בדיחות בנושא עכבר

השטן ישב בשערי הגיהינום כשרפי בן ה-80 פתאום הופיע לפניו מבולבל ואבוד. "הייתי איש טוב כל חיי!", הוא אמר בטון מיואש והשטן כמובן לא הופתע מדבריו, הוא הרי רגיל לשמוע את המשפט הזה מכל אדם שהוא פוגש, לכן הוא ביקש מרפי להסביר איך הוא מת, ואולי הם יגלו את התשובה יחדיו. "ובכן, מאז שהראייה שלי החלה להידרדר אני נפגש פחות עם הנכד הבכור שלי, לכן החלטתי לעשות עימו יום כיף, הלכנו ביחד לפארק ואז פתאום ראיתי משהו זז ישר לעברו והבנתי שזה עכבר ענקי! עכשיו, כאילו שזה לא מספיק מפחיד ומבהיל, אין לדעת איפה הוא היה קודם ואילו מחלות הוא מעביר. לא רציתי שהוא ינשוך את הנכד שלי, בטח לא כשאני שומר עליו!". "אז מה עשית?", שאל השטן בעודו מוציא משום מקום קופסת פופקורן ומתחיל לאכול כאילו שהוא צופה בסרט מתח. רפי ענה: "אתה לא מבין כמה ענק היה העכבר הזה! אז התחלתי להלום חזק בראשו בעזרת מקל ההליכה שלי. נכון שאני כבר לא ממש רואה טוב, אבל אני ממש כיסחתי לו את הצורה! הנכד שלי וכל הילדים שהיו בסביבה התחילו לצרוח ולבכות בטירוף – אתה הרי יודע איך הם כשהורגים לידם בעל חיים, אבל הייתי חייב להמשיך כדי לוודא שהעכבר לא יחזור עם החברים שלו!". "אז הרגת אותו?", שאל השטן המסוקרן. "ודאי!", השיב רפי והמשיך, "וכעבור רגע הלב שלי הפסיק לפעום, כנראה שחטפתי התקף לב והנה אני כאן". השטן גירד בראשו ואמר שמשהו לא מסתדר לו בסיפור כי נראה שהסב נהג בתום לב ומכוונה טובה, לכן הוא התקשר למלאך האחראי בגן עדן כדי לברר מה עושים. שניהם ניסו להבין מה קרה ואיך נוצר הבלבול, ואז השטן כיסה לפתע את פומית הטלפון ופנה לרפי, "אני חושב שהבנתי מה קרה, תגיד רגע, איפה כל הסיפור הזה קרה?". רפי גירד לרגע את הראש וענה: "אה, זה קרה בדיסנילנד".

בחור א': אני בצרות! בחור ב': למה, מה קרה? בחור א': ראיתי עכבר בבית! בחור ב': נו מילא, אתה בסך הכל צריך מלכודת... בחור א': אבל אין לי מלכודת. בחור ב': אז תקנה. בחור א': אין לי כסף. בחור ב': אתה יכל להשתמש בשלי אם אתה רוצה בחור א': נשמע טוב. בחור ב': כל מה שעליך לעשות הוא לשים קצת גבינה כדי שהעכבר יכנס פנימה. בחור א': אין לי גבינה. בחור ב': אוקיי, אז שים לו קצת שמן על פיסת לחם הוא יבוא. בחור א': אין לי שמן. בחור ב': אז רק שים פיסה קטנה של לחם. בחור א': אין לי לחם. בחור ב': אז מה לעזאזל העכבר עושה אצלך בבית???

עכבר אחד נמלט ממעבדת המחקר שבה בילה את רוב חייו ויצא החוצה אל העולם. לא עבר הרבה זמן והוא הצליח להתיידד עם חבורת עכברים אחרים, שגילו לו את חיי המותרות של עכברי העיר. הוא זלל אוכל שאנשים זרקו ברחוב, טייל בתעלות מתחת לבתים ואפילו שתה בירה שמישהו שפך בטעות. "תשמעו חברה, יש לכם כאן אחלה חיים." אמר העכבר בשביעות רצון לשאר חבריו. "אז אתה הולך להישאר איתנו?" ענו בהתלהבות. העכבר השתעל קצת ואמר: "הלוואי! אחרי כל מה שעשינו עכשיו אני חייב לחזור למעבדה. אני מת לסיגריה."