאשו, שימו את הדברים בצד והמשיכו בשיטתכם העקבית עד להשגת ההתנהגות הנכונה והרצויה וחזרת הסמכות ההורית לידיים שלכם.
בסופו של דבר, הורות היא דבר הדורש לא רק רוך ואהבה, דברים שמהם אתם יכולים ודאי לתת בשפע, אלא גם יכולת לשלוט ולהכווין את הילד בצורה הנכונה. ככל שההחלטות שלכם יהיו בטוחות ונחושות יותר, כך תגדל הערכתו של הילד כלפיכם, וכך תנחילו לו בסיס מוצק שיסייע לו לפתח כבוד עצמי, יכולת לקבל החלטות מודעות ואף להצליח במערכות יחסים עתידיות. השקיעו ככל יכולתכם בטיפוחה של סביבה ביתית שבה שוררים כבוד, הסכמה וקבלה של הסמכות ההורית, והעצימו את ילדכם בהרגלים ומנהגים בריאים, שיחזקו ויחשלו אותו לשארית חייו.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: