גיל הזהב

יפה וטובה, שתי חברות פולניות שמכירות כבר שנים רבות, יושבות יחד ומשוחחות על חיי הנישואים שלהן. יפה שואלת את רבקה איך היא ובעלה מסתדרים עם הגיל, ורבקה עונה: "קשה לנו כי אנחנו כבר לא צעירים ומתביישים במה שאי אפשר כבר לעשות בגילנו". "ואיך אתם מסתדרים עם הבריאות?", יפה ממשיכה לשאול, ורבקה עונה לה שזה לא פשוט: "בעלי כבר לא רואה כל כך טוב בלי המשקפיים שלו ולי יש לחץ דם גבוה". "ומה לגבי אקשן במיטה?", מתעניינת יפה בתעוזה, "שם דווקא הכול בסדר" רבקה משיבה בהפתעה, "אני רק מתעקשת שנעשה את זה בחושך מוחלט". "אה", אומרת רבקה, "זה בגלל שאתם כבר לא צעירים, ובעלך לא רואה טוב ולך יש לחץ דם גבוה?" "ממש לא", רבקה עונה, "אני פשוט לא יכולה לסבול את זה שאני רואה אותו נהנה!"

זוג זקנים יושב יחד על ספסל ציבורי ומתבונן בעוברים ושבים, כשלפתע רוכן הבעל אל אשתו ואומר לה: "זוכרת את הפעם הראשונה שעשינו את זה לפני 50 שנה?" האישה מחייכת בהתרפקות ואומרת לו: "התגנבנו אל מאחורי השדות, השענת אותי על הגדר... כן, אני זוכרת את זה היטב" "מה דעתך לשחזר את הרגע לזכר הימים ההם?" הבעל מציע. "זה נשמע כמו רעיון מטורף אך מוצלח" האישה נענית להצעה והשניים קמים מהספסל. שוטר שישב על הספסל הצמוד, האזין לשיחתם וגיחך לעצמו 'את זה, אני חייב לראות', לכן החליט לעקוב אחריהם. בני הזוג צעדו באיטיות אל השדה, תוך שהם נתמכים זה בזה ובמקלות ההליכה שלהם, נחושים להגיע אל אותה גדר נוסטלגית. כאשר הגיעו, האישה פשטה את החצאית והבעל נפטר ממכנסיו והשעין אותה על הגדר ותוך שניות ביצעו השניים סקס סוער. השוטר שהציץ מהצד נדהם מיכולות הביצוע המטורפות שנמשכו בערך 10 דקות, במהלכן הזוג השמיע קולות וצעקות רמות. בסופו של דבר הם התרסקו שניהם על הרצפה והתנשפו בכבדות. השוטר עמד מופתע והבין שזה לא היה יפה מצידו לזלזל ככה ושאולי עוד יש לו מה ללמוד על החיים ועל גיל הזהב. הוא החליט שהוא חייב לגלות את סוד ההצלחה שלהם. אחרי חצי שעה בה שכבו מתנשפים על הרצפה, בני הזוג התרוממו על רגליהם והתלבשו. אז ניגש אליהם השוטר ואמר: "סליחה שאני מפריע לכם, אבל אני חייב להודות שהדהמתם אותי. כנראה היו לכם חיי סקס נפלאים במרוצת השנים - אני חייב לדעת את הסוד שלכם!" הזקן, עדיין רועד הביט בו בתשישות ואמר "לפני 50 שנים זו לא הייתה גדר חשמלית..."

יונה, אחת מדיירות בית האבות, חגגה את יום הולדתה ה-70 וחשה בודדה. היא החליטה פעם אחת בחיים שלה לעשות משהו משוגע כדי לפנק את עצמה. "אני אזמין את אחד מהחשפנים הסקסיים האלה שמפרסמים בעיתון", חשבה לעצמה ופתחה את העיתון במודעות הליווי. היא מצאה שם תמונה של חשפן סקסי עם נתונים שגרמו לה להתגעגע לדברים שלא עשתה כבר 30 שנה. "לעזאזל!" אמרה לעצמה "אף אחד לא יידע, הערב אני אדאג לעצמי וסוף סוף אתענג!" היא הרימה את השפורפרת, חייגה ושמעה: "ערב טוב גברתי, איך אוכל לעזור לך?" 'אוי, הוא נשמע כל כך סקסי!' התלהבה. "תשמע טוב", אמרה לו, "אני רוצה שתבוא לפה עכשיו ותעשה את המסאז'ים האלה שאתה נותן, ואז אני אוסיף לך הרבה כסף ואני רוצה שתקרע לי את הצורה! 30 שנה לא הייתה לי אורגזמה והערב אני רוצה אחת! תביא איתך אזיקים, שוט, ויברטורים, צעצועי מין... אני רוצה את זה חם, אני רוצה את זה לוהט, אני רוצה את זה פראי ואני רוצה שזה יימשך כל הלילה! אני רוצה שתבוא עכשיו ותקשור אותי למיטה! איך זה נשמע לך...?" "זה נשמע נהדר, גברת כץ", השיב מזכיר בית האבות, "רק שכחת לחייג 9 כדי לקבל קו חוץ..."

מוריס ואסתר הולכים ליריד המטוסים הישנים בכל שנה, ובכל שנה מוריס אומר לאסתר: "אני רוצה לעלות על המטוס!" אסתר מגיבה לכך בכל שנה באומרה: "הטיסה עולה 500 שקל! 500 שקל זה לא קצת!" פעם אחת הלכו מוריס ואסתר ליריד המטוסים, ומוריס אמר לאסתר: "אסתר, יקירתי. אני כבר בן 85 שנה. אם לא אעלה היום על המטוס הזה, אולי לא תהיה לי עוד הזדמנות בחיים." אסתר ענתה, "מוריס, הטיסה עולה 500 שקל! 500 שקל זה לא קצת!" טייס המטוס שהיה לצידם, שמע את הזוג ואמר מיד: "אני אעשה אתכם עסקה. אקח את שניכם לטיסה, ואם תצליחו להישאר בשקט לכל אורכה, לא אגבה מכם כסף! אך אם תוציאו הגה אחד, הטיסה תעלה לכם 500 שקל." מוריס ואסתר הסכימו לעסקה ועלו למטוס. הטייס עשה פעלולים באוויר, אך שום הגה לא נשמע מבני הזוג. המטוס התהפך והסתובב, אך אף מילה לא נשמעה. כשנחת המטוס, פנה הטייס למוריס ואמר: "עשיתי כל מה שיכולתי, אבל לא צעקתם אפילו פעם אחת. הרשמתם אותי". מוריס אמר לו בחזרה: "ובכן, למען האמת, כמעט אמרתי משהו כשאסתר נפלה מהמטוס, אבל אתה יודע... 500 שקל זה לא קצת."

גדי, מני ושאול, שלושה פנסיונרים קשישים, נפגשו בבית הקפה השכונתי, דיברו על החיים וכרגיל התלוננו על הקשיים השונים של גיל הזהב. "הגוף כבר קפוט ממזמן" פתח גדי, "אבל מה שממש מציק לי בזמן האחרון זה שאני כבר לא זוכר שום דבר! פעם זה היה רק דברים קטנים, אבל ממש היום בבוקר למשל עמדתי בתוך המעלית בבניין שלי ולא זכרתי אם אני צריך לרדת או לעלות". "זה ממש כלום, יש לך מזל!" השיב מני, "לפני יומיים אני ישבתי על המיטה שלי בפיג'מה ולא זכרתי אם כרגע התעוררתי או שאני צריך ללכת לישון!". שני החברים נאנחו בעייפות ושתו את הקפה שלהם, אבל שאול המשיך לשבת ברוגע ובנחת. "מה אתה כזה רגוע שאול?" שאל גדי, "כאילו שלך אין בעיות זיכרון". "אצלי הכל בסדר גמור כאן למעלה" הגיב שאול בשמחה. "באמת?" אמר מני, "אין לך שום בעיות זיכרון בכלל?" "שום דבר!" אמר שאול, "הזיכרון שלי נשאר בול אותו הדבר, טפו טפו טפו, חמסה חמסה חמסה", אמר גדי, נקש שלוש פעמים על שולחן הקפה ומיד הסתובב לאחור עם מבט מבולבל ושאל "מי שם???".

בתור דוקטור סבא, החלטתי לאבחן את עצמי במחלה ייחודית, שאני בטוח שגם אתם סובלים ממנה ברמה כזו או אחרת, מחלה זו נקראת "הפרעת גיל וריכוז". כך היא מתבטאת: אני מחליט להשקות את הגינה. כשאני פותח את הברז בחצר אני מסתכל על מכוניתי ומחליט שהיא בהחלט זקוקה לשטיפה. כשאני פונה אל החניה אני מבחין בכך שיש דואר על שולחן המרפסת, אותו הבאתי מהתיבה יום לפני כן. אני מחליט לעבור על הדואר לפני שטיפת המכונית. אני מניח את מפתחות המכונית על שולחן המרפסת, זורק את דואר הזבל אל הפח שמתחת לשולחן, ואז שם לב שהפח מלא. אני מחליט להחזיר את החשבונות לשולחן ולרוקן תחילה את הפח, אבל אז אני חושב, מכיוון שאני ממילא אהיה ליד תיבת הדואר כאשר ארוקן את הפח, מוטב שאשלח את תשלומי החשבונות תחילה. אני לוקח את פנקס הצ'קים מהשולחן ורואה שנותר לי רק עוד צ'ק אחד! אני נזכר ששאר הצ'קים נחים על שולחן הכתיבה שבחדר העבודה, אז אני נכנס פנימה אל החדר, שם אני מוצא פחית קולה חצי ריקה על השולחן. אני מתכוון לקחת את הצ'קים, אבל תחילה עליי להניח בצד את פחית הקולה כדי שלא אשפוך אותה חלילה בטעות. אני מבחין שהקולה כבר מתחממת, אז אני מחליט להכניס אותה למקרר. בעודי ניגש למטבח עם הפחית, עיניי קולטות אגרטל פרחים על הדלפק - יש להחליף להם את המים. אני מניח את הפחית על הדלפק ומגלה שם את משקפי הקריאה שלי אותם חיפשתי כל הבוקר. אני מחליט שמוטב שאחזיר אותם אל שולחן הכתיבה שלי, אך תחילה עליי להחליף את המים של הפרחים. אני מחזיר את המשקפיים לדלפק, ממלא כד מים ולפתע מבחין בשלט של הטלוויזיה. מישהו השאיר אותו על שולחן המטבח. אני מבין שאם לא אעשה משהו, הערב כשאשב לצפות בטלוויזיה, אני אחפש את השלט ולא אזכור שהוא במטבח. אני מחליט להחזיר אותו למקומו, אך תחילה אשקה את הפרחים. אני שופך קצת מים על הפרחים, ואוי, בטעות שפכתי מים על הרצפה. לכן אני מחזיר את השלט לשולחן, לוקח מטליות ומנגב את השלולית, ואז אני חוזר אל הפרוזדור ומנסה להיזכר מה עמדתי לעשות. בסוף היום: המכונית עדיין מלוכלכת. החשבונות לא שולמו. יש פחית קולה חמה ובלי גזים על הדלפק. לפרחים אין מספיק מים. עדיין יש רק צ'ק אחד בפנקס הצ'קים שלי. אני לא יודע איפה השלט. אני לא מוצא את המשקפיים שלי. אני לא זוכר מה עשיתי עם מפתחות המכונית. ואז כאשר אני מנסה להבין מדוע לא הצלחתי לעשות שום דבר היום, אני די מבולבל מכיוון שאני יודע שהייתי עסוק לאורך כל היום ואני באמת מאוד עייף!

לאחר שבעלי יצא לפנסיה, התעקשתי שיתלווה אלי מדי שבוע לקניות. למרבה הצער, כמו רוב הגברים, קניות משעממות אותו עד מוות. לעומתו, כמו רוב הנשים - אני אוהבת לשוטט בין החנויות, אבל אנחנו מסתדרים; הוא הולך לסיבוב משלו ואני לסיבוב משלי. אבל איני מציעה לו יותר להתלוות אלי לקניון. מדוע? כיוון שאתמול קיבלתי את המכתב הבא מהנהלת הקניון: לקוחה נכבדה, אנחנו עוקבים אחריך ואחרי בעלך במשך זמן מה, ובששת החודשים האחרונים בעלך עשה הרבה בעיות בקניון שלנו. אין אנו יכולים לסבול התנהגות שכזו, מעתה והלאה אנחנו אוסרים על שניכם להיכנס למתחם הקניון. התקרבותכם לקניון במרחק של 20 מטרים תגרור התערבות משטרתית. סיבת ההרחקה שלנו היא בעקבות תלונות נגד בעלך, המפורטות להלן, ומתועדות על ידי מצלמות האבטחה שלנו: ב-3 בינואר: הוא לקח 24 קופסאות קונדומים, ובאופן אקראי הכניס אותן לעגלות של לקוחות אחרים כאשר הם לא שמו לב לכך. ב-7 בפברואר: בחנות השעונים, הפעיל את כל השעונים המעוררים במרווחים של 5 דקות זה מזה. ב-14 בפברואר: הוא סימן שביל על הרצפה, בעזרת מיץ העגבניות, כל הדרך ממחלקת המזון עד שירותי הנשים. ב-24 בפברואר: העביר את שלט 'אזהרה - רצפה רטובה' לחנות שטיחים. ב-28 בפברואר: הקים אוהל במחלקת הקמפינג, והזמין את הילדים שהיו בסביבתו להביא כריות ושמיכות ממחלקת המצעים ולהיכנס לאוהל. כעשרים ילדים נענו להזמנה. ב-10 במרץ: הביט היישר אל מצלמת האבטחה והשתמש בה כמראה לחיטוט באפו. ב-15 במרץ: תוך כדי בדיקת רובה ציד בחנות נשק, שאל את המוכר אם יש בקניון בית מרקחת, כי הוא צריך לקנות כדורים נגד דיכאון. ב-26 במרץ: הסתתר בין מדפי הבגדים, וכאשר קונים התקרבו, צעק, 'קנו אותי, קנו אותי!" ב-15 באפריל: לקח קופסת קונדומים ושאל את הקופאית בקול רם: היכן אפשר למדוד אותם? אבל הקש ששבר את גב הגמל היה ב-23 באפריל: במחלקת הבגדים הוא נכנס לתא המדידה, סגר את הווילון, חיכה זמן מה, ולאחר מכן צעק בקול רם מאוד, "למה לעזאזל אין נייר טואלט כאן!" המוכרת במקום התעלפה ועשרות לקוחות נמלטו.

אישה בת תשעים חזרה ערב אחד הביתה מערב בינגו ומצאה את בעלה במיטה עם בחורה צעירה. אחוזת זעם, תפסה את בעלה באלימות ודחפה אותו מהמרפסת בדירתם שבקומה העשירית. כמובן שבעלה מת מיד. כאשר נשאלה בבית המשפט מה יש לה לומר להגנתה אמרה: "כבוד השופט, חשבתי שאם בגיל 92 הוא עוד יכול לבלות עם בחורות צעירות, הוא בטח גם יכול לעוף..."

שלום, כאן סבתא. אני לא בבית כרגע. אם ברצונכם להשאיר הודעה, אנא עשו זאת כעת. אם הנך אחד מילדי – אנא הקש 1. אם אתה זקוק לבייביסיטר – הקש 2. אם המכונית שלך במוסך וברצונך להשתמש בשלי – הקש 3. אם היום יום שישי, לא קנית חלה ואני צריכה לרוץ לקנות עבורך – הקש 4. אם עלי לקחת את הנכדים לגן, לבית הספר, למשחק כדורגל, לבלט, לחוג שחייה או לקייטנה – הקש 5. אם עלי להחזיר את הנכדים מהגן, מבית הספר, ממשחק כדורגל, מבלט, מהשחייה או מהקייטנה – הקש 6. אם אתה בישיבה ולא תגיע הביתה בזמן ורצונך להיעזר בי כדי לקחת את הנכדים לרופא שיניים, שיעורי עזר, קלינאי תקשורת או פסיכולוג ילדים – הקש 7. אם ברצונך שהנכדים יבואו לישון אצלי למרות שהערב אני משחקת רמי עם החברות – הקש 8. אם את אחת מחברותיי – מה את חושבת? למי יש זמן לדבר אתך?! אני סבתא!

לאחר בדיקה מקיפה אומר הרופא למטופל שלו: "נראה שהבריאות שלך במצב טוב. האם יש לך אי אלו דאגות רפואיות שהיית רוצה להתייעץ איתי לגביהן?" "למעשה יש לי!" עונה המטופל. "אחרי שאשתי ואני מקיימים יחסי מין אני בדרך כלל מקורר ומצונן, אבל אחרי שאנו מקיימים יחסי מין בפעם השנייה, אני בדרך כלל דביק ומזיע - מדוע לדעתך זה קורה?" הרופא משתומם מהתופעה, ומבטיח לבדוק את העניין. זמן קצר לאחר מכן, אותו הרופא מבצע בדיקה מקיפה גם לאשתו של המטופל. "הכל נראה בסדר גמור" הוא אומר לה, "האם יש לך אי אלו דאגות רפואיות שהיית רוצה להתייעץ איתי לגביהן?" האישה מהרהרת מספר שניות ואז עונה נחרצות: "לא, אין לי שאלות או דאגות". "את בטוחה?" מופתע הרופא, "בעלך ציין בעיה יוצאת דופן שמתרחשת בחדר המיטות. לטענתו, אחרי שאתם מקיימים יחסי מין פעם אחת הוא מרגיש מקורר ומצונן ואחרי הפעם השנייה הוא מזיע. האם יש לך מושג על מה הוא מדבר?" "אוי, זקן משוגע..." פוטרת האישה בכעס "זה בגלל שהפעם הראשונה היא בדרך כלל בינואר והפעם השנייה היא באוגוסט!"

אחרי שנים רבות של נישואים, זוג פנסיונרים קשישים החליט לצאת קצת מהבית וללכת לראות ביחד סרט בקולנוע. הם הגיעו מוקדם, החליטו להתפנק וקנו לעצמם פופקורן, שתייה וממתקים, ונכנסו לאולם. כמה דקות אחרי שהסרט התחיל פתח הבעל חבילת דובוני גומי והתחיל לאכול בהנאה, אך במקום להמשיך לשבת וליהנות מהסרט הוא פתאום החל לזוז מצד לצד ולחפש משהו מסביבו. "למה אתה זז כל כך הרבה, מה קרה?" שאלה האישה. "נפלה לי סוכריה על הרצפה" ענה הבעל. הבעל ממשיך בחיפושים במשך כמה דקות ולבסוף מתחיל לזחול על הרצפה ולהאיר אותה עם הטלפון הנייד שלו. "אתה מוכן להסביר לי מה אתה עושה שם? אתה מפריע לכולם לראות את הסרט!" נזפה האישה בבעלה. "אמרתי לך, נפל לי דובון גומי על הרצפה" השיב הבעל. "שב במקום ותפסיק להיות ילד" התעצבנה האישה, "גם ככה הרצפה מטונפת אז לא יהיה לך מה לעשות איתו". "אבל..." החל הבעל להגיד, אך אשתו השתיקה אותו במהירות והכריחה אותו להישאר במקומו, שם הוא ישב עם הבעת פנים חמוצה במשך כל שאר הסרט ולא אכל דבר... בסוף הסרט הבעל מיד החל לזחול שוב על הרצפה ולחפש. "משה, זאת רק סוכריית גומי אחת קטנה ומסכנה, אתה מוכן פעם אחת בחיים להפסיק להיות כזה קמצן ולקום?" אמרה האישה. "היא שווה הרבה יותר ממה שאת חושבת" ענה הבעל. "איך זה ייתכן שהיא שווה כל כך הרבה?" "כי השיניים שלי נדבקו אליה!"

זוג פנסיונרים בני 80 החליט להצית מחדש את הלהבה של חיי האהבה שלו ולנסות ויאגרה בפעם הראשונה. הגבר היה קצת סקפטי בנוגע ליכולתה של גלולה קטנה אחת לשפר את מצבו ולכן הוא החליט לקחת כמה, רק ליתר ביטחון... לאחר כשעה השניים נכנסו למיטה ובילו ביחד לילה ארוך ומלא בפעילות סוערת... למחרת בבוקר האישה שואלת את בעלה: "יקירי אתה רוצה ארוחת בוקר? אולי כמה ביצים וטוסט או סלט ומיץ תפוזים?". "לא תודה" ענה בעלה, "אני לא ממש רעב עכשיו, זה כנראה הכדורים שמדכאים לי את התיאבון". בזמן הצהריים האישה פנתה שוב אל בעלה: "יקירי אתה רוצה אולי קערת מרק או סנדוויץ' עם פסטרמה?". "לא תודה", ענה בעלה, "ממש אין לי תיאבון עכשיו". הגיעה שעת הערב והאישה פנתה אל בעלה בפעם השלישית: "בעלי האהוב, אולי אתה רוצה כמה קציצות או אולי עוגת תפוחי עץ חמה?". גם הפעם הבעל משיב בשלילה, "הוויאגרה הזאת ממש הרסה לי את התיאבון, אני פשוט לא רעב...". "אני מבינה שאתה לא רעב", אמרה האישה, "אבל אני גוועת כבר מהבוקר אז אכפת לך להוריד אותי כבר מהדבר הזה שלך כדי שאני אוכל ללכת למטבח?!"

לפעמים נדמה כי בחברה שלנו לא נותנים מספיק כבוד למבוגרים, התרבות העכשווית לא מספקת לנו שום דבר טוב לראות או לשמוע, המצב הבריאותי יכול להקשות לפעמים ובאופן כללי ההתמודדות עם גיל הזהב. ועם זאת, למרות כל הבעיות הללו, אנחנו שואלים אתכם מה אתם מעדיפים, להיות צעירים, או זקנים? אז מה אתם מעדיפים? 1. לשבת 5 שעות במשרד, או לשבת 5 שעות על ספסל בפארק ולדבר עם חברים? 2. לראות כל היום "הופ קטנטנים" עם ילדים צווחניים, או לצאת לראות סרט טוב? 3. להתרוצץ אחרי הילדים, או לבלות עם הנכדים? 4. לצאת לנסיעות עבודה משעממות, או לטוס לחו"ל כי סוף סוף התפנה לכם זמן? 5. להכין סנדוויצ'ים לילדים, או לקחת את קורס הבישול שכל כך רציתם? 6. לאסוף כל ערב את הצעצועים של הילדים, או לשחק בערב ברידג' עם החברים? 7. לשמוע שוב ושוב את "איפה, איפה, איפה, איפה העוגה?", או לשמוע קונצרטים איכותיים? 8. להתמוטט בערב על הספה מרוב תשישות, או לנוח על הכורסה עם ספר טוב? 9. לספור עוד כמה שעות תוכלו ללכת הביתה, כי השעה רק 2, או ללכת לישון שנת צהריים מפנקת, כי השעה כבר 2? 10. להכיר את הארץ בניווטים במילואים, או להכיר את הארץ בטיול מאורגן בגולן? 11. להילחץ בגלל הכרטיס אשראי, או להנות עם הכרטיס חבר בקאנטרי קלאב? 12. לבקש כל הזמן עצות מאחרים, או להיות חכם השבט שנותן עצות לכולם? 13. לשלם יותר מדי ארנונה, או להנות מהטבות אזרח ותיק? 14. לאבד את העשתונות במירוץ החיים, או להוריד את ההילוך ולהנות מהחיים? 15. לדאוג לעתיד, או להתרפק על העבר?

3 גברים בגיל הזהב ישבו על ספסל בפארק וניהלו שיחה. "אין גיל גרוע יותר מ-60", אמר הצעיר שביניהם, "אני תמיד מרגיש שאני צריך להשתין, ורוב הזמן אני מנסה ומנסה וכלום לא יוצא". "זה שטויות!", אמר בן ה-70, "גיל 70 הוא הרבה יותר גרוע. אתה אפילו לא יכול לעשות צרכים כמו שצריך. אתה נוטל חומרים משלשלים, מתיישב על האסלה ומחכה שעות עד שמשהו מגיע". "למען האמת", פתח את פיו בן ה-80, "גיל 80 הוא הגרוע יותר מכל!" "גם לך יש בעיות עם השתן?" שאל בן ה-60. "לא באמת. אני משתין בכל יום כמו שעון בשעה 6:00 בבוקר." "אז יש לך בעיות עם הצרכים?" שאל בן ה-70. "ממש לא. אני עושה צרכים בכל יום באופן קבוע בשעה 6:30 בבוקר" בן ה-60 הסתכל על בן ה-80 ואמר "תן לי להבין, אתה משתין בשעה 6:00 בבוקר, עושה צרכים בשעה 6:30, אז מה לעזאזל יכולה להיות הבעיה?" "אני מתעורר רק בשעה 7:00!"

גרשון ומשה, שני גברים בפנסיה, הפכו לחברים אחרי שבילו יחד שנים בפארק השכונתי בו הם היו מאכילים יונים. יום אחד משה פגש את גרשון עם חיוך גדול מהרגיל על פניו, ושאל את חברו בהתרגשות: "תגיד, ניסית פעם לקחת ויאגרה?" "לא" השיב גרשון. "אתה חייב לנסות" המשיך משה בהתלהבות, "התחלתי עם זה לפני שבועיים ואני מרגיש כאילו הורידו לי 20 שנה מהחיים וגם מהביצועים במיטה". גרשון השתכנע במהירות והשניים קבעו להיפגש שוב בעוד שבועיים כדי לחלוק חוויות. למרבה הפתעתו של משה, חברו כלל לא נראה שמח ונרגש בפעם הבאה שהם נפגשו. "נו? לקחת ויאגרה? זה עזר לך?" הוא שאל. אז גרשון ענה: "לקחתי ואתה צדקת, זה באמת עושה פלאים לגוף, אבל לא הזהרת אותי מתופעות הלוואי..." "מה קרה? אתה מרגיש בסדר?" שאל משה המודאג. "אצלי הכול בסדר" השיב גרשון, "אבל ישר אחרי שהתחלתי לקחת ויאגרה המיגרנות של אשתי פתאום הופיעו שוב!"