בדיחות בנושא כנסייה

הכומר והרבי של עיר קטנה היו חברים טובים מאוד, ולמרות ההבדלים ביניהם, שניהם תמיד עשו כל שביכולתם כדי לעזור זה לזה. באחר צהריים אחד של יום ראשון קיבל הרבי שיחת טלפון מחברו שביקש ממנו לבוא במהירות לכנסייה ולעזור לו בנושא דחוף: הכומר היה צריך ללכת לביתו כדי לטפל בבעיה אישית והוא לא רצה להשאיר את הכנסייה ריקה למקרה שיגיעו אנשים שיבקשו את שירותיו. "אבל מה אתה רוצה שאני אעשה?" שאל הרבי, "אין לי מושג איך לעשות את עבודתך!". "רוב האנשים באים להתפלל לבד או פשוט לדבר ולבקש עצה, הדבר היחיד שאולי יהיה מוזר לך הוא תא הוידוי. אין לך מה לדאוג, תישאר פה כמה דקות ותראה מה אני עושה, אחר כך אתה כבר תדע בדיוק מה לעשות". ואכן, לאחר מספר רגעים נכנס לתא הוידוי גבר מבוגר, הכומר נכנס גם הוא לתא וסימן לרבי שיעמוד מהצד ויקשיב. "סלח לי אבי כי חטאתי" אמר הגבר לכומר בצדו השני של התא, "בגדתי באשתי...". "כמה פעמים בגדת?" שאל הכומר. "שלוש" ענה הגבר. "אם כך התפלל למריה הקדושה, תרום לצדקה 5 מטבעות כסף וחטאיך יסלחו". כמה דקות לאחר מכן נכנסה לכנסייה ולתא הוידוי אישה נאה, ושוב הרבי האזין מהצד לנאמר בפנים. "סלח לי אבי כי חטאתי" אמרה האישה, "בגדתי בבעלי...". "כמה פעמים בגדת?" שאל הכומר. "פעם אחת" ענתה האישה. "אם כך עלייך להתפלל למריה הקדושה, לתרום לצדקה 5 מטבעות כסף ויסלח לך". לאחר הווידוי יצא הכומר מהתא והרבי הסכים שאכן מדובר במלאכה קלה למדי, שחרר אותו לביתו והתיישב בתא בציפייה למבקר הבא. לא עברו יותר מ-10 דקות ולכנסייה נכנס נער צעיר שהתיישב בצד השני של תא הוידוי והחל לדבר... "סלח לי אבי... אני התחתנתי רק לפני חודש וכבר חטאתי ובגדתי באשתי" הוא אמר. "כמה פעמים בגדת?" שאל הרבי. "פעם אחת" ענה הנער. הרבי חשב לרגע על המצב ולבסוף ענה: "אם אתה רוצה אתה יכול ללכת ולבגוד בה עוד פעמיים, יש לנו מבצע מיוחד היום של 3 בגידות ב-5 מטבעות כסף!".

בעיירה קטנה חלקו כבוד לכומר שפרש אחרי 25 שנות עבודה על הקהילה. כולם התכנסו בכנסייה וחיכו לראש העיר שיגיע לחלוק כבוד לכומר, אך הוא איחר מעט. לכן הכומר עלה על הבמה ראשון והתחיל לדבר עם האנשים שהתאספו לכבודו. "את הרושם הראשוני שלי מהעיירה קיבלתי מהווידוי הראשון שערכתי כאן. באותו יום חשבתי שהגעתי לסדום ועמורה, שכן האדם שנכנס אלי סיפר לי על כאלה חטאים שלא שיערתי שאיש אחד יכול לעשות... הוא סיפר לי שגנב כסף מאינספור אנשים וכשהמשטרה חקרה אותו, הוא פשוט שיקר והתחמק מעונש. הוא סיפר לי שניהל רומן עם 3 נשים, שתה אלכוהול בלי סוף ולמעשה שבכל הזדמנות שהייתה לו הוא עבר על החוק - איכשהו הוא תמיד הצליח להתחמק מעונש. נרתעתי מאותו אדם, אך ניסיתי לעזור לו להשתקם. ככל שעבר הזמן, גיליתי שהוא כלל לא משקף את הקהילה שחיה בעיירה ושכל שאר האנשים פה טובים, מתחשבים, אדיבים, אוהבים ומאמינים באל." אחרי שהכומר סיים את נאומו, הגיע ראש העיר. הוא התנצל על האיחור והחל לדבר מול הקהל: "לעולם לא אשכח את היום שבו הכומר הטוב הגיע אלינו. למעשה, היה לי הכבוד להיות האדם הראשון שנכנס לווידוי אצלו!"

סבא של קטי נפטר בגיל 99, וקטי נסעה לנחם את סבתא שלה בת ה-95. בזמן הביקור, שאלה קטי את סבתא: "סבתא, ממה נפטר סבא?" ללא היסוס, סיפרה הסבתא לקטי שהוא נפטר בזמן שקיים איתה יחסי מין. הנכדה התחלחלה מעצם הסיטואציה ואמרה לסבתה: "אבל סבתא, אתם הרי יודעים שבגיל כזה קיום יחסי מין גורר אחריו צרות מרובות!" הסבתא ענתה לה: "כבר לפני מספר שנים, כשהבנו את מגבלות הגיל, מצאנו שיטה. השיטה הייתה לקיים יחסי מין לקצב פעמוני הכנסייה האיטיים והעדינים. פנימה בדינג, החוצה בדונג, וככה הצלחנו להגיע לסיפוקים שמימיים, לאט ובטוח - דינג... דונג... דינג... דונג.." לפתע החלה סבתא למרר בבכי ואמרה: "וסבא עדיין יכל להיות איתנו, לולא הגיע ביום ראשון האחרון האוטו גלידה".

אישה נשואה ניהלה רומן עם גבר, בזמן שבעלה היה בעבודה. היא לא שמה לב שבנה בן ה-10 חזר הביתה, וכאשר שמע קולות מוזרים מחדר השינה, התחבא בחדר הארונות וצפה בהם. פתאום חזר הביתה הבעל. האישה נבהלה והחביאה מהר את הגבר בארון, מבלי שידעה שהבן שלה שם. הבן: "חשוך כאן" הגבר: "כן, נכון" הבן: "יש לי כפפת בייסבול" הגבר: "באמת? איזה יופי" הבן: "רוצה לקנות אותה?" הגבר: "לא תודה" הבן: "אבא שלי בחוץ" הגבר: "אוקיי, בכמה כסף?" הבן: "250 דולר" כעבור מספר שבועות, שוב נפגשו הגבר והבן בחדר ארונות... הבן: "חשוך כאן" הגבר: "כן, נכון" הבן: "יש לי מחבט בייסבול" הגבר כבר ידע לאן השיחה מובילה: "בכמה?" הבן: "750 דולר" הגבר: "אוקיי" כעבור מספר ימים, האבא ניגש לבן והציע לו לשחק בייסבול בפארק. "אני לא יכול" עונה לו הבן "מכרתי את המחבט ואת כפפת הבייסבול שלי" "באמת?" מתפלא האב "בכמה מכרת?" "ב-1000 דולר!" עונה הבן ללא היסוס. "כל כך הרבה?!" משתומם האב "הם לא עלו לנו יותר מ-100 דולר! זו חמדנות ועלייך ללכת לכנסייה ולהתוודות על חטאיך". האב לוקח את בנו לכנסיה ומכניס אותו לתא הווידויים "כנס לשם ותתנצל" הבן נכנס בשקט ולוחש: "חשוך כאן" עונה לו הכומר: "אוי, אל תתחיל עם זה שוב..."

ג'ון ומרי, שני בפטיסטים דרומיים נהגו ללכת לאותה הכנסייה. מרי הייתה הולכת בכל יום ראשון ונשארת אחרי התפילה לשיעורי דת. ג'ון היה הולך רק בחגים, ולעיתים גם בימי ראשון. באחד מאותם ימי ראשון, ישב ג'ון בכיסא מאחורי מרי ושם לב עד כמה יפה ומושכת היא הייתה. באחת ההפסקות בתפילה, ג'ון התכופף לעברה ואמר: "היי מרי, מה דעתך שבשבת הבאה נצא שנינו לסעוד?" "בוודאי ג'ון, זה יהיה מאוד נחמד!" אמרה מרי. ג'ון התקשה להאמין שכך התמזל מזלו... במשך כל השבוע רחץ ומירק את המכונית, ובשבת בערב אסף את מרי ולקח אותה לארוחה, למסעדה הכי הכי בעיר. כשישבו לשולחן פנה ג'ון למרי ושאל: "היי מרי, איזה קוקטייל תשתי לפני הארוחה?" "הו לא ג'ון!" ענתה מרי, "מה אגיד לחברי כיתתי בשעורי הדת ביום ראשון?" ג'ון נשאר לשבת בכיסאו וכמעט שלא אמר דבר במשך כל זמן הארוחה. כשגמרו לאכול, הוציא ג'ון חפיסת סיגריות מכיסו ואמר: "היי מרי, רוצה לעשן?" "הו לא ג'ון!" ענתה מרי, "מה אגיד לחברי כיתתי בשעורי הדת ביום ראשון?" ג'ון נבוך מעט, לקח את מרי למכוניתו והחל לנסוע לכיוון ביתה. בדרך הם חלפו ליד מוטל דרכים וג'ון החל לחשוב לעצמו: "פישלתי פעמים, מה כבר אני יכול להפסיד...?" ואז הוא שאל: "היי מרי, מה דעתך שנשאר ללון במוטל הלילה?" "בודאי ג'ון, זה יהיה מאוד נחמד!" ענתה מרי. ג'ון התקשה להאמין ששוב התמזל מזלו, ובהזדמנות הראשונה פנה פניית פרסה, חזר למוטל ושכר חדר ללילה. למחרת בבוקר התעורר ג'ון לפני מרי, הסתכל עליה כשעדיין שכבה במיטה, וחשב לעצמו: "אוי ואבוי, מה עשיתי? מה עשיתי...?" הוא העיר את מרי משנתה ואמר: "מרי, יש לי שאלה אחת אלייך, מה תגידי לחברי כיתתך בשעורי הדת?" ענתה מרי, "את מה שאני תמיד אומרת להם... לא חייבים לשתות ולעשן כדי לעשות חיים!"

מספר דקות לפני שהטקס בכנסיה התחיל, ישבו חברי הקהילה במקומותיהם ושוחחו. לפתע, השטן הופיע בקדמת הכנסייה. כולם החלו לצרוח ולרוץ לכיוון האחורי של הכנסייה, מכשילים איש את רעהו בניסיון נואש לברוח מהשטן בהתגלמותו. די מהר התרוקנה הכנסייה, מלבד אדון זקן אחד שישב בשלווה במקומו מבלי לזוז ונראה אדיש לעובדה שהאויב האולטימטיבי של אלוהים נוכח לידו. השטן הלך לזקן ואמר, "אתה יודע מי אני?" הזקן ענה, "כן, בוודאי." "אתה לא פוחד ממני?" שאל השטן. "לא, בכלל לא", ענה הזקן. "אתה לא מבין שאני יכול להרוג אותך במילה אחת?" שאל השטן. "אין לי בכלל ספק בכך" ענה הזקן בקול אדיש. האם ידוע לך שאני יכול לגרום לך סבל איום ונורא לנצח נצחים?" המשיך השטן. "כן" ענה הזקן בשלווה. "ואתה עדיין לא פוחד?" שאל השטן. "לא" ענה הזקן. בנימה של דאגה ובלבול, השטן שאל, "למה אתה לא מפחד ממני?" הזקן השיב בשלווה: "אני נשוי לאחותך כבר 48 שנים".

כומר אחד התיישב בתא הווידוי, ומיד נכנס לשם בחור צעיר שנראה טרוד וביקש להתוודות. "כמובן, בני", אמר הכומר, "ספר לי, במה חטאת?" "ובכן, אבי", אמר הבחור, "ביום שני הייתי בבית של החברה שלי, ו... היינו שנינו לבד בבית, הבית היה ריק, ו... חטאתי, אבי". "אל דאגה, בני", אמר הכומר, "זה נורמלי לחלוטין שיהיו לך כאלה דחפים ושתרצה לחלוק את תשוקותיך עם בת הזוג שלך. זה בסדר גמור. תאמר שתי תפילות והנפש שלך תהיה נקייה מחטא". אבל, אבי..." המשיך הבחור, "זה לא מסתיים כאן. ביום שלישי הייתי שוב בבית של החברה שלי, אבל היא הלכה לעשות קצת סידורים ונשארתי שם לבד עם אחותה. הבית היה ריק... היינו רק שנינו, ו... חטאתי שוב, אבי". "הו, בני", אמר הכומר, "אתה צריך להיות חזק ולעמוד בפני דחפים שכאלה. שמונה תפילות ינקו את הנפש שלך מחטא". "רגע, אבי..." המשיך הבחור, "זה עדיין לא נגמר. ביום רביעי הלכתי שוב לבית של החברה שלי שוב, אבל כשהגעתי לשם היא עדיין לא הייתה בבית, אז חיכיתי לה. אימא שלה הכניסה אותי לבית ו... היינו שם לבד ורק שנינו ו... חטאתי שוב, אבי!" "אוי, בני", אמר הכומר, "עליך לחשוב טוב טוב על החטאים שלך. חמש עשרה תפילות ינקו את ה..." "ואז..." קטע אותו הבחור, "ביום חמישי הלכתי שוב לבית של החברה שלי, אבל כל המשפחה שלה נסעה לקניות ונשארתי שם לבד עם הדודה שלה. הבית היה ריק לגמרי, היינו שם רק שנינו ו... חטאתי שוב אבי!" "אלוהים אדירים", אמר הכומר, ולא הוסיף עוד מילה. "ויום למחרת, ביום שישי", אמר הבחור, "הלכתי שוב לבית של החברה שלי, אבל כל המשפחה שלה כולל היא נסעה לנופש בסופ"ש והייתה שם רק סבתא שלה. היא הכניסה אותי לבית לשתות קצת מים ו... היינו שם רק שנינו לבד ו..." הכומר לא ענה. "וביום שבת", המשיך הבחור, "הלכתי שוב לבית של החברה שלי ולא היה שם אף אחד חוץ מאבא שלה שחזר מוקדם מהנופש כדי לעבוד. היינו לבד רק שנינו ו..." הבחור בכה ובכה למשך דקה ארוכה, ומאחר שלא שמע שום תגובה מהכומר הוא פשוט יצא בבכי מתא הווידוי. כשהרים לרגע את ראשו הוא ראה את הכומר מטפס על אחד העמודים של הכנסייה. "אבי!" קרא הבחור, "מה אתה עושה שם? אתה לא הקשבת בכלל לחטאים שלי?" "תתרחק ממני! אני לא יורד!" צעק הכומר. "שנינו לבד בכנסייה ריקה לגמרי, אני לא רוצה שתעשה עוד חטאים!"

כומר קתולי ורב יושבים אחד ליד השני במטוס וקוראים. לאחר זמן מה פונה הכומר אל הרב ושואל: "כבוד הרב, האם עדיין מצווה עליכם לא לאכול חזיר?" הרב עונה: "כן, זו עדיין אחת האמונות שלנו." הכומר שואל: "האם אי פעם טעמת חזיר?" הרב מתוודה: "בצעירותי נכנעתי לפיתוי וטעמתי סנדביץ' עם קצת חזיר." הכומר מהנהן בהבנה ומחייך. השניים חוזרים לקרוא בספריהם. לאחר כמה דקות מרים הרב את ראשו ושואל את הכומר: "אבי, האם זוהי עדיין דרישה של הכנסייה שתתנזרו ממין?" הכומר עונה: "כן, זו עדיין אחת האמונות שלנו." הרב שואל: "האם אי פעם נכנעת לפיתוי?" הכומר מתוודה: "כן, פעם אחת בצעירותי הייתי חלש ושכבתי עם אשה." הרב מהנהן בהבנה ונשאר שקט לכמה רגעים, חושב. לאחר כמה דקות הוא פונה שוב לכומר: "נו, לא יותר טוב מחזיר??"

זוג קבצנים יהודים טיילו יחדיו ברחובות העיר שלהם כדי למצוא מקומות חדשים לקבץ בהם נדבות, כשלפתע הם נתקלו בכנסייה מפוארת שלצידה שלט שעליו נכתב: "התנצרו היום! 1,000 דולר לכל מאמין חדש!". ההבטחה המוזרה הזאת עוררה את סקרנותם של הקבצנים, אך הם לא יכלו שלא להטיל ספק בקשר לנכונותה. אם הדבר נכון אז הרי שיש להם הזדמנות להרוויח הרבה כסף, ואמנם לא הייתה להם שום כוונה להמיר את דתם באמת, אבל 1,000 דולר הם 1,000 דולר. לאחר כמה דקות של התייעצות הצמד הגיע להחלטה: האחד ייכנס לכנסייה כדי לראות האם מה שכתוב בשלט נכון, והשני ימתין בחוץ כדי לחלץ אותו במידת הצורך. הקבצן הראשון נכנס לכנסייה ושותפו התיישב בחוץ וחיכה. עברו דקה, שתי דקות, 10 דקות, שעה... ובכל הזמן הזה הוא רק חשב על מה שהוא וחברו יוכלו לעשות עם הכסף. לאחר שעתיים יצא הקבצן השני מהכנסייה וחברו מיד פנה אליו במבול של שאלות. "נו? מה קרה? מה הם אמרו לך? הסכימו שתתנצר?" "כן, מבחינתם אני נוצרי עכשיו" אמר הקבצן שיצא מהכנסייה. "והם באמת נותנים כסף לכל מי שמוכן להתנצר?" שאל חברו. "זה לא בדיוק נכון" אמר הקבצן השני, "הם נותנים את הכסף רק לאדם הראשון שמתנצר בכל יום." "ממזרים שקרנים!" קרא הקבצן הראשון בקול, אך חברו מיהר להשתיק אותו ולהמשיך בדבריו: "למרבה המזל אני הייתי האדם הראשון שהתנצר היום." "אז נתנו לך 1,000 דולר או שלא נתנו לך 1,000 דולר?!" שאל הקבצן הראשון. "אוי אתם היהודים... כל מה שמעניין אתכם זה רק כסף" אמר הקבצן השני והלך לדרכו.

אחרי תפילת יום ראשון בכנסייה המקומית בה הכומר נשא נאום מרגש על חשיבות הנתינה לזולת, הוא שאל אם מישהו בקהל רוצה לשתף סיפור בנושא. ג'ורג', האיש הכי עשיר, גאוותן וקמצן בעיר, קם וביקש לדבר. הכומר כלל לא הופתע והוא הזמין את ג'ורג' לעלות לבמה, אבל לחש באוזן שלו "רק תעשה את זה מהר בסדר?" "אין בעיה כומר" השיב ג'ורג' ופנה אל הקהל. "אני עוד זוכר את היום שבו הרווחתי את הדולר הראשון שלי… באותו יום הייתי בתפילה בכנסייה בדיוק כפי שאנחנו כאן עכשיו, והיה לנו אורח מיוחד שבדיוק חזר ממשלחת הומניטרית באפריקה. באותה תקופה היו לי רק 5 דולרים בכיס והייתי צריך לקבל החלטה קשה: האם אני אתן את כל הכסף שלי לצדקה למען הארגון של הדובר, או לשמור אותו לעצמי?" ג'ורג' כחכח בגרונו והמשיך: "החלטתי לתרום את כל הכסף שלי לצדקה ואני מאמין שאלוהים בירך את ההחלטה שלי, ובזכותה אני היום מיליונר. נתתי את כל מה שיש לי, והרווחתי בגדול אז אני מאמין שלכל אחד כדאי לעשות את זה!" "באמת?" צעקה אישה זקנה מהקהל, "אז נראה אותך עושה את זה שוב!"

סוזי קיבלה חדשות רעות – סבא שלה נפטר ועל אף שזה לא היה מפתיע בשל גילו המופלג, היא קיבלה את הידיעה בלב כבד. עם זאת, מי שהכי סבלה מהמקרה הייתה סבתה בת ה-95, והיא מיד מיהרה לביתה על מנת לנחם אותה. כשהיא שאלה כיצד נפטר סבא, סבתה אמרה: "היה לו התקף לב בזמן שעשינו אהבה ביום ראשון בבוקר". סוזי הופתעה מאוד מכך שסבא וסבתא שלה עדיין מקיימים יחסי מין בגילם המופלג, ואמרה לסבתה: "את יודעת, זה מאוד מסוכן בגילכם! כמובן שסבא יסבול מהתקף לב במוקדם או במאוחר אם יאמץ ככה את הלב שלו". "הו לא..." אמרה סבתא. "תאמיני לי שאנחנו מאוד אחראיים. כבר לפני שנים רבות הבנו שלא כדאי לנו לאמץ יותר מדי את הגוף והלב, ולכן החלטנו שהזמן הטוב ביותר לעשות אהבה זה ביום ראשון בבוקר, לצלילי פעמוני הכנסייה". סוזי הופתעה שוב ושאלה, "מה הקשר בין פעמוני הכנסייה ליחסי המין שלכם? זה סימן לכך שהאל שומר עליכם?" "הו לא..." אמרה סבתא. "הפעמונים של הכנסייה מצלצלים בדיוק בקצב הנכון, איטי ורגוע, וכך סבא מוודא שלא לאמץ את עצמו יותר מדי – הוא פשוט זז לפי צלילי הפעמון". "זה דווקא רעיון לא רע בכלל", אמרה סוזי, "אבל איך קרה שהוא בכל זאת סבל מהתקף לב?" סבתא מחתה דמעה מעינה ואמרה, "סבא עוד היה איתנו אילולא עברה פה מכונית הגלידה הארורה הזו..."