בדיחות בנושא ביל גייטס

ביל גייטס חלה במחלה קשה ולאחר בדיקות ארוכות נמצא שרק דם מסוג מסויים יוכל לרפא אותו מהמחלה. מיד התחילו בחיפושים נרחבים כדי למצוא את האדם עם סוג הדם שמתאים. לא עבר זמן ונמצא האדם. התברר שהוא ממוצא תימני וגר בראש העין. מיד הגיעו אליו וביקשו ממנו לתרום דם. הוא הסכים אבל ביקש שקודם כל ביל גייטס ישלם. אמרו לו: "מדובר בביל גייטס!! אתה יודע בכלל מי זה ביל גייטס?" ענה: "יודע יודע, אבל קודם כל שגייטס ישלם ורק אחר כך אני תורם". כולם ניסו לשכנע אותו ולהסביר לו שמדובר באדם הכי עשיר בעולם והוא חולה מאוד ונסתדר איתו אחר כך, אך ללא הצלחה. לאחר מאמצים נוספים הוא החליט לענות להם: "אתם רוצים לדעת למה אני מתעקש? ברגע שהדם שלי יזרום בתוכו - שקל אני לא אוכל להוציא ממנו..."

לפני מספר שבועות ישבתי באולם האח"מים שבשדה התעופה, לפני הטיסה לסיאטל. בעודי יושב שם, הבחנתי בביל גייטס יושב גם הוא בפינת האולם, נהנה מהמשקה שלו. אני עצמי הייתי לפני פגישה עסקית, עם לקוח מאוד חשוב, שהיה גם הוא בדרך לסיאטל, אבל הוא איחר מעט. כדי להיות קצת ערמומי, ניגשתי אל יו"ר מייקרוסופט, ביל גייטס, הצגתי את עצמי ואמרתי, "מר גייטס, תהיתי אם תוכל לעשות לי טובה קטנה?" "כן?", הוא השיב. "במה מדובר?" "אני יושב שם", עניתי לו תוך שאני מצביע על המושב שלי שעל הבר, "ואני מחכה ללקוח מאוד חשוב. האם תואיל בטובך, כשהוא יגיע, לעבור לידי ופשוט להגיד: 'היי, ריי'?". "בטח, אין בעיה". הודתי לו, לחצתי את ידו וחזרתי למקומי. לאחר כעשר דקות הלקוח שלי הופיע. הזמנו משקה והתחלנו לדבר עסקים. כמה דקות מאוחר יותר, הרגשתי טפיחה על הכתף. זה היה ביל גייטס. "היי, ריי", הוא אמר. עניתי לו, "עוף מפה, ביל. אתה לא רואה שאני באמצע פגישה?!"

לאבא אחד נמאס מזה שבנו חי חיי רווקת על חשבון הוריו בגיל מאוחר, והוא החליט שהגיע הזמן למצוא לו שידוך. יום אחד הוא נכנס לחדר של בנו והודיע לו: "אתה כבר לא ילד קטן ואתה כבר צריך למצוא לך אישה ולהקים משפחה. בשבוע הבא אתה תכיר את הבחורה שאני בחרתי לך והיא תהייה אשתך". הבן כמובן החל להתנגד ולצעוק על אביו שאין לו שום זכות להחליט עבורו על נושאים שכאלה, אבל האבא פשוט אמר "היא הבת של ביל גייטס", והבן ההמום מיד הסכים לבחירה של אביו. "אבל תגיד לי רק דבר אחד", שאל הבן, "למה שהבת של ביל גייטס תרצה להתחתן איתי?" "תסמוך עלי, יש לי תוכנית..." אמר האבא. למחרת האבא שלח מייל לביל גייטס בו הוא מבקש את רשותו לחתן בין הילדים שלהם. בשל העובדה שמדובר בהצעה חריגה מאוד האבא קיבל תשובה ישירה ממר גייטס בכבוד ובעצמו, ששאל מדוע עליו להסכים לבקשה ההזויה הזאת. האבא ענה מייל תגובה קצר וענייני "כי הבן שלי הוא הסמנכ"ל של פייסבוק". למרבה ההפתעה ביל גייטס השיב שאם כך בהחלט יש אפשרות לשקול את הזיווג בחיוב... למחרת האבא שלח הודעה למארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק, בו הוא מציע לו למנות את בנו לסמנכ"ל של החברה. גם הפעם האבא זכה לתגובה סקפטית ואפילו מזלזלת: "למה שאני ארצה למנות את הבן שלך לסגן שלי?!" שאל צוקרברג המבולבל. האבא פשוט ענה "כי הבן שלי הוא החתן של ביל גייטס". החתונה התקיימה שבוע לאחר מכן, וככה עושים עסקים!

ביל גייטס החליט לערוך כנס ענק שבמהלכו ייבחר המועמד המתאים למשרת יושב ראש מיקרוסופט אירופה. לכנס הוזמנו 5,000 מתמודדים שכונסו והתיישבו באולם גדול. אחד מהמתמודדים היה מוריס כהן, יהודי טוניסאי המתגורר בפריז. מר גייטס הודה לכל משתתפי הכנס שהגיעו והתחיל לערוך את המיון לבחירת היו"ר. הוא המשיך ואמר שלמרות שהוא כבר לא מנהל החברה בפועל, עדיין חשובה לו מאוד איכות האדם שיתקבל לתפקיד, ולכן הסינונים יהיו קשים במיוחד. בשלב הראשון הוא ביקש מכל מי שאינו יודע את שפת התכנות JAVA לקום ולעזוב. 2,000 אנשים קמו ויצאו מהאולם. מוריס כהן אמר לעצמו, "אני לא מכיר את השפה הזאת, אבל מה כבר אני יכול להפסיד אם אשאר? אני אנסה!". בייל גייטס המשיך וביקש מהמועמדים שנשארו כי כל מי שאין לו ניסיון בניהול קבוצתי של 100 איש ומעלה, שיקום ויעזוב גם הוא את האולם. 2,000 אנשים נוספים קמו ועזבו. "אמנם אין לי ניסיון כזה, אבל מה אני יכול כבר להפסיד? מה יכול לקרות?" חשב מוריס כהן לעצמו והחליט להישאר באולם. ביל גייטס ביקש בקשה נוספת מיושבי האולם שנותרו, והפעם כי כל מי שלא סיים את האוניברסיטה בהצטיינות - שיעזוב את האולם. 500 אנשים נוספים יצאו באכזבה. מוריס כהן אמר לעצמו "עזבתי את ביה"ס בגיל 15, אבל אין לי מה להפסיד", והוא המשיך לשבת. לבסוף אמר ביל גייטס: "כל מי שאינו דובר את השפה הסרבו-קרואטית מתבקש לעזוב." 498 מועמדים עזבו את האולם. מוריס כהן חשב "אני לא דובר סרבו-קרואטית, אבל לעזאזל, אין לי מה להפסיד – אני נשאר". מוריס מצא את עצמו באולם הגדול עם עוד מועמד אחד שנשאר אחרי שכולם עזבו. ביל גייטס הצטרף אליהם ואמר "כנראה שאתם המועמדים היחידים המדברים סרבו-קרואטית, לכן, אני מבקש לשמוע שיחה קצרה שתנהלו ביניכם בשפה זו." בקור רוח פנה מוריס לעבר המועמד השני ואמר לו: "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?" המועמד האחר השיב: "שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה".