בדיחות הומור שחור על כל הנושאים שאסור לצחוק עליהם, כגון בדיחות לא פוליטקלי קורקט, בדיחות שואה, בדיחות על אלוהים, בדיחות על יהודים, בדיחות על המוות, בדיחות על מפגרים.
בדיחות הומור שחור על כל הנושאים שאסור לצחוק עליהם, כגון בדיחות לא פוליטקלי קורקט, בדיחות שואה, בדיחות על אלוהים, בדיחות על יהודים, בדיחות על המוות, בדיחות על מפגרים.
בואו נעשה קצת סדר במה שקרה, עדיין קורה ועומד לקרות לפי התקשורת והפרשנים השונים...
איראן תתקוף הלילה
או מחר
או בתשעה באב
או בפורים כנקמה על אחשוורוש.
איראן תתקוף לבד
או עם חיזבאללה
או עם עירק
או עם החותים
או עם חמאס
או עם סוריה
או שכולם ביחד.
ישראל תתקוף לפני איראן אלא אם איראן תתקוף לפני ישראל.
אין שינוי בהנחיות של פיקוד העורף - רק תהיו בבית ליד ממ"ד, ליד מקלט וליד מיגונית.
שיהיו לידכם פנס, ערכת עזרה ראשונה, מטענים, גנרטור, דיפיברילטור ומשאית סיוע.
לפי מקורות זרים הנייה חוסל ממטען בחדר, או טיל מהבית ממול, או טיל מצוללת, או ממטוס מחוץ לאיראן או שהוא נפל במדרגות.
ממוחמד דף נשארה רק אוזן, והיא עדיין נושמת.
אם האיראנים ירו את כל ה-15,000 טילים שלהם על הצפון, ישראל תבליג כדי לא להיכנס למלחמה כוללת.
אם יזרקו בקבוק תבערה בתל אביב, ישראל לא תשתוק ותצא למלחמה כוללת.
לפי הפרשנים אין מה לדאוג הצבא מוכן וערוך לכל תרחיש, חוץ מהעובדה שחסרים לו חיילים וחסרה תחמושת.
לא לדאוג כל העולם איתנו ונגדנו בו זמנית.
ביחד ננצח ואז נחזור לאכול אחד את השני.
מקור תמונה: farsnews.irאיש אחד היה עובר מדי בוקר ליד חנות עיתונים, מציץ בעמוד הראשון וממשיך בדרכו. כך הוא עשה, יום אחרי יום, במשך שבועיים, עד שהמוכר החליט לשאול אותו:
״תגיד, למה אתה לא קונה עיתון אם כל כך מעניינים אותך העיתונים?״
״אני רק רוצה לראות אם מישהו מת,״ אמר האיש.
״אבל מודעות האבל הן בעמוד הפנימי - אתה מסתכל רק על הראשון״, עונה לו המוכר.
האיש עונה, ״מי שאני מצפה למותו יופיע בעמוד הראשון...״
חוקר אנגלי אחד עקב במשך שנים אחרי שבט של קניבלים שחי באפריקה. הוא התיידד עימם והם הסכימו לארח אותו פעם בשנה מבלי לאכול אותו כדי לאפשר לו להמשיך את המחקר שלו.
באחת מהשנים כשהגיע החוקר לבקר את הקניבלים, הוא ראה שכל הבתים נראים מוזנחים מאוד, עם סדקים בקירות, חלונות שבורים וגגות מרוסקים.
"מה קרה לכם בשנה שחלפה?" שאל החוקר.
"היה רעב קשה" ענו הקניבלים, "ומועצת הכפר החליטה שכדי להתמודד עם המצב צריך לאכול את כל הבנאים, הסתתים והנגרים..."
שנה לאחר מכן חזר החוקר לבקר את הקניבלים וראה שכל בגדי הקניבילים בלויים וקרועים, וחלקם אפילו התעטפו בשמיכות ישנות.
"מה קרה לכם בשנה שחלפה?" שאל החוקר.
"היה רעב קשה" ענו הקניבלים, "ומועצת הכפר החליטה שכדי להתמודד עם המצב צריך לאכול את התופרים, החייטים והסורגים..."
שנה נוספת חלפה וכשהחוקר הגיע לביקור הקבוע שלו, הוא הופתע לגלות שקהילת הקניבלים עברה שינוי מדהים. הבתים נראו חדשים, נסללו דרכים חדשות, ילדים שיחקו ברחובות וכולם לבשו בגדים חדשים.
"מה קרה לכם בשנה שחלפה?" שאל החוקר המופתע.
"היה רעב קשה" ענו הקניבלים, "אז אכלנו את מועצת הכפר..."
מקור תמונה: depositphotos.comאישה אחת עמדה למות ממחלה קשה ובשיחה האחרונה שלה עם בעלה, היא אמרה לו שהיא מוכנה שהוא ייקח לו אישה אחרת לאחר מותה, אבל היא ביקשה שיבטיח לה שלא יעשה זאת עד שהאדמה סביב הקבר שלה כבר התייבשה.
כעבור כמה ימים היא נפטרה. הבעל, לאחר כמה חודשי אבלות, החל ללכת כל כמה ימים לקבר שלה כדי לראות את מצבו...
אחרי חודש שהגיע מדי יום ובדק את חלקת הקבר, הוא הופתע לגלות שהאדמה מסביב הייתה לחה בכל ביקור שלו.
'טוב נו' אמר לעצמו האלמן, 'אני יכול לחכות עוד קצת עד שאתחיל לחפש אישה חדשה'.
הוא המשיך להגיע לקבר מדי יום, בכל פעם הוא בדק את האדמה וראה שהיא עדיין לחה...
חודשים ארוכים עברו והוא נותר אובד עצות, עד שיום אחד הוא פגש בבית הקברות את אחותה של אשתו המנוחה ובידה דלי ריק.
"מה את עושה כאן?" הוא שאל אותה.
"הבטחתי הבטחה לאחותי לפני שמתה." אמרה.
"גם אני!" אמר. "מה שלך?"
שאני אשפוך מים על הקבר שלה כל כמה ימים."
אחרי שנים ארוכות של נדנודים לטיול זוגי משותף, שלומי הסכים לטוס עם אשתו קרן לחופשה בדובאי.
אחרי שהם נחתו קרן שאלה את בעלה: "מה דעתך שנלך לקניון ונעשה שופינג?"
"מה שאת רוצה..." ענה שלומי, והשניים הלכו לעשות קניות במשך כל היום.
למחרת אמרה קרן: "היום אני רוצה שניסע לגן הפרחים הכי גדול בעולם" ושוב התשובה שהיא קיבלה הייתה "מה שאת רוצה...".
אז השניים יצאו לטיול בגן הפרחים.
ביום השלישי של הטיול קרן אמרה לשלומי: "מה דעתך שנלך לבורג' ח׳ליפה?" ושוב הבעל הסכים בחוסר עניין.
כשהם הגיעו לקומה הכי גבוהה של המגדל קרן ראתה שאפשר לעשות קפיצת בנג’י מהמגדל ומיד פנתה לבעלה: "זה החלום שלי לעשות קפיצה שכזאת! מה אתה אומר?"
"אני לא מוכן לזה בשום פנים ואופן" אמר שלומי.
"זה כי אתה דואג לי?" שאלה קרן
“לא, זה כי סופסוף אני אראה אותך קופצת מבניין, אבל אז את תחזרי למעלה!”
בכפר קניבלים אחד היה זוג שכל הזמן רב וכל השכנים שלהם תמיד היו שומעים אותם צועקים זה על זה.
יום אחד, אחרי לילה שלם שבו בני הזוג רבו וצעקו אחד על השני, ישבה האישה בבית של חברתה ואמרה לה: "אני לא יודעת מה עוד אפשר לעשות עם בעלי."
אז החברה שלה ענתה לה: "אם את רוצה יש לאחותי מתכון מעולה!"
איש אחד חלה מאוד והלך לרופא, שבישר לו שיש לו מקרה נדיר של מספר מחלות שהשתלבו למחלה אחת, ביניהן שפעת העופות, שפעת החזירים, קורונה, אבעבועות הקוף ואפילו המגיפה השחורה.
״יש משהו שאפשר לעשות דוקטור?״ שאל החולה.
״למרבה ההפתעה, כן,״ אמר הרופא. ״קודם כל נשים אותך בחדר פרטי, שם יהיה לך כל מה שאתה צריך כדי להירגע ולהבריא בנוחות ובנעימים. אחרי זה נדאג שתקפיד על דיאטה קשוחה של קרקרים ופנקייקים.״
״אוקי...״ אמר האיש בתמיהה, ״אבל למה בדיוק קרקרים ופנקייקים?״
הרופא ענה, ״מכיוון שאלו הדברים היחידים שנוכל להחליק לך מתחת לדלת.״
שני גברים מזדקנים ישבו מתחת לגשר, שתו קצת בירות ודגו בשלווה. לפתע אחד מהם שם לב שעל הגשר מעליהם עוברת שיירה של הלוויה. אז הוא נעמד על רגליו, הוריד את הכובע שלו והרכין את ראשו.
הגבר השני לא הגיב, ואחרי שהשיירה חלפה הגבר הראשון התיישב שוב לידו וחזר לדוג.
הגבר השני פנה לבסוף אל הגבר הראשון ואמר: "שמע, זה היה ממש מרגש איך שקמת ככה לחלוק כבוד. לא ידעתי שבכלל אכפת לך מדברים כאלה".
אז הגבר הראשון ענה לו: "שמע, בדרך כלל זה באמת לא משהו שהייתי עושה, אבל בכל זאת היינו נשואים 40 שנה..."
אחרי שהוריקן רב עוצמה הכה בהאיטי, פוליטיקאי מארה"ב הגיע עם המשלחת הראשונית של כוחות החילוץ כדי להצטלם לצד המחלצים ולצבור יחסי ציבור חיוביים. כשהוא הגיע לכפר שנפגע מהסופה, הוא ראה שראש הכפר מתראיין לערוץ חדשות גדול ומיד הוא התערב בשיחה ושאל כיצד הוא יכול לעזור.
"יש לנו כרגע 2 צרכים דחופים" אמר ראש הכפר, "הראשון הוא שיש לנו פה בית חולים, אבל אין רופא".
ברגע שהוא שמע את זה הפוליטיקאי מיד שלף את הטלפון שלו מהכיס, צעק ודרש מהאדם שאיתו הוא דיבר לשלוח סיוע, ואז הבטיח לראש הכפר שהוא סידר לו צוות רפואי מלא שיגיע מחר.
"ומה הבעיה השנייה שלכם?" שאל הפוליטיקאי.
"הבעיה השנייה," אמר ראש הכפר, "היא שנפלה האנטנה הסלולרית ואין קליטה בכל הכפר..."
מקור תמונה: Sue Cro3 צפרדעים טיילו ביער כשלפתע התחיל מבול נוראי והן חיפשו מקום להסתתר מהגשם. באמצע היער הן מצאו בית עם חלון פתוח ונכנסו לתוך חדר המקלחת. כל אחת מהצפרדעים החליטה לישון במקום אחר; הראשונה נכנסה לסל הכביסה, השנייה קפצה לתוך האמבטיה והשלישית החליטה ללכת לישון באסלה.
למחרת בבוקר שלושת הצפרדעים נפגשות ומספרות על הלילה שלהן.
"אני ישנתי מעולה!" אמרה הצפרדע הראשונה. "הסל היה מלא במגבות רכות וחמות!"
"אני ישנתי בסדר," אמרה הצפרדע השנייה. "האמבטיה הייתה קצת קרה וקשה, אבל בסוף נרדמתי."
"אני ישנתי מדהים, אבל היה לי בוקר נוראי," אמרה הצפרדע השלישית. "אחרי שהשמש זרחה פתאום נהייה חושך מוחלט, התחיל גשם חזק, שמעתי רעם נוראי והכי גרוע זה שבסוף גם נפלה עלי אבן ענקית מהשמיים!"
רודף שמלות, אלכוהוליסט וסטלן נקלעים כולם יחדיו לתאונת דרכים ומגיעים לגיהינום. שם השטן קיבל את פניהם ואמר להם: "ברוכים הבאים לגיהינום! כעונש אתם תעבירו 1000 שנה בחדר אישי שמתאים לסגנון חיי החטא שבחרתם לעצמכם. רק אם תלמדו את הלקח שלכם תוכלו לצאת מכאן ולהגיע לגן עדן".
את רודף השמלות הוא הכניס לחדר מלא בנשים יפהפיות. רודף השמלות אמר "תודה, השטן", ורץ מיד לחדר.
את האלכוהוליסט הוא הכניס לחדר מלא בבקבוקי אלכוהול מכל סוג אפשרי שקיים. האלכוהוליסט אמר "תודה, השטן", ורץ מיד לחדר.
את הסטלן הוא הכניס לחדר מלא בצמחי קנאביס עצומים. הסטלן אמר "תודה, השטן" ורץ מיד לחדר.
כעבור 1000 שנה השטן הגיע לשחרר את הכלואים.
הוא פתח את דלתו של רודף השמלות, וראה שכל הנשים בהריון, יש תינוקות בכל מקום, הנשים צועקות עליו שישיג עבודה והוא סובל משלל מחלות מין. רודף השמלות אמר "אני מצטער השטן, אני מבטיח להיות נאמן רק לאשתי, אפילו בגן עדן!". השטן אמר לו שהוא למד את הלקח שלו, ושלח אותו לגן עדן.
השטן פתח את דלתו של האלכוהוליסט, וראה אותו שוכב על הרצפה, מכוסה בקיא, בוכה וממלמל: "אני לא אשתה עוד לעולם, אני לא אשתה עוד לעולם, אני לא אשתה עוד לעולם...". השטן אמר לו שהוא למד את הלקח שלו, ושלח אותו לגן עדן.
השטן פתח את דלתו של הסטלן, ובתחילה הוא בכלל לא ראה אותו בחדר. הוא חיפש וחיפש בין השיחים העצומים, עד שמצא אותו מסתתר בפינה מאחורי אחת האדניות. "אתה בסדר?" שאל השטן. הסטלן הביט בו עם דמעה בעין ואמר: "יש לך אש?"
יום אחד היטלר הלך להיפגש עם מגדת עתידות כדי לגלות את התשובות לכמה שאלות שהטרידו אותו.
"תגידי לי, מתי אני אמות?" הוא שאל.
מגדת העתידות הביטה ארוכות לתוך כדור הבדולח שלה ולבסוף ענתה: "אתה תמות ביום חג לעם היהודי".
"מה?! איך זה ייתכן?" אמר היטלר.
אז מגדת העתידות ענתה לו: "כי לא משנה באיזה יום תמות זה יהיה יום חג לעם היהודי".
מקור תמונה: depositphotos.comשחקן גולף העיף יום אחד את הכדור שלו בטעות לתוך היער, וכשהוא נכנס אליו לחפש אותו הוא מצא לפתע מנורת זהב מלוכלכת… הוא החליט לשפשף אותה ולהפתעתו יצא ממנה ג'יני ענק שהציע לו שלוש משאלות. שחקן הגולף חשב וחשב, ולבסוף החליט שהוא לא מעוניין בשום משאלה והוא שחרר את הג'יני.
"איזה איש נחמד" חשב לעצמו הג'יני, "מגיע לו שאני אעשה משהו בשבילו. אני אתן לו 3 דברים שאני הייתי רוצה במצבו: כישרון גולף מעולה, כסף אינסופי וחיי אהבה מעולים."
כעבור שנה חזר שחקן הגולף אל אותו המגרש ושוב החטיא את אחת מהמכות שלו כך שהוא נאלץ להיכנס לתוך היער. עמוק בין העצים, חיכה לו הג'יני… "סליחה שגרמתי לך להעיף את הכדור שלך לכאן שוב," הוא אמר לשחקן הגולף, "אבל רציתי לראות מה שלומך. ספר לי, איך משחק הגולף שלך לאחרונה?"
"האמת שהמצב נהדר! אני השתפרתי מאוד בשנה האחרונה וגם זכיתי בכמה טורנירים בינלאומיים. כל ערב אני מתפלל לאלוהים ואומר תודה על זה," ענה לו השחקן בהתלהבות.
"אתה יכול להגיד לי תודה על זה," אמר הג'יני, "ותגיד, איך עברת את השנה האחרונה מבחינת כלכלית?"
"היא עברה מצוין! יום אחד אני מצאתי שטר של 200 בכיס שלי ומאז בכל פעם שאני צריך כסף אני פשוט צריך לבדוק את הכיסים שלי ואני מוצא שם שטרות שבכלל לא ידעתי שהיו שם. כל ערב אני מתפלל לאלוהים ואומר תודה על זה," השיב השחקן.
"אתה יכול להגיד גם לי תודה על זה," אמר הג'יני, "ותגיד, איך חיי האהבה שלך?"
שחקן הגולף האדים ברגע, הסיט את מבטו מהג'יני ואמר "הם בסדר…"
"בסדר?! מה זאת אומרת בסדר? נו קדימה שפוך את האמת, אני רוצה רוצה לדעת אם עשיתי עבודה טובה עם הדברים שנתתי לך. כמה פעמים אתה עושה את זה בשבוע?" שאל הג'יני.
שחקן הגולף האדים עוד יותר והשיב: "פעם, לפעמים פעמיים בשבוע…"
"מה??? פעם פעמיים בשבוע? זה הכל?!" הופתע הג'יני.
"טוב שמע…" אמר לו שחקן הגולף, "זה לא נראה לי כזה גרוע בשביל כומר קתולי בעיירה קטנה…"
לסבא אחד היה סוד מדהים לשמירה על הבריאות והצלילות. כל בוקר הוא היה מוסיף כפית גדושה של אבקת שריפה לכוס הקפה שלו, והיה שותה אותה בשלוק אחד. הוא אמר שזו תרופה עתיקה שהוא למד עליה מסבא שלו, ולמרות שכולם היו בטוחים שמדובר בשטויות, הסבא חי חיים טובים וארוכים בלי שום בעיה בריאותית עד שנפטר בשיבה טובה בגיל 104.
הוא הותיר אחריו 3 ילדים, 7 נכדים, 4 נינים ומכתש ברוחב 20 מטר במשרפה של בית הקברות…
מקור תמונה: canva.comקשיש אחד שהיה צריך לעבור ניתוח מורכב מתעקש שבנו הרופא יבצע את ההליך.
ביום הניתוח, רגע לפני שהוא מורדם, מבקש הקשיש לדבר עם הבן שלו.
“כן אבא” אומר הבן, “רצית להגיד לי משהו?”
“רק רציתי להגיד לך שתהיה רגוע”, אומר האב בקול רך תוך שהוא מלטף את ידו של בנו, “אתה רופא מצוין, אני מאמין ביכולות שלך ובטוח שתעשה את כל מה שאתה יכול."
- "תודה אבא, אתה בידיים טובות אל תדאג."
- "אני יודע, אבל רק רציתי להזכיר לך שאם הניתוח לא יצליח וחס וחלילה יקרה לי משהו, רק תזכור שאמא שלך תעבור לגור אצלך בבית…”
מקור תמונה: canva.comאפרים הכורדי לא חש בטוב והגיע אל הרופא כדי לבצע בדיקה כללית.
בסיום הבדיקה הרופא אמר לו: "תשמע אפרים, יש לך קצת בעיות בלב, אבל אם תיקח את הכדורים האלה, אתה תרגיש יותר טוב."
אפרים הסתכל על הכדורים ושאל את הרופא: "אני צריך לקחת אותם כל יום?"
"לא" השיב הרופא, "תיקח אחד ביום שני, בשלישי תדלג, תיקח עוד אחד ברביעי, בחמישי תדלג, תיקח ביום שישי, בשבת תדלג, ובשבוע הבא תגיע אלי לבדיקה נוספת."
שבוע לאחר מכן, הרופא יצא מהמרפאה ונתקל לפתע באשתו של אפרים יושבת על ספסל ונראית עצובה. הוא ניגש אליה ושאל: "שלום גברתי, איך בעלך אפרים מרגיש?"
"אוי דוקטור! הוא מת בשבוע שעבר מהתקף לב..." היא ענתה.
הרופא ענה בעצב: "אני מאוד מצטער לשמוע. הייתי בטוח שהכדורים שנתתי לו יעזרו..."
"למען האמת דוקטור, הכדורים היו בסדר" ענתה האישה, "אבל הוא ממש התעקש על הדילוגים האלה בחדר כל הזמן..."
אבא, אימא וילד יצאו לבלות בים ביום קיץ חם, אבל ברגע שהגיעו לחוף הם גילו שיש דגל שחור. הילד מאוד רצה להיכנס למים, אבל אימא שלו לא הסכימה והם נשארו על החוף כדי לנוח בשמש ולשחק בחול. אחרי כמה דקות האבא השתעמם ופנה אל אשתו: "תשימי עין על הילד, אני נכנס למים, אין מצב שהים באמת כזה מסוכן".
אחרי כמה דקות שאל הילד: "אימא, למה לאבא נתת להיכנס למים ולי לא?"
"כי אתה ואבא זה שני אנשים שונים ויש דברים שהוא יכול ואתה לא" ענתה האימא.
- "זה כי אבא יודע לשחות ממש טוב?" המשיך הילד.
- "לא ממש" ענתה האם.
- "זה כי אבא גדול וחזק?"
- "לא."
- "אז למה לאבא מותר להיכנס למים ולי אסור?"
- "כי לאבא יש ביטוח חיים."
אישה אחת התחתנה בגיל צעיר מאוד, ופחות משנה אחרי החתונה בעלה שבר לה את הלב וברח עם אישה אחרת. היא לא ויתרה, והתחתנה בפעם השנייה לגבר שהתאהבה בו, אשר לבסוף התגלה כאדם אלים שהכה אותה, ולכן היא התגרשה גם ממנו. לאחר זמן מה היא התאהבה בגבר אחר שנראה מושלם עבורה, אך הבעיה היא שהוא היה גרוע במיטה. היא חשבה שעם הזמן המצב ישתפר, אך לא - הוא פשוט היה גרוע, והיא נאלצה להתגרש גם ממנו. ובכל זאת האישה לא ויתרה - היא נרשמה לאתר היכרויות, ורשמה בפרופיל שלה כך: "אני מחפשת גבר שלא יברח עם אישה אחרת, שלא יכה אותי ושיהיה טוב במיטה".
אחרי כמה ימים היא שומעת צלצול בדלת וניגשת לפתוח, מולה יושב גבר על כיסא גלגלים, ללא רגליים וללא ידיים. "שלום" הוא אמר לה, "אני חושב שאני הגבר המושלם בשבילך."
"באמת?" אמרה האישה, "מה גורם לך לחשוב ככה?"
"תראי" הוא אמר, "אין לי רגליים אז לא אוכל לברוח לך, אין לי ידיים אז לא אוכל להכות אותך..."
האישה קטעה אותו ואמרה: "כן, אבל אתה טוב במיטה?"
"ובכן", אמר הגבר, "צלצלתי איכשהו בפעמון, לא?"
בעל ואישה שעבדו בקרקס נודד ניגשו לסוכנות אימוץ והגישו בקשה לקחת תחת חסותם ילד קטן. העובדת של סוכנות האימוץ שבחנה את הבקשה שלהם הזמינה את הזוג לראיון והביעה את הדאגה שלה.
"חיים בקרקס נודד רחוקים מלהתאים לחיים של ילדים, בטח אם מדובר בילדים מאומצים, לכן לפני שאני מאשרת את הבקשה שלכם אני חייבת לדעת שאתם יכולים לספק מגורים נאותים, חינוך וטיפול מקיף לילד."
בתגובה הזוג הראה לעובדת תמונות של הקרוואן היוקרתי והמפואר שבו הם גרים בזמן מסעי ההופעות שלהם. אחר כך הם הראו לה תעודות הוראה ותארי הצטיינות של עובדים אשר ינדדו עם הקרקס לכל מקום כדי לספק לילד חינוך. הם אפילו הראו לה מחקרים לפיהם ילדים שגרים בסביבת חיות ונחשפים לתרבויות מגוונת הם בעלי סיכויי הצלחה גבוהים בחיים.
"אוקיי, אולי להיות חלק מקרקס נודד זה לא הדבר הכי גרוע בעולם" השתכנעה העובדת. "עכשיו כשיש לכם אישור, הגיע הזמן לדבר על הילד שתרצו לאמץ והשאיפות שלכם."
"אין לנו באמת העדפות מיוחדות" ענו הזוג, "העיקר שהוא יהיה קטן מספיק בשביל להיכנס לתותח".
נהג משאית אנגלי משועמם ניסה לחשוב מה הוא יכול לעשות כדי להעסיק את עצמו במהלך העבודה. לפתע, עלה בראשו רעיון מרושע - הוא החליט שבכל פעם שיראה עורך דין הולך בצד הדרך, הוא יתקרב אליו עם המשאית, יפגע בו קלות ויפיל אותו על המדרכה.
לא חלפה חצי שעה, וכבר הבחין הנהג בעורך דין עם חליפה כחולה ותיק הולך בצד הדרך. הוא התקרב אליו לאט לאט, שמע "חבטה" קטנה, ראה אותו נופל אל תוך שלולית בוץ, והתפרץ בצחוק.
שעה מאוחר יותר, הבחין הנהג שוב בעורך דין מתהלך לו בצד הדרך, הוא התקרב אליו עם המשאית, שמע "חבטה" קטנה, ראה אותו מועד ונופל לתוך שיח, ואז התפרץ בצחוק.
לקראת סוף היום, הנהג היה כבר בדרכו הביתה, וראה בצד הדרך כומר זקן, שסוחב שקים כבדים של קניות בידיו.
הוא ירד מהמשאית, ניגש אל הכומר, לקח לו את השקיות והציע לו טרמפ. הכומר הזקן הסכים, עלה על המשאית והתיישב ליד הנהג.
במהלך הנסיעה עם הכומר, הבחין הנהג שוב בעורך דין שמתהלך בצד הדרך. הוא התקרב אליו, ואז נזכר שהכומר יושב ממש לידו, אז הוא הסיט בבהלה את ההגה בחזרה למסלול, אבל הוא בכל זאת שמע "חבטה" קטנה.
לחוץ מאוד עצר הנהג את המשאית, דומם את המנוע והסתכל במראות כדי לבדוק אם הוא פגע בטעות בעורך הדין. לאחר שלא ראה אף אחד, הוא פנה אל הכומר עם עיניים מושפלות ואמר לו: "אני מצטער אדוני, כמעט פגעתי בעורך הדין שעבר פה..."
הכומר הסתכל עליו עם מבט מזוגג בעיניים ואמר: "אל תדאג, הורדתי אותו עם הדלת..."
אישה אחת חזרה הביתה מ"ערב בנות" מהנה עם חברותיה. כשהיא נכנסה בפתח הדלת, היא ראתה שהשעה הייתה מאוד מאוחרת, אז היא פסעה על קצות האצבעות ובזהירות אל תוך חדר השינה החשוך, ולפתע ראתה כי מתחת לשמיכה מבצבצות ארבע כפות רגליים.
"הבוגדני העלוב הזה!" חשבה לעצמה, "אני יוצאת לערב אחד וכבר הוא מביא לפה מישהי?!"
רותחת מעצבים יצאה האישה מהחדר וניגשה אל המחסן, אספה משם את מחבט הטניס של בעלה, נכנסה לחדר והחלה להכות נמרצות את השניים שהיו מתחת לשמיכה, עד שכבר לא הייתה תזוזה.
מסופקת ומחויכת יצאה האישה מהחדר וניגשה למטבח למזוג לעצמה לשתות. כשנכנסה ראתה להפתעתה את בעלה יושב שם, שותה קפה וקורא עיתון.
הבעל הרים את הראש, חייך לאשתו ואמר: "היי אהובתי, את בבית כבר? ההורים שלך קפצו הערב לביקור והם היו עייפים, אז הם נשארו לישון. כבר אמרת שלום?"
לאחר שנים רבות שבהן חי בצניעות וחסך שקל לשקל, עבר נמרוד סוף כל סוף לבית חדש ומרווח בשכונה טובה במרכז העיר.
ביום הראשון בביתו החדש קיבל נמרוד זר פרחים ענק מאפי, חברו הקרוב, ועליו פתק ברכה שבו כתוב: "נוח על משכבך בשלום".
עיניו של נמרוד חשכו. הוא מיד התקשר אל אפי וגער בו: "תגיד לי, מה זה הפתק הזה ששלחת לי?! נפלת על הראש?!"
אפי לא הבין כיצד זה קרה, והחליט להתקשר אל חנות הפרחים שממנה הזמין את הזר וצעק על המוכרת: "זה נראה לך הגיוני מה שכתבתם על הפתק של זר הפרחים ששלחתי?!"
בעלת חנות הפרחים השתיקה אותו וענתה בתקיפות: "חביבי, יש לנו צרות גדולות יותר. את הזר שלך שלחנו בטעות ללוויה עם פתק שכתוב עליו 'מזל טוב על הבית החדש'!"
עכבר אחד נמלט ממעבדת המחקר שבה בילה את רוב חייו ויצא החוצה אל העולם.
לא עבר הרבה זמן והוא הצליח להתיידד עם חבורת עכברים אחרים, שגילו לו את חיי המותרות של עכברי העיר. הוא זלל אוכל שאנשים זרקו ברחוב, טייל בתעלות מתחת לבתים ואפילו שתה בירה שמישהו שפך בטעות.
"תשמעו חברה, יש לכם כאן אחלה חיים." אמר העכבר בשביעות רצון לשאר חבריו.
"אז אתה הולך להישאר איתנו?" ענו בהתלהבות.
העכבר השתעל קצת ואמר: "הלוואי! אחרי כל מה שעשינו עכשיו אני חייב לחזור למעבדה. אני מת לסיגריה."
למרות שלא האמינה ברפואה המודרנית, יוספה הלכה לרופא כי לא הרגישה טוב כבר תקופה ארוכה וחיפשה תשובות. "הסתכלתי על בדיקות המעבדה שלך, ויש לי חדשות רעות..." אמר לה הרופא.
יוספה קטעה את הרופא ואמרה: "שים רגע בצד את בדיקות המעבדה האלה, אני לא מאמינה בעניין הזה של הרפואה המודרנית. אני מחפשת פתרון טבעי והומאופתי, משהו שמבוסס על אמונה, אולי ריפוי בארומתרפיה? רייקי, שיאצו או דיקור סיני? כל החיים הרפואה המסורתית לא אכזבה אותי, אז אני מתעקשת שנעשה את זה בדרך שלי. אם זה עומד להיות בעיה אני אפנה למנהל שלך ואתלונן!"
הרופא נאנח ואמר: "בסדר אין בעיה. אנחנו מתעסקים גם ברפואה אלטרנטיבית ונעשה מה שתרצי - לא צריך להתעצבן. אולי ננסה אסטרולוגיה?"
יוספה: "או! עכשיו אתה מדבר לעניין."
רופא: "מצוין, אז מה המזל שלך?"
יוספה: "סרטן."
רופא: "או! יופי של צירוף מקרים יש לנו כאן!"
גופתו של גבר אחד הובאה לבית הקברות לבושה בחליפה שחורה יוקרתית, והאלמנה של הגבר לא הפסיקה לבכות. הקברן ניגש אל האישה כדי לנחם אותה וניסה להסביר לה שצריך לקבל את המוות כחלק בלתי נפרד מהחיים. "לא רק שהוא נפטר, הוא גם תמיד אמר לי שהוא לא רוצה להיקבר בחליפה שחורה אלא במשהו קצת יותר שמח כדי שאנשים לא יהיה עצובים מדי בלוויה שלו," הסבירה האישה המתייפחת.
הקברן הבטיח לאישה שהכול יהיה בסדר, ואכן ברגע שהגיע הזמן לטקס של בעלה, האלמנה הטרייה עברה ליד הארון שלו וראתה שהוא לבוש בחליפה כחולה והוא נראה רגוע ומלא שלווה. האישה הנרגשת פנתה אל הקברן ואמרה לו: "אתה לא מבין עד כמה זה חשוב לי מה שעשית, כמה כסף אני חייבת לכם על השירות הזה?"
"זה בחינם," הוא ענה לה, "באמת שזה לא היה הרבה עבודה".
"אל תהיה צנוע," השיבה האישה "אני בטוחה שזה לא היה קל למצוא את החליפה היפה הזאת ושהיא גם עלתה לא מעט".
"אם לומר לך את האמת גברת," ענה הקברן, "לא קניתי את החליפה. זמן קצר לפני שבעלך הגיע לכאן, הגיע גבר אחר עם בערך אותו מבנה גוף שלבש את החליפה הזאת".
האישה הייתה קצת מזועזעת מהגילוי, אך המשיכה להתעקש: "ועדיין, להוריד לבעלי את החליפה, להחליף עם החליפה השנייה בצורה יפה כל כך ושהגוף שלו יישאר כל כך טבעי ושלו. זה בטוח הרבה עבודה ומגיע לך פיצוי".
"זה באמת נשמע כמו הרבה עבודה" אמר הקברן, "אבל כל מה שעשיתי היה להחליף את הראשים..."
מהמר כפייתי מת והגיע לשערי גן עדן. מולו עמד תור של אנשים באורך קילומטרים, והוא ממש לא התכוון לחכות כל כך הרבה. הוא ניצל את יצר ההימורים שלו כדי לנסות לעקוף בתור, תפח בכתפו של האדם הקשיש שעמד לפניו ושאל אותו: "רוצה לעשות התערבות? אם אצליח לנחש מה היו המילים האחרונות שלך תוך שלושה ניסיונות, אני אקח לך את התור".
לקשיש לא היה יותר מדי מה לעשות, אז הוא הסכים. מיד המהמר התחיל לעשות קריאה קרה לפי סימנים שמצא על גופו של הקשיש. הוא הבחין בכך שהחולצה שלו קרועה ושיש על החזה שלו סימנים של דפיברילטור. "אל תדברי שטויות, זה סתם אולקוס", המהמר אמר, ומבטו המופתע של הקשיש חשף כי צדק בניחוש. הקשיש לקח צעד אחורה והמהמר לקח את התור שלו.
המהמר תפח שוב על כתפו של האיש שעמד לפניו, הפעם היה זה פועל פשוט שעל פניו ניכר כי היה שתיין לא קטן. הוא עשה איתו את אותה ההתערבות, בחן אותו ושם לב שיש עליו הרבה מאוד חבלות - כאילו הלך מכות. "תחזיק לי ת'בירה", המהמר אמר, והפועל שמולו מיד התפעל. הוא פינה לו את מקומו והמהמר התקדם צעד אחד קדימה.
המהמר תפח על כתפו של מי שכעת עמד לפניו, והיה זה אדם אפרו-אמריקאי גדול, שרירי ומאיים. המהמר עשה איתו את אותה ההתערבות, ושם לב שבחזה שלו יש המון פצעי ירי. "אתם לא תיקחו אותי בחיים!" המהמר אמר, אך הבחור שמולו רק הניד את ראשו לשלילה. "לכו להזד*** שוטרים מסריחים!" המהמר אמר, אבל גם הפעם הוא לא קלע. המהמר חשב וחשב, אך לא הצליח למצוא עוד משפט שאותו אדם יכול היה להגיד. בלית ברירה ומבלי לנצל את הניסיון השלישי שלו הוא פשוט אמר: "אני נכנע, אין לי כלום..." והבחור שמולו פינה לו את הדרך.
איש אחד הלך לרופא לבדיקה שגרתית וקיבל חדשות רעות. "יש לך מחלה נדירה ונשארו לך רק שישה חודשים לחיות", אמר לו הרופא.
הבחור החליט לחפש חוות דעת שנייה, והוא פנה לעשרות רופאים אחרים, עד שמצא אחד שאמר לו: "לצערי אי אפשר לרפא את המחלה שלך, אבל אוכל לתת לך עצה טובה אם תהיה מעוניין בה."
"בטח!" אמר הבחור, "אעשה הכול, אני נואש!"
"אתה נשוי?" שאל הרופא.
"לצערי לא... לא הספקתי להתחתן וכנראה שגם לא אספיק."
"אז אני מעודד אותך שלא להרים ידיים, ולחפש לך אישה - ואחת פולניה!" אמר הרופא.
"למה דווקא פולניה?" אמר הבחור, "זה איכשהו יעזור לרפא אותי?"
"ממש לא", אמר הרופא, "אבל אם תתחתן כבר עכשיו עם פולניה אלו יהיו ששת החודשים הארוכים ביותר בחייך!"
סבא גרמני אחד אמר לנכד שלו: "הנערים של היום רק יודעים לשחק במחשב! בשנות ה-40, שאני הייתי בגילך, נסעתי עם כל החברים שלי לפריז; הלכנו למולן רוז' ושכבנו עם הרקדניות שהיו על הבמה. אני זוכר שגם לא שילמנו בכלל על המשקאות שלנו באותו הערב, וכשהברמן התלונן עלינו אז פשוט השתנו לו בכל פינה בבר. אלו היו זמנים פרועים!"
הנכד שמע את הזיכרונות של סבו והחליט שהוא רוצה לחוות בדיוק את אותו הדבר. הוא טס לפריז עם החברים, הלך איתם למולן רוז', ולאחר שלושה ימים חזר לסבו עם יד שבורה וחבלות על כל הפנים והגוף.
"מה קרה לך?!" שאל הסבא.
הנכד אמר: "עשיתי את מה שאמרת, הלכתי למולן רוז' עם חברים, ניסיתי לשכב עם אחת הרקדניות שהיו על הבמה, לא שילמתי על כלום והשתנתי בכל פינה בבר, אבל בסוף רק קיבלתי מכות ואפילו גנבו לי את הארנק!"
"זה מוזר מאוד. עם מי הלכת לשם?" שאל הסבא.
"עם החברים שלי מהתיכון - למה עם מי אתה הלכת?" שאל הנכד.
"ובכן..." אמר הסבא, "אני הייתי שם עם החברים שלי מדיוויזיית הפאנצר אס אס השנייה".
בעל שרב עם אשתו בחדר בית המלון התקשר אל הקבלה ואמר לפקיד: "בבקשה תגיע לפה בהקדם, רבתי עם אשתי והיא רוצה לקפוץ עכשיו מהחלון בחדר."
פקיד הקבלה ענה באדיבות: "אני מבין את המצב, אבל אני מתנצל מאוד אדוני - ריב זוגי זו בעיה פרטית של האורחים ואין לי איך לעזור לך להתפייס עם אשתך."
הבעל השיב בכעס: "לא, אידיוט!!! החלון שלכם לא נפתח, תבואו לתקן את זה!"
עבור לבא-במייל
