עורכי דין הם שק החבטות של עולם הבדיחות... אין כמעט עורך דין שלא שמע בדיחות על המקצוע שלו לא מעט פעמים. כאן תמצאו בדיחות על עורכי דין, בדיחות על משפטים, בדיחות על בתי משפט, בדיחות על שופטים, בדיחות על פושעים ועוד..
בדיחות על עורכי דין, בדיחות על משפטים, בדיחות על בתי משפט, בדיחות על שופטים, בדיחות על פושעים ועוד..
מקור תמונה: depositphotos.comאיש עסקים חמדן ונצלן אחד מצא מנורת קסמים ממנה יצא שד כחלחל, שהבטיח להגשים עבורו 3 משאלות.
"אני רוצה לחיות בעולם בלי בתי משפט ובלי עורכי דין" אמר האיש.
"בוצע" אמר השד, "אין לך יותר משאלות".
"מה???" התפרץ האיש, "אבל אתה אמרת שיש לי 3 משאלות וניצלתי רק אחת מהן! אתה לא יכול לשנות ככה את ההבטחה שלך, זאת רמאות!"
"מה תעשה?" צחק השד, "תתבע אותי?"
שופט נכנס לאולם שלו כשהפנים שלו אדומות מכעס והוא מזמן אליו את שני עורכי הדין שמולו.
הוא פנה אל עורך הדין של התובע ונזף בו: "אתה שלחת לי מעטפה עם 10,000 דולר כדי שאני אפסוק לטובך - בושה!"
"ואתה!" פנה השופט אל אל עורך הדין של הנתבע, "אתה שלחת לי מעטפה עם 15,000 דולר כדי שאני אפסוק לטובך!"
"לאור זאת" אמר השופט לאחר שנרגע, "יש רק דבר אחד שאפשר לעשות" ומסר לעורך הדין של הנתבע מעטפה.
"מה יש במעטפה?" שאל עורך הדין המבולבל.
"צ'ק על סך 5,000 דולר. עכשיו אפשר לנהל משפט הוגן!"
מקור תמונה: depositphotos.comשמעון היה איש עסקים מפוקפק מאוד שהועמד למשפט אחרי שרימה את מס הכנסה בסכומים אדירים והפך למיליונר. הוא פנה לעורך דין הכי בכיר במדינה ששמע את פרטי המקרה והרגיע את שמעון בהבטחה: "עם כל כך הרבה כסף בחיים לא תלך לכלא!"
אחרי שנים של ישיבות, העברת מסמכים, חקירות, דיונים בבית משפט וערעורים לכל גורם אפשרי, הוא קיים את ההבטחה שלו!
עורך הדין יצא לפנסיה מוקדמת ושמעון נכנס לכלא בלי שקל על התחת.
השטן הופיע בפני עורך דין אחד ואמר לו: "אני אעשה איתך עסקה; אתה תהפוך להיות עורך הדין המוצלח ביותר שאי פעם היה בעולם. תהיה עשיר מעבר לכל דמיון, תכיר את כל האנשים החשובים בתבל, ותגיע בסופו של דבר להיות שופט בבית המשפט העליון ופסקי הדין שלך יילמדו למשך מאות שנים על ידי סטודנטים למשפטים. בתמורה אני רק רוצה את נשמתם של אישתך ושלושת ילדיך."
עורך הדין היה חייב להתיישב אחרי ששמע את דבריו של השטן. הוא קבר את פניו בתוך שתי כפות ידיו, ואחרי מספר דקות ארוכות הוא סוף סוף אמר: "אוקי בסדר, אבל מה הקאץ'?"
יהורם הכורדי התקשר אל סניף הפיצה העירוני וצרח עליהם בטלפון, "תקשיבו ותקשיבו לי טוב חבורת מטומטמים! הרגע השליח שלכם הלך מפה, הוא השאיר לי מגש פיצה שאין עליו כלום. לא רוטב, לא גבינה ולא תוספות, רק בצק עגול ולבן! מה קורה איתכם תגידו לי, נפלתם על הראש?! מחר על הבוקר אני מתקשר לעורך דין ואני הולך לתבוע לכם את הצורה! המקום שלכם ייסגר עוד לפני שתספיקו להתנצל!!!" ומנתק את הטלפון.
כמה דקות מאוחר יותר התקשר יהורם שוב אל סניף הפיצה ואמר בקול הרבה יותר שקט ורגוע: "אני מתנצל מעומק הלב, פתחתי את המגש הפוך..."
עורך דין אחד יצא לצוד בצפון, ליד כפר ערבי. הוא ירה בברווז שעף בשמיים, אך הוא נפל ישירות לתוך חצר של אחד הבתים שבכפר. עורך הדין טיפס על הגדר ומולו עמד בעל הבית הקשיש, שביקש לדעת מה הוא עושה בדיוק. "יריתי בברווז הזה והוא נפל לתוך החצר שלך, אז אני רק רוצה לקחת אותו".
"אבל עכשיו זה הברווז שלי", אמר בעל הבית הקשיש. "זה השטח שלי, אז הוא שלי".
עורך הדין אמר: "אם לא תיתן לי לקחת את הברווז הזה אני אתבע אותך ואקח ממך את כל מה שיש לך. אל תנסה אותי, אני אחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארץ!"
בעל הבית הקשיש נאנח ואמר: "יודע מה? אצלנו בכפר יש התערבות שאנחנו עושים כשיש לנו בעיות שכאלה. כל אחד יבעט בשני 3 פעמים, ומי שייכנע ראשון יקבל את הברווז. מאחר שזה השטח שלי, אני אתחיל ראשון". עורך הדין שיער שהוא יכול לגרום לקשיש להיכנע בקלות, לכן הסכים להתערבות.
בעל הבית הקשיש בעט קודם כל באשכים של עורך הדין, וזה גרם לו ליפול על ברכיו. לאחר מכן הוא בעט לו בבטן, וזה גרם לו להקיא את כל ארוחת הבוקר שלו. לבסוף הוא בעט לו בישבן, מה שגרם לפניו ליפול ישירות לתוך צואה של כלב שהייתה על האדמה.
עורך הדין ניסה לקום והצליח בקושי, אזר את כל הכוחות שנותרו לו ואמר: "עכשיו... תורי..."
בעל הבית הקשיש אמר לו: "עזוב, אני מוותר. הברווז שלך".
בחור אחד נכנס לחנות מוחות. הוא ניגש למחירון ומתחיל לעבור עליו:
מוח של מהנדס - 70 ש"ח לגרם.
מוח של טייס - 85 ש"ח לגרם.
מוח של מנתח - 90 ש"ח לגרם.
מוח של עורך דין - 750 ש"ח לגרם.
הבחור פונה למוכר ושואל, "תגיד, למה המוח של עורך הדין כל כך יקר?"
המוכר משיב לו, "בטח שיהיה יקר! אתה יודע כמה עורכי דין צריך בשביל להשיג גרם אחד של מוח?"
רופא מכובד נסע לחופשה בריביירה הצרפתית, שם הוא פגש את חבר שלו, שהוא עורך דין במקצועו.
"מה מעשיך כאן?" התפלא הד"ר.
"אתה זוכר את הבית המסכן שהיה לי? אז הוא נשרף כליל והנה אני פה בזכות כספי הביטוח... ומה אתה עושה פה?" שאל עורך הדין בחזרה.
"זוכר את הבית הקטן שהיה לי? אז הוא הושמד כליל בשטפון, והנה אני נהנה מכספי התביעה!"
"באמת?" מביט בו עורך הדין המבולבל, "איך הצלחת להצית שיטפון...?"
דירוג :
לא אהבתיאהבתי
עורך הדין והיגואר שנפגעה
עורך דין אחד עצר את היגואר החדשה והנוצצת שלו והחנה אותה מול המשרד.
בשנייה שפתח את הדלת, עברה במהירות אדירה משאית, "גילחה" את כל הצד של היגואר, ושברה את הדלת.
עורך הדין ההמום התקשר למשטרה, ואחרי דקה הגיע שוטר.
העו"ד התחיל לצרוח: "האוטו שלי! האוטו החדש והיפה שלי!"
השוטר אמר לו: "אתם עורכי הדין ממש מגעילים אותי. אתה כל כך חומרני, כל כך עסוק בלבכות על האוטו שלא שמת לב שהמשאית פצעה אותך קשה וכל היד שלך חתוכה ומדממת!"
עורך הדין מסתכל על ידו נוטפת הדם, ומתחיל לצרוח: "אלוהים! השעון שלי!!!"
מעשה באיש נשוי ללא ילדים, שכצעד אחרון ונואש להיות הורה הוא הניח פתק בכותל: "ריבונו של עולם, אני מבקש ממך ילד, אני אפילו מוכן שאם הוא יהיה בן אז שיהיה גנב כשיגדל, ואם בת - שתהיה זונה". קיבל האיש את מבוקשו, ואחרי תשעה חודשים נולד לו בן.
השנים עברו, ויום אחד הבן הבוגר בא לאביו ואמר לו "אבא, אני הולך ללמוד עריכת דין". הרים האב את עיניו לשמים ואמר "ריבונו של עולם, חשבתי שקבענו על גנב או זונה, לא שניהם ביחד".
בבית משפט בעיירה דרומית שכוחת אל בטקסס, עורך הדין של התביעה קורא לעדה הראשונה שלו, סבתל'ה מבוגרת, לדוכן העדים.
הוא ניגש אליה ושואל אותה "האם את מכירה אותי, גברת ג'ונס?"
והיא עונה: "כן, כמובן שאני מכירה אותך מר וויליאמס, הכרתי אותך מאז שהיית ילד קטן, ולמען האמת אתה אכזבה גדולה מבחינתי. אתה משקר, בוגד באשתך, אתה מניפולטיבי ומדבר על אנשים מאחורי הגב. אתה חושב שאתה איזה סיפור הצלחה ואין לך את השכל להבין שלעולם לא יצא ממך כלום. כן אני מכירה אותך".
עורך הדין נעמד במקום המום, לא בטוח מה לעשות. לבסוף הוא מצביע לצדו השני של האולם ושואל "גברת ג'ונס, האם את מכירה את עורך הדין של ההגנה?"
והגברת שוב עונה: "כן, כמובן. אני מכירה את מר בראדלי מאז שהיה צעיר, גם כן. הוא עצלן, דו פרצופי ויש לו בעיית שתייה. הוא לא מסוגל לנהל מערכת יחסים נורמלית, והוא אחד מעורכי הדין הגרועים במדינה. שלא לדבר על זה שהוא בגד באישתו עם שלוש נשים שונות. אחת מהן הייתה אשתך. כן, אני מכירה אותו"
עורך הדין מטעם ההגנה כמעט מתעלף במקום.
פתאום השופט מבקש מעורכי הדין לגשת אליו לדלפק ובקול מאוד שקט הוא אומר להם:
"תקשיבו מטומטמים, אם אחד משניכם שואל אותה אם היא מכירה אותי, אני שולח את שניכם לכיסא החשמלי!"
אב נכנס עם בנו לחנות ספרים, בעוד שהבן שלו משחק עם מטבע של חצי שקל. לפתע האבא רואה שהבן בלע בטעות את המטבע ופניו הופכות לכחולות. האב נכנס להיסטריה וצועק לעזרה. לפתע קמה אישה בחליפת עסקים בבית הקפה הסמוך, ותוך שהיא מקפלת ומניחה בצד את העיתון שקראה, צועדת באלגנטיות לעבר החנות, מגיעה אל הילד, מורידה לו את התחתונים ותופסת אותו בביצים. בהתחלה בעדינות ולאט לאט מהדקת את ידיה בחוזקה סביבן, עד שהילד מקיא את המטבע.
האישה צועדת חזרה לבית הקפה מבלי לומר מילה ושבה לקרוא בעיתון שזנחה. האב ההמום, לאחר שווידא שלבנו לא נעשה נזק, רץ לכיוונה, הודה לה ושאל: "גבירתי, הצלת את הבן שלי! אני רק לא מבין מה עשית, את רופאה?"
"לא", ענתה האישה, "עורכת דין לענייני גירושין".
שמואל עבר תאונת דרכים קשה ברכב שלו, שבה הייתה מעורבת משאית גדולה. שבועות לאחר מכן, בבית המשפט, עורך הדין רב המוניטין והיקר מטעם חברת המשאיות, חוקר אותו. "האם לא אמרת בזירת התאונה 'אני בסדר'", שאל עורך הדין?
שמואל עונה: "ובכן, אני אספר לך מה היה. הנה אני מכניס את כלבי מוישל'ה לתוך..."
"לא שאלתי לפרטים" הפריע עורך הדין. "רק שאלתי האם אמרת בזירת התאונה, 'אני בסדר'"?
שמואל אומר "ובכן רק הכנסתי את הכלב מוישל'ה לתוך המכונית והתחלתי לנהוג בכביש..."
עורך הדין התערב שוב ואמר: "כבוד השופט, אני מנסה לבסס את העובדה שבזירת האירוע אמר האיש הזה לשוטר משטרת התנועה שהוא מרגיש בסדר, ועכשיו מספר שבועות לאחר התאונה הוא תובע את מרשי . אני סבור שהוא נוכל. אנא הנחה אותו לענות בפשטות לשאלה שלי".
במשך הזמן נעשה השופט סקרן למדי לגבי התשובה של שמואל, ולכן אמר לעו"ד: "אני מעוניין בתשובתו בנוגע לכלבו מוישל'ה".
שמואל הודה לשופט והמשיך: "העליתי את מוישל'ה, הכלב הנהדר שלי, למכונית והתחלתי לנהוג בכביש המהיר כאשר משאית הסמיטריילר חלפה על פני סימן העצור מבלי לעצור וחבטה בצד ימין של המכונית שלי. אני נזרקתי לתעלה מצד אחד ומוישל'ה לתעלה בצד השני. נפגעתי מאוד קשה ולא רציתי לזוז. בכל אופן שמעתי את מוישל'ה גונח ומיילל. ידעתי שהוא במצב קשה רק בגלל הגניחות שלו. ואז שוטר ממשטרת התנועה הגיע. הוא שמע את מוישל'ה מיילל ולכן ניגש אליו. הוא ראה באיזה מצב קשה הוא ולכן שלף את אקדחו וירה לו בין העיניים, ואז הוא חצה את הכביש כשאקדחו בידו, פנה אלי ושאל: 'איך אתה מרגיש?'. נו, כבוד השופט, מה היית עונה לו במקומי?"
אחרי מאסר ארוך שנים בכלא, משתחרר מאפיונר ידוע ויוצא לחפש את כספו המוסתר.
הוא מגייס את עורך הדין שלו והולך לעבר ביתו של רואה החשבון.
כשהם מגיעים, שואל המאפיונר את רואה החשבון: "איפה כל הכסף שהסתרתי אצלך?"
רואה החשבון שותק.
המאפיונר שוב שואל: "איפה 59 מיליון הדולר שהסתרת עבורי?"
רואה החשבון ממשיך לשתוק.
"שמע", אומר עורך הדין למאפיונר: "שכחת שהבן-אדם חירש ואילם - הוא לא שומע כלום ולא יכול לענות לך, תן לי לדבר איתו בשפת הסימנים!"
המאפיונר מסכים ואומר: "שאל אותו איפה הכסף שהוא הסתיר עבורי!"
עורך הדין מסמן בידיו לרואה החשבון.
"הוא אומר שאינו יודע על מה אתה מדבר" מתרגם עורך הדין את סימניו של רואה החשבון.
המאפיונר מוציא אקדח, דורך אותו, מצמיד אותו לרקתו של רואה החשבון ואומר לעורך הדין: "שאל אותו עכשיו איפה הכסף שהסתיר עבורי!"
עורך הדין שוב עושה סימנים לרואה החשבון.
רואה החשבון נבהל מאוד ואומר במהירות בשפת הסימנים: "הכסף נמצא במזוודה בתוך ארון הכלים בגינה שלי בביתי!!!"
"מה הוא אמר?", שואל המאפיונר.
"הוא אמר שתלך לעזאזל ושאין לך אומץ ללחוץ על ההדק..."
שני עורכי-דין התיישבו במסעדה, הוציאו (כל אחד מתיקו) כריך והחלו לאכול.
ניגשה אליהם המלצרית והודיעה להם נחרצות:
"רבותי, כאן זו מסעדה! אסור לכם לאכול כאן אוכל שהבאתם מהבית שלכם!"
שני עורכי הדין הביטו האחד במשנהו, משכו בכתפיהם ומבלי לומר מילה נוספת החליפו ביניהם את הכריכים...
"תן לי להבין" אומר עורך הדין התובע לנאשם, "נכנסת הביתה מוקדם מהרגיל ומצאת את אישתך עם גבר זר במיטה?"
"בדיוק!" עונה הנאשם בכעס.
"ואז שלפת אקדח וירית באישתך, נכון?" ממשיך התובע.
"בהחלט!" עונה הנאשם ללא הסס.
"השאלה שלי היא מדוע ירית דווקא באישתך ולא בגבר?" שואל התובע.
"ובכן" אומר הנאשם, "זה הרבה יותר פשוט מאשר לירות כל יום בגבר אחר..."
ארגון צדקה הבין שמעולם לא קיבל תרומה מאחד מעורכי הדין המבוססים ביותר בעיר.
לכן, מתנדב של הארגון החליט לערוך ביקור במשרדו המפואר של עורך הדין, שבו הוא מעסיק עשרות עובדים.
המתנדב פתח את הפגישה באומרו: "הבדיקה שלנו מעלה שלמרות שהכנסתך השנתית היא למעלה מ-10 מיליון₪, לא תרמת אפילו אגורה לצדקה. האם לא תרצה להעניק משהו בחזרה לקהילה, באמצעות הארגון שלנו?"
עורך הדין חשב לרגע והשיב: "ראשית כל, האם הבדיקה שלכם מראה גם שאמי גוססת לאחר מחלה ארוכה וקשה ויש לה חשבונות ענקיים לרופאים ולבתי חולים, שהם מעבר ליכולתה לשלם?"
המתנדב הנבוך מילמל: "אה... לא, לא ידעתי על כך"
"שנית" אומר עורך הדין, "האם הבדיקה שלכם הראתה שאחי, נכה, עיוור ומרותק לכסא גלגלים, ואינו יכול לכלכל את אשתו וששת ילדיו?"
המתנדב ההמום ממשיך ומתנצל, אבל עורך הדין חותך אותו מיד: "דבר שלישי, האם הבדיקה שלכם גם מראה, שבעלה של אחותי נהרג בתאונת דרכים מחרידה, כשהותיר אותה בלי אגורה, עם משכנתא ושלושה ילדים, אחד מהם נכה והשני בעל לקות למידה שדורשת מורים פרטיים?"
המתנדב המושפל, הרוס לגמרי, אומר: "אני כל כך מצטער, לא היה לי מושג."
אומר לו עורך הדין: "אז... אם לא נתתי כסף לאף אחד מהם, מה מביא אותך לחשוב שאני אתן משהו לך?"
עורך דין מפורסם נפטר ומגיע לשערי גן עדן.
כשהוא מגיע למלאך העומד בשער הוא אומר לו: "סליחה, אבל יש לכם טעות. אני ישבתי במשרד, עובד על תיק חשוב מאוד, ופתאום, ללא סיבה, אני מת. איזה מן דבר זה?"
המלאך שואל את עורך הדין לשמו ובודק במחשב שלו. הוא חוזר לעורך הדין ואומר: "אני לא יודע למה אתה מתלונן, כתוב במחשב שנפטרת בשיבה טובה."
"מה?" משתומם עורך הדין "אני בן 34, מה פתאום בשיבה טובה?"
המלאך בודק שוב את המחשב ואומר: "על פי שעות העבודה שחייבת את הלקוחות שלך, אתה בן 97."
עורך דין מצליח מעיר קטנה קודם להיות מנהל תיקים בכיר באחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים ביותר בארה"ב.
במשרד הישן שלו היה לעורך הדין מוניטין של מנהל קשוח ואסרטיבי ולכן הוא החליט לשמור על הרושם הזה גם במשרד החדש.
זמן קצר לאחר שעורך הדין הגיע ליום העבודה הראשון כמנהל במשרד החדש והמפואר שלו, הוא ראה שאחד מהעובדים החדשים שלו צועד לכיוון המשרד.
מיד הרים עורך הדין את הטלפון שלו והחל לצעוק בקולי קולת: "לא! לחלוטין לא! טיפשות שכזאת ממש לא מקובלת עלי ואני מצפה מהעובדים שלי לשמור על רמה גבוהה של מקצועיות, כך שרשלנות שכזו לחלוטין לא מקובלת עלי. לא מעניין אותי מה התירוץ שלו!"
העובד נכנס למשרד ועורך הדין סימן לו עם היד לשבת ולהמתין.
העובד התיישב וחיכה בסבלנות מספר דקות בזמן שהמנהל החדש שלו יושב וצועק. "העובד הזה חייב להיות אחד האנשים הכי מטומטמים שאי פעם שמעתי עליהם! אני לא מוכן שיהיו בצוות שלי אנשים כאלה, הוא מפוטר ואני לא רוצה לשמוע עוד מילה אחת מיותרת על העסק המביך הזה!".
המנהל טרק את הטלפון בחוזקה והתפנה להתייחס לעובד שהתיישב מולו.
"אני מאוד מצטער, אבל כפי שאתה יודע אני פשוט לא מוכן לסבול שטויות שכאלו והייתי חייב לטפל בנושא. עובדים צריכים לדעת שלכל טעות שהם עושים יש השלכות חמורות. במה אני יכול לעזור לך?"
"אין שום בעיה" ענה העובד, "אני המתמחה החדש שלך ובאתי להתקין לך את קו הטלפון".
עורך דין ממולח נסע לו ברכב היוקרה שלו וחלף על פני תמרור עצור מבלי לציית לו. למזלו הרע, שוטר שחיכה בהמשך הכביש הבחין בכך ומיד סימן לו לעצור בצד. העורך דין חשב שהוא חכם יותר מהשוטר ומכיר את החוק טוב יותר ממנו, ולכן הוא ניסה להוכיח את יכולותיו בזמן שהוא משתעשע על חשבונו של השוטר.
השוטר: "תראה לי רישיונות בבקשה."
עורך הדין: "אפשר לדעת למה?"
השוטר: "לא הגעת לעצירה מלאה לפני תמרור עצור."
עורך הדין: "האטתי, ראיתי שאף אחד לא מגיע ולכן המשכתי לנסוע."
השוטר: "אז אתה מודה שלא הגעת לעצירה מלאה. תביא לי רישיונות בבקשה."
עורך הדין: "מה ההבדל בין האטה לעצירה?"
השוטר: "ההבדל הוא שעליך להגיע לעצירה מלאה על פי החוק. תביא לי רישיונות בבקשה!"
עורך הדין: "אם תוכל להראות לי חוק שמראה את ההבדל שבין האטה לעצירה, אני אתן לך את הרישיונות שלי ואקבל את הדו"ח בלי בעיה, אבל אם לא תוכל אבקש ממך לשחרר אותי בחזרה לדרכי."
השוטר חשב על דברי עורך הדין למשך כמה רגעים ולפתע שלף את הנשק שלו והחל לנפץ את פנסי הרכב החלונות של המכונית.
עורך הדין מיד התחיל לצעוק: "אתה נורמלי? מה אתה עושה? תפסיק להרוס לי את האוטו!"
השוטר: "עכשיו תגיד לי, אתה רוצה שאני אאט או שאעצור?"
במסגרת משפט רצח שהתנהל בארה"ב בפני שופט וחבר מושבעים, כולם הבינו שלנאשם אין סיכוי.
אמנם הגופה של הנרצח מעולם לא נמצאה, אך ראיות שונות קשרו את הנאשם למעשה. גם לשופט ולחבר המושבעים היה ברור שהרשעה והוצאה להורג הן רק עניין של זמן...
בדיון האחרון, שנייה לפני שהסתיים המשפט, פנה השופט לסנגור ושאל "לפרוטוקול" האם יש לו מה להוסיף. להפתעת כולם קם הסנגור ואמר בביטחון: "רבותיי, בית המשפט עומד להרשיע היום אדם חף מפשע באשמת רצח שלא ביצע, ואני עומד להוכיח לכם את זה. אני מבקש מכולכם כרגע להסתכל היטב על דלת האולם, כי בעוד מספר שניות ייכנס ממנה 'הנרצח' בכבודו ובעצמו כשהוא בריא ושלם".
השופט, חבר המושבעים ושאר יושבי האולם עצרו את נשימתם והסתכלו על הדלת בדריכות. חלפה חצי דקה, חלפה דקה, אך איש לא נכנס.
פנה השופט בזעם לסנגור: "אף אחד לא נכנס, האם אדוני מנסה לעשות צחוק מבית המשפט?"
ענה הסנגור: "כבודו צודק. אף אחד לא נכנס וגם לא ייכנס, אבל העובדה שכולכם הסתכלתם לעבר הדלת, משמעותה שהאמנתם שקיימת איזושהי אפשרות שכלל לא בוצע רצח. די בכך כדי לבסס ספק סביר ולזכות את הנאשם".
השופט ויו"ר חבר המושבעים הסתכלו זה על זה בתדהמה. השופט הורה לחבר המושבעים לצאת ולהכריע בדבר אשמתו של הנאשם.
לאחר חמש דקות חזר חבר המושבעים והתיישב במקומו. דממה השתררה באולם. השופט פנה לחבר המושבעים ושאל: "האם קיבלתם החלטה?"
קם יו"ר חבר המושבעים ואמר: "כן כבודו. קיבלנו החלטה פה אחד".
"ומהי החלטתכם?" שאל השופט.
ענה יו"ר חבר המושבעים: "אשם!"
הסנגור ההמום ניתר ממקומו וצעק: "אבל מה בדבר הספק הסביר? הרי כולכם הסתכלתם על הדלת!"
ענה יו"ר חבר המושבעים: "אנחנו הסתכלנו על הדלת, אבל הקליינט שלך לא..."
אספן אומנות ואיש עסקים מצליח חזר יום אחד למשרדו לאחר ישיבה לא מוצלחת, נכנס בסערה לתוך חדרו, הורה למזכירתו שלא להעביר לו שיחות ומזג לעצמו כוס משקה חריף.
לאחר כמה רגעים נשמעה דפיקה בדלת ומזכירתו הנאה של איש העסקים נכנסה לחדר.
"נו מה כבר קרה עכשיו? את יודעת שעובר עלי יום נוראי וביקשתי לא להפריע לי..." הוא אמר לה.
"אני יודעת, אבל עורכת הדין שלך פה והיא אומרת שיש לה משהו מאוד חשוב להגיד לך..." השיבה המזכירה בחשש.
"טוב תכניסי אותה" אמר איש העסקים בחוסר רצון.
המזכירה הכניסה את עורכת הדין למשרד ולאחר שהראשונה יצאה, איש העסקים מיד פנה אל עורכת הדין ואמר: "תראי, עבר עלי יום נוראי ואני כנראה צריך להישאר במשרד עד מאוחר היום, אז תנסי בבקשה לקצר ולהגיד לי רק את מה שחשוב."
עורכת הדין חשבה לרגע ולבסוף אמרה: "אוקי יש לי חדשות טובות וחדשות רעות, מה אתה רוצה לשמוע קודם?"
"נתחיל עם החדשות הטובות", השיב איש העסקים.
"אשתך התקשרה אלי היום ועדכנה אותי שהיא השיגה כמה תמונות שיכולות להיות שוות 3 או אולי אפילו 4 מיליון דולר."
"אלו חדשות נהדרות!" אמר איש העסקים, "תמיד אמרתי שלאשתי יש חוש עסקי מצוין! אז אני כנראה צריך להתקשר ולהגיד לה תודה על זה..."
"לפני שאתה עושה את זה", קטעה אותו עורכת הדין, "כדאי שתשמע את החדשות הרעות."
"ומה החדשות הרעות?" שאל איש העסקים המבולבל.
"התמונות הן שלך ושל המזכירה שלך" השיבה לו עורכת הדין.
לקראת חג האהבה סר מיכאל אל סניף הדואר הקרוב לביתו על מנת לקנות שם בול ומעטפה יפים ורומנטיים, איתם יוכל להכין מכתב אהבה לאשתו. בזמן שהמתין מיכאל לתורו, הוא הבחין באדם קירח בגיל העמידה, לבוש בחליפה, שעומד בפינת סניף הדואר כשבידיו צרור מעטפות ורדרדות, והוא עובר בקפידה על כל אחת ואחת מהן, עומל בהדבקתם של בולים פרחוניים ומדבקות בצורת לבבות על גביהן, ואז מחתימן עם חותמת בצורת שפתיים מנשקות. כשסיים האיש לעשות זאת לכל המעטפות, הוא הוציא מתיקו בקבוק בושם שאנל והחל לרסס מניחוחו על גבי המעטפות המקושטות.
סקרנותו של מיכאל בערה בו למראה מעשיו של האדון, והוא התקשה להישאר אדיש לכך. הוא פנה אליו ואמר לו: "סלח לי אדוני, לא שאני רוצה להיות חטטן... אבל לא יכולתי שלא להבחין במעשיך, והסתקרנתי לדעת מה בדיוק אתה עושה פה עם כל המעטפות המקושטות והמבושמות הללו". חיוך עלה על שפתיו של האיש, והוא ענה: "הכנתי כאן 500 מכתבים ליום האהבה, כולם חתומים על ידי 'המעריץ הסודי שלך'".
מיכאל המשתומם הביט על האיש בפליאה ושאל: "ולמי אתה הולך לשלוח את כל 500 המכתבים הללו?" "למי לא?" ענה האיש ללא היסוס, "כל אשה ואשה בשכונה הזאת עומדת לקבל מכתב אישי הממוען אליה ולהרגיש הכי מיוחדת בעולם!" "ואתה לא מפחד שהגברים שלהן יגלו?" שאל מיכאל. "מה פתאום!" ענה האיש וחיוך רחב נסוך על פניו, "ההיפך, הלוואי שהגברים שלהן יגלו, אני לא מפחד מהם כלל".
"וואו!" אמר מיכאל, מתפעל מתעוזתו של האיש, "איזה אומץ יש לך, אתה ממש דון ז'ואן, כל הכבוד... ואני חשבתי שהרומנטיקה כבר פסה מן העולם".
האיש פצח לפתע בצחוק רם ואמר: "איזו רומנטיקה בראש שלך? אני עורך דין לענייני גירושין! חג האהבה זה הזמן שלי לסדר לעצמי פרנסה למשך כל השנה".
עורך דין מפורסם ועשיר מאוד חזר יום אחד מן העבודה לביתו בלימוזינה הגדולה ומהמפוארת שלו, וחשב על כמה שחייו יפים וטובים. באחד מקטעי הכביש שבדרכו, הבחין עורך הדין בשני אנשים בבגדים קרועים ומלוכלכים שישבו בצד הדרך ואכלו את העשב שצמח במקום.
עורך הדין עצר את רכבו, פתח את החלון ושאל את השניים: "למה אתם אוכלים את העשבים האלו שגדלים כאן?"
שני האנשים הסתכלו עליו בעיניים פעורות, ומקץ מספר רגעים ענה לו אחד מהם בקול מבויש: "כי אנחנו עניים מאוד, אין לנו כסף לקנות אוכל ולכן אנחנו אוכלים את מה שצומח כאן בצד הדרך".
עורך הדין הביט עליהם לרגע קל ואז אמר: "זה מסוכן מאוד לאכול את הדשא שליד הכביש, בואו שניכם אליי הביתה ואני אתן לכם לאכול".
"תודה רבה לך אדוני", השיב אחד מהם לעורך הדין, "אבל יש לי משפחה, אישה ושלושה ילדים, אני לא אשאיר אותם בלי אוכל".
"שיבואו גם הם" אמר עורך הדין ופתח את הדלת של המכונית, "יש מקום לכולם!". נכנסו כולם אל הלימוזינה הגדולה בשמחה והחלו לנסוע לכיוון ביתו של עורך הדין.
כשהם כבר בסמוך לביתו המפואר, פנה אחד האנשים אל עורך הדין ואמר לו: "אדוני, אתה אדם עם לב טוב, אנחנו מודים לך כל כך! כבר כמה שבועות שכל מה שאנחנו אוכלים זה את העשבים האלו שגדלים בצד הדרך".
"אל תדאגו", אמר העורך דין ועיניו נצצו, "היום אתם הולכים להתפנק! הגנן שלי חולה כבר שבועיים ויש 20 ס"מ של דשא משובח שצריך לקצץ!"
עובד מפעל שסבל מתאונת עבודה לא קיבל את הפיצויים שמגיעים לו ולכן החליט לתבוע את מנהל המפעל ולדרוש סכום כסף גדול מאוד. משום שהוא לא היה איש עשיר במיוחד, הוא יכל להרשות לעצמו רק עורך דין צעיר אחד, שהתמודד מול שורה ארוכה של עורכי דין מנוסים ויקרים מאוד.
המצב לא נראה מזהיר משום שעורכי דינו של מנהל המפעל עשו כל שביכולתם כדי לסבך את התביעה בכמה שיותר מידע מעורפל, ראיות חלקיות ותקדימים מתחומים אחרים. בסיום הדיונים העובד המודאג ניגש לעורך הדין הצעיר שלו בדאגה והסביר לו שאם הוא לא יזכה בתיק הזה, לו ולמשפחתו לא יהיה כסף לאוכל. "הכול בידיים של השופט עכשיו, כבר אין לי מה לעשות" הוא ענה לו.
"אולי יש משהו שאני יכול לעשות? לשלוח לשופט הזמנה לארוחת ערב בביתי או מתנה כדי שהוא ייראה שאני איש טוב ולא סתם תובע חמדן?" שאל העובד.
"ממש לא!" השיב עורך הדין, "השופט ידוע בהקפדה שלו על כללי האתיקה ואם תעשה משהו כזה הוא מאוד יכעס ואולי אף יאשים אותך בניסיון שוחד! אני ממליץ לך להתרחק ממנו כמה שיותר אחרת אתה תבטיח את ההפסד שלנו בתיק הזה."
זמן מה לאחר מכן, כשפסק הדין של המשפט פורסם, התברר שהשופט פסק לזכותו של התובע. "אני חייב להגיד לך שבלעדייך זה לא היה קורה" אמר העובד לעורך הדין, "רק בזכות הטיפ שנתת לי על המתנה ניצחנו."
"ברור, אם היית שולח לשופט מתנה היינו מפסידים בוודאות." ענה עורך הדין.
"אבל בסוף כן שלחתי לשופט מתנה!" אמר העובד המרוצה.
"מה?! מה כבר שלחת לו?" שאל עורך הדין ההמום.
"קופסה ישנה של סיגרים שמצאתי במחסן שלי" הסביר העובד.
"אני לא מבין איך זה עבד" אמר עורך הדין, "אני מכיר את השופט הזה והוא בכלל לא מעשן, למה שהוא יפסוק לטובתך בזכות מתנה גרועה שכזאת?"
השיב העובד התובע: "אולי זה בגלל ששלחתי ביחד עם הסיגרים גם את כרטיס הביקור של המנהל שלי..."
יום אחד, גבי המהנדס נפטר והגיע לשערי הגיהינום. שם המתינה לו שדה קטנה שלקחה אותו לסיבוב בגיהנום והסבירה לו איך הדברים עובדים ומה מחכה לו בעתיד. גבי שם לב שהרבה דברים בגיהנום לא עובדים כראוי; המזגן לא מקרר כמו שצריך, הרשת האלחוטית פועלת לאט, יש קצרים חשמליים כל כמה דקות, ובאופן כללי כל המכשירים החשמליים שם מתחממים מהר מדי. גבי ציין זאת בפני השדה, והציע את שירותיו כדי להנדס פתרון לתיקון התקלות האלו. השדה החליטה לקחת את גבי אל השטן בכבודו ובעצמו, כדי שיביע את עמדתו.
השטן שמע את דבריו של המהנדס, התלהב מהרעיון והחליט לאשר את שורת התיקונים שגבי הציע. לאחר כמה חודשים, אלוהים הגיע לבקר בגיהינום ונותר ללא מילים! כל החללים שעד כה היו מוארים בקושי על ידי האש היוקדת קיבלו תאורה מעוצבת, הכל היה מאוורר כמו שצריך, חשמל תקין, מים הוזרמים, הכל!
אם זה לא מספיק, אז הייתה במקום גם בריכה חדשה עם ג'קוזי צמוד והחלו להיבנות כמה מועדוני ריקודים ענקיים. שוכני הגיהינום החלו להתעמל יותר, ללכת בפארקים שהוקמו שם, לרכוב על אופניים ואפילו לשחק במשחקי וידאו! נראה שכולם שם ממש התחילו לעשות חיים...
ניגש אלוהים העצבני למשרד של השטן, פתח את הדלת בבעיטה ושאל: "מה לעזאזל קורה כאן, שטן?!"
ענה לו השטן: "שמע אלוהים, הגיע אלינו מהנדס והוא הציע לתקן את המקום, אז הסכמתי."
אז אלוהים הכועס דפק על השולחן ואמר: "אתה לא יכול לקבל מהנדסים! החוזה שלנו קבע בבירור שהמקום שלהם הוא איתי בגן עדן."
השטן השיב לו עם חיוך מתגרה: "אין מה לעשות, אני לא מוותר עליו!"
אז אמר לו אלוהים בכעס: "אם ככה אז אני אגרור אותך לבית משפט ונראה מה יגידו על זה שם, כפוי טובה שכמותך!"
"אין בעיה", השיב לו השטן, "בהצלחה עם למצוא עורך דין טוב בגן עדן..."
ד"ר עודד מגיע לאירוע חברתי שאליו הוזמן, ופוגש שם במקרה מכר ותיק - מיקי עורך הדין. עודד ומיקי משוחחים ומתעדכנים אך כל כמה דקות השיחה נקטעת, כאשר בזה אחר זה ניגשים אורחים אחרים אל ד"ר עודד, מספרים לו על מצבם הבריאותי ומבקשים ממנו עצה רפואית. אחד שואל אותו מה לעשות עם השיעול הטורדני שיש לו, השני מתלונן על כאבי בטן, השלישי מספר על כאבי ראש וכן הלאה.
בשלב מסוים ד"ר עודד פונה למיקי ואומר לו: "תשמע ממש נמאס לי מזה, אני כבר לא יודע מה לעשות... תגיד, מה אתה עושה כשאנשים באים אליך ושואלים אותך שאלה משפטית או מבקשים ממך עצה כעורך דין, כשזה מחוץ לשעות העבודה שלך ואתה בכלל באירוע חברתי?"
"אה, זה פשוט מאוד", עונה לו מיקי, "אני נותן להם תשובה מדויקת ויום אחרי זה שולח להם חשבונית בדואר".
ד"ר עודד בהלם למשמע התשובה של מיקי עורך הדין, אבל אחרי השיחה ביניהם הוא חושב על זה עוד פעם ומגיע למסקנה שזה יכול להיות פתרון הגיוני שירחיק ממנו את המטרידים בפעם הבאה.
בבוקר שלאחר המסיבה, הוא דבר ראשון ניגש אל המחשב שלו ומתחיל לכתוב חשבוניות לכל המכרים שבאו לבקש את עצתו בליל אמש. הוא פותח את תיבת הדואר אלקטרוני שלו כדי לשלוח את כל החשבוניות שהכין למכריו, ולפתע הוא מקבל דואר חדש - חשבונית תשלום על שירות ייעוץ של עורך דין...
סעיד הוא שייח' בדואי שחי עם משפחתו במאהל בקרבת פסי רכבת שהונחו בנגב בשנים האחרונות. מדי בוקר הוא מוודא שכל הגמלים שלו נמצאים בסביבה ומרגישים טוב. יום אחד, הוא גילה שנעלמו עקבותיו של אחד מהגמלים שנוהג להסתובב דווקא בסמוך לפסי הרכבת. רותח מזעם ובעיקר מיואש, החליט שייח' סעיד לתבוע על כך את רכבת ישראל, שמיוצגת על ידי דני, עורך דין מהעיר הגדולה. סעיד לא דרש מהארגון יותר מדי, אלא רק פיצוי בשווי אותו גמל אבוד.
שני הצדדים ערכו פגישה בדלתיים סגורות, זאת על מנת להגיע להסדר כלשהו מבלי ללכת לבית משפט. עורך הדין דני ניסה את כל שביכולתו כדי לחתור לניצחון, וניסה לדחוק את השייח' לפינה. כחלק מפעולותיו, הביא דני עדים כמו מהנדס וכבאי שנסעו ברכבת שעברה בשעה שבה אותו גמל נעלם לכאורה, והם העידו שהם לא ראו שום בעל חיים בסמוך לפסים. לאחר מאמצים חוזרים ונשנים לגרום לו למשוך בחזרה את התביעה, הסכים שייח' סעיד לקצץ את שווי הפיצוי בחצי.
השייח' קיבל את מבוקשו ועורך הדין דני הרגיש טוב עם ההישג. כשהם יצאו מהפגישה, עורך הדין דני לא הצליח להתאפק, והתוודה בפני השייח', "אתה יודע, אני מרגיש ממש רע עם זה, לכן אני חייב להתוודות שקצת עבדתי עליך. לא יכולתי לנצח את התיק הזה – המהנדס בכלל ישן ברכבת, והכבאי קרא עיתון כשהיא עברה באזור המאהל שלך באותו יום. לא מצאתי אפילו נוסע אחד שהסתכל מחוץ לחלון בשעת היעלמותו של הגמל ושיכול היה להעיד ולעזור לי, עבדתי עליך!".
שייח' סעיד שמע את הדברים, הנהן וענה, "טוב, אם אתה כבר כן איתי, אתוודה ואומר שגם אני קצת חששתי שלא אנצח את התיק הזה, בהתחשב בכך שהגמל חזר למאהל הבוקר...".
רופא נוכל וכושל אחד לא הצליח למצוא עבודה אחרי שחיפש משרה במשך שנים, ובחר בסופו של דבר לפתוח קליניקה בעצמו. עם זאת, לא היה לו כסף לרכוש ציוד רפואי מתקדם, וגם לא תקציב לפרסם את עצמו, ולכן הוא תלה שלטים בכל רחבי העיר שבה גר: "קבלו אצלי טיפול זול בעלות של 50 שקלים בלבד, ואם לא ריפאתי אתכם - תקבלו 100 שקלים בחזרה!"
עורך דין ממולח אחד ראה את המודעה והחליט לנצל את ההזדמנות להרוויח כסף קל. הוא הגיע למרפאה של הרופא ואמר לו, "ד"ר, אני חושב שאיבדתי את חוש הטעם".
הרופא מיד קרא לאחות ואמר לה, "תביאי את קופסה מספר 22 ושימי 3 חתיכות בתוך הפה של המטופל".
כבר בחתיכה הראשונה עורך הדין הבין מה שמו לו בפה – "מה זה?!" הוא צעק, "זה קקי של כלב!", והרופא אמר, "מזל טוב, אתה בריא! 50 שקלים בבקשה".
עורך הדין שילם ויצא בבושת פנים מהמרפאה - אבל החליט שהוא ממש לא רוצה לצאת חייב, ולכן ביום שאחרי חזר אל הרופא, והפעם טען שהוא איבד את הזיכרון. הרופא קרא לאחות ואמר: "תביאי את קופסה מספר 22 ושימי 3 חתיכות בתוך הפה של המטופל".
עורך הדין מיד נרתע וצעק, "לא, זה קקי של כלב!", והרופא אמר, "מזל טוב, אתה בריא! 50 שקלים בבקשה".
עורך הדין שילם שוב ויצא מהמרפאה עצבני במיוחד. הוא חשב לעצמו ושיער שאם איכשהו יצליח לקבל 100 שקלים, הוא בסופו של דבר יוכל להחזיר לעצמו את מה שכבר הפסיד, לכן הוא לא ויתר וחזר למרפאה של הרופא פעם נוספת. הפעם טען שהוא איבד את הראייה שלו.
"ובכן...", אמר הרופא, "לזה אין לי תרופה לצערי. הנה, קח 100 שקלים", והגיש לעורך דין שטר.
"רגע", אמר עורך הדין, "זה שטר של 20!".
"מזל טוב, אתה בריא!", אמר הרופא, "50 שקלים בבקשה."
עבור לבא-במייל
