בדיחות פשוטות וטובות על ישראלים ואנשים

יום אחד, נועה הקטנה התיישבה ליד שולחן המטבח וצפתה באימה בזמן ששטפה את הכלים. לפתע היא הבחינה שלאמא שלה יש מספר שיערות לבנות שבולטות על ראשה בעל השיער הברונטי. נועה הסתכלה על אימה במבט מתעניין ושאלה, "אמא, למה יש לך כמה שיערות לבנות?" אימה של נועה ענתה, "ובכן, בכל פעם שאת עושה משהו שגורם לי להרגיש עצובה, אחת השיערות שלי הופכת לאפורה." נועה הקטנה חשבה על כך מספר דקות, ואז שאלה, "אמא, למה כל השיערות של סבתא לבנות?"

צלם של ה-CNN, כתב של ה-BBC וחייל קומנדו ישראלי נפלו בשבי הכוחות של דאע"ש בסוריה והמתינו לגזר דינם. מנהיג הטרוריסטים סיפר להם שלפני שיערפו את ראשיהם, הם זכאים לבקש בקשה אחת אחרונה. הצלם היה הראשון שאמר שמשאלתו האחרונה היא לקבל מצלמה, "כדי שאני אוכל לתעד את המקום ואת הרגע הזה, ואנשים ידעו שהייתי נאמן לתפקידי עד לרגע האחרון." אנשי דאע"ש מסכימים לתת לו להשתמש במצלמת הווידאו שלהם כדי לצלם את ההתרחשות והוא מיד מפעיל אותה ומתחיל להקליט. לאחר מכן הטרוריסטים ניגשים לכתב ה-BBC, שמבקש מחשב נייד כדי לכתוב טור אחד אחרון לפני מותו, "כדי שאנשים יבינו איך הגענו לרגע הזה ומהן התחושות הקשות שאיתן צריכים להתמודד אנשים במצב שלנו." גם לבקשה שלו אנשי דאע"ש מסכימים, והכתב מתחיל להקליד במרץ בשנייה שהם מביאים לו מחשב. בזמן שהצלם מצלם והכתב כותב, ניגש מנהיג הטרוריסטים לחייל הישראלי ואומר לו: "גם לכלב כמוך אנחנו מוכנים להיות אדיבים, מה המשאלה האחרונה שלך?" "תבעטו לי בתחת", עונה לו החייל בשלווה. "אתה עושה צחוק מהרגעים האחרונים שלך בעולם הזה?", שאל המנהיג. "לא, אני רציני לגמרי. תבעטו לי בתחת", התעקש הישראלי. בתגובה מנהיג הטרוריסטים סובב את החייל ובעט בו בעוצמה שהעיפה אותו לקצה השני של החדר, אך הוא התגלגל על גבו ושלף אקדח שהוסתר מתחת לחולצה שלו. חייל הקומנדו הישראלי המשיך את התנועה הרציפה כדי לירות במנהיג ובכל אנשיו שהיו בחדר, שלא הספיקו להגיב להתרחשות מרוב ההלם. בזמן שהחייל עזר לכתב ולצלם לקום, השניים שאלו אותו למה הוא חיכה כל כך הרבה זמן לפני שהוא ירה בטרוריסטים ולמה לכל הרוחות הוא התעקש שהם יבעטו בו בתחת קודם לכן. "אתם חושבים שאני מטומטם?", ענה להם החייל הישראלי, "אם הייתי ישר יורה בהם אז אתם הייתם אומרים שאני הייתי הצד התוקפן בכל הסיפור הזה!!!"

הגישה של יפני לעבודה: - אם מישהו אחר יכול לעשות את זה, גם אני יכול לעשות את זה! - אם אף אחד לא יכול לעשות את זה, אני חייב לעשות את זה!!! הגישה של ישראלי לעבודה: - אם מישהו אחר יכול לעשות את זה, אז שיעשה את זה... - אם אף אחד לא יכול לעשות זה, למה שאני אעשה את זה?

יפנית אחת התחתנה עם בחור ישראלי ועברה לגור איתו בארץ. העברית שלה לא הייתה כל כך טובה, אבל היא הצליחה איכשהו לתקשר עם בעלה. הבעיה הייתה כשהיא הייתה צריכה לערוך קניות. יום אחד הלכה לקצב וביקשה לקנות ירכי עוף, אך לא ידעה איך להגדיר את בקשתה. היא הרימה את החצאית והראתה לו את הירכיים שלה. הקצב הבין ונתן לה את ירכי העוף. למחרת, ביקשה לקנות חזה עוף. שוב לא ידעה איך להגיד זאת, אז היא, פתחה את כפתורי חולצתה והראתה לקצב את החזה. היא קבלה את מבוקשה. ביום השלישי רצתה לקנות נקניקיות, אז היא הביאה את בעלה ו.... רגע, מה חשבתם??? בעלה מדבר עברית!

יום אחד מתרברב ציון בפני הבוס שלו: "אתה יודע, הבלוג שלי ברשת כל כך מפורסם, שאין אדם בתבל שלא מכיר אותי. אני חבר של כל הסלבס ברחבי העולם". "לא מאמין", מפקפק הבוס, "תיכף תגיד לי שאם אני מתקשר לניקול קידמן היא תדע מי אתה..." "ברור", צוחק ציון, מראה לבוס בסלולרי שלו את המספר של קידמן ומחייג: "הלו ניקול, מה המצב?" "ציון!", צועקת קידמן, "למה לא באת אתמול?!" "הייתי בעבודה", משיב ציון, "אבל שבוע הבא אני אצלך". הבוס המום, אבל עדיין מסרב להאמין: "תיכף תגיד לי שאתה מכיר גם את ברק אובמה". "בטח", צוחק ציון, ולוחץ בסלולרי על מקש הבית הלבן. "ציון!", צועק אובמה, "בדיוק דיברתי עם נתניהו עליך! אני ומישל כבר נורא מתגעגעים!" "בהזדמנות הראשונה אקפוץ לוושינגטון", מבטיח ציון. "לא יכול להיות", מחוויר הבוס, "אתה עובד עלי. אני רוצה לראות בעיניים שלי שאתה מכיר מישהו מפורסם". "סבבה", משיב ציון, "לאן בא לך לנסוע?" "אם אתה מכיר את האפיפיור, אני נותן לך מה שאתה רוצה!", אומר הבוס. השניים ממריאים לוותיקן ומגיעים למיסה השבועית. המוני מאמינים ממתינים שהאפיפיור ייצא למרפסת, וציון אומר לבוס: "חכה לי כאן". חולפות עשר דקות, וציון יוצא למרפסת מחובק עם האפיפיור... מלמעלה הוא מצליח להבחין שהבוס שלו התעלף. ציון רץ מהר למטה, מעיר את הבוס ושואל: "מה קרה?" "תשמע", ממלמל הבוס, "כשיצאת מחובק עם האפיפיור, עוד איכשהו החזקתי מעמד. אבל כשתייר איטלקי לידי צילם אותך, ואז שאל 'מי זה הזקן שעומד ליד ציון??' פה כבר התעלפתי..."

ראש עירייה (לא משנה איזו, רובם כאלה) רצה לבנות גשר חדש והזמין אליו קבלנים להצעות מחיר. מגיע קבלן ערבי ונותן הצעה של מיליון דולר. שואל אותו ראש העיר: "איך הגעת לזה?" אמר: "שליש חומר, שליש פועלים השאר רווח" - ראש העיר שלח אותו הביתה... הגיע קבלן רוסי ונתן הצעה של 2 מיליון דולר. שאל אותו: "איך הגעת לזה"? אמר לו: "שליש חומר, שליש פועלים, השאר רווח" - שלח גם אותו. הגיע קבלן ישראלי נתן לו הצעה של 3 מיליון דולר. שאל אותו ראש העיר: "איך הגעת לסכום הזה? אתה הכי יקר!!" ענה לו: "מיליון בשבילך, מיליון בשבילי, ומיליון לקבלן הערבי שיעשה את העבודה".

1. הסוד לדיאטה טובה זה בדיוק כמו הסוד לנישואין מאושרים: “תסתמו את הפה ותסבלו בשקט”. 2. איזה כיף זה להפעיל את המיקרוגל ולעצור אותו בדיוק כשהוא על 00:01 ,זה מרגיש כאילו הצלחת לנטרל פצצת אטום. 3. יהלום הוא החומר החזק ביותר בעולם, עובדה שהוא היחיד שמצליח להשתיק נשים. 4. קצת אירוני שליצור ששוכח ימי הולדת, שוכח ימי נישואין ושוכח להוציא את הילדים... קוראים זכר! 5. אמרתי לך כבר שאני שם עוד חמש דקות! תפסיק להתקשר כל רבע שעה... 6. השנה מחביאים את האפיקומן במעטפה של חברת חשמל, לאף אחד אין אומץ לפתוח אותה. 7. ביננו, אף אחד לא באמת ראה פעם מישהו מחליק ונופל על בננה. 8. קורנפלקס - כשאתה גם רעב, גם צמא וגם עצלן. 9. אתה סומך על הבנק שלך, מפקיד בידיו את כל הכספים והחסכונות שלך, והוא בתמורה קושר לך את העט. 10. ישראלי זה אחד שיכול לקנות בגדים ב-500 שקל, אבל אם יתקע לו שקל במכונה של המסטיקים הוא יעמיד את כל הקניון על הרגליים. 11. גוגל יקר, אתה מוכן לתת לי לסיים משפט לפני שאתה מתחיל לנחש? 12. האייפון שלי נפל מקומה שנייה ונשבר... מסתבר שמצב טיסה זה לא מה שחשבתי. 13. יש אנשים שעדיף לקנות להם גלידה מאשר לראות אותם שלוש פעמים. 14. להיות ישראלי זה לצחוק שעה על מישהו ואז להגיד "די, לא יפה מסכן..." 15. מה המשותף ליאיר לפיד והחרדים? שניהם עושים את רצון אביהם שבשמיים. 16. איך מדען מחזר אחרי מדענית? מציע לה ניסויים. 17. פיהוק הוא הדרך של הגוף להגיד שיש לך פחות מ-20% סוללה. 18. רק כשיתוש נוחת לך על הפנים, אתה מבין שתמיד יש דרך לפתור בעיות ללא אלימות. 19. אתה לא באמת קולט כמה אנשים אתה שונא, עד שאתה צריך לבחור שם לילד שלך. 20. אשתי עצבנית כי היא טוענת שאני ממציא פתגמים, אבל מה לעשות, הזברה לא רואה את הפסים של עצמה.

שגריר ישראל באו״ם נאם בפני עצרת הארגון בזמן חג הפסח, ואמר כך: ״אני רוצה להתחיל את נאומי בסקירה היסטורית קצרה. לפני שנים רבות, משה רבנו הוביל את עם ישראל במדבר. היה חם מאוד, העם היה צמא, אז משה הכה במטהו על האדמה, ולפתע אגם הופיע באמצע המדבר. כל העם שתה, ומשה אפילו פשט בגדיו ונכנס לאגם לשחות. כשהוא יצא מן המים, הוא גילה לפתע שבגדיו נעלמו – כי ערבים גנבו אותם!״ באותו רגע קם הנציג הפלסטיני לעצרת ומיד צעק: ״זה שקר גס! לא היו בכלל פלסטינים אז!״ אמר השגריר הישראלי: ״או! מכאן בדיוק רציתי להתחיל...״

בחור ישראלי בילה בגן החיות עם משפחתו, כשלפתע ראה מולו ילדה קטנה נשענת על הכלוב של האריה. פתאום, האריה תפס אותה בשרוול החולצה וניסה למשוך אותה פנימה, במטרה לטרוף אותה, מול עיניהם של ההורים המבועתים. בלי לחשוב פעמיים, הישראלי רץ לכלוב ונתן לאריה מכה חזקה על האף. האריה ייבב מכאב, עזב את הילדה, והתרחק מהגדר. הבחור הישראלי מסר את הילדה, בריאה ושלמה להורים שלה, שהודו לו מכל הלב. עיתונאי שנכח במקום ניגש אליו ואמר לו: "אדוני, זה היה הדבר הכי אבירי ואמיץ שראיתי בחיי!" הבחור הישראלי ענה: "עזוב, זה היה שום דבר, באמת! האריה היה מאחורי סורג ובריח. אני פשוט ראיתי את הילדה הקטנה בסכנה ובלי לחשוב עשיתי את מה שנראה לי נכון... " ענה הכתב: "אני חייב לפרסם את הסיפור הזה! אני עיתונאי, ומחר הסיפור הזה יהיה בעמוד הראשון של העיתון. בוא, ספר לי מה אתה עושה למחייתך?" "אני משרת בצה"ל ואני ציוני גאה", השיב החייל. הוא המשיך לענות על עוד כמה שאלות על עצמו והשניים נפרדו לדרכם. למחרת הישראלי קנה את העיתון, וראה את הכותרת בעמוד הראשון: "חייל ישראלי, ימני, תקף מהגר מאפריקה וגנב לו את ארוחת הצהריים."

מלאך המוות נשלח לקחת את ישראל ישראלי, העבריין הכי גדול בישראל. הוא דופק על דלת הבית ומחכה בסבלנות. הדלת נפתחת וישראל עומד בפתח. "מה זה? מי אתה? מה אתה רוצה?" "ישראל... הגיע הזמן.... בוא איתי..." ישראל מבין בדיוק מה קורה. הוא לא מעפעף ואומר באדישות: "אתה בטוח? אני חושב שדווקא נשארו לי עוד כמה שנים." "לא ישראל... הגיע הזמן... בוא איתי..." "אני מבין אותך, אפשר רק לקבל 5 דקות לומר שלום למשפחה?" "בסדר... חמש דקות..." עונה לו מלאך המוות. ישראל חוזר אחרי חמש דקות עם חבורה של בריונים עצומים, הם קופצים על מלאך המוות, מכים אותו, שוברים את עצמותיו ורומסים אותו. מלאך המוות חוזר חבול ופצוע לגן עדן, צולע דרך השער. אלוהים מחכה לו בצד השני. "מה קרה לך?" הוא שואל אותו. "אתה נראה נורא!" "אל תשאל, הייתי עכשיו אצל ישראל ישראלי." אלוהים נחרד. "אוי ואבוי! אני מקווה שלא אמרת לו מי שלח אותך!!"

שני איראנים שטסו מטורקיה לאנגליה ביקשו באופן מפורש מושב אחד ליד החלון ואת המושב לידו. כשהם עלו למטוס הם גילו שיש 3 מושבים בכל צד, מה שאומר שיש לידם מושב ריק... בזמן שהם התארגנו במקומות שלהם, הם העלו כל מיני השערות בקשר לזהות האדם שישב בכיסא השלישי. אחד מהאיראנים קיווה שזאת תהיה אישה צעירה ונאה, והשני בכלל העדיף שהמושב יישאר ריק למשך כל הטיסה, אך בעודם מדברים ניגש אל השורה שלהם יהודי דתי מבוגר והתיישב לידם. אחרי שהמטוס המריא היהודי התרווח בכיסא שלו, חלץ נעליים וקרא ספר בשקט. לקראת סוף הטיסה, האיראני שישב במרכז השורה לפתע חשב על דרך להתעלל קצת ביהודי שהתיישב לידם, ולחש באוזן של חברו את התוכנית. זמן קצר לאחר מכן האיראני שישב ליד החלון החל להשתעל בפראות וחברו ביקש מהיהודי שיקום ויביא לו משהו לשתות כי הוא ליד המעבר. ברגע שהיהודי קם, לקח האיראני שישב לידו את אחת מהנעליים של היהודי, משך באפו וירק לתוכה בעוצמה. כשהיהודי חזר כעבור כמה דקות הוא הביא איתו כוס קולה והגיש אותה לאיראני שישב לידו. "תודה על העזרה אדוני. אני יכול לבקש ממך להביא גם לי כוס משקה? ככה אני לא אצטרך להטריח אותך לקום מהכיסא שוב כשאני אחזור". "בשמחה רבה" ענה היהודי וחזר שוב לאחורי המטוס כדי לבקש מהצוות כוס נוספת. בינתיים, שני האיראנים התפקעו מצחוק, וזה שישב ליד החלון לקח את הנעל השנייה של היהודי וירק כמות מכובדת מאוד גם בתוכה. היהודי חזר כעבור מספר דקות נוספות והביא איתו עוד כוס קולה שאותה הוא הגיש לאיראני השני שהסתיר את החיוך שלו והודה ליהודי בקצרה. כאשר המטוס נחת, היהודי נעל את נעליו וברגע שהוא הרגיש את הרטיבות ברגליו הוא מיד הבין מה קרה. "תגידו...", הוא נאנח ואמר לאיראנים שבקושי כבשו את החיוכים שלהם, "זה באמת נראה לכם מצחיק? זה באמת הכרחי? עד מתי שני העמים שלנו ימשיכו לריב? מתי נלמד להיות בני אדם? מתי נפסיק לירוק בתוך נעליים ולהשתין בתוך כוסות קולה?"

אחרי אימון מופרך קבוצה של גברים נמצאים בחדר ההלבשה במכון כושר יוקרתי ולפתע נשמע צלצול של פלאפון שמונח על אחד הספסלים. גבר אחד מפעיל את הרמקול ומתחיל בשיחה, שאר המתאמנים עוצרים ומקשיבים לשיחה: הגבר: "הלו?" האישה: "היי מאמי, זאת אני, אתה במכון כושר?" הגבר: "כן מאמי." האישה: "אני כרגע בכיכר המדינה ומצאתי ג'קט מהמם, זה עולה 7000₪ זה בסדר אם אקנה את זה?" הגבר: "בטח, אם את אוהבת את זה אז בכיף." האישה: "אהה, גם עברתי בסוכנות רכב בדרך וראיתי את המרצדס החדשה שמאוד אהבתי." הגבר: "כמה זה עולה?" האישה: "מיליון וחצי." הגבר: "בסדר, אבל במחיר הזה אני רוצה את זה באבזור מלא." האישה: "נהדר, אהה עוד דבר אחד... דיברתי עכשיו עם דנה והיא סיפרה שהבית שאהבתי שוב למכירה, הם מבקשים 12,000,000." הגבר: "תגישי הצעה של 11,000,000. הם בטח יקבלו את זה ואם לא אז גם 11 וחצי לא סוף העולם, נוכל להרשות לעצמנו אם זה מה שאת רוצה." אישה : "בסדר מותק, נתראה בהמשך, אני אוהבת אותך." הגבר: "ביי, גם אני אוהב אותך." הגבר מסיים את השיחה וכל שאר הגברים מסתכלים עליו בתדהמה. הוא מסתובב אליהם ושואל: "מישהו יודע של מי האייפון הזה?"

איש אחד מת והגיע לגיהינום. שם הוא מגלה שלכל מדינה יש גיהינום משלה, וביכולתו לבחור את האחד שבו יעדיף לסבול לנצח. הוא הולך לגיהינום של הגרמנים, שואל מה עושים שם ועונים לו כך: "קודם כל שמים אותך על כיסא חשמלי למשך שעה. אחר כך נותנים לך לשכב על מיטת מסמרים למשך שעה, ואחר כך השטן הגרמני בא ומכה אותך למשך שאר היום". האיש לא התרשם לטובה מהגיהינום הגרמני, ולכן המשיך לבחון את הגיהינום של המדינות האחרות. הוא בדק את גיהינום ארה"ב, גיהינום רוסיה וגיהינום צרפת, אך גילה שבכולם יש את אותה שגרה יומית, בדיוק כמו בגיהינום הגרמני. כשהגיע לגיהינום הישראלי הוא ראה תור ענק בכניסה. הוא הבין שכאן כנראה יש משהו שונה. כששאל מה עושים בגיהינום הישראלי אמרו לו שגם שם שמים אותו על כיסא חשמלי למשך שעה, נותנים לו לשכב על מיטת מסמרים למשך שעה ולאחר מכן השטן הישראלי בא ומכה אותו למשך שאר היום. "אבל זה בדיוק אותו הדבר כמו בשאר סוגי הגיהינום", הוא אמר, "למה דווקא פה יש תור כזה ארוך?" "אהה, זה בגלל שהכיסא החשמלי בדרך כלל לא עובד ולוקח כמה ימים עד שמגיע טכנאי לתקן אותו. מישהו גם תמיד גונב את כל המסמרים מהמיטה כדי למכור את המתכות, והשטן הישראלי היה פעם שר בממשלה, ככה שהוא מדי פעם פשוט בא, רושם נוכחות ואז הולך לשתות איפשהו בלי לעשות הרבה."

שעת לילה מאוחרת והטלפון מצלצל בלשכתו של נשיא איראן. "מי זה?!" עונה הנשיא בעצבים. "זה יעקב צפלר מישראל" אומר הבחור מהצד השני של הקו. "התקשרתי להודיע לך באופן רשמי שאנחנו מכריזים עליך מלחמה!" "מה אתה אומר?" מלגלג הנשיא. "מה הגודל של הצבא שלך?" "רגע, תן לי לספור..." עונה יעקב "יש אותי, את מנדל, מוישה בן דוד שלי, אבי גולדברג מקס, ארי ואיציק!" "טוב מאוד" עונה הנשיא "לי יש צבא של מיליון לוחמים!" "אוקיי" יעקב מהרהר "תן לי לחזור אלייך", ומנתק. למחרת, שוב מצלצל הטלפון בלשכה. "המלחמה עדיין בתוקף!" מכריז יעקב. "עכשיו יש לנו גם דחפור וגם את הטרקטור של שמחה ליבוביץ השכן שלי!" "טוב מאוד" עונה הנשיא. "לי יש צבא של 16,000 טנקים וליתר ביטחון גם הכפלתי את כמות החיילים וכעת אנחנו צבא של 2 מליון לוחמים" "אוי גוועלאד..." אומר יעקב "תן לי לחזור אליך", ומנתק. אחרי יומיים, שוב מצלצל הטלפון בלשכה "הלו? זה שוב יעקב, שומע?" "נו, מה עכשיו?" שואל הנשיא. "אנחנו מבטלים את המלחמה!" "למה?!" מתפלא הנשיא. "תראה, דיברנו ביננו והבנו שאין שום דרך שבה נצליח להאכיל 2 מיליון שבויים..."

אורי גלר והודיני נכנסים למאפייה. גלר לוקח 3 דונאטס בידו ובלי שאף אחד ירגיש, מחליק אותן לכיסו. "ראית איזה אמן אני?", התגאה גלר, "בכוח המחשבה העלמתי 3 דונאטס". "לא רע", משיב הודיני, "אבל תראה את זה" הוא ניגש לבעל המאפייה ושואל אם הוא רוצה לראות קסם. "בהחלט", משיב הבעלים. "תן לי בבקשה דונאט אחד", אומר הודיני. המוכר מגיש לו, והודיני אוכל את הדונאט. "תן לי בבקשה עוד דונאט", אומר הודיני. המוכר מגיש, והודיני אוכל גם אותה. "תן לי דונאט שלישי", אומר הודיני. המוכר מגיש, והודיני אוכל. "נו אז מה הקסם?", מתעצבן המוכר, "נתתי לך כבר 3 דונאטס, איפה הן?" משיב הודיני: "הו ודאי, עכשיו תבדוק בכיס של אורי גלר!"