9 מתכונים מעולים ליום העצמאות

קשה למצוא אדם שלא אוהב גרסה כזו או אחרת של שיפודים, ועם המתכון הבא תוכלו להכין מנה טעימה במיוחד של חזה עוף. הגישו אותה בפיתה, לאפה או כל לחם אהוב אחר ותהיו בטוחים שכל הטועמים ילקקו את האצבעות.

ההמבורגר – קציצה עסיסית ושטוחה (בדרך כלל מבשר) שמוגשת בין שתי לחמניות רכות, ושניתן להכין אותה במגוון רחב של אופנים: מטוגנת במחבת, צלויה בגריל או בפלאנצ'ה ואפילו בתנור. עם השנים הפך ההמבורגר לאחד ממאכלי המזון המהיר הנפוצים והמוכרים ביותר בעולם וגם בישראל, וכאשר מכינים אותו מתערובות בשרים איכותיות וטריות מתקבלת מנה מעולה שרחוקה שנות אור מהג'אנק פוד הפשוט! בעקבות האהבה העזה למנה האהובה נולדו גרסאות רבות ומגוונות שלה, כמו: שניצל המבורגר, המבורגר סושי, המבורגר דגים, המבורגר טבעוני ועוד...

סברות רבות קיימות לגבי מקורו של ההמבורגר - יש הטוענים כי ההמבורגר הראשון נוצר במאה ה-17 כסטייק טרטר, ורק באמצע המאה ה-18 הוא הפך למה שכולנו מכירים היום. באופן רשמי הוא הומצא במאה ה-18 ונוצר מבשר פרות שגדלו בגרמניה בעיר המבורג (מכאן כנראה הגיע שמו), נטחן ועורבב עם שום, בצל, מלח ופלפל, ונוצרה הקציצה שאותה אנחנו מכירים היום. טענה אחרת היא שבשנת 1900 אדם בשם לואי סן, מהגר מדנמרק שהתגורר בקונטיקט, הוסיף לקציצה שתי פרוסות טוסט מלחם לבן (רק בהמשך הגיעה הלחמנייה) עם תוספות בצל, עגבניות וממרח גבינה. אצלנו בארץ בשנת 1959 אייבי נתן ז"ל, הבעלים של מסעדת "קפה קליפורניה" בת"א, היה הראשון שהגיש המבורגר.

בעולם (גם בלא מעט מסעדות מוכרות בארץ) נהוג לאכול את ההמבורגר עם גבינה, בד"כ גבינת צ'דר. מניחים פרוסת גבינה על גבי הקציצה ונותנים לה להימס באיטיות עד להתכה – מנה זאת נקראת צ'יזבורגר.

נעבור לכמה טיפים לפני שנתחיל בהכנת ההמבורגר:

הבשר: ככל שהבשר איכותי וטרי יותר, כך רמת העסיסיות גבוהה יותר. המלצת השפים היא להשתמש בבשר עשיר בטעמים כמו: אנטריקוט, שפונדרה או כתף, ואף להעשיר זאת יותר באמצעות שומן כבש. את הבשר עדיף לטחון גס יחסית (לא טחינה דקה כמו לקציצות).

הכנת הקציצה: עדיף לערבב כמה שפחות. ערבוב מסיבי וארוך יגרום לפירוק ושחרור החלבון ויהפוך את הבשר לדביק וקשה ללעיסה. הלישה היא בעיקר כדי לפזר את התבלינים באופן שווה על כל הבשר. לניסיון ובדיקת הטעם כדאי מאוד לטגן חתיכה קטנה מתערובת הבשר לפני שממשיכים עם כל שאר הקציצות.

גודל הקציצה: הקציצה יכולה להיות עבה ועסיסית, ולחלופין דקה עד בינונית, לבחירתכם. רצוי לשקול 200 גרם ולשטח לעובי של כ-2 סנטימטר. קיימת גרסה משוטחת של הקציצה בשם "סמאש בורגר" – כדור הקציצה נמעך ע"י מרית מתכת ומתקבלת קציצה דקה ושטוחה שבד"כ מתלווה לאחת נוספת בתוך הלחמנייה.

התיבול: על כל ק"ג בשר טחון מומלץ לשים כפית מלח שטוחה וכפית פלפל שחור גרוס. אם בא לכם לשדרג "ולהשתולל" הוסיפו לבשר רוטב ברביקיו, שום כתוש, סרירצ'ה, פפריקה מעושנת או כל תבלין אחר שתרצו.

הטיגון: ככל שהבשר חשוף זמן רב יותר לחום, כך יוצאים ממנו יותר נוזלים החוצה ומתחיל תהליך קרישת חלבונים שגורם לו להיות יבש ופחות רך ועסיסי. הכל תלוי במידת העשייה האהובה עליכם: רייר – הבשר בפנים אדום ונא; מדיום רייר – הבשר בפנים מקבל גוון ורדרד ובמרכזו עדיין מעט נא ואדום; מדיום – הבשר עשוי היטב מבחוץ, ומבפנים מקבל צבע ורדרד; וול-דאן - הבשר חרוך מבחוץ וצלוי היטב מבפנים.

הלחמנייה: במנה הקלאסית היא עגולה ורכה, חוצים אותה לשני חלקים, צורבים כל חלק פנימי במחבת או על הפלאנצ'ה/גריל וממשיכים בהרכבת המנה. 

תוספות: ניתן להוסיף בצל מטוגן, פטריות, גבינה, קטשופ, מיונז, מלפפונים חמוצים, ביצת עין, חסה, גוואקמולי, אווז מעושן, שבבי בצל, ויש כאלה שמכניסים לתוך הלחמנייה גם צ'יפס!

היום בעידן האוכל הבריא אפשר למצוא תחליפי בשר טעימים ומעולים. לפעמים המנה הטבעונית או הצמחונית כל כך טעימה ומיוחדת שהיא גורמת גם לחובבי בשר (כמוני) להתענג. המתכון הבא קל להכנה ופשוט מאוד, ובסופו תקבלו קציצות המבורגר אפויות בתנור, המזכירות קצת את הפלאפל האהוב. מומלץ לאכול אותן בתוך לחמניית המבורגר מפנקת כי הן קצת פחות יציבות ועלולות להתפרק, רק אזהיר שיש סיכוי גדול שתעדיפו לזלול אחת נוספת במקום את התוספת שתמתין לצד המנה.

כמה טיפים לפני שנלמד איך מכינים המבורגר עדשים טבעוני

עדשים: במתכון השתמשתי בעדשים כתומות, אפשר כמובן להחליף/להוסיף עדשים שחורות, ירוקות.

עשבי תיבול: אפשר להחליף/להוסיף לפטרוזיליה: כוסברה, נענע, שמיר, בצל ירוק.

המרקם: מומלץ לטחון קלות את המרכיבים וליצור תערובת בטחינה גסה ולא עיסתית, אם אין לכם מעבד מזון או בלנדר ידני אפשר כמובן גם לקצוץ דק באופן ידני. שילוב החומרים ושמן הזית מצליחים לגרום לאיחוד התערובת - אם התערובת מתפרקת ואתם מתקשים ליצור את הקציצות אפשר להוסיף כף טחינה גולמית או ביצה. אופציה נוספת היא להוסיף אגוזים טחונים שגם מסייעים למיצוב ומקלים על יצירת הקציצות.

הוספת אווריריות: להוספת אווריריות ניתן להוסיף כפית אבקת אפייה, או כף וחצי סודה לשתייה.

שדרוג והעשרת הטעם: אפשר להוסיף גבינה קשה כמו פרמז'ן לתערובת, בצל סגול, אפונה.

הגשה: אפשר להגיש את הקציצות חמות או קרות, הן טעימות בשתי הדרכים.

הפיכת המתכון ללא גלוטן: החליפו את שיבולת השועל בשיבולת ללא גלוטן.

סלופי ג'ו הוא מעין כריך / בורגר שנהוג להגיש לארוחת הצהריים או הערב בארה"ב, ופרט לכך שהוא פשוט מאוד להכנה, הוא גם זול וילדים פשוט מתים עליו. גם אתם תתאהבו בטעמו ובחוויית האכילה שלו אחרי שתכינו את המתכון הבא, שלדעת רבים נחשב למתכון הסלופי ג'ו הטוב ביותר שקיים. אתם מוזמנים לנסות ולספר לנו איך יצא לכם.

עורכים מנגל עם המשפחה או החברים, ורוצים להפתיע אותם עם תבלון מיוחד ומושלם לבשרים שעל האש? מצאנו עבורכם מתכון שאתם פשוט חייבים לנסות! הוא עשיר בטעמים ויהפוך כל מנת המבורגר, סטייק או צלעות לגדולה מהחיים. כל מה שנדרש מכם כעת הוא לרכז את המרכיבים, לערבב אותם ולפזר על הבשר. שיהיה בתיאבון!

התירס הוא אחד המאכלים שהכי כיף לאכול בידיים. חוץ מהיותו טעים הוא דגן נטול גלוטן המתאים גם לצליאקים ועשיר ביתרונות בריאותיים רבים כמו: ויטמינים, סיבים תזונתיים, חומצה פולית, מגנזיום, אשלגן ואבץ...

אחת הטעויות הנפוצות באופן ההכנה שלו היא שנוהגים בדרך כלל לבשל אותו במים רותחים עם מלח. הוספת המלח גורמת לגרעיני התירס להיות קשים. טעות נוספת היא זמן הבישול: נהוג לחשוב שעל מנת לרכך את התירס יש לבשל אותו לפחות כ-30 דקות, אבל בדיוק ההפך! קלח התירס מוכן הרבה יותר מהר ממה שאתם חושבים, בישול של כ-5-7 דקות לרוב בהחלט מספיק (זמני הבישול משתנים לפי סוג וגודל התירס). בישול ארוך יהפוך את קליפות הגרגרים לקשות ומתפרקות, ויפגע בטעם הנהדר. אם לא מוסיפים מרינדה לקלחים כמו במתכון הבא, כמובן שמומלץ להמליח לאחר הבישול.

כמה טיפים לפני שנלמד איך מכינים שיפודי תירס בצ'ילי:

התירס: מומלץ להשתמש בקלחי תירס טריים, בחרו בכאלה עם גרעינים תפוחים ויפים. אפשר גם להשתמש בתירס קפוא, רק קחו בחשבון שזמן הבישול יהיה קצר יותר. לא חובה לחתוך את התירס לחצאים, אפשר גם להשאיר אותו שלם. 

הסרת הסיבים: לאחר הסרת הקליפה בדרך כלל נשארים סיבים. להסרתם פשוט שורפים קלות (כמו שעושים עם הנוצות כשמכינים כנפיים) על הגז או בשיטה דומה תוך כדי הקפדה על זהירות, ומסירים בקלות.

שיפוד: שיפוד הקלחים אינו חובה, אך הוא מעניק ייחודיות למנה והופך אותה למהנה עוד יותר לאכילה, במיוחד כשיש אורחים או בזמן פיקניק.  

שדרוג הטעם: אפשר להחליף את שמן הזית בחמאה, או לזלף חמאה מומסת מעל הקלחים לאחר היציאה מהתנור. הצעת שדרוג נוספת היא לפזר גבינת פרמז'ן מגורדת מעל.

צליית הקלחים: אם אין לכם גריל וברצונכם בכל זאת להגיע לארומה והטעם החרוכים עושים זאת כך: מניחים רשת על גבי להבת הגז וצולים את קלחי התירס במשך כמה דקות, ומסובבים את הקלחים מדי פעם.

הקולסלאו הוא סלט הכרוב הפשוט והטעים, המשמש כתוספת למנה עיקרית על הצלחת, כשדרוג בתוך המבורגר או הפיתה ובעיקר כתוספת מרעננת כאשר עושים על האש. הוא מורכב בדרך כלל מכרוב לבן וגזר, ויש לו המון גרסאות: עם תפוחי עץ, אננס, כרוב בשני צבעים, חומץ, מייפל ועוד... אופן ההכנה שלו קל ופשוט, אחרי רק כמה דקות ומספר פעולות מתקבל סלט צבעוני וטעים, שאפשר לאכול ישר בסיום ההכנה, או להכניס למקרר לכמה שעות ולהניח לו לספוג טעמים ולהתרכך מעט.

חיתוך הירקות עבור סלט הקולסלאו בעזרת מנדולינה מומלץ מאוד, בצורה זו החיתוך נעשה דק ואחיד. חשוב מאוד לעשות זאת בזהירות ולהגן על האצבעות, תנועת הפריסה תהיה תמיד בתנועת הרחקה מהגוף (מהגוף החוצה) ולא להפך!

כמה טיפים לפני שנלמד איך מכינים סלט קולסלאו קלאסי וטעים:

כרוב: אפשר להשתמש בכרוב לבן, סגול או לערבב את שניהם כמו במתכון. לגרר דק, לחתוך לרצועות בעזרת סכין או מנדולינה, לבחירתכם.

סוכר: לפי טעמכם האישי הפחיתו את כמויות הסוכר, או ההפך. להמתקה וקבלת טעם מיוחד אפשר להוסיף סילאן.

שומשום קלוי: השומשום אינו רכיב חובה, אך הוא מעניק טעם מיוחד לסלט. אפשר להוסיף גם כפית שמן שומשום.

שדרוג הטעם: אפשר להוסיף בוטנים, אגוזי מלך, קשיו, אפונה גרעיני תירס, עשבי תיבול קצוצים כמו נענע, כוסברה, שמיר, בצל ירוק קצוץ או שן שום.

מיץ לימון: את מיץ הלימון אפשר להמיר בחומץ רגיל או בלסמי.

הפיכת המתכון לחלבי: החליפו את המיונז ביוגורט.

הדונאט היא למעשה סופגנייה מטוגנת עם חור במרכז. היא לרוב מטוגנת בשמן עמוק ומצופה בזיגוג סוכר או שוקולד, או מכוסה באבקת סוכר וקינמון. אפשר להכין את הדונאט בכמה דרכים: הדרך הראשונה היא רידוד הבצק לצינור ארוך וחיבור בין 2 הקצוות. דרך שנייה היא לרדד את הבצק לעלה דק, לקרוץ עיגולים ובמרכזם עיגולים נוספים וקטנים יותר בעזרת חותכן או כל כלי דומה. דרך נוספת שבעיני הכי פחות נוחה ואסתטית, היא למתוח פיסת בצק ולפתוח אותה כלפי חוץ בעזרת הידיים עד שנוצר חור במרכז.   

אפשר לחסוך בקלוריות ולאפות את הדונאטס בתנור: לאחר ההתפחה מכניסים לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות ואופים כ-20 דקות עד שהבצק מזהיב. לדעתי אם כבר החלטתם להכין, הדרך המטוגנת והמסורתית היא זאת שתעניק לסופגניות החור המדהימות את הטעם האמיתי והממכר.

כמה טיפים לפני שנלמד איך מכינים דונאטס עם ציפוי שוקולד לבן:

חלב: את החלב אפשר להחליף במים או תחליפי חלב כמו חלב סויה.

חמאה: את המחאה אפשר להחליף במחמאה.

שמן: לא מומלץ להשתמש בשמן זית אלא בשמן צמחי כמו סויה, חמניות או קנולה. שמן הזית ישנה את טעם הדונאטס ופחות ישתלב עם הטעמים המתוקים והשוקולד.

קריצת עיגולים: אפשר להשתמש ברינג, כוס או כל כלי עגול ונוח. לעיגול הפנימי נדרש עיגול קטן יותר, אם אין לכם כוס או רינג בגודל כזה אפשר להיעזר גם בפקק גדול של בקבוק שתייה.

התפחה: לאחר יצירת הצורות וקריצת העיגולים מומלץ להניח את הדונאטס להתפחה נוספת על נייר אפייה. דרך קלה יותר היא להתפיח על גבי ריבועי ניירות אפייה, כך קל הרבה יותר להעביר את חישוק הבצק ישירות לשמן מבלי להרוס את הצורה.

טיגון: מומלץ להכניס לסיר עם השמן הרותח בכל פעם כ-4-3 חישוקי בצק, כדי לא להוריד את טמפרטורת השמן החם. אם תכניסו כמות גדולה יותר, הדונאטס עלולים להידבק כיוון שלא יהיה להם מספיק מקום לתפוח.

העיגול הפנימי: אל תזרקו לפח את עיגולי הבצק הפנימיים והקטנים שקרצתם, אפשר לגלגל אותם לכדורים קטנים ולטגן בשמן חם, ואפשר לרדד שוב לעלה דק וליצור עיגולי דונאטס נוספים.

ציפוי: אפשר לצבוע את הציפוי עם צבעי מאכל ואפשר להשאיר לבן כמו שהוא, אם בחרתם בצבע מאכל רגיל הוסיפו לפחות 1-2 כפיות.

שמנת מתוקה: את השמנת המתוקה בציפוי ניתן להמיר בשמנת צמחית.

שוקולד לבן: את השוקולד הלבן בציפוי ניתן להחליף בשוקולד מריר.

צבע מאכל: לכבוד יום העצמאות בחרתי בצבע מאכל כחול, אך כמובן אפשר לבחור בכל צבע או לוותר עליו.

לפיזור מעל: אפשר להוסיף מעל סוכריות צבעוניות, סוכריות שוקולד, אגוזים קצוצים, קוקוס טחון וכדומה.

אחסון: מומלץ לשמר במקרר ולחמם לפני ההגשה בתנור או בטוסטר. אפשר להקפיא, מומלץ לפני הוספת הציפוי מעל.