באתר תמצאו בדיחות מכל הסוגים. בדיחות לילדים, בדיחות למבוגרים, בדיחות מי זה, בדיחות טוק טוק, בדיחות על עדות, בדיחות על נישואים, בדיחות על בגידות, בדיחות על חיות, בדיחות קצרות, בדיחות ארוכות, שורות מחץ, משפטים מצחיקים, בדיחות קרש, בדיחות טפשיות, בדיחות משטרה, בדיחות של שורה אחת ועוד המון בדיחות מצחיקות.
מה זה פיצה?
בצק, גבינה ורוטב עגבניות.
מה זה לזניה?
בצק, גבינה ורוטב עגבניות.
מה זה קלצונה?
בצק, גבינה ורוטב עגבניות.
מה זה ספגטי?
בצק ורוטב עגבניות, לא חובה גם גבינה.
מה המסקנה?
איטלקים זה בעצם תימנים עם סגנון.
מקור תמונה: depositphotos.comשני חברים נפגשים אחרי תקופה ארוכה. הראשון מספר לשני "התחתנתי ומה אני אגיד לך, החיים בזבל."
"למה", שואל חברו, "מה קרה?"
"אל תשאל", עונה החבר הראשון, "היא שוטרת במחלקת התנועה."
"אז מה?" אומר השני, "בטח יש לכם הרבה אקשן במיטה לא?"
"איזה אקשן ואיזה נעליים, כבר בירח הדבש היא נתנה לי דו"ח על אי שמירת מרחק, מהירות מופרזת וחניה במקום אסור..."
בעל קנאי התקשר לאשתו באמצע היום.
"מאמי שלי, איפה את?"
"אני במטבח בבית, איפה עוד אני אהיה?" ענתה האישה.
"את בטוחה?" התעקש הבעל.
- "בטח שכן!"
- "אז תפעילי בבקשה את הבלנדר…"
כמה רגעים חלפו והבעל שמע רעש של בלנדר פועל, נרגע וסיים את השיחה.
ככה המצב נמשך כמה שבועות, וכל שיחה האישה הפעילה את הבלנדר והרגיעה את בעלה. בסופו של דבר הבעל נרגע והחליט להפתיע את אשתו. הוא חזר הביתה מוקדם, אבל הופתע לגלות שאשתו לא בבית…
הוא מיד הלך לחדר של הילד שלו ושאל אותו, "אתה יודע איפה אימא?"
"לא" ענה הבן, "אני רק יודע שהיא יצאה מהבית לפני שעה ולקחה את הבלנדר איתה…"
משקיע קנה מפעל בעיירה קטנה והוא הלך לבקר את תחנת כיבוי האש המקומית כדי לראות האם אנשיה יוכלו להגן על הנכס שלו משריפה. מהר מאוד הוא הבין שלא: בתחנת הכיבוי יש רק כבאית ישנה ומעלת חלודה לצד צוות קטן של מתנדבים חסרי הכשרה.
"חברים אני מתנצל, אבל אני אפנה למכבי האש בעיר הגדולה הכי קרובה ואסגור איתם שאשלם להם במיוחד כדי להגיע לכאן אם תהייה שריפה במפעל שלי" אמר המשקיע והלך לדרכו.
כמה חודשים לאחר מכן התרחיש הגרוע מכל התגשם ואש פרצה במפעל. הבעלים התקשר למכבי האש בעיר הגדולה, אך כאשר הם הגיעו האש כבר הייתה חזקה מדי והם החליטו שזה לא בטוח להיכנס למפעל. הם הקימו מחסומים מסביב כדי למנוע מאנשים להתקרב למפעל הבוער, אבל ברגע שסיימו הם לפתע ראו את הכבאית הישנה של התחנה המקומית דוהרת במהירות לעבר המפעל ולא עוצרת…
כעבור שניות הכבאית של התחנה המקומית ריסקה את המחסום והמשיכה לדהור לעבר המפעל עצמו. הכבאית התרסקה לתוך המבנה, מוטטה קיר שכיבה חלק גדול מהשריפה ומיד צוות המתנדבים המקומי יצא ממנה והחל לנסות לכבות את האש בכל אמצעי אפשרי. מפקד הצוות שהגיע מהעיר הגדולה ראה את האומץ והמאמץ של מכבי האש המקומיים והחל לצעוק: "קדימה חבר'ה, בואו נעזור להם!" אחרי כמה שעות של עבודה משותפת הם הצליחו להציל חלק גדול מהמפעל.
בעל המפעל הנרגש ניגש למפקד התחתנה המקומית בסוף האירוע ואמר: "אם אתה והאנשים האמיצים שלך לא הייתם כאן, המפעל שלי היה נשרף! אני רוצה שרק אתם תגנו על הנכס שלי מעכשיו ואני גם רוצה לתרום לכם 50 אלף שקל! יש לך מושג מה תרצה לעשות עם הכסף?"
מפקד התחנה חשב רגע וענה: "תודה, זה סכום יפה ואני לא יודע איך נוציא את כל הכסף, אבל דבר ראשון - מחר בבוקר מחליפים בלמים לכבאית!"
מחקר סטטיסטי נערך על מדגם של 1,000 גברים נשואים, במטרה לחקור את הרגלי יחסי המין של זוגות נשואים.
"טוב, בואו נתחיל," אומר המראיין לקהל הגברים מולו. "כמה מכם, רבותיי, מקיימים יחסי מין פעם ביום?"
כמה גברים מרימים את ידיהם.
"יופי. וכמה פעם בשבוע?"
כמות סבירה של ידיים מורמות לאוויר.
"כמה פעם בחודש?"
מספר גדול של אנשים מרימים ידיים.
"כמה פעם בשלושה חודשים?"
די הרבה אנשים מרימים את היד.
השאלות ממשיכות, עד שלבסוף נראה שנותרה רק שאלה אחת.
"כמה מכם מקיימים יחסי מין רק פעם בשנה?"
"אני! אני!" צועק גבר נרגש בשורה האחרונה. "אני!"
הבחור שיושב לפניו לא יכול שלא להסתובב אליו בהלם ולשאול:
"אחי, אתה מקיים יחסי מין רק פעם בשנה ואתה כל כך שמח? מה עובר עליך?"
"זה מחר!!!"
עיתונאי אחד ביקר בכפר ערבי, נפגש עם אחד התושבים הוותיקים והתעניין במסורת, במנהגים ובסיפורים מיוחדים מהכפר.
העיתונאי שאל, "יש לך איזה סיפור משמח על מנהג מיוחד שיש לכם בכפר?"
"בטח יא זאלמה," אמר הקשיש. "לפני שנים רבות הלכה לאיבוד כבשה אחת, וכל הגברים של הכפר יצאו לחפש אותה. כשמצאנו אותה, כולנו קיבלנו כוס ערק מהבעלים שלה, וכל גבר גם קיבל חמש דקות לבד עם הכבשה..."
"מנהג מעניין," אמר העיתונאי בהיסוס. "יש לך אולי עוד סיפור כזה?"
"כן," ענה הזקן, "פעם אישה אחת הלכה לאיבוד וכל הגברים של הכפר התגייסו לחפש אותה. כשמצאנו אותה, כל גבר שחיפש קיבל כוס ערק מבעלה וחמש דקות לבד עם האישה..."
"אוקי..." אמר העיתונאי והמשיך, "אבל תגיד, יש לך אולי סיפורים עם סוף קצת עצוב יותר?"
"כן," השיב הזקן, "אתמול אני הלכתי לאיבוד..."
מקור תמונה: depositphotos.comנזירה צעירה נשלחת אל המשרד של אם המנזר לאחר שהיא נתפסה מתגנבת חזרה אל חדרה בשעת לילה מאוחרת.
"אני מאוד מקווה שיש לך סיבה טובה לכך שאת חוזרת בשעה שכזאת", אמרה אם המנזר.
הנזירה הצעירה החלה לספר את סיפורה: "היום בזמן שיצאתי לטיול, נפלתי לתוך ערוץ הנחל הסמוך. גבר אחד שעבר באזור ראה שנפלתי, אז הוא בא לעזור לי וגם הוא נפל. הצלחנו לצאת, אבל הבגדים שלנו נרטבו לחלוטין. היה קר מאוד, אז הגבר הזמין אותי לביתו כדי להתחמם. כשהגענו אליו הביתה הוא לקח אותי למיטה שלו, שם הוא עשה בי את זממו. לא רציתי שאף אחד ידע מה קרה, אז חיכיתי עד שיחשיך ולכן רק עכשיו חזרתי. מה אני עושה עכשיו?"
אם המנזר חשבה לרגע וענתה: "דבר ראשון לכי למטבח להכין לך כוס תה גדולה מהתערובת הכי חזקה ומרה שלנו, תוסיפי לה 2 כפות חומץ ותשתי את הכל בשלוק אחד".
"זה יחזיר לי את הטוהר והכבוד?" שאלה הנזירה הצעירה.
"לא", השיבה אם המנזר, "אבל לפחות זה יוריד את החיוך מהפנים שלך..."
מקור תמונה: depositphotos.comבעל אחד חוזר הביתה באמצע הלילה, שיכור לחלוטין ובקושי עומד על רגליו.
"מאיפה אתה חוזר בשעה כזאת?" שאלה אשתו העצבנית.
"אל תשאלי..." ענה הבעל, "חזרתי עכשיו מבית הקברות..."
האישה נבהלה ואמרה בקול מודאג "אוי, מה קרה? מי מת?"
"אל תשאלי..." ענה הבעל.
"נו מה קרה? מי מת?"
"כולם שם מתו...."
דירוג :
לא אהבתיאהבתי
המרוקאי ששכח להדק את העניבה
שאלה: למה מרוקאי מהדק חזק חזק את העניבה שלו?
תשובה: בשביל למנוע מהדם לעלות לו יותר מדי לראש.
מרוקאי אחד שלא הידק מספיק את העניבה שלו נכנס הביתה, חיפש מישהו להוציא עליו את העצבים שלו, מצא את בנו והתחיל להכות אותו. הילד שלו שאל "מה עשיתי, אבא?!" והמרוקאי ענה "וואו וואו רק זה חסר שתעשה משהו".
אותו מרוקאי קצת הגזים עם המכות והבן שלו התעלף. הוא נתקף יסורי מצפון והתקשר למגן דוד.
המוקדנית: "איפה אתם גרים?"
המרוקאי: "טשרלסקובסקי 5."
המוקדנית: "מה? תאיית בבקשה."
המרוקאי: "לא חשוב, אני גורר אותו להרצל 7 ליד הדואר, תבואו לשם."
אישה אחת מגיעה לתחנת המשטרה ומתחילה לבכות לשוטרים: "בעלי נעלם! כבר 3 ימים לא ראיתי אותו! חיפשתי בכל מקום ואין לי מושג מה עוד לעשות.."
המשטרה כמובן ארגנה חיפוש נרחב שכלל מסוקים, מתנדבים ומחסומים בכבישים, תמונתו אפילו פורסמה בטלוויזיה.
אחרי שבוע ששום דבר לא השתנה, האישה הסכימה להעניק ראיון לערוץ טלוויזיה מקומי.
לקראת סוף הראיון המראיין פנה אל האישה ושאל: "לסיום, אם בעלך רואה אותנו עכשיו, האם יש משהו שהיית רוצה למסור לו?"
"כן", אמרה האישה, פנתה אל המצלמה והמשיכה: "בבקשה תחזור הביתה, אימא שלי לקחה את הדברים שלה והיא מבטיחה לא לעשות אצלנו יותר מקלחות..."
משפחה אינדיאנית מתארחת בפעם הראשונה בבית של משפחה מודרנית.
באמצע הלילה מתעורר הצ'יף ואומר לאשתו: "מים לצ'יף."
האישה רצה ומיד חוזרת עם כוס מים.
אחרי שעה שוב מתעורר הצ'יף ואומר לאשתו: "מים לצ'יף."
האישה שוב רצה וחוזרת עם כוס מים.
בבוקר הצ'יף מתעורר, פונה לאשתו ואומר: "מים לצ'יף."
האישה הולכת, מתעכבת ולבסוף חוזרת ואומרת: "אין מים לצ'יף, איש לבן יושב על הבאר כבר רבע שעה..."
מקור תמונה: depositphotos.comסטלן אחד מטייל על חוף הים ופתאום רואה מנורה ישנה ומאובקת. הוא מסתקרן, אז הוא מרים אותה, משפשף אותה קלות ו-פוף - ג'יני מופיע.
"בן תמותה, זימנת אותי ויש לך שלוש משאלות," אומר הג'יני ומביט בו במבט רציני. "מה המשאלה הראשונה שלך?"
הסטלן, שנמצא עמוק במצב רגוע ומנומנם, מחייך ואומר: "אחלה... למשאלה הראשונה, בוא נעשן ג'וינט ביחד."
הג'יני, למרות שהוא קצת מופתע, מושך בכתפיו ונוקש באצבעותיו. ג'וינט מופיע בין השניים והם מדליקים אותו, מעבירים אותו הלוך ושוב בשקט ונהנים מרוח הים.
אחרי כמה דקות הג'יני אומר, "מה המשאלה השנייה שלך?"
הסטלן, בעיניים חצי עצומות, עונה: "למשאלה השנייה, בוא נעשן עוד אחד."
הג'יני נענה, מזמן עוד ג'וינט והם חוזרים על התהליך, שוקעים עמוק יותר לתוך הרגיעה.
ברגע שהג'וינט השני נגמר, הג'יני פונה אל הסטלן ושואל: "אז, מה המשאלה השלישית שלך?"
הסטלן חושב לשנייה וחיוך איטי מתפשט על פניו. "אוקיי, למשאלה השלישית... בוא נעשן עוד אחד."
הג'יני מרים גבה, אבל נענה לו. אז הם מדליקים ג'וינט אחרון, ואחרי שהם מסיימים, הג'יני נעלם לתוך המנורה.
5 דקות עוברות והג'יני יוצא מהמנורה עם שקית של במבה, פונה אל הסטלן ושואל: "אז, מה המשאלה הרביעית שלך?"
ילד אחד ניגש אל אימא שלו ושואל אותה: "אימא, זה נכון שלמלאכים יש כנפיים?"
האימא קצת מבולבלת, אבל היא עונה לו שכן.
"ותגידי אימא..." ממשיך הילד, "זה נכון שמלאכים יכולים לעוף?"
"כן" עונה האימא, "מה פתאום התחלת לשאול אותי שאלות כאלה?"
"כי אבא כל הזמן קורא לעוזרת שלנו מלאך, אבל אין לה כנפיים והיא לא עפה" ענה לה הילד.
"אל תדאג חמוד שלי" אמרה האימא, "מחר היא תעוף!"
איש זקן אחד יושב על שפת ים המלח ומחזיק חכה עם פיתיון.
תייר שראה אותו שאל: "סליחה, מה אתה עושה עם חכה בים המלח?"
"אני מיואש, חייב להביא אוכל הביתה, אין לי כסף, מנסה לתפוס דגים."
התייר ריחם על הזקן המבולבל, שלף שטר של 200 שקל ושם בכיסו של הדייג.
הוא התחיל לחזור למלון, הסתובב לאחור וראה שהדייג ממשיך לשבת עם חכה במים. הוא צעק לו: "למה אתה ממשיך אין דגים בים המלח, אתם לא תתפוס פה כלום."
"תתפלא" ענה הזקן, "אתה כבר השלישי שלי היום!"
מקור תמונה: depositphotos.comגבר אחד ניהל קשר עם 3 נשים במקביל והיה לו מאוד קשה לבחור עם מי מהן הוא רוצה לבלות את המשך חייו. לבסוף הוא החליט להתמודד עם הדילמה הקשה בעזרת מבחן... הוא נתן לכל אישה 10,000 ש"ח בלי להגיד להן מילה כדי לראות מה הן יעשו עם הכסף...
האישה הראשונה הוציאה את הכסף על טיפולי טיפוח ויופי; תסרוקת, תספורת, ניקוי פנים, מניקור ופדיקור, היא גם קנתה מלתחה מלאה וחדשה של בגדים ונעליים.
כשהגבר שאל אותה למה, היא השיבה: "אני רוצה להראות במיטבי כשאני לידך כי אני אוהבת אותך."
האישה השנייה הוציאה את הכסף על שדרוג הבית; היא קנתה מערכת סטריאו משוכללת ומערכת קולנוע ביתית, כורסה וגריל חדש לחצר, היא גם קנתה סט של בקבוקי יין ישנים ואיכותיים.
כשהגבר שאל אותה למה, היא השיבה: "קניתי את כל הדברים האלה בשבילך כמתנות כי אני אוהבת אותך כל כך."
האישה השלישית השקיעה את הכסף בחכמה ועד מהרה הכפילה את הסכום המקורי. היא השקיעה את הרווח מחדש, שהמשיך להכפיל את עצמו והחזירה את 10,000 השקלים שהיא לקחה.
כשהגבר שאל אותה למה, היא השיבה: "היה חשוב לי לשים את הכסף בהשקעות טובות כדי לדאוג לאיכות החיים שלנו בעתיד וכדי שתוכל לצאת לפנסיה מוקדמת, כי אני אוהבת אותך מאוד."
הגבר התרשם מכל הנשים שעשו דברים מאוד יפים ומתחשבים למענו, אז הוא השקיע מחשבה עמוקה בבחירה שלו.
לבסוף...
הוא החליט להתחתן עם הבחורה עם החזה הכי גדול.
מוסר השכל – גברים תמיד יישארו גברים!
בואו נעשה קצת סדר במה שקרה, עדיין קורה ועומד לקרות לפי התקשורת והפרשנים השונים...
איראן תתקוף הלילה
או מחר
או בתשעה באב
או בפורים כנקמה על אחשוורוש.
איראן תתקוף לבד
או עם חיזבאללה
או עם עירק
או עם החותים
או עם חמאס
או עם סוריה
או שכולם ביחד.
ישראל תתקוף לפני איראן אלא אם איראן תתקוף לפני ישראל.
אין שינוי בהנחיות של פיקוד העורף - רק תהיו בבית ליד ממ"ד, ליד מקלט וליד מיגונית.
שיהיו לידכם פנס, ערכת עזרה ראשונה, מטענים, גנרטור, דיפיברילטור ומשאית סיוע.
לפי מקורות זרים הנייה חוסל ממטען בחדר, או טיל מהבית ממול, או טיל מצוללת, או ממטוס מחוץ לאיראן או שהוא נפל במדרגות.
ממוחמד דף נשארה רק אוזן, והיא עדיין נושמת.
אם האיראנים ירו את כל ה-15,000 טילים שלהם על הצפון, ישראל תבליג כדי לא להיכנס למלחמה כוללת.
אם יזרקו בקבוק תבערה בתל אביב, ישראל לא תשתוק ותצא למלחמה כוללת.
לפי הפרשנים אין מה לדאוג הצבא מוכן וערוך לכל תרחיש, חוץ מהעובדה שחסרים לו חיילים וחסרה תחמושת.
לא לדאוג כל העולם איתנו ונגדנו בו זמנית.
ביחד ננצח ואז נחזור לאכול אחד את השני.
איש אחד עובר ליד מסעדה ורואה בחלון שלה שלט שעליו כתוב: 'אם תזמינו מנה שאין לנו במטבח, תקבלו מיליון דולר!'
הוא נכנס למסעדה עם חיוך ערמומי וכשהמלצר שואל אותו מה הוא ירצה להזמין, האיש אומר: "נזיד קרנף בבקשה". להפתעתו, המלצר לא מתרגש בכלל מההזמנה, הוא פשוט הלך למטבח וחזר כעבור כמה דקות עם קערה של נזיד קרנף בדיוק בהתאם לבקשה. האיש, המום, אכל את הארוחה היקרה ועזב בכעס לאחר ששילם.
למחרת, הוא חזר עם אותו חיוך ערמומי וכאשר המלצר ניגש אליו, הוא אמר שהוא רוצה להזמין "סטייק כריש לבן עם קוויאר". המלצר מגיב באדישות פעם נוספת, נכנס למטבח ומביא לאיש את המנה המבוקשת בלי להגיד מילה. פעם נוספת האיש המתוסכל נאלץ לשלם חשבון אסטרונומי וללכת הביתה בלי מיליון דולר.
ביום השלישי שוב מגיע האיש למסעדה, מתיישב ומבקש מהמלצר "כריך פילה של בת ים מניקה". המלצר נכנס למטבח וכעבור כמה דקות חזר עם 2 תיקים מלאים בשטרות כסף בשווי מיליון דולר. האיש קרא בשמחה ובהתרגשות: "ידעתי! אין לכם בת ים!"
אז המלצר ענה לו בנימוס, "למעשה יש לנו אדוני, אבל נגמר לנו הלחם."
זוג צעיר התחתן בשעה טובה וכעבור זמן קצר האישה גילתה שהיא בהריון. כמה חודשים לתוך ההריון האישה הלכה להיבדק אצל הרופאה שלה, שעשתה כמה בדיקות ואמרה לה שעד הלידה אסור לה לקיים יחסי מין.
האישה סיפרה לבעלה את מה שהרופאה אמרה לה והבעל היה מופתע מאוד, אבל הוא אמר שינסה להחזיק מעמד.
אחרי חודש של תסכול, הבעל ביקש מאישתו לקיים איתו יחסים, אך כמובן שהאישה לא הסכימה.
חודש נוסף עבר והאישה ראתה שבעלה בדיכאון עמוק, אז היא קראה לו ערב אחד ואמרה: "בעלי היקר, אני יודעת שאתה נורא סובל, קח 200 שקל ולך לנערת ליווי."
הבעל לקח מאישתו את הכסף בשמחה ובהתרגשות, יצא מהדירה והחל לרדת במדרגות הבניין.
כשהגיע לקומה הראשונה ראתה אותו אחת השכנות ושאלה "למה אתה כל כך שמח?" והוא סיפר לה מה שאמרה לו אשתו.
"למה לך לחפש בחוץ נערת ליווי?" אמרה השכנה, "תן לי את הכסף ואנחנו יכולים להיכנס לחדר השינה שלי כאן ועכשיו."
הבעל הסכים, נתן לה את הכסף, נכנס לדירתה, חגג עשר דקות, סיים ועלה בחזרה לביתו.
כשאישתו ראתה שהוא חזר בכזאת מהירות, היא נדהמה ושאלה: "מה קרה שחזרת כל כך מהר? התחרטת?"
"לא", ענה הבעל, "ראיתי את השכנה מקומה ראשונה שהציעה לי לתת לה את הכסף במקום להתחיל לחפש עכשיו מישהי בכל העיר, אז ככה עשיתי."
"איזו נבלה היא..." התעצבנה האישה, "כשהיא הייתה בהריון אני נתתי לבעלה בחינם!"
כינה אחת מגיעה לפקיד בלשכת הדיור של הכינים ואומרת: "העיפו אותי מהאיש הקודם שלי ועכשיו אין לי איפה לגור, מה לעשות?"
הפקיד מסתכל במחשב ואומר: "יש לך מזל! יש לי מקום פנוי בשבילך על השפם של מר לוי!"
"נהדר", אומרת הכינה ויוצאת לבית החדש שלה.
כעבור יומיים היא חוזרת ללשכה ואומרת לפקיד: "אני לא יכולה לגור על השפם של מר לוי, הוא מעשן הרבה ויש לי אסתמה."
"טוב", אומר פקיד הדיור, "יש לי גם מקום פנוי במפשעה של גברת פינקלשטיין."
"נהדר", אומרת הכינה ויוצאת לבית החדש שלה.
כעבור יומיים נוספים שוב חוזרת הכינה ואומרת: "אני לא יכולה לגור על האישה הזאת יותר!"
"מה הבעיה עכשיו?" שואל הפקיד.
"אחרי שסידרתי את כל הבית שלי בין השערות של גברת פינקלשטיין והלכתי לישון, פתאום בבוקר אני מתעוררת בשפם של מר לוי…"
חייל אחד חזר מחופשה לבסיס הטירונות, אך שכח את הנשק שלו בבית. אחרי שהסמל שלו גער בו, הוא הביא לו מקל של מטאטא ואמר לו שזה יהיה הנשק שלו למשך האימונים. "כשתרצה לירות, תצעק 'אש אש אש', ואם מישהו מתקרב אליך יותר מדי, תצעק 'דקירה דקירה דקירה' ככה שידע שדקרת אותו עם כידון הרובה שלך".
החייל חשב שזה קצת מגוחך, כי לכל שאר החיילים היו כדורי סרק וכידון גומי, אך עשה את מה שהסמל אמר לו. מהר מאוד הוא גילה שזה עובד לא פחות טוב. הוא כיוון על החיילים שנתקל בהם וצעק "אש אש אש", ואם מישהו התקרב אליו הוא דקר אותו עם המקל וצעק "דקירה דקירה דקירה", וכולם נפלו אחד-אחד.
מהר מאוד הוא נשאר היחיד בשדה האימונים, כשלפתע צץ מולו חייל אחד שהתקדם לכיוונו באיטיות. "אש אש אש", הוא צעק, אך החייל השני המשיך ללכת. הוא התחיל להילחץ, עשה את עצמו טוען את הנשק וצעק שוב "אש אש אש", אך החייל השני רק המשיך ללכת באיטיות לכיוונו.
כשהחייל היה במרחק נגיעה, הטירון דקר אותו עם המקל וצעק "דקירה דקירה דקירה", אך החייל השני פשוט הביא לו אגרוף לפרצוף, ואחרי שנפל לרצפה, עמד מעליו וצעק "טנק טנק טנק!"
ויליאם הרלי, אחד מהמייסדים של יצרן האופנועים האמריקאי הידוע "הרלי-דייווידסון", נפטר והגיע לגן עדן.
בכניסה פוגש אותו מלאך, ששואל את הרלי עם מי הוא היה רוצה לדבר קודם בגן עדן.
"אני רוצה לדבר עם אלוהים כמובן" עונה הרלי. אז המלאך מוביל אותו לפסגת גן עדן, לחלל ענק, לבן וזורח ממנו אלוהים מפקח על גן עדן ועל כל הבריאה.
"אתה הבחור שאחראי על אופנועי הרלי דווידסון שכולם מתלהבים מהם שם למטה?" אמר אלוהים.
"זה אני" השיב הרלי.
"אתה יכול להסביר לי למה האופנועים שלכם לא יציבים, עושים כל כך הרבה רעש ועדיין מצליחים?" שאל אלוהים.
"מוזר לשמוע תלונה כזאת ממי שהמציא את האישה" אמר ויליאם, "בעצם אם אתה כבר מעלה את זה, כמקצוען למקצוען, יש פגמים רציניים בהמצאה שלך. יש חוסר עקביות מחריד בעיצוב החלק הקדמי בין הדגמים. במהירויות גבוהות היא עושה רעש נוראי. החלק האחורי מאבד קשיחות עם השנים ולא שומר על יציבות. הכניסה קרובה מדי לאזור הפליטה, הוצאות התחזוקה רק הולכות ועולות כל שנה... בקיצור נראה לי שהאופנועים שלנו הרבה יותר מוצלחים מההמצאות שלך".
"אתה מעלה כמה נקודות מעניינות" אמר אלוהים, "תן לי רגע לבדוק משהו..."
כעבור 2 שניות הופיע לצד אלוהים מלאך, שהגיש לו קלסר גדול ועב כרס.
"תראה..." אמר אלוהים בעודו קורא מהקלסר, "יתכן שההמצאה שלי מלאת פגמים, אבל לפי הנתונים שאני רואה כאן, יותר גברים רוכבים על ההמצאה שלי מאשר על שלך..."
מקור תמונה: farsnews.irאיש אחד היה עובר מדי בוקר ליד חנות עיתונים, מציץ בעמוד הראשון וממשיך בדרכו. כך הוא עשה, יום אחרי יום, במשך שבועיים, עד שהמוכר החליט לשאול אותו:
״תגיד, למה אתה לא קונה עיתון אם כל כך מעניינים אותך העיתונים?״
״אני רק רוצה לראות אם מישהו מת,״ אמר האיש.
״אבל מודעות האבל הן בעמוד הפנימי - אתה מסתכל רק על הראשון״, עונה לו המוכר.
האיש עונה, ״מי שאני מצפה למותו יופיע בעמוד הראשון...״
2 יהודים שיכורים נפגשים בבר יום אחד ומתחילים לשתות, לצחוק ולדבר על החיים. פתאום אחד אומר לשני, "יום שישי היום ועדיין לא התפללנו! מה נעשה?"
עונה לו השני: "אל תדאג, בוא נצא החוצה ונחפש צדיקים טובים שישלימו איתנו מניין כדי שנתפלל ואז נוכל לחזור."
ברגע ששני השיכורים יוצאים מהבר הם רואים שכבר שעת לילה מאוחרת ושכמעט אין אף אחד ברחוב - אז איך הם ישלימו מניין?
אומר הראשון: "תראה לפי מה שאני חושב... אני ואתה, אתה ואני, שנינו ביחד - כבר יש לנו 6!"
עונה לו השני: "אתה ואני.. אני ואתה... אנחנו שניים... - זה גם 6!"
"מעולה" אומר היהודי הראשון, "ביחד זה 12!"
אומר השני: "יופי, יש 2 מיותרים אז אפשר לחזור לבר."
שני חברים יושבים בפאב, השעה כבר מאוחרת והאישה של אחד מהם מתקשרת ושואלת מתי הוא מתכוון לחזור הביתה כדי שתדע מתי להדליק לו את הדוד. הבחור אומר לה שלא תדאג ושהוא לא יגיע מאוחר מדי, שפשוט תדליק אותו עוד שעה והוא יכבה אותו כשיחזור, מתי שיחזור.
החבר שיושב לידו אומר, ״וואו, איזו אישה חלום, אתה ממש בעל הבית הא?״
״נו ברור!״ אומר החבר שקיבל את הטלפון, ״מה חשבת שאני אשטוף כלים במים קרים?״
מדובר במורה ליסודי, שאחרי שהחליטה לעשות שינוי בשיטת הלימוד שלה ולכלול יותר מבחנים, התחילה לקבל תלונות מהורים, שהם לא מרוצים ממה שהילדים מספרים על מה שקורה בכיתה.
התלונות הלכו והתגברו עם הזמן וכללו הגזמות פרועות וסיפורים על דברים שאף פעם לא התרחשו בכיתה, אז במקום לענות לכל הורה באופן פרטי המורה פשוט שולחה הודעה לכולם:
"שלום לכל הורי הילדים של ג'3. בעקבות הרבה פניות שקיבלתי בזמן האחרון, אני מבקשת מכם לא להאמין לסיפורים של הילדים שלכם על מה שקורה בכיתה. בתמורה, אני מתחייבת לא להאמין לסיפורים שלהם על מה שקורה אצלכם בבית, ותאמינו לי שאני שומעת הרבה..."
זוג נשוי קם בבוקר יום אחד, ובזמן שהם עדיין שוכבים במיטה האישה פונה אל הבעל ואומרת: "אולי לא תלך לעבודה היום?"
"מה זאת אומרת? מה פתאום לא ללכת לעבודה?" ענה הבעל המבולבל.
"אני חושבת שאתה עובד קשה מדי, אז אולי במקום ללכת למשרד תיקח כמה ימים חופש, תארוז מזוודה ותיסע לבקר חבר שלא ראית הרבה זמן."
הבעל חשב לרגע והחליט לקפוץ על ההצעה לפני שהיא תיעלם. תוך כמה רגעים הוא כבר קם, התלבש והתחיל להכניס בגדים לתיק.
"סתם מתוך סקרנות", שאל הבעל תוך כדי התארגנות, "איך בכלל הגעת למסקנה שאני עובד קשה כל כך ושאני צריך חופש?"
"כל הלילה חלמת על העבודה שלך..." ענתה האישה.
"באמת? איך את יודעת שהיו לי חלומות על העבודה?"
"כי כל 2 דקות צעקת את השם של המזכירה שלך!"
בר חדש נפתח בעיר בו הציעו מבצע של בירה ב-3 שקל. איש אחד שראה את שלט המבצע החליט להיכנס ולהזמין לעצמו בירה.
אחרי שסיים את הבירה שלו, האיש החליט להשתעשע קצת; הוא הלך לקצה הימני של הבר והניח שם שקל אחד. לאחר מכן הוא הלך לקצה השמאלי של הבר והניח שם שקל נוסף. לבסוף הוא ניגש למרכז הבר והניח שם את השקל האחרון. הברמן הסתכל על האיש במבט תמוה, אך הבין שאין לו ברירה אלא ללכת לאורך כל הבר ולקחת את כל המטבעות. האיש גיחך לעצמו ויצא מהבר מרוצה.
אותו איש עשה זאת שוב ושוב כמה ימים ברציפות והברמן כבר התחיל ממש להתעצבן מהמנהג המציק הזה, אך בחר שלא להגיד דבר.
יום אחד האיש הזמין לעצמו בירה וגילה שאין לו מספיק מטבעות של שקל כדי להניח בקצוות הבר ובמרכזו, אז הוא הניח פשוט מטבע אחד של 5 שקל במרכז הבר. הברמן ראה בכך הזדמנות מצוינת להחזיר לאותו האיש כגמולו; הוא הלך לקצה האחד של הבר, הניח שם מטבע של שקל, הלך לקצה השני של הבר, הניח שם מטבע נוסף, חזר לאיש עם חיוך על הפנים, ואמר לו ״יאללה, לך תאסוף את העודף שלך״.
אך במקום לעשות את זה, האיש חייך בחזרה, הוציא מטבע של שקל מהכיס ואמר: ״תביא לי עוד בירה בבקשה״.
בוחן שהשגיח על סטודנטים באוניברסיטה שעשו בחינה במקצוע קשה, שם לב שבסוף הכיתה ישבה בלונדינית שכל הזמן זרקה מטבע באוויר תוך כדי שהיא כתבה את התשובות שלה.
לאחר כמה דקות הבוחן הסקרן ניגש לסטודנטית הבלונדינית ושאל: "סליחה, את יכולה להסביר לי מה את עושה עם המטבע כל הזמן?"
"אני משתמשת בו כדי להחליט איזו תשובה לסמן", היא ענתה לבוחן.
אחרי זמן מה כמעט כל הסטודנטים סיימו את המבחן ויצאו מהכיתה, אבל הבוחן שם לב שהבלונדינית המשיכה לשבת. נראה שהיא כבר לא כותבת כלום, אך להפתעתו הרבה היא ממשיכה לזרוק את המטבע.
הבוחן ניגש אליה ושוב שאל: "עד עתה הבנתי למה הטלת מטבע כל הזמן, אבל נראה שכבר סיימת עם המבחן, אז מה את עושה עכשיו?"
"אני לוקחת את המבחן הזה ברצינות", השיבה הבלונדינית, "אז חשוב שאני אבדוק את התשובות שלי לפני שאני מגישה..."
בעל ואישה ישבו בבית קפה בתל אביב ודיברו ביניהם עד שלפתע דעתה של האישה הוסחה בגלל בחורה צעירה עם הנעליים היפות ביותר שהיא אי פעם ראתה. הבחורה הלכה לצד השני של בית הקפה והתיישבה לשוחח עם כמה חברות.
הבעל מיד שם לב שאשתו איבדה ריכוז ושאל אותה מה קרה.
"לבחורה שעברה פה עכשיו היו נעליים מדהימות ואני מתה לדעת איפה היא קנתה אותן. אתה חושב שזה יהיה מוזר אם אני אלך לשאול אותה מאיפה הן?"
"אם זה לא נעים לך יקירתי אז תרשי לי לעזור לך ולשאול" אמר הבעל, קם והלך לכיוון הבחורה עם הנעליים.
'איזה גבר מקסים ומתחשב יש לי', חשבה האישה בשמחה.
בינתיים הבעל הגיע לשולחן של הבחורה הצעירה ופנה אליה: "סליחה, את יכולה בבקשה להגיד לי איפה קנית את הנעליים האלו?"
"כן בטח" ענתה הצעירה, "מחנות שמצאת פה ממש מעבר לפינה ברחוב מקביל".
"וכמה הן עולות?" המשיך הבעל.
"2,000 שקל" אמרה לו הבחורה.
הבעל הודה לבחורה הצעירה, חזר לשבת ליד אשתו ואמר לה: "היא קנתה את הנעליים באמריקה".
עבור לבא-במייל
