בדיחות בית מרקחת

גבר אחד חזר הביתה לאחר יום עבודה ארוך וגילה שאשתו ממררת בבכי בסלון. הוא ניגש אליה בעדינות, ושאל אותה: "מה קרה אהובתי?" "זה הרוקח הזה" היא ענתה, "בסך הכל התקשרתי אליו הבוקר לשאול שאלה והוא ממש העליב אותי!" הבעל העצבני החליט לנסוע מיד אל הרוקח ולדרוש את התנצלותו. כשהגיע לבית המרקחת הוא ניגש בכעס רב אל הדלפק, הציג את עצמו ועוד לפני שהצליח להוציא מילה נוספת מהפה הרוקח אמר לו: "רק רגע, תקשיב גם לצד שלי בסיפור הזה..." ואז הוא התחיל להסביר: "השעון המעורר שלי לא צלצל הבוקר, אז איחרתי לעבודה. יצאתי מהבית מבלי לאכול ארוחת בוקר, וכל כך מיהרתי שאפילו שכחתי את המפתחות של האוטו בתוך הבית. אז הייתי צריך לחזור בחזרה ואז גיליתי שהמפתחות של הבית כנראה נפלו לי בדרך, אז נאלצתי לשבור את החלון ולפרוץ לבית של עצמי." "... אז לקחתי את המפתחות, רצתי לאוטו, נהגתי במהירות מופרזת וקיבלתי דו"ח. אחרי זה המשכתי לנסוע וקיבלתי פנצ'ר בגלגל. ועד שסוף סוף הגעתי לבית המרקחת, חבורה של אנשים חיכתה שם וגידפה אותי. אז נכנסתי במהירות לעבודה, הטלפון לא הפסיק לצלצל ואנשים לא הפסיקו להיכנס. עודף שהייתי צריך להחזיר לאחד הלקוחות נפל על הרצפה והתגלגל מתחת לשולחן, אז התכופפתי להרים אותו, אבל כשקמתי בחזרה דפקתי את הראש בשולחן. וכל הזמן הזה הטלפון המשיך לצלצל וצלצל! אז בסוף עניתי, וזו הייתה אשתך על הקו. היא שאלה אותי איך משתמשים במדחום לפי הטבעת..." "אוקיי, ומה הבעיה עם זה?!" שאל הבעל. "שום בעיה, אדוני, פשוט אמרתי לה לאיפה היא צריכה לדחוף אותו..."

פרסי אחד היה לקוח קבוע בבית המרקחת, שם כל הרוקחים כבר הכירו אותו ואת מנהגיו. הוא היה קונה תמיד את הגרסאות הזולות ביותר של התרופות הגנריות, וגם תמיד ביקש לקחת דוגמיות הביתה של כל מיני מוצרים. יום אחד הוא נכנס לבית המרקחת וביקש מהרוקח מברשת שיניים חדשה כי נפל סיב ממברשת השיניים שלו. הרוקח, שכבר הכיר את אופיו של הפרסי שנכנס אליו, לא יכול היה להתאפק ושאל: "למה אתה צריך מברשת שיניים חדשה אם נפל רק סיב אחד ממברשת השיניים שלך?" הפרסי ענה: "כי זה היה הסיב האחרון..."

אישה ובעלה נכנסו לבית מרקחת והתחילו לשאול שאלות מוזרות: האם הרוקחים בודקים את התוקף של התרופות שהם מוכרים? האם חברות התרופות בודקות את היעילות של המוצרים שלהן לעומק? הרוקח שאל את הזוג מה בדיוק הבעיה, והאישה הסבירה: "על אף השימוש בגלולות האלה בכל פעם, אני ממשיכה להיכנס להריון!" הרוקח המבולבל שאל את האישה האם היא נוטלת את הגלולות מדי יום, והאישה אמרה: "לא, בעלי לוקח אותן מדי יום". "מה?!" שאל הרוקח המופתע. "כן," אמרה האישה, "אחרי שקראנו את כל תופעות הלוואי האפשריות, בעלי אמר, 'מותק, אני לא חושב שכדאי שתיקחי את הגלולות האלה. זה יותר מדי מסוכן. תני לי לקחת אותן'."

אישה אחת נכנסת לבית מרקחת ושואלת את הרוקח איפה יש קונדומים ענקיים. הוא מפנה אותה למדף הנכון והיא ניגשת אליו. אחרי חצי שעה הרוקח שם לב שהאישה עדיין שם ופשוט עומדת ליד המדף. "את צריכה אולי עזרה?" הוא שואל אותה. "לא, תודה," עונה האישה, "אני פשוט מחכה לראות מי קונה אותם."

שני ילדים נכנסים לבית מרקחת, לוקחים אריזת טמפונים וממשיכים לקופה. הרוקח שואל את הגדול מביניהם, "בן כמה אתה?" "אני בן שמונה", אומר הילד הגדול. הרוקח ממשיך: "אתה יודע למה מיועד המוצר שלקחתם?" הילד השיב: "לא ממש, אבל זה לא בשבילי, זה בשביל אחי הקטן, הוא בן 4. ראינו בפרסומת בטלוויזיה שאם משתמשים בזה אז אפשר לשחות ולרכב על אופניים. הוא לא יודע איך לעשות את הדברים האלה אז אנחנו מקווים שזה יעזור לו".

רוקח אחד חוזר לבית המרקחת אחרי שיצא להפסקה, והוא רואה איש נשען על הקיר עם שתי הידיים ונראה נורא. "מה לא בסדר איתו", שאל הרוקח את עמיתו שבדלפק. "הוא בא בשביל סירופ לשיעול", הסביר הרוקח שבדלפק, "אבל נגמר לנו. אז הבאתי לו חומר משלשל במקום." "מה?!", שאל הרוקח הראשון בתדהמה, "אי אפשר לטפל בשיעול עם חומר משלשל!" "בטח שאפשר", אמר הרוקח שבדלפק, "תסתכל עליו - הוא מת מפחד להשתעל עכשיו."

איש אחד נכנס לבית המרקחת ושאל את הרוקח אם יש תרופה מסוימת שעוזרת נגד שיהוקים. למרבה הפתעתו הרוקח סתר לו בחוזקה. "למה עשית את זה?!" שאל האיש. "ובכן", אמר הרוקח, "אתה כבר לא משהק נכון?" האיש אמר: "לא, אבל אשתי באותו עדיין משהקת!"

איש אחד נכנס לבית מרקחת, קנה קונדומים ויצא בזמן שהוא צוחק בקול גדול. הרוקח חשב שזה מוזר, אבל מצד הגיוני שאדם יהיה מאושר אם הוא הולך לקיים יחסי מין. יום למחרת אותו אדם נכנס לבית המרקחת ושוב קנה קונדומים ויצא עם צחוק גדול. הרוקח שוב חשב שזה מוזר והפעם לא הצליח לתרץ את רמת הצחוק של אותו איש. הוא היה סקרן מאוד למה הוא מגיב ככה, ולכן אמר לעצמו שאם אותו אדם ייכנס שוב לבית המרחקת לקנות קונדומים, הוא יעקוב אחריו. ואכן, יום למחרת אותו אדם חזר לבית המרקחת, קנה קונדומים ויצא בצחוק גדול. הרוקח ביקש מעמיתו לחפות עליו בזמן שהוא הולך לעקוב אחרי אותו אדם - הוא היה סקרן מאוד. אחרי שעה הוא חזר לבית המרקחת וצחק צחוק גדול בעצמו. עמיתו שאל אותו: "נו, עקבת אחריו? מה היה כל כך מצחיק? לאן הוא הלך?" הוא ענה: "לבית שלך!"

נערה אחת ביקשה מחבר שלה להגיע לארוחת ערב עם ההורים שלה ביום שישי בערב. לאור גודל המאורע, היא הצהירה בפניו שהיא מעוניינת לשכב עימו בפעם הראשונה לאחר הארוחה. הנער היה מאושר, אך המום כיוון שעוד לא שכב עם בחורה מעולם. הוא נסע מהר לבית המרקחת כדי לקנות קונדומים. הוא ניגש לרוקח ומספר לו שהוא הולך לשכב עם חברה שלו ומתחיל לתאר בפניו מה הוא רוצה לעשות לה ולהיכנס לפרטים מלוכלכים. הרוקח מחייך לשמע הנער הלהוט ובסוף שואל אותו איזה חבילה של קונדומים הוא רוצה, של 3, 10 או משפחתית. הנער מבקש את המשפחתית בטענה שהוא הולך "לעבוד קשה". מגיע יום שישי בלילה והנער פוגש את חברתו בכניסה לביתה. היא מאוד מתרגשת ומזמינה אותו פנימה לשולחן האוכל כשהוריה כבר ישובים. הנער מתיישב ומהר מאוד מציע לומר ברכה ומרכין את ראשו. עוברות 5 דקות והנער עדיין שקוע בתפילה. עוברות 10 דקות ועדיין אין תנועה מצידו. לאחר 20 דקות הנערה מתכופפת לחברה כשראשו עדיין מורכן ולוחשת לו: "לא אמרת לי שאתה כל כך דתי". הנער, מבלי להזיז את ראשו, לוחש בחזרה: "לא אמרת לי שאבא שלך רוקח..."

אדם עם עווית בעין שגורמת לו לקרוץ כל הזמן, נכנס לראיון עבודה לתפקיד של נציג מכירות בחברה גדולה. המראיין בוחן את קורות החיים ואומר: "זה מדהים. סיימת בהצטיינות את האוניברסיטה הטובה ביותר, ההמלצות משבחות אותך ואין בכלל מה לדבר על הניסיון שלך. במצב רגיל, היינו חוטפים אותך בלי לחשוב פעמיים, אבל כנציג מכירות, תידרש להיות ייצוגי מבחינה ויזואלית ואנו חוששים שבעיית הקריצה שלך תבריח לקוחות. אנו נורא מצטערים, אבל לא נוכל להעסיק אותך". "רגע אחד", עונה האיש, "אם אני לוקח כדור נגד כאבי ראש, המצמוץ מפסיק תוך דקה או שתיים!" "באמת? אוקיי, אתה יכול להראות לי בבקשה?" אמר המראיין. האיש מפשפש בתיקו ומתחיל לשלוף ממנו קונדומים לרוב; קונדומים אדומים וכחולים, בטעמים ומחוספסים, במידות קטנות וגדולות ואפילו בצורות של חיות. לבסוף הוא מגשש בתחתית התיק ומוצא שם חפיסת כדורים נגד כאבי ראש. הוא לוקח אחד והמצמוץ מפסיק. המראיין ההמום שהיה עד להתרחשות, התעשת ואמר "ובכן אדוני, הכל טוב ויפה, אבל זוהי חברה מכובדת ורצינית ולא נקבל עובד שמתעסק עם נשים כל היום!" "מתעסק עם נשים?! מה פתאום? אני נשוי באושר!" התגונן האיש. "אז איך אתה מסביר את כל הקונדומים?" התפלא המראיין. נאנח האיש וענה "ביקשת פעם מרוקח כדור נגד כאב ראש בזמן שאתה קורץ כל הזמן?"

לא רק כתב היד של הרופאים אינו ברור, לפעמים גם השפה שלהם מצריכה תרגום מיוחד: צריך לטפל בזה בדחיפות - תכננתי לצאת לחו"ל אבל הבעיה הזו כל כך קלה ורווחית... אני חושב שאטפל בה לפני שהיא תיעלם מעצמה. הו, מה יש לנו פה? - אין לי מושג מה הבעיה, אולי תיתן לי רמז? אנחנו כבר נראה... - אני צריך לבדוק את ביטוח הרשלנות הרפואית שלי לפני שאטפל בבעיה. תן לי לבדוק את ההיסטוריה הרפואית שלך - תן לי לבדוק אם שילמת בפעם האחרונה לפני שאני ממשיך לדבר איתך. בוא נקבע תור להמשך השבוע? - בדיוק קניתי ג'יפ חדש, אז אני מחייב אותך על עוד ביקור. המממ... - מכיוון שאין לי מושג מה לעשות, אני מנסה להישמע מהורהר בתקווה שהאחות תתערב. צריך לראות איך זה יתפתח - אין לי זמן לשטויות שלך, תחזור אלי אם אתה לא מצליח לנשום. מה שלומך היום? - אני מרגיש מצוין. אתה, לעומת זאת, נראה רע. אני ארשום לך תרופה חדשה - אני עושה מחקר וצריך שפן ניסיונות. אם זה לא נעלם תוך שבוע, תרים אלי טלפון - אין לי מושג מה הבעיה שלך, אני מקווה שהיא תעבור לבד או שתלך לרופא אחר. הבדיקות שלך יצאו תקינות ואתה בריא כמו שור - כנראה שלא אוסיף קומה לווילה אחרי הכל... אני רוצה שעמית שלי יראה אותך - אני חייב לו כסף ואתה בצרות גדולות. אנחנו לא מרגישים כל כך טוב היום, אה? - אני לא זוכר איך קוראים לך או למה אתה כאן. אני רוצה לשלוח אותך לכמה בדיקות - משהו לא בסדר, אבל אין לי מושג מה. אני מעביר את ה"כאב ראש" הזה לאחיות. יכול להיות שיש עליך יותר מדי לחץ בעבודה? - אתה לא חולה, אבל אולי אוכל לסחוט ממך משהו למרות הכל. להוריד הכל, גם תחתונים - אני לא נהנה מזה יותר ממך... בשביל מה למדתי כמעט 10 שנים? אם הסימפטומים לא נעלמים עוד שבוע, תחזור אלי - יש לך שבוע לסבול, אחרי זה אני בחופש ואתה הבעיה של מישהו אחר. הוירוס הזה מסתובב הרבה בזמן האחרון - אני ממש מקווה שזה לא מגפה קטלנית, כי כבר שלחתי הביתה 5 חולים לפניך.

רופא ישראלי שסיים את לימודיו באירופה, חזר לארץ ופתח מרפאה פרטית. עוברים החודשים ואין עבודה, הלקוחות לא מגיעים. הרופא המתוסכל מחליט לסגור את המרפאה ואומר לאחות שעובדת איתו: "זה נגמר, את הולכת הביתה". האחות המומה, שואלת אותו "למה, מה קרה?" עונה הרופא "מה את לא רואה? אין עבודה, אין לי אגורה בכיס". אז האחות אומרת לו "זה בגלל שאתה לא יודע לעבוד". הרופא מופתע, "מה זאת אומרת? סיימתי את לימודי עם ציונים גבוהים מאוד". עונה האחות, "עזוב אותך מציונים, תקשיב לי. פרסם מודעה בעיתון שאומרת כך: 'רופא כללי לכל בעיה, עובד בשיטה חדשה - אם נרפאת שלם 50 דולר. אם לא נרפאת קבל 100 דולר!' תעשה את זה ותראה". הרופא מסתכל עליה בעיניים פעורות "איבדת את שפיות דעתך?! אני מסביר לך שאין לי שקל בכיס, מאיפה אני אצליח לשלם כסף לחולים?" עונה האחות, "אתה רופא, בסך הכול תרשום תרופות לפציינטים. אם מישהו בא מצונן תן לו סירופ, אם יש לו כאב ראש תרשום לו אקמול, לא עסק כזה מסובך..." מרוב ייאוש הרופא מחליט לנסות את זה. הוא מפרסם מודעה בעיתון לפי מה שאמרה לו האחות, ולא עובר שבוע והמרפאה מפוצצת באנשים. במקום אחר בארץ בחור מובטל אחד יושב בבית וקורא עיתון. פתאום הוא רואה את המודעה והעיניים שלו נדלקות, הנה הדרך לעשות כסף קל. הוא יימצא בעיה שהרופא לא יוכל לפתור ו-100 הדולר אצלו בכיס. מתרגש מהשיטה החדשה לרמות את הרופא הפראייר, הוא קם והולך למרפאה. מגיע תורו של המובטל והוא נכנס לחדר. "שלום, מה יש לך אדוני?" שואל אותו הרופא. עונה האיש, "יש לי בעיה, אני לא טועם טוב". הרופא אומר לו, "מה זה לא טועם טוב? ניסית לטעום משהו חמוץ, מתוק, מלוח ומה קרה?" הבחור עונה "ניסיתי, אבל לא הרגשתי כלום". הרופא קורא לאחות ואומר לה "תביאי לו בבקשה את קופסה 8 מחדר התרופות". האחות חוזרת אחרי כמה רגעים עם קופסה 8 והרופא אומר למובטל "פתח פה גדול..." ושם לו בפה חומר מהקופסא. "איכס! מה זה? חרא של פרות?!" אומר הרופא "הנה, פתרתי לך את הבעיה ואתה מסוגל לטעום. זה יהיה 50 דולר בבקשה". הבחור המום, מוציא 50 דולר, שם לרופא על השולחן והולך הביתה עצבני. כשהוא מגיע הביתה, הוא מחליט למצוא בעיה אחרת שאי אפשר לרפא. למחרת חוזר המובטל לרופא ואומר לו "ד"ר, יש לי מחלה חמורה, אני שוכח הכול!" הרופא אומר לו "אז בעצם אתה לא זוכר כלום?" עונה האיש "אפילו את השם שלי שכחתי". הרופא קורא לאחות "תביאי לי בבקשה את קופסה 8 מחדר התרופות..." הבחור לא נותן לרופא לסיים ואומר "ד"ר, רק לא הקופסה של החרא!" הרופא אומר לו, "בבקשה, חזר לך הזיכרון. 50 דולר בבקשה". המובטל רותח על איך שנפל שוב במלכודת, מוציא 50 דולר, שם על השולחן והולך הביתה. כל הלילה הוא לא נרדם וזומם איזו מחלה הרופא לא יצליח לרפא. הוא כבר איבד 100 דולר בשני ביקורים והוא מובטל. לפתע צץ במוחו רעיון והוא נרדם עם חיוך. בבוקר הוא הולך לרופא שמח וטוב לב, נכנס לחדר ואומר: "ד"ר, יש לי מחלה חמורה מאוד, אף פעם לא עומד לי". עונה הרופא, "ניסית לשכב עם נשים?" הבחור עונה "כן, כן, אבל לא עומד". שואל הרופא, "ניסית סרטים למבוגרים?" עונה האיש, "גם את זה ניסיתי, לא עזר". "אוקי" אומר הרופא, "תביאי לי בבקשה את קופסה 8 מא..." האיש לא נתן לרופא להשלים את המשפט, קם על רגליו וצעק, "תקשיב לי טוב ד"ר, אם אתה מביא לי את הקופסה הזאת עוד פעם אחת, אני מז**ן אותך ואת האחות המחורבנת שלך, הבנת?!!" אומר הרופא "הופ, נפתרה הבעיה, 50 דולר בבקשה..."

ד"ר לוי יצא לגמלאות בשעה טובה, וכל המטופלים שלו עברו להשגחתו של ד"ר אבנרי הצעיר. אחת מהמטופלים האלו הייתה ברכה פרלשטיין בת ה-85, והיא זומנה לפגישת היכרות עם הרופא החדש שלה כדי לעבור על ההיסטוריה הרפואית שלה ולבדוק את התרופות שהיא נוטלת. בזמן שד"ר אבנרי בדק את כל התרופות שגברת פרלשטיין קונה באופן קבוע, עיניו נפקחו בתדהמה כשהוא ראה שהאישה המבוגרת שיושבת מולו קונה גלולות נגד היריון מדי חודש כבר במשך יותר משנה. "גברת פרלשטיין", שאל הרופא המופתע, "את יודעת שהכדורים האלה שאת קונה כל הזמן הם אמצעי מניעה נגד היריון?" "כן דוקטור", היא השיבה עם חיוך גדול על פניה, "בזכותם אני ישנה הרבה יותר טוב בלילה!" - "אני לא יודע מה הרופא שטיפל בך לפני סיפר לך, אבל לכדורים האלו אין שום קשר לאיכות השינה שלך." - "בחור יקר, תאמין לי שאני יודעת על מה אני מדברת. בזכות הכדורים האלו אני הולכת לישון רגועה מתמיד." - "אני עדיין מבולבל גברת, גם אם את פעילה מינית, קשה לי מאוד להאמין שיש לך צורך בגלולות שכאלו...". - "ברור שאין לי צורך בהן! אבל הנכדה בת ה-17 שלי אוכלת אצלנו ארוחת ערב בכל יום, אז אני מכניסה את הגלולות האלו לעוגה שאני תמיד נותנת לה ואז אני ישנה הרבה יותר טוב בלילה!"

אישה אחת יצאה לגמלאות אחרי שנות עבודה ארוכות ופנתה לבעלה מזה 40 שנה בבקשה שיעשו משהו מעניין יחד: "תמיד רצינו לצאת לשייט, אולי נעשה טיול של שבוע ונחזור להיות כמו שני צעירים משוחררים ונשכב כמו שלא שכבנו שנים." הבעל המופתע חשב על ההצעה המפתה של אשתו והסכים. למחרת היום הבעל החליט להיערך לקראת החופשה הקרבה, ויצא אל בית המרקחת הקרוב לביתו כדי לקנות קופסה של כדורים נגד בחילה וקופסה של כדורי ויאגרה. כשחזר הביתה, אשתו פנתה אליו ואמרה: "חשבתי על זה קצת, אם אנחנו באמת רוצים ליהנות ולחזור להיות שובבים, למה שנסתפק רק בשבוע?! בוא נצא לשייט של חודש שלם." הבעל שהתלהב מההצעה של אשתו והחל לדמיין כבר את החופשה האינטימית שלהם יחד, יצא למחרת לבית המרקחת פעם נוספת, והפעם קנה 4 קופסאות של כדורים נגד בחילה ו-4 קופסאות של כדורי ויאגרה. כעבור יום, האישה שוב פנתה אל בעלה וביקשה ממנו לשקול לשנות עוד פעם את התכניות: "למה אנחנו עוצרים את עצמנו?! הילדים כבר עזבו את הבית, אין לנו עבודה ללכת אליה, אנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים. למה שלא נצא לשייט מסביב לעולם ונבלה כמו אדם וחווה על חופי נודיסטים?" הבעל הנרגש החליט לאמץ את הגישה המשוחררת של אשתו ויצא שוב לבית המרקחת, הפעם כדי לקנות 15 קופסאות של כדורים נגד בחילה ו-15 קופסאות של כדורי ויאגרה. הרוקח שראה אותו יום אחרי יום, לא יכול היה להתאפק יותר עוד ושאל את הגבר: "אני לא מצליח להבין! אם זה גורם לך לבחילה, למה אתה ממשיך לעשות את זה???"

יום אחד נכנס לחנות הפארם של יפית בחור, וביקש לדעת היכן נמצא מדף ההיגיינה הנשית. יפית הנחתה אותו אל המעבר שבו ממוקם המדף, הבחור ניגש אליו, הביט בו בתמיהה למשך מספר רגעים, ואז פנה שוב ליפית ושאל אותה: "סלחי לי, איפה יש לכם כאן צמר גפן?", יפית כיוונה אותו למקום הנכון, ואחרי כמה דקות ראתה אותו חוזר עם מספר שקיות מן המוצר. "יש לכם פה אולי חוטי תפירה?" שאל הבחור את יפית, שבתגובה הצביעה לכיוון עמדת מוצרי התפירה ושלחה אותו אליה; הבחור חזר משם עם חבילת חוטי תפירה לבנים. "אולי יש לכם גם במקרה איזה קופסת קרטון קטנה" שאל הבחור את יפית. "אני אבדוק מאחור" השיבה, הלכה, ולאחר כמה רגעים חזרה עם הקופסה המבוקשת. הבחור שם את כל המוצרים שלקח בקופסה שהביאה לו יפית, וביקש ממנה לעשות לו חשבון. "שמע, אני לא רוצה להיות חוצפנית" אמרה לו יפית לפני שהתפנתה לעריכת החשבון, "אבל אני חייבת לשאול: כשנכנסת לפה ביקשת לדעת איפה מדף מוצרי ההיגיינה הנשית, ואז ניגשת אליו, הבטת בו, אבל בסוף לא לקחת ממנו כלום. בסוף, אתה בא אליי עם מלא מוצרים לא קשורים בכלל. מה בדיוק הסיפור?" ענה לה הבחור: "תשמעי, זה פשוט - חברה שלי שלחה אותי לקנות לה טמפונים. בהתחלה חשבתי באמת להביא לה בדיוק את מה שביקשה, אבל אז נזכרתי שאתמול, כשביקשתי ממנה להביא לי חפיסת סיגריות, היא חזרה הביתה עם חבילת טבק וכמה ניירות לגלגול. אז פתאום הבנתי – אם היא חושבת שאני יכול לגלגל את הסיגריות לעצמי, אז גם אני יכול לחשוב שהיא מסוגלת לגלגל את הטמפונים לעצמה".