בדיחות בנושא תשלום

ד"ר עודד מגיע לאירוע חברתי שאליו הוזמן, ופוגש שם במקרה מכר ותיק - מיקי עורך הדין. עודד ומיקי משוחחים ומתעדכנים אך כל כמה דקות השיחה נקטעת, כאשר בזה אחר זה ניגשים אורחים אחרים אל ד"ר עודד, מספרים לו על מצבם הבריאותי ומבקשים ממנו עצה רפואית. אחד שואל אותו מה לעשות עם השיעול הטורדני שיש לו, השני מתלונן על כאבי בטן, השלישי מספר על כאבי ראש וכן הלאה. בשלב מסוים ד"ר עודד פונה למיקי ואומר לו: "תשמע ממש נמאס לי מזה, אני כבר לא יודע מה לעשות... תגיד, מה אתה עושה כשאנשים באים אליך ושואלים אותך שאלה משפטית או מבקשים ממך עצה כעורך דין, כשזה מחוץ לשעות העבודה שלך ואתה בכלל באירוע חברתי?" "אה, זה פשוט מאוד", עונה לו מיקי, "אני נותן להם תשובה מדויקת ויום אחרי זה שולח להם חשבונית בדואר". ד"ר עודד בהלם למשמע התשובה של מיקי עורך הדין, אבל אחרי השיחה ביניהם הוא חושב על זה עוד פעם ומגיע למסקנה שזה יכול להיות פתרון הגיוני שירחיק ממנו את המטרידים בפעם הבאה. בבוקר שלאחר המסיבה, הוא דבר ראשון ניגש אל המחשב שלו ומתחיל לכתוב חשבוניות לכל המכרים שבאו לבקש את עצתו בליל אמש. הוא פותח את תיבת הדואר אלקטרוני שלו כדי לשלוח את כל החשבוניות שהכין למכריו, ולפתע הוא מקבל דואר חדש - חשבונית תשלום על שירות ייעוץ של עורך דין...

יום אחד מת הגורילה הזכר בכלוב הגורילות בגן החיות. הגורילה הנקבה בדיוק נכנסה לתקופת ייחום, וגן החיות חיפש באופן בהול מחליף לגורילה הזכר. אחד העובדים בגן החיות ראה שעובד הניקיון הגרוזיני עובד בלי חולצה, והגורילה שבכלוב בוהה בו ללא הפסקה. לכן הוא ניגש אליו ושאל: "אתה מוכן לשכב עם הגורילה שלנו בשביל 500 שקל?" "אחשוב על זה ואחזיר לך תשובה מחר", אמר המנקה הגרוזיני. ביום שלמחרת ניגש עובד גן החיות בשנית למנקה הגרוזיני ושאל אותו האם יש לו תשובה. "בתנאי אחד!" אמר הגרוזיני, "אתה צריך לתת לי איזה שבוע כי כרגע אין לי 500 לתת לך."

גבר אחד התעורר ב-5 לפנות בוקר כששמע את דלת הבית נפתחת, ונדהם לגלות שאשתו חזרה מבילוי שנמשך כל הלילה. הוא שאל אתה למה לכל הרוחות היא חזרה הביתה מאוחר כל כך, ואחרי הרבה התחמקויות היא בסוף הודתה... "בגלל שיש לנו הרבה בעיות כלכליות בזמן האחרון, החלטתי שאין ברירה אלא להציע "שירותים מסוימים" לגברים אחרים כדי להביא עוד כסף..." אחרי ההלם הראשוני והרבה צעקות, הגבר בסופו של דבר נרגע והבין שאשתו כנראה עשתה את מה שהיא עשתה רק כדי שיהיה להם עוד קצת כסף. "כמה כסף בכלל עשית הלילה?" הוא שאל. "500 שקלים ו-50 אגורות" ענתה אשתו. "מה?! איזה מין ממזר קמצן נתן לך רק 50 אגורות?" התעצבן הבעל. אז אשתו ענתה לו: "כל אחד מהם..."

תימני אחד עולה על מונית מירושלים לתל אביב. לפתע, בירידות של כביש 1, הנהג מרגיש שאין לו שליטה על הברקסים והמונית מתדרדרת במהירות. התימני צועק לו: "תעצור! תעצור!" "אני מנסה!" עונה נהג המונית בבהלה, "אבל אין לי שליטה על הברקסים!" "לא!" עונה התימני בלחץ, "תעצור את המונה!"

בשעת בוקר מוקדמת מאוד אישה שיכורה וערומה לחלוטין נכנסה לתוך מונית בניו יורק וביקשה לנסוע לביתה… נהג המונית היה מוישה, יהודי מזדקן שחשב שהוא כבר ראה את הכל בעיר, אך ברגע שהאישה נכנסה למונית שלו הוא רק בהה בה ולא אמר דבר, לא התניע את הרכב ולא התחיל בנסיעה. האישה פנתה אליו ואמרה: "מה קורה, הכל בסדר איתך מותק? אף פעם לא ראית אישה ערומה או שכבר שכחת איך זה נראה?". "אני מאוד מתנצל גברת" ענה מוישה, "אבל אני לא רגיל לדברים כאלה ואני לא חשבתי על מה שאת אולי חושבת שאני חשבתי כשהסתכלתי עלייך. זה כבר לא משנה לאנשים כמוני". האישה השיכורה החלה לצחוק והשיבה "שטויות! זה לא משנה לך? אני רואה אותך מסתכל עלי במראה! עכשיו צא מהחלומות שלך ותתחיל לנסוע". מוישה השתהה לרגע ולבסוף אמר "תראי גברת… אני מסתכל עלייך ומסתכל עלייך ואני אומר לעצמי 'מוישה, האישה הזאת פשוט לא לובשת שום דבר, רואים לה את הכל... אז איפה לכל הרוחות יש לה ארנק כדי לשלם לי על הנסיעה הזאת?'"

סוחר עתיקות הסתובב ברחוב קטן ושקט כאשר הוא הבחין בחתול ששותה מקערית קטנה בפתח הדלת של חנות חיות מחמד. בעודו מתקרב לחתול כדי ללטפו, הסוחר שם לב שהקערית אשר הונחה באגביות על הרצפה היא בעצם ענתיקה יקרת ערך... הסוחר הופתע מאוד לגלות פרט יקר ערך שכזה בסמוך לחנות פשוטה כל כך, ומיד הוא חשב על תוכנית כדי להשיג לעצמו את הקערית במחיר זול במיוחד. בעודו מדמיין כיצד הוא מוכר את הקערית בהון עתק למרבה במחיר ונהנה מהרווחים, הוא נכנס לחנות ופנה ישירות למוכרת: "שלום, אני ממש אוהב את החתול שכאן בחוץ. את תהיי מוכנה למכור לי אותו?" המוכרת השיבה מיד: "הוא לא למכירה" וחזרה לעיסוקיה. סוחר העתיקות לא היה מוכן לוותר על החלום שבנה בראשו ושאל מיד: "אני אשלם לך 200 שקלים עבורו". המוכרת חשבה לרגע והשיבה: "אני מצטערת, הוא עדיין לא למכירה". הסוחר הרגיש שמנסים לגרור אותו למיקוח ושאל שוב: "אז 400 שקלים. יותר מזה לא תשיגי עבורו". לאחר היסוס קל בעלת החנות הסכימה והסוחר הממולח שילם לה ולקח את החתול לידיו מיד. בעודו מעמיד פנים שהוא עומד לצאת מהחנות, שאל הסוחר: "דרך אגב, אכפת לך אם אני אקח את הקערית שממנה החתול שתה? נראה שהוא ממש אוהב אותה ותמורת המחיר ששילמתי זה רק הגיוני שאני אקבל קצת ציוד בשבילו". בעלת החנות השיבה במהרה: "אני בחיים לא אתן אותה, זאת קערית המזל שלי". "סליחה?!" אמר הסוחר המבולבל, "מה זאת אומרת קערית מזל?" "מאז שהנחתי את הקערית הזאת ליד הדלת מכרתי עשרות חתולים במחירים ממש מצחיקים, אז אין סיכוי שאני אי פעם אמכור אותה!".