בדיחות בנושא כומר

שחקן גולף העיף יום אחד את הכדור שלו בטעות לתוך היער, וכשהוא נכנס אליו לחפש אותו הוא מצא לפתע מנורת זהב מלוכלכת… הוא החליט לשפשף אותה ולהפתעתו יצא ממנה ג'יני ענק שהציע לו שלוש משאלות. שחקן הגולף חשב וחשב, ולבסוף החליט שהוא לא מעוניין בשום משאלה והוא שחרר את הג'יני. "איזה איש נחמד" חשב לעצמו הג'יני, "מגיע לו שאני אעשה משהו בשבילו. אני אתן לו 3 דברים שאני הייתי רוצה במצבו: כישרון גולף מעולה, כסף אינסופי וחיי אהבה מעולים." כעבור שנה חזר שחקן הגולף אל אותו המגרש ושוב החטיא את אחת מהמכות שלו כך שהוא נאלץ להיכנס לתוך היער. עמוק בין העצים, חיכה לו הג'יני… "סליחה שגרמתי לך להעיף את הכדור שלך לכאן שוב," הוא אמר לשחקן הגולף, "אבל רציתי לראות מה שלומך. ספר לי, איך משחק הגולף שלך לאחרונה?" "האמת שהמצב נהדר! אני השתפרתי מאוד בשנה האחרונה וגם זכיתי בכמה טורנירים בינלאומיים. כל ערב אני מתפלל לאלוהים ואומר תודה על זה," ענה לו השחקן בהתלהבות. "אתה יכול להגיד לי תודה על זה," אמר הג'יני, "ותגיד, איך עברת את השנה האחרונה מבחינת כלכלית?" "היא עברה מצוין! יום אחד אני מצאתי שטר של 200 בכיס שלי ומאז בכל פעם שאני צריך כסף אני פשוט צריך לבדוק את הכיסים שלי ואני מוצא שם שטרות שבכלל לא ידעתי שהיו שם. כל ערב אני מתפלל לאלוהים ואומר תודה על זה," השיב השחקן. "אתה יכול להגיד גם לי תודה על זה," אמר הג'יני, "ותגיד, איך חיי האהבה שלך?" שחקן הגולף האדים ברגע, הסיט את מבטו מהג'יני ואמר "הם בסדר…" "בסדר?! מה זאת אומרת בסדר? נו קדימה שפוך את האמת, אני רוצה רוצה לדעת אם עשיתי עבודה טובה עם הדברים שנתתי לך. כמה פעמים אתה עושה את זה בשבוע?" שאל הג'יני. שחקן הגולף האדים עוד יותר והשיב: "פעם, לפעמים פעמיים בשבוע…" "מה??? פעם פעמיים בשבוע? זה הכל?!" הופתע הג'יני. "טוב שמע…" אמר לו שחקן הגולף, "זה לא נראה לי כזה גרוע בשביל כומר קתולי בעיירה קטנה…"

נהג משאית אנגלי משועמם ניסה לחשוב מה הוא יכול לעשות כדי להעסיק את עצמו במהלך העבודה. לפתע, עלה בראשו רעיון מרושע - הוא החליט שבכל פעם שיראה עורך דין הולך בצד הדרך, הוא יתקרב אליו עם המשאית, יפגע בו קלות ויפיל אותו על המדרכה. לא חלפה חצי שעה, וכבר הבחין הנהג בעורך דין עם חליפה כחולה ותיק הולך בצד הדרך. הוא התקרב אליו לאט לאט, שמע "חבטה" קטנה, ראה אותו נופל אל תוך שלולית בוץ, והתפרץ בצחוק. שעה מאוחר יותר, הבחין הנהג שוב בעורך דין מתהלך לו בצד הדרך, הוא התקרב אליו עם המשאית, שמע "חבטה" קטנה, ראה אותו מועד ונופל לתוך שיח, ואז התפרץ בצחוק. לקראת סוף היום, הנהג היה כבר בדרכו הביתה, וראה בצד הדרך כומר זקן, שסוחב שקים כבדים של קניות בידיו. הוא ירד מהמשאית, ניגש אל הכומר, לקח לו את השקיות והציע לו טרמפ. הכומר הזקן הסכים, עלה על המשאית והתיישב ליד הנהג. במהלך הנסיעה עם הכומר, הבחין הנהג שוב בעורך דין שמתהלך בצד הדרך. הוא התקרב אליו, ואז נזכר שהכומר יושב ממש לידו, אז הוא הסיט בבהלה את ההגה בחזרה למסלול, אבל הוא בכל זאת שמע "חבטה" קטנה. לחוץ מאוד עצר הנהג את המשאית, דומם את המנוע והסתכל במראות כדי לבדוק אם הוא פגע בטעות בעורך הדין. לאחר שלא ראה אף אחד, הוא פנה אל הכומר עם עיניים מושפלות ואמר לו: "אני מצטער אדוני, כמעט פגעתי בעורך הדין שעבר פה..." הכומר הסתכל עליו עם מבט מזוגג בעיניים ואמר: "אל תדאג, הורדתי אותו עם הדלת..."

כומר אחד התהלך בסמטאות הוותיקן ופתאום ראה תא טלפון מזהב ומעליו שלט: ״שיחה לאלוהים ב-1,000 דולר״. הכומר התלבט לכמה שניות אם לחייג בטלפון, אבל אז החליט לוותר והמשיך הלאה. פתאום הוא ראה עוד תא עם טלפון מוזהב ושלט שעליו רשום: ״שיחה לאלוהים ב-1,000 דולר״, ושם לב שבעצם יש טלפונים כאלו בכל מקום. הוא היה מאוד מופתע, אך החליט שלא לשאול דבר בעניין. כמה שבועות לאחר מכן הכומר הגיע לביקור בירושלים והתהלך באזור הכותל המערבי. פתאום הוא ראה תא טלפון מוזהב כמו שהוא ראה בוותיקן, אך על השלט שמעליו היה כתוב: ״טלפון לאלוהים ב-25 סנט בלבד״. ״איך זה יתכן?!״ מלמל לעצמו הכומר המבולבל, ״בוותיקן זה עולה 1,000 דולר....״ רב אחד, שהיה בסביבה ושמע את תהיית הכומר עם עצמו, ניגש אליו ואמר לו: ״זה כל כך ברור ופשוט ידידי... הרי כאן מדובר בשיחה מקומית!״

כומר אחד ישב באוטובוס ליד אדם שיכור שקרא עיתון. לפתע השיכור פתח את פיו ומלמל בקול: "אתה יודע מה זה דלקת פרקים?". הכומר חשב שזו הזדמנות מצוינת להחזיר את השיכור למוטב, ולכן פצח בהרצאה שלמה על דלקת פרקים: "זוהי מחלה שתוקפת אנשים שחיים בחטא, בעיקר כאלה שצורכים יותר מדי אלכוהול וסמים, אך לא רק. גם נשים פרוצות, גנבים, אנסים ועוד הרבה כאלה שאני אפילו לא רוצה לציין." עיניו של השיכור ופיו נפערו, אך הוא לא אמר דבר, רק חזר לקרוא בעיתון. אחרי דקה ארוכה הכומר חשב שהוא אולי היה קשה מדי עם השיכור, ולכן ניסה קצת לרכך את הסיטואציה: "כמה זמן אתה סובל מדלקת פרקים?" הוא שאל. "אין לי דלקת פרקים," אמר השיכור, "אבל כתוב פה בעיתון שלאפיפיור יש."

כומר אחד עבר ליד חווה, ושם הוא ראה שלט שעליו היה כתוב "סוס נוצרי למכירה". מאחר שגם לו הייתה חווה קטנה משלו, הוא התעניין מיד ונכנס לשאול כמה עולה הסוס. "קודם כל קח אותו לרכיבת מבחן", אמר לו החוואי שמכר אותו, "אחר כך נדבר על המחיר". הכומר עלה על הסוס ואמר "דיו!" אך הסוס התעלם. "לא לא..." אמר החוואי, "זה סוס נוצרי - דיו לא יעבוד. עליך להגיד 'השבח לאל' ואז הוא ירוץ קדימה." הכומר עשה זאת, וכשניסה לעצור ואמר "הויסה" הסוס לא עצר. החוואי צעק לעברו "לא לא... זה סוס נוצרי - הויסה לא יעבוד! עליך להגיד 'אמן' ואז הוא יעצור!" הכומר המשיך לרכב על הסוס ומאוד אהב את הרכיבה ואת העובדה שהסוס מציית להוראות שכאלה. הוא אמר לו שוב ושוב "השבח לאל" והסוס דהר בכל רחבי השטח, עד שלפתע ראה לידו נחש והתחיל לדהור קדימה במהירות אל עבר צוק. "אמן! אמן!" צעק הכומר, והסוס עצר בדיוק בקצה הצוק. הכומר ניגב את הזיעה הקרה ממצחו, הרים את ידיו לשמים ואמר "השבח לאל"...

כומר אחד קיבל ביקור מפתיע מהשטן. "אל תפחד," אמר השטן, "יש לי הצעה בשבילך. אוכל להפוך אותך לאחד האנשים העשירים והחזקים ביותר בעולם בעבור תמורה אחת קטנה - חצי מיכולת השמיעה שלך." "הכומר היה המום ואמר: "תן לי לחשוב על זה כמה לילות ואחזיר לך תשובה". בבוקר שלמחרת הוא הלך לפגוש את הבישוף, וביקש ממנו עצה בנוגע לפיתוי שקיבל. הבישוף היה המום ואמר: "עסקה עם השטן? אל תעשה את זה לנפש שלך, זה רק יהרוס אותה!" הבישוף ניסה לשכנע את הכומר אך לא הצליח, ולכן שניהם פנו לארכיבישוף וסיפרו לו על ההצעה שקיבל הכומר. הארכיבישוף הרים את ידיו מעל ראשו לתפילה, ואחרי מספר דקות אמר: "השמיעה שלך היא מתנה מאלוהים, אסור לך לתת אותה לשטן, ובכלל, זו טעות איומה לעשות עסקה עם השטן!" הכומר עדיין לא היה משוכנע. הוא דמיין את העושר והכוח שיהיו לו וזה פיתה אותו מאוד, לכן שלושתם פנו לאפיפיור. הם התיישבו מולו, והארכיבישוף אמר: "הוד קדושתך, הכומר שמולך עומד בפני פיתוי גדול מאוד וזקוק לעצתך." "סליחה?" אמר האפיפיור, "אתה יכול לדבר בבקשה קצת יותר חזק?"

יהודי בן 80 מגיע לכומר ואומר לו: "סלח לי אבי כי חטאתי" הכומר שואל: "מה קרה בני?" "אל תשאל," אומר הזקן "פגשתי לפני 3 חודשים בלונדינית מדהימה בת 25 וכל לילה היינו חוגגים". כומר: "אוקיי..ו..?" "מה אוקיי?! בת 25 אני אומר לך! ומדהימה! ואני בן 80, אתה קולט?". כומר: "והיא נשואה?" הזקן: "לא, היא לגמרי רווקה". כומר: "ואתה נשוי?" הזקן: "לא, אני אלמן". כומר: "אז אתם לא עושים שום חטא". הזקן: "אני יודע, אני גם יהודי". כומר: "מה?! אז למה אתה מספר לי את זה?" הזקן : "מה זאת אומרת? אני מספר לכולם!"

רב וכומר יצאו לטיול בפארק, והתהלכו ליד אגם גדול. פתאום אמר הרב: ״בוא ניכנס לעשות איזו טבילה, המים נראים ממש צלולים״ ״אבל אין לנו בגדי ים״ אמר לו הכומר. ״אז מה?״ ענה הרב, ״בוא נכנס למים כמו שאלוהים יצר אותנו״ הכומר חשב לרגע ואז הסכים איתו. הם פשטו את בגדיהם, הניחו אותם על פיסת דשא בשפת האגם ונכנסו לטבילה קצרה. אחרי כמה דקות הם יצאו מהאגם והלכו חזרה לכיוון המקום בו הניחו את הבגדים. פתאום שמו השניים לב לקבוצה קטנה של אנשים שבהתה בהם בעודם עירומים. בוש ונכלם, ניסה הכומר לכסות את מבושיו בידיו. הוא הסתכל הצידה וגילה שהרב מכסה בכלל את פניו בידיו. ״מה אתה עושה״? שאל הכומר. ענה לו הרבי: ״האנשים שלי, בניגוד לאלו שלך, מזהים אותי בזכות הפנים שלי.״

כומר קתולי ורב יושבים אחד ליד השני במטוס וקוראים. לאחר זמן מה פונה הכומר אל הרב ושואל: "כבוד הרב, האם עדיין מצווה עליכם לא לאכול חזיר?" הרב עונה: "כן, זו עדיין אחת האמונות שלנו." הכומר שואל: "האם אי פעם טעמת חזיר?" הרב מתוודה: "בצעירותי נכנעתי לפיתוי וטעמתי סנדביץ' עם קצת חזיר." הכומר מהנהן בהבנה ומחייך. השניים חוזרים לקרוא בספריהם. לאחר כמה דקות מרים הרב את ראשו ושואל את הכומר: "אבי, האם זוהי עדיין דרישה של הכנסייה שתתנזרו ממין?" הכומר עונה: "כן, זו עדיין אחת האמונות שלנו." הרב שואל: "האם אי פעם נכנעת לפיתוי?" הכומר מתוודה: "כן, פעם אחת בצעירותי הייתי חלש ושכבתי עם אשה." הרב מהנהן בהבנה ונשאר שקט לכמה רגעים, חושב. לאחר כמה דקות הוא פונה שוב לכומר: "נו, לא יותר טוב מחזיר??"

כומר אחד התיישב בתא הווידוי, ומיד נכנס לשם בחור צעיר שנראה טרוד וביקש להתוודות. "כמובן, בני", אמר הכומר, "ספר לי, במה חטאת?" "ובכן, אבי", אמר הבחור, "ביום שני הייתי בבית של החברה שלי, ו... היינו שנינו לבד בבית, הבית היה ריק, ו... חטאתי, אבי". "אל דאגה, בני", אמר הכומר, "זה נורמלי לחלוטין שיהיו לך כאלה דחפים ושתרצה לחלוק את תשוקותיך עם בת הזוג שלך. זה בסדר גמור. תאמר שתי תפילות והנפש שלך תהיה נקייה מחטא". אבל, אבי..." המשיך הבחור, "זה לא מסתיים כאן. ביום שלישי הייתי שוב בבית של החברה שלי, אבל היא הלכה לעשות קצת סידורים ונשארתי שם לבד עם אחותה. הבית היה ריק... היינו רק שנינו, ו... חטאתי שוב, אבי". "הו, בני", אמר הכומר, "אתה צריך להיות חזק ולעמוד בפני דחפים שכאלה. שמונה תפילות ינקו את הנפש שלך מחטא". "רגע, אבי..." המשיך הבחור, "זה עדיין לא נגמר. ביום רביעי הלכתי שוב לבית של החברה שלי שוב, אבל כשהגעתי לשם היא עדיין לא הייתה בבית, אז חיכיתי לה. אימא שלה הכניסה אותי לבית ו... היינו שם לבד ורק שנינו ו... חטאתי שוב, אבי!" "אוי, בני", אמר הכומר, "עליך לחשוב טוב טוב על החטאים שלך. חמש עשרה תפילות ינקו את ה..." "ואז..." קטע אותו הבחור, "ביום חמישי הלכתי שוב לבית של החברה שלי, אבל כל המשפחה שלה נסעה לקניות ונשארתי שם לבד עם הדודה שלה. הבית היה ריק לגמרי, היינו שם רק שנינו ו... חטאתי שוב אבי!" "אלוהים אדירים", אמר הכומר, ולא הוסיף עוד מילה. "ויום למחרת, ביום שישי", אמר הבחור, "הלכתי שוב לבית של החברה שלי, אבל כל המשפחה שלה כולל היא נסעה לנופש בסופ"ש והייתה שם רק סבתא שלה. היא הכניסה אותי לבית לשתות קצת מים ו... היינו שם רק שנינו לבד ו..." הכומר לא ענה. "וביום שבת", המשיך הבחור, "הלכתי שוב לבית של החברה שלי ולא היה שם אף אחד חוץ מאבא שלה שחזר מוקדם מהנופש כדי לעבוד. היינו לבד רק שנינו ו..." הבחור בכה ובכה למשך דקה ארוכה, ומאחר שלא שמע שום תגובה מהכומר הוא פשוט יצא בבכי מתא הווידוי. כשהרים לרגע את ראשו הוא ראה את הכומר מטפס על אחד העמודים של הכנסייה. "אבי!" קרא הבחור, "מה אתה עושה שם? אתה לא הקשבת בכלל לחטאים שלי?" "תתרחק ממני! אני לא יורד!" צעק הכומר. "שנינו לבד בכנסייה ריקה לגמרי, אני לא רוצה שתעשה עוד חטאים!"

רב וכומר נקלעו לתאונת דרכים כשהמכוניות שלהם התנגשו זו בזו ונמחצו לגמרי. הרב והכומר זחלו החוצה כל אחד ממכוניתו. הרב הסתכל על הכומר ואמר לו: ״תראה מה זה! המכוניות שלנו נהרסו לחלוטין, ועדיין אנחנו חיים וקיימים! זה חייב להיות סימן מאלוהים שעלינו להיות חברים טובים״. הכומר הסתכל על שרידי המכוניות של שניהם והסכים עם הרב. הרבי שלח יד לעבר המכונית ההרוסה שלו, שלף משם משהו ואמר לכומר: ״ותראה מה זה, למרות שכל מה שהיה במכונית שלי נמחץ לחלוטין, בקבוק היין היקר הזה נשאר שלם. זה חייב להיות סימן מאלוהים שאנחנו צריכים לפתוח ולשתות אותו עכשיו כדי לחגוג את החברות החדשה שלנו״. הכומר שוב הסכים, אז הרב לקח את בקבוק היין ודחף לידיו של הכומר. הכומר גמע מן היין כמה לגימות גדולות והעביר אותו לידיו של הרב. אבל במקום לשתות, הרב פשוט סגר את בקבוק היין והעביר אותו שוב לידי הכומר. הכומר, מבולבל לגמרי, שאל את הרב: ״אתה לא הולך לשתות מזה קצת לחיי החברות החדשה שלנו, כמו שאמרת?״ ״אהה, אתה יודע...״ אמר לו הרב בחיוך ״אני חושב שאני אחכה עם זה עד שהשוטרים יגיעו!״

בטיסה מאירלנד, אישה צעירה ומכובדת שאלה את הכומר שישב לצדה: "אבי, האם מותר לי לבקש טובה? " "כמובן, מה אני יכול לעשות בשבילך?" "ובכן, קניתי מייבש שיער אלקטרוני יקר עבור אימא שלי לכבוד יום הולדתה, האריזה של המכשיר עדיין לא נפתחה, ואני חוששת ששלטונות המכס יחרימו אותו. האם יש דרך שאולי אתה תוכל לשאת את זה עבורי, דרך המכס, מתחת לחלוק שלך?" ענה לה הכומר: "אני אשמח לעזור לך, יקירתי, אבל אני חייב להזהיר אותך... אני לא אשקר." "עם ארשת הפנים הכנה שלך, אבי״, אמרה לו האישה, ״אף אחד לא ישאל אותך." כשהגיעו למכס, האישה הניחה לכומר ללכת לפניה. הפקיד שאל אותו: "אבי, האם יש לך משהו להצהיר?" ענה הכומר: "מהחלק העליון של הראש עד המותניים שלי, אין לי על מה להצהיר." הפקיד חשב לעצמו 'זו תשובה מוזרה' והמשיך לשאול: "ומה יש לך להכריז מהמותניים שלך ומטה? השיב הכומר: "יש לי מכשיר נפלא המיועד לשימושה של אישה, אך הוא, עד היום... עדיין לא היה בשימוש." "מצחיק מאוד - הבא בתור!!!"

יהודי בא אל הרב ואומר לו: "רבי, התאהבתי באישה צעירה ואני לא יודע מה לעשות. עזור לי בבקשה". "מה הבעיה?", שואל הרב, "תתחתן איתה". "אבל אני נשוי כבר עשרים שנה", משיב לו האיש. מציע לו הרב: "אז תעזוב את הצעירה ודי". אומר האיש: "אני לא יכול, אני ממש אוהב אותה". אומר לו הרב: "אז תתגרש מאישתך". "גם את זה אני לא יכול", משיב לו האיש. "גם אותה אני מאוד אוהב". "אז תתנצר", מציע לו הרב. "להתנצר?" מתפלא האיש, "למה להתנצר?" "כי אז", השיב הרב, "תבלבל את המוח לכומר ולא לי".

אחרי תפילת יום ראשון בכנסייה המקומית בה הכומר נשא נאום מרגש על חשיבות הנתינה לזולת, הוא שאל אם מישהו בקהל רוצה לשתף סיפור בנושא. ג'ורג', האיש הכי עשיר, גאוותן וקמצן בעיר, קם וביקש לדבר. הכומר כלל לא הופתע והוא הזמין את ג'ורג' לעלות לבמה, אבל לחש באוזן שלו "רק תעשה את זה מהר בסדר?" "אין בעיה כומר" השיב ג'ורג' ופנה אל הקהל. "אני עוד זוכר את היום שבו הרווחתי את הדולר הראשון שלי… באותו יום הייתי בתפילה בכנסייה בדיוק כפי שאנחנו כאן עכשיו, והיה לנו אורח מיוחד שבדיוק חזר ממשלחת הומניטרית באפריקה. באותה תקופה היו לי רק 5 דולרים בכיס והייתי צריך לקבל החלטה קשה: האם אני אתן את כל הכסף שלי לצדקה למען הארגון של הדובר, או לשמור אותו לעצמי?" ג'ורג' כחכח בגרונו והמשיך: "החלטתי לתרום את כל הכסף שלי לצדקה ואני מאמין שאלוהים בירך את ההחלטה שלי, ובזכותה אני היום מיליונר. נתתי את כל מה שיש לי, והרווחתי בגדול אז אני מאמין שלכל אחד כדאי לעשות את זה!" "באמת?" צעקה אישה זקנה מהקהל, "אז נראה אותך עושה את זה שוב!"

בעיירה קטנה חלקו כבוד לכומר שפרש אחרי 25 שנות עבודה על הקהילה. כולם התכנסו בכנסייה וחיכו לראש העיר שיגיע לחלוק כבוד לכומר, אך הוא איחר מעט. לכן הכומר עלה על הבמה ראשון והתחיל לדבר עם האנשים שהתאספו לכבודו. "את הרושם הראשוני שלי מהעיירה קיבלתי מהווידוי הראשון שערכתי כאן. באותו יום חשבתי שהגעתי לסדום ועמורה, שכן האדם שנכנס אלי סיפר לי על כאלה חטאים שלא שיערתי שאיש אחד יכול לעשות... הוא סיפר לי שגנב כסף מאינספור אנשים וכשהמשטרה חקרה אותו, הוא פשוט שיקר והתחמק מעונש. הוא סיפר לי שניהל רומן עם 3 נשים, שתה אלכוהול בלי סוף ולמעשה שבכל הזדמנות שהייתה לו הוא עבר על החוק - איכשהו הוא תמיד הצליח להתחמק מעונש. נרתעתי מאותו אדם, אך ניסיתי לעזור לו להשתקם. ככל שעבר הזמן, גיליתי שהוא כלל לא משקף את הקהילה שחיה בעיירה ושכל שאר האנשים פה טובים, מתחשבים, אדיבים, אוהבים ומאמינים באל." אחרי שהכומר סיים את נאומו, הגיע ראש העיר. הוא התנצל על האיחור והחל לדבר מול הקהל: "לעולם לא אשכח את היום שבו הכומר הטוב הגיע אלינו. למעשה, היה לי הכבוד להיות האדם הראשון שנכנס לווידוי אצלו!"