בדיחות בנושא וידוי

הכומר והרבי של עיר קטנה היו חברים טובים מאוד, ולמרות ההבדלים ביניהם, שניהם תמיד עשו כל שביכולתם כדי לעזור זה לזה. באחר צהריים אחד של יום ראשון קיבל הרבי שיחת טלפון מחברו שביקש ממנו לבוא במהירות לכנסייה ולעזור לו בנושא דחוף: הכומר היה צריך ללכת לביתו כדי לטפל בבעיה אישית והוא לא רצה להשאיר את הכנסייה ריקה למקרה שיגיעו אנשים שיבקשו את שירותיו. "אבל מה אתה רוצה שאני אעשה?" שאל הרבי, "אין לי מושג איך לעשות את עבודתך!". "רוב האנשים באים להתפלל לבד או פשוט לדבר ולבקש עצה, הדבר היחיד שאולי יהיה מוזר לך הוא תא הוידוי. אין לך מה לדאוג, תישאר פה כמה דקות ותראה מה אני עושה, אחר כך אתה כבר תדע בדיוק מה לעשות". ואכן, לאחר מספר רגעים נכנס לתא הוידוי גבר מבוגר, הכומר נכנס גם הוא לתא וסימן לרבי שיעמוד מהצד ויקשיב. "סלח לי אבי כי חטאתי" אמר הגבר לכומר בצדו השני של התא, "בגדתי באשתי...". "כמה פעמים בגדת?" שאל הכומר. "שלוש" ענה הגבר. "אם כך התפלל למריה הקדושה, תרום לצדקה 5 מטבעות כסף וחטאיך יסלחו". כמה דקות לאחר מכן נכנסה לכנסייה ולתא הוידוי אישה נאה, ושוב הרבי האזין מהצד לנאמר בפנים. "סלח לי אבי כי חטאתי" אמרה האישה, "בגדתי בבעלי...". "כמה פעמים בגדת?" שאל הכומר. "פעם אחת" ענתה האישה. "אם כך עלייך להתפלל למריה הקדושה, לתרום לצדקה 5 מטבעות כסף ויסלח לך". לאחר הווידוי יצא הכומר מהתא והרבי הסכים שאכן מדובר במלאכה קלה למדי, שחרר אותו לביתו והתיישב בתא בציפייה למבקר הבא. לא עברו יותר מ-10 דקות ולכנסייה נכנס נער צעיר שהתיישב בצד השני של תא הוידוי והחל לדבר... "סלח לי אבי... אני התחתנתי רק לפני חודש וכבר חטאתי ובגדתי באשתי" הוא אמר. "כמה פעמים בגדת?" שאל הרבי. "פעם אחת" ענה הנער. הרבי חשב לרגע על המצב ולבסוף ענה: "אם אתה רוצה אתה יכול ללכת ולבגוד בה עוד פעמיים, יש לנו מבצע מיוחד היום של 3 בגידות ב-5 מטבעות כסף!".

עם סיום 28 שנות כהונה ככומר הקהילה, החליט האב מקס לפרוש. כראוי לכומר ששירת את הקהילה נאמנה במשך כמעט שלושה עשורים, נערך לכבודו טקס פרידה מרגש בהשתתפות כל אנשי העירייה. הפוליטיקאי ג'ו, חבר בקהילה במעמד המכובד של סגן ראש העיר, הוזמן לשאת נאום קצר. כראוי לפוליטיקאי אמיתי, ג'ו איחר, והכומר החליט לומר כמה מילים משל עצמו כדי למלא את הזמן, ולהיפרד מצאן מרעיתו. "הרושם הראשוני שלי מהקהילה נוצר מהוידוי הראשון ששמעתי כאן. חשבתי לעצמי, לאיזה מקום נוראי שלח אותי הארכיבישוף. האדם הראשון שהתוודה בפני, סיפר שהוא שגנב כסף מהוריו הזקנים במשך שנים, ושמעל גם בכספי מקום עבודתו. הוא סיפר שהוא נוהג לערוך הרפתקאות מיניות עם אשת הבוס שלו, ושלפעמים, כדי להשלים הכנסה, הוא גם סוחר בסמים קלים לנערי התיכון הקהילתי. לבסוף, הוא התוודה שהדביק במחלת מין את אשת הבוס, וכך נדבקו גם הבוס, מזכירתו ובעלה. נותרתי המום ונחרד." איש בקהל לא הוציא מילה, והכומר המשיך: "חשבתי שזה רק קצה הקרחון של העיירה הזו, אך בחלוף הזמן הכרתי אנשים נוספים וראיתי שההיפך הוא הנכון. ראיתי קהילה מלאה באנשים יראי שמיים, אחראיים וערכיים. זכיתי להכיר בני אדם יוצאי דופן ומקסימים, ואני מודה לאל מדי יום על 28 השנים הנהדרות ביותר בקריירה שלי כאיש דת." ממש בסוף דבריו, נכנס לאולם אותו ג'ו הפוליטיקאי, שהיה אמור לדבר. הוא התנצל כמובן על האיחור שלו, והחל לנאום: "לעולם לא אשכח את היום המבורך בו הגיע הכומר לקהילה הקטנה שלנו. למעשה, היה לי הכבוד להיות הראשון שהתוודה באוזניו..."

יהודי בן 80 מגיע לכומר ואומר לו: "סלח לי אבי כי חטאתי" הכומר שואל: "מה קרה בני?" "אל תשאל," אומר הזקן "פגשתי לפני 3 חודשים בלונדינית מדהימה בת 25 וכל לילה היינו חוגגים". כומר: "אוקיי..ו..?" "מה אוקיי?! בת 25 אני אומר לך! ומדהימה! ואני בן 80, אתה קולט?". כומר: "והיא נשואה?" הזקן: "לא, היא לגמרי רווקה". כומר: "ואתה נשוי?" הזקן: "לא, אני אלמן". כומר: "אז אתם לא עושים שום חטא". הזקן: "אני יודע, אני גם יהודי". כומר: "מה?! אז למה אתה מספר לי את זה?" הזקן : "מה זאת אומרת? אני מספר לכולם!"

ביום אחד בבית הכנסת השכונתי, דוד בן ה-10 ניגש לרבי ואמר: "רבי, אני חושב שעשיתי משהו רע..." "מה כבר קרה?" שאל הרב. "נישקתי את אחת מהילדות בשכונה על השפתיים..." "נו באמת דוד, אתה יודע שאסור לך לעשות דברים כאלה!" "אבל זה לא אשמתי!" ענה דוד הקטן, "היא אמרה לי לעשות את זה!" "מי זאת הילדה הזאת?" שאל הרב. "אני לא יכול להגיד לך, היא אמרה לי שאם אני אגלה למישהו שהתנשקנו אז כולם יתחילו לדבר עליה ולהגיד עליה שהיא ילדה רעה!" "אתה יודע שאני אגלה במוקדם או במאוחר אז עדיף שפשוט תגיד לי עכשיו... הרי אין יותר מדי בנות בשכונה שלנו שיעשו דברים כאלה." "אבל אמרתי לה שאני לא אספר!" "זאת הייתה גלי בכור שגרה ליד הגינה הציבורית?" התחיל הרבי לחקור. "אני לא מגלה מי זאת!" ענה דוד. "אולי מיכל לוי שעכשיו עברה לשכונה?" "אני לא מוכן לספר כלום!" "אההה... בטח זאת הייתה הילה שוורץ שכל הזמן מסתובבת ליד הירקן..." "השפתיים שלי חתומות!" "אז זאת בטח הייתה ורד גליקמן שתמיד עושה צרות בבית הספר!" "רבי בבקשה ממך, אמרתי לה שאני לא אספר." הרבי נאנח באכזבה ואמר: "אתה ילד מאוד עקשן דוד, אבל לפחות אתה נשאר נאמן למילה שלך. יחד עם זאת אתה עדיין צריך להיענש על מה שעשית ולכן אני אוסר עלייך להגיע לשיעורים בבית הכנסת במשך חודש! עכשיו לך הביתה ותחשוב טוב על מה שעשית..." בסיום השיחה הזאת יצא דוד הקטן מבית הכנסת ופגש ליד שער הכניסה את חברו הטוב בני שניגש אליו ושאל: "נו? איך הלך?" "התוכנית עבדה מעולה!" ענה דוד, "קיבלתי חודש שלם של חופש מהרבי ופרטים על 4 בנות ששווה להתחיל לדבר איתן!"

איש אחד נכנס לפנות ערב לכנסייה וניגש לתא הווידויים: "סלח לי אבי כי חטאתי", הוא אמר. "מה חטאך בני?" שאל הכומר. "לפני כחודש הייתי בספרייה עד לשעת הסגירה וכשבאתי לצאת החל לרדת גשם שוטף שלא פסק. כעבור כמה זמן אני והספרנית איבדנו את הסבלנות ו... נו... אתה יודע, חגגנו כל הלילה". "זה לא טוב אבל לא נורא", ענה הכומר, "אם זו מעידה חד פעמית האל ואני סולחים לך". "אז זהו, שלא...", אומר האיש, "לפני שבועיים הלכתי להסתפר בערב וכשבאתי לצאת מהמספרה החל לרדת גשם שוטף. כשהגשם לא פסק איבדתי את הסבלנות ואני והסַפַר... התחלנו לחגוג עד הבוקר. אתה יודע..." "אוי", נאנח הכומר, "אם גם את זה ניסית רק פעם אחת אז האל ואני סולחים לך". "יש עוד משהו..." ממשיך האיש, "לפני שבוע עזרתי לשכנה לתקן את התריס שלא נסגר בלילה וכשבאתי לחזור הביתה החל לרדת גשם ו... נו אתה יודע... עד הבוקר". הכומר שתק שתיקה רועמת. האיש כיסה את פניו בידיו ואז החל לפתע לבכות, "מה עלי לעשות עכשיו אבי?" "מה עליך לעשות???" צרח הכומר, "עליך להסתלק מכאן מיד! לפני שיתחיל לרדת גשם!!!"