טיסה

אשה אחת מגיעה למספרה ומבקשת להסתפר לקראת טיול רומנטי שהיא מתכננת עם בן זוגה ברומא. "רומא?" משתוממת הספרית "למה שמישהו ירצה לנסוע לשם? זה צפוף מלוכלך ומלא איטלקים. את מטורפת אם את נוסעת לרומא! איך את טסה לשם?" "אנחנו טסים בקונטיננטל" עונה האישה, "קיבלנו מחיר מצוין". "קונטיננטל?" נדהמת הספרית, "זו חברת תעופה נוראית. המטוסים שלהם ישנים והם תמיד מאחרים, הדיילות מכוערות והאוכל מסריח! איפה תתאכסנו ברומא?" "הזמנו מקומות במלון בוטיק" אומרת האישה, "נראה לי שקוראים למלון ׳טסטה׳ והוא... " "אל תמשיכי!" קוטעת אותה הספרית בחרדה "אני מכירה את המקום. כולם מאמינים שזה מקום מיוחד, אבל שתדעי לך שזה חור! החדרים שם קטנים, השירות חצוף והמחירים מוגזמים! יש לכם תוכניות מיוחדות?" "נלך לראות את הוותיקן" משיבה האישה בעליזות "בתקווה לפגוש את האפיפיור". "זה טוב" צוחקת הספרית "אתם ועוד מליון אנשים... מה אני אגיד לך, שיהיה לך בהצלחה בטיול הזה, את כנראה תזדקקי לה". לאחר כחודש, האישה חוזרת למספרה לחדש את התספורת. הספרית שואלת על הטיול לרומא ומופתעת לשמוע שהיה מוצלח. "פשוט חלום!" מסבירה האישה. "לא רק שיצאנו בזמן באחד מהמטוסים החדשים של קונטיננטל, אבל היה שם אובר-בוקינג, אז שדרגו אותנו למחלקה הראשונה. האוכל והיין היו מעולים והיית צריכה לראות איזה דיילים חתיכים שירתו אותי כל הטיסה. המלון היה נהדר, ובגלל שהוא היה מלא עד אפס מקום, המנהל התנצל ונתן לנו את הסוויטה המלכותית, ללא תוספת מחיר!" "נו..." מזלזלת הספרית "ומה עם האפיפיור? הצלחתם לראות אותו?" "למען האמת" משיבה האישה "היה לנו מזל. כשהיינו שם איש המשמר השוויצרי טפח לי על הכתף והסביר שהאפיפיור מעוניין לפגוש כמה מהמבקרים. הוא הציע לנו להתלוות אל חדר פרטי בו נמצא האפיפיור, כדי שיברך אותנו האופן אישי. כשהגענו לשם, כרעתי ברך, האפיפיור לחץ את ידי ואמר לי מספר מילים..." "באמת?" מסתקרנת הספרית "מה הוא אמר?" הוא אמר: "מי עשה לך את התספורת הזוועתית הזו?" החוכמה בחיים היא לדעת לפרגן. אחרת, הכול חוזר אלינו... אז בפעם הבאה שמישהו מנסה לקלקל לכם את השמחה - זכרו את זה!

דיילת בלונדינית שובצה בפעם הראשונה לטיסה אל ארה"ב, והקפטן של המטוס עזר לה להבין בדיוק מה עושים כשמבלים לילה בחו"ל עם הצוות. "אנחנו מקבלים הסעה למלון, דואגים לנו לאוכל, לחדר ולכל מה שצריך. את בסך הכול צריכה להישאר בחדר ולישון במשך הלילה, למחרת ב-7 בבוקר להתייצב בלובי עם שאר הצוות ואנחנו יוצאים חזרה לשדה התעופה". הדיילת הבלונדינית אמרה שהכול ברור והם יצאו לטיסה. המסע עבר בלי תקלות מיוחדות, הצוות הגיע למלון, אכל, קיבל חדרים וכולם נפרדו לישון. למחרת ב-7 בבוקר ירד הקפטן ללובי של המלון וראה שכל הצוות שלו שם חוץ מהדיילת הבלונדינית החדשה. הוא ניגש לקבלה והתקשר לחדר שלה. "מזל שהתקשרת, אני בפאניקה מוחלטת!" אמרה הדיילת, "אני לא מצליחה לצאת מהחדר!" "מה קרה?" שאל הקפטן, "למה את לא מצליחה לצאת?" "כל הדלתות במלון הזה דפוקות!" התלוננה הדיילת. "למה את מתכוונת?" אמר הקפטן המבולבל. "דלת אחת מובילה לשירותים, דלת שנייה מובילה לארון, מהדלת השלישית נפל עלי מגהץ ועל הידית של הדלת הרביעית תלוי שלט 'כאן ישנים - לא להיכנס!'"

איש אחד הגיע לביתו וראה שאשתו מזה 10 שנים אורזת את כל בגדיה במזוודות. "לאן את הולכת?" דרש הבעל המופתע לדעת. "ללאס וגאס! גיליתי ששם אנשים ישלמו לי 500 דולר במזומן על מה שאני עושה עבורך בחינם!" האיש חשב לרגע קט ומיד התחיל לעזור לה לארוז את בגדיה. "מה אתה חושב שאתה עושה?" שאלה האישה בהפתעה. "אני טס איתך ללאס וגאס... אני רוצה לראות איך תצליחי לחיות מ-1,000 דולר במשך שנה."

אברם ואסתר טסים מברוקלין לאוסטרליה לרגל חגיגות יום הנישואין ה-40 שלהם, כשלפתע מפציע קולו של הטיס ברמקולים: "נוסעים יקרים, אחד מהמנועים שלנו הפסיק לעבוד, אולם למזלנו זה קרה מעל אי קטן שאינו מסומן במפה, כך שאני מאמין שאנחנו נינצל, אך יש סיכוי שלא ימצאו אותנו לעולם. הם נוחתים בשלום על האי ואברם מסתובב לאסתר ושואל: "תגידי אסתר, שילמת לרבי על הכיסאות שלנו בבית הכנסת? "לא הספקתי", עונה אסתר. "ותגידי, את התרומה לקרן היהודית שלחת?" "אויש אברם", היא עונה בבושה, "שמתי במעטפה ולא שלחתי עוד..." "ואת הצ'ק לבניית האגף החדש בבית הכנסת נתת?" "אני כל כך מצטערת אברמ`לה, זה פשוט פרח מזכרוני." אברם נותן לאסתר את הנשיקה הכי גדולה שנתן לה מזה 40 שנה, והיא מסתכלת עליו המומה ושואלת: "אבל אחרי כל זה, למה אתה מנשק אותי אברם?" "כי הם ימצאו אותנו אסתר..." הוא עונה לה, "הם ימצאו אותנו...."

בלונדינית אחת עלתה על טיסה לתאילנד; כשעה לאחר ההמראה שמעו הנוסעים הדים עמומים מצידי המטוס והרגישו טלטול קל באוויר. כמה רגעים לאחר מכן הטייס פתח את המיקרופון, כחכח קלות בגרונו והודיע: "נוסעים נכבדים, כאן הקברניט. אנחנו מצטערים להודיע שאחד המנועים שלנו הלך. אנחנו ננחת ביעד ב-15 דקות איחור מהמתוכנן". קולות של נוסעים מודאגים עלו מן המושבים, אך הטיסה נמשכה כסדרה – והבלונדינית ישבה במקומה בנוחות ולא נראתה מודאגת. חצי שעה לאחר מכן, שוב תקפו רעד וטלטלה עזים את המטוס. נוסעים אחדים החלו לצעוק, ורגע לאחר מכן הטייס שוב פתח את המיקרופון והודיע בקול מודאג: "נוסעים נכבדים, אנחנו מצטערים להודיע שגם מנוע מספר 2 שלנו הלך", הוא נשנק לרגע ואז המשיך: "אנחנו ננחת ביעד 30 דקות מאוחר יותר מהמתוכנן". קולות רמים של נוסעים מודאגים עלו ממחלקת התיירים, רבים קמו ממקומם והחלו להסתובב במטוס בעצבנות, אך הבלונדינית נותרה לשבת מהורהרת בכסאה. עוד רבע שעה חלפה, ופיצוץ עז נשמע מצידי המטוס והוא החל להטלטל באוויר לפה ולשם. צרחות רמות החלו לעלות מכיוון הנוסעים ופניקה השתלטה על המטוס. הטייס שוב פתח את המיקרופון וזעק: "נוסעים נכבדים, אנחנו מצטערים אבל איבדנו גם את המנוע השלישי מתוך ארבעה שלנו!", בקול מרוסק ומתחנן הוא קרא: "אנא שבו במקומותיכם והדקו חגורות! אנחנו עושים הכל כדי שננחת ביעד בשעה איחור מהזמן המתוכנן, ושאלוהים יהיה איתנו!". הנוסעים השתוללו וצרחות עזות של פחד נשמעו בכל רחבי המטוס. רק הבלונדינית המשיכה לשבת במקומה ופשוט נראתה זעופה. היא הסתובבה בחוסר נוחות במקומה, פנתה לגבר שישב לידה ואמרה לו: "אוף, זה לא יאמן, אני מה זה מבינה את כל אלו שצורחים... הרי אם גם המנוע האחרון שלנו יילך אנחנו עוד נתקע כאן כל היום!".

בחור עולה למטוס ומתיישב ליד בלונדינית. כדי להעביר את הזמן הוא מציע לה לשחק משחק. הוא ישאל אותה שאלה ואם היא לא יודעת את התשובה היא צריכה לשלם לו 10$, ולהיפך. היא לא מסכימה ומנסה להירדם אבל הבחור לא מוותר ומציע לה הצעה חדשה: הוא ייתן לה 100$ על כל שאלה שהוא לא ידע את התשובה עליה והיא צריכה לתת לו רק 10 במקרה ההפוך. היא מסכימה לבסוף והבחור שואל אותה: "מי הוא ראש הממשלה של רוסיה?" הבלונדינית מיד מגישה לו שטר של 10$. עכשיו היא שואלת אותו "מה זה שחור ולבן ורץ הפוך במעלה הגבעה?" הבחור חושב קצת ואז מוציא את המחשב הנייד שלו, כותב אימיילים, בודק בפורומים ומתייעץ עם החברים שלו בצ'אט. אחרי שעה הוא מתייאש, נותן לבלונדינית שטר של 100$ ושואל אותה "נו, אז מה זה?" הבלונדינית נותנת לו שטר של 10$ והולכת לישון.

שלושה מיליארדרים, האחד בעל הון אמריקאי, האחד שייח' ערבי והשלישי עשיר רומני טסים יחד מסביב לעולם במטוס פרטי משוכלל וחדשני במיוחד. בשלב מסוים בטיסה, הם רוצים לדעת איפה בעולם הם כרגע; למיליארדר האמריקאי עוברת פתאום מחשבה איך לעשות זאת מבלי לשאול את הטייס, והוא אומר לחבריו: "אני חושב שאנחנו בניו יורק, תנו לי רגע לבדוק את זה". הוא פותח את חלון המטוס, מוציא את היד שלו החוצה לרגע, מחזיר אותה פנימה ואומר: "יס, צדקתי! בדיוק עכשיו נגעתי בקצה הלפיד של פסל החירות". הוא סוגר את החלון והמיליארדרים ממשיכים בטיסתם. כמה שעות אחרי הם שוב מתעניינים איפה הם בעולם. אז השייח' הערבי אומר פתאום: "אני חושב שאנחנו בדובאי. תנו לי לבדוק את זה" הוא פותח את החלון, מוציא את היד שלו החוצה לרגע, מחזיר אותה ואומר לחבריו: "אשכרה צדקתי! נגעתי הרגע בקודקוד של הבורג' חליפה" וסוגר את החלון. עוד כמה שעות טיסה עוברות והמיליארדר הרומני אומר: "עכשיו תורי! נראה לי שאנחנו מעל בוקרשט". הוא פותח את החלון, מוציא את היד שלו לרגע, מחזיר ואומר: "מאמא מיה, כמו שחשבתי, אנחנו בבוקרשט חברים!". "איך אתה יודע?" שואלים אותו המיליארדרים האמריקאי והערבי, "נגעת בקצה של בניין הפרלמנט?" "ממש לא" אומר המיליארדר הרומני "היד שלי לא נגעה בשום דבר". "אז איך אתה כל כך בטוח שאנחנו בבוקרשט?" שואלים אותו חבריו. עונה הרומני: "זה פשוט, איך שהוצאתי את היד שלי החוצה - שעון הרולקס שלי נגנב!".

מוריס ואסתר הולכים ליריד המטוסים הישנים בכל שנה, ובכל שנה מוריס אומר לאסתר: "אני רוצה לעלות על המטוס!" אסתר מגיבה לכך בכל שנה באומרה: "הטיסה עולה 500 שקל! 500 שקל זה לא קצת!" פעם אחת הלכו מוריס ואסתר ליריד המטוסים, ומוריס אמר לאסתר: "אסתר, יקירתי. אני כבר בן 85 שנה. אם לא אעלה היום על המטוס הזה, אולי לא תהיה לי עוד הזדמנות בחיים." אסתר ענתה, "מוריס, הטיסה עולה 500 שקל! 500 שקל זה לא קצת!" טייס המטוס שהיה לצידם, שמע את הזוג ואמר מיד: "אני אעשה אתכם עסקה. אקח את שניכם לטיסה, ואם תצליחו להישאר בשקט לכל אורכה, לא אגבה מכם כסף! אך אם תוציאו הגה אחד, הטיסה תעלה לכם 500 שקל." מוריס ואסתר הסכימו לעסקה ועלו למטוס. הטייס עשה פעלולים באוויר, אך שום הגה לא נשמע מבני הזוג. המטוס התהפך והסתובב, אך אף מילה לא נשמעה. כשנחת המטוס, פנה הטייס למוריס ואמר: "עשיתי כל מה שיכולתי, אבל לא צעקתם אפילו פעם אחת. הרשמתם אותי". מוריס אמר לו בחזרה: "ובכן, למען האמת, כמעט אמרתי משהו כשאסתר נפלה מהמטוס, אבל אתה יודע... 500 שקל זה לא קצת."

הנה טכנולוגיה בדיונית שהייתה יכולה לפתור לנו כמה בעיות בשדה התעופה... כך היה נראה הדיווח על הטכנולוגיה השימושית: בישראל מפתחים מתקן בטחוני חדיש לשימוש שדות התעופה. הייחוד של המתקן החדש הוא בשמירה על צנעת הפרט, בניגוד לתחקורים והחיפושים המביכים. מדובר בתא משוריין דרכו עובר כל נוסע, רק שבמקום צילום רנטגן, הוא מפוצץ מטעני חבלה וחומרי נפץ.... בישראל רואים את המתקן כחיובי לכל הצדדים, כך שהנוסעים מרוויחים גם פרטיות וגם ביטחון, מבלי להביך ולתייג אותם בגזענות. המתקן הינו חסכוני גם לשירות בתי הסוהר ויקל על מערכת המשפט. בקרוב, פיצוץ בשדה התעופה יהיה אירוע משמח, כיוון שמיד לאחריו תשמע בכריזה ההודעה: "אנו שמחים לבשר כי התפנה מקום על טיסה 1751 ללונדון. אל על מאחלת לכם טיסה נעימה!".

במהלך טיסה פרטית במסוק, ישבה אישה צעירה והחזיקה תינוק פעוט על הידיים. רוב הטיסה, התינוק היה רגוע אבל ברגע שהמסוק התחיל להוריד גובה לקראת הנחיתה, הוא החל לבכות ולצרוח. האימא מיהרה לשלוף שד ולהניק את התינוק, בחשאיות, כך ששאר הנוסעים במסוק לא ישימו לב. הטייס, העמיד פנים שאינו מבחין, אבל אחרי הנחיתה, ניגש אל האימא והציע לה באדיבות עזרה עם פריקת המטען. כאשר האם הצעירה הביעה את תודתה, השיב הטייס: "אין על מה להודות. יש לך תינוק מקסים ואין ספק שהוא היה מאוד רעב!" נבוכה מעט, הסבירה הצעירה שהרופא אמר לה כי כל זמן שהתינוק יהיה צמוד לשד, זה יעזור להוריד את הלחץ מהאוזניים שלו במהלך הנחיתה. "באמת?" הופתע הטייס "וכל השנים האלה... אני לעסתי מסטיק!"

לפני מספר שבועות ישבתי באולם האח"מים שבשדה התעופה, לפני הטיסה לסיאטל. בעודי יושב שם, הבחנתי בביל גייטס יושב גם הוא בפינת האולם, נהנה מהמשקה שלו. אני עצמי הייתי לפני פגישה עסקית, עם לקוח מאוד חשוב, שהיה גם הוא בדרך לסיאטל, אבל הוא איחר מעט. כדי להיות קצת ערמומי, ניגשתי אל יו"ר מייקרוסופט, ביל גייטס, הצגתי את עצמי ואמרתי, "מר גייטס, תהיתי אם תוכל לעשות לי טובה קטנה?" "כן?", הוא השיב. "במה מדובר?" "אני יושב שם", עניתי לו תוך שאני מצביע על המושב שלי שעל הבר, "ואני מחכה ללקוח מאוד חשוב. האם תואיל בטובך, כשהוא יגיע, לעבור לידי ופשוט להגיד: 'היי, ריי'?". "בטח, אין בעיה". הודתי לו, לחצתי את ידו וחזרתי למקומי. לאחר כעשר דקות הלקוח שלי הופיע. הזמנו משקה והתחלנו לדבר עסקים. כמה דקות מאוחר יותר, הרגשתי טפיחה על הכתף. זה היה ביל גייטס. "היי, ריי", הוא אמר. עניתי לו, "עוף מפה, ביל. אתה לא רואה שאני באמצע פגישה?!"

בטיסה מאירלנד, אישה צעירה ומכובדת שאלה את הכומר שישב לצדה: "אבי, האם מותר לי לבקש טובה? " "כמובן, מה אני יכול לעשות בשבילך?" "ובכן, קניתי מייבש שיער אלקטרוני יקר עבור אימא שלי לכבוד יום הולדתה, האריזה של המכשיר עדיין לא נפתחה, ואני חוששת ששלטונות המכס יחרימו אותו. האם יש דרך שאולי אתה תוכל לשאת את זה עבורי, דרך המכס, מתחת לחלוק שלך?" ענה לה הכומר: "אני אשמח לעזור לך, יקירתי, אבל אני חייב להזהיר אותך... אני לא אשקר." "עם ארשת הפנים הכנה שלך, אבי״, אמרה לו האישה, ״אף אחד לא ישאל אותך." כשהגיעו למכס, האישה הניחה לכומר ללכת לפניה. הפקיד שאל אותו: "אבי, האם יש לך משהו להצהיר?" ענה הכומר: "מהחלק העליון של הראש עד המותניים שלי, אין לי על מה להצהיר." הפקיד חשב לעצמו 'זו תשובה מוזרה' והמשיך לשאול: "ומה יש לך להכריז מהמותניים שלך ומטה? השיב הכומר: "יש לי מכשיר נפלא המיועד לשימושה של אישה, אך הוא, עד היום... עדיין לא היה בשימוש." "מצחיק מאוד - הבא בתור!!!"

למטוס אחד שטס מישראל לארה"ב עלו 400 נוסעים. רק אחרי שהמטוס המריא, הדיילות שמו לב שיש 200 מנות אוכל בלבד. הן לא ידעו מה לעשות, אבל לאחת הדיילות המנוסות היה רעיון גאוני... אחרי כמה שעות של טיסה, הדיילת אמרה בכריזה: "נוסעים יקרים, אני מצטערת על הטעות שקרתה, אך לאחר שהמראנו התברר שהמטוס מכיל 400 נוסעים ועלו עליו רק 200 מגשים עם אוכל. אם יש ביניכם אנשים אדיבים מספיק שיוכלו לוותר על המנות שלהם, נוכל לתגמל אתכם במשקאות אלכוהוליים בחינם למשך כל הטיסה." ההודעה הבאה של הדיילת הגיעה אחרי 6 שעות: "נוסעים יקרים, אם מישהו מעוניין לשנות את דעתו, עדיין יש לנו 180 מנות פנויות." מוסר ההשכל: אנשים שאוהבים לשתות הם אנשים שאוהבים לתת.

בלונדינית עולה למטוס לניו יורק, נכנסת למחלקה הראשונה, שמה את התיק שלה בתא ומתיישבת. אחרי כמה דקות ניגשת אליה דיילת ואומרת לה: "גבירתי אני מצטערת אבל את צריכה ללכת לשבת במחלקת תיירים אין לך כרטיס למחלקה ראשונה" הבלונדינית עונה: "אני בלונדינית, אני בדרך לניו יורק ובשום אופן אני לא קמה". הדיילת לא רוצה לעורר מהומה ולכן היא ניגשת לטייס המשנה ומבקשת ממנו עזרה. טייס המשנה ניגש לבלונדינית ומסביר לה שהיא לא יכולה לשבת במחלקה ראשונה בלי כרטיס והבלונדינית עונה: "אני בלונדינית, אני בדרך לניו יורק ובשום אופן אני לא קמה". ניגש טייס המשנה לקברניט ומדווח לו. הקברניט אומר לו: "אל תדאג , אשתי בלונדינית אני יודע איך לטפל בדברים האלה". ניגש הקברניט לבלונדינית לוחש לה משהו באוזן והיא מיד קמה ועוברת למחלקת תיירים תוך כדי שהיא ממלמלת "אני לא מבינה למה אף אחד לא אמר לי שום דבר...". הדיילת וטייס המשנה מיד רצים לקברניט ושואלים אותו מה הוא אמר לה. "אמרתי לה שהמחלקה הראשונה לא מגיעה לניו יורק."

טיסת נוסעים הנמצאת מעל הים התיכון משדרת הודעת מצוקה: "מדבר קברניט טיסה 174 של סוריה איירליינס, איבדנו מנוע אחד ואנחנו מבקשים רשות לנחות בכל שדה תעופה במזרח התיכון, פרט לישראל". אין כל תשובה. "מדבר שוב קברניט טיסה 174 של סוריה איירליינס, איבדנו זה עתה גם את המנוע השני ואני מבקש רשות לנחות בכל שדה תעופה פנוי במזרח התיכון, פרט לישראל". אין כל תשובה. "מדבר שוב קברניט טיסה 174 של סוריה איירליינס, אנחנו נואשים, איבדנו זה עתה גם את המנוע השלישי, אני מבקש באופן קריטי ובהול רשות נחיתה בכל שדה תעופה במזרח התיכון, פרט לישראל". עדיין אין כל תשובה. לבסוף הקברניט התפרץ לרשת האלחוטית: "מדבר הקפטן של טיסה 174 של סוריה איירליינס, אנחנו טסים עם מנוע אחד בלבד והוא עומד להישרף כל רגע, אם לא ימצא לנו מיד מקום לנחות - אנחנו נתרסק. אני מבקש רשות נחיתה בכל שדה תעופה במזרח התיכון, אפילו בישראל". לאחר מספר שניות נשמע בתא הטייס: "שלום לקברניט טיסה 174 של סוריה איירליינס, מדברים ממגדל הפיקוח של שדה התעופה בן גוריון, אנחנו רוצים לעזור!" עונה הקברניט הסורי: "אללה הוא רחמן, בבקשה תן לי הוראות!" מגדל הפיקוח: "האם אתה יודע ארמית?" הקברניט הסורי : "לא..." מגדל הפיקוח: "או. קיי, אז בבקשה תחזור אחרי: יתגדל ויתקדש שמה רבה..." מאת: איציק מגן