בחור ערבי נכנס לחנות הלבשה תחתונה של מוכר יהודי...
מקור תמונה: ThisParticularGregבחור ערבי אחד משוטט בניו יורק ונכנס לחנות הלבשה תחתונה בבעלותו של יהודי אחד.
הוא מסתובב קצת בחנות, מוצא איזה חזייה, ושואל את בעל הבית כמה היא עולה. המוכר היהודי, כאיש העסקים הממולח שהוא, עונה לו: "זו חזייה מעולה, היא מתחילה לצבור פופולאריות עכשיו. אני יכול למכור לך כל חזייה כזו ב-50 דולר לאחת". הבחור הערבי מהנהן בראש בחיוב ואומר: "מעולה, אז אני אקנה 100 מהן".
יום לאחר מכן הבחור הערבי חוזר לחנות ההלבשה התחתונה של היהודי, מסתכל מסביב ומוצא שוב חזייה שמוצאת חן בעיניו. המוכר היהודי מבחין בו, מתקרב אליו ואומר לו : "הו, כן, זאת חזיית תחרה מעולה. היא מיובאת מאיטליה, מאוד פופולארית, אפילו מפורסמים לובשים אותה. אני יכול לעשות לך אותה ב-75 דולר לחזייה". הבחור הערבי מניד באשו ואומר: "בטח, אני אקח 150 מהן".
כשהבחור הערבי מגיע יום אחרי, המוכר היהודי כבר בהלם מוחלט, מרוצה מאוד מהלקוח החוזר. איך שהוא נכנס, המוכר כבר מתקרב אליו ואומר לו: "תראה את החזייה הזו, זו חזיית המשי החדשה שלנו שמיובאת מצרפת. רק הרכיבים הכי משובחים והיא הכי נוחה שיש. אני יכול למכור לך אותה ב-100 דולר לחזייה". הערבי שוב מהנהן ואומר: "אני אקח 200 מהם".
אז הם הולכם לקופה לעשות חשבון, אבל בדרך המוכר היהודי מתחיל להיות קצת סקרן לגבי הלקוח השב וחוזר שלו. אז הוא שואל את הבחור הערבי:" תגיד, אני יכול לשאול אותך משהו – מה אתה עושה עם כל החזיות האלה?"
אז הבחור הערבי מחייך, מסתכל עליו ואומר: "אני גוזר אותן באמצע ואז מוכר את זה ככיפות ב-200 דולר לכיפה".
אישה נכנסת לחנות חיות מחמד ומבקשת לקנות כלב מיוחד ומקסים.
המוכר מסתכל סביבו בין כל החיות שבכלובים ואומר לה "חכי כאן, גברתי, אני חושב שיש לי את הכלב המושלם בשבילך!"
הוא נעלם אל החדר האחורי וחוזר אחרי מספר שניות עם כלבלב קטן וחמוד.
"הכלב הזה מאוד מיוחד..." הוא אומר לה.
"מה כל כך מיוחד בו?" האישה לא מתרשמת.
"הוא מסוגל לעוף!"
"לעוף?!" מתפלאת האישה.
"בהחלט!" אומר המוכר וזורק את הכלב באוויר. הכלב לא צונח למטה, אלא נשאר לשייט באוויר ומעופף ברחבי החנות.
האישה לא מאמינה למראה עיניה. "אני רוצה אותו! אני רוצה אותו!" היא צועקת אל המוכר.
"יש רק בעיה אחת..." אומר המוכר. "בכל פעם שתאמרי את המילה "שלי" הוא יאכל את מה שהזכרת. הנה, שימי לב" ממשיך המוכר "התפוח שלי..."
למשמע המילה, צונח הכלב אל ריצפת החנות ומתחיל לרוץ באטרף אל המוכר, ששולף מכיסו תפוח והכלב מתחיל לכרסם אותו.
"אוי... זה כל כך חמוד!" אומרת האישה "אני רוצה אותו! אני רוצה אותו!"
כשהיא מגיעה הביתה עם הכלב, היא מראה לבעלה בהתרגשות את הכלב המיוחד.
"מה כל כך מיוחד בו?" הבעל לא מתרשם.
"הוא מסוגל לעוף!"
"לעוף?" שואל הבעל "בתחת שלי!"
אימא שלך כל כך טיפשה, שהיא החזירה מצות לחנות כי היו בהן חורים.
הכורדי שחובב ספורט אתגרי
אפרים הכורדי הוא חובב ספורט אתגרי מושבע, וסוף סוף הוא אזר אומץ והחליט לנסות לראשונה בחייו לבצע צניחה חופשית. בהתרגשות רבה הוא יצא מביתו, נסע אל חנות המצנחים הקרובה ושאל את המוכר איך מצנח עובד.
המוכר הראה לו מצנח לדוגמה והסביר: "אתה לובש את זה על עצמך, קושר היטב, ומהרגע שאתה קופץ מהמטוס יש לך שלוש שניות למשוך בלולאה הצהובה מצד ימין והמצנח ייפתח."
"ואם הוא לא ייפתח?" שאל אפרים בחשדנות.
"במקרה הזה, עליך למשוך את הלולאה האדומה, ואז ייפתח המצנח הרזרבי," השיב לו המוכר.
"ואם גם הרזרבי לא ייפתח?" הקשה אפרים הכורדי.
ענה לו המוכר: "אז תבוא לכאן, אני אחליף לך אותו..."
2 גברים, צעיר וזקן, הולכים במעברים של חנות כלבו ענקית עם העגלות שלהם, כשלפתע הם עוברים פניה, לא שמים לב ומתנגשים אחד בשני. הזקן פונה לצעיר: "סליחה שהתנגשתי בך, אני פשוט מסתכל כל הזמן מסביב כדי לחפש את אשתי".
"איזה צירוף מקרים" אמר הצעיר, "גם אשתי הלכה לאיבוד, אני מחפש אותה שעה וכבר התחלתי להתייאש. כנראה שגם אני לא הסתכלתי לראות לאן אני הולך."
"באמת צירוף מקרים" המשיך הזקן, "מה דעתך שנעזור אחד לשני? ספר לי איך נראית אשתך כדי שאני אחפש אותה ואני אספר לך איך נראית אשתי, כדי שתוכל לעשות את אותו הדבר?"
הצעיר הסכים בשמחה והתחיל לתאר את אשתו: "היא בת 25, רזה וגבוהה עם שיער בלונדיני ועיניים כחולות, היא לבשה חצאית מיני אדומה וגופייה צמודה בצבע שחור. מה לגבי אשתך? איך היא נראית?"
"עזוב אשתי, בוא נחפש את אשתך!"
עמי ושי בני ה-8 טיילו להם ושיחקו עד שלפתע הם הבחינו בחנות ממתקים חדשה שנפתחה ברחוב שלהם... שניהם הסתכלו בערגה על הממתקים בחלון ובלעו רוק בעודם חולמים על כל השפע שיש בחנות.
"אולי ניכנס ונראה מה יש שם?" פנה עמי לשי, ועוד לפני שזה הספיק להגיב עמי כבר פתח את הדלת ונכנס לחנות במהירות. שני הבנים הצעירים סקרו את כל הממתקים מקרוב והיו להוטים לטעום מכל אחד מהם.
לאחר כמה דקות בעל החנות ניגש לשני הילדים ואמר: "הממתקים למכירה, לא לבהייה" ופנה לסדר חטיפים על מדף.
עמי הסתכל על שי, ומבלי להגיד מילה הוא הלך לאחד ממדפי הממתקים והכניס במהרה 4 חטיפי שוקולד לכיסו. הוא אחז בידו של שי ההמום ויצא עמו מהחנות.
"מה לקחת???" שאל שי בעודו מחכה בלהיטות לחלקו בשלל.
"ארבעה שוקולדים טעימים. הם כולם שלי ובחיים לא יהיה לך אומץ לקחת לך גם!!!" השיב עמי.
שי חשב למשך כמה רגעים ואז תפס את ידו של חברו ונכנס איתו בחזרה לחנות. הוא ניגש ישירות למוכר ושאל אותו: "אתה רוצה לראות קסם מגניב?"
המוכר חסר הסבלנות ענה ביבשות: "אם זה יוציא אתכם מהחנות, אז כן..."
שי לקח ארבעה חטיפי שוקולד מהמדף, אכל אותם במהרה מול המוכר ההמום ועמי שנדהם אף הוא.
"אני מקווה שאתה הולך לשלם על זה..." אמר המוכר בכעס.
שי חייך בשביעות רצון ואמר בפשטות: "אבל זה בדיוק הקסם! אתה אולי חושב שאכלתי את השוקולדים האלה, אבל בעצם הם בכיס של חבר שלי!"
זוג צעיר התחתן ונכנס לחנות שבה אפשר לקנות ילדים. "איזה ילדים יש לכם להציע לנו", שאלו בני הזוג.
"יש לנו ילד אשכנזי יפה, מנומס ושקט - הוא עולה 95 שקל. ב-80 שקל יש לנו ילד מרוקאי חמוד, אבל שימו לב שאסור לעצבן אותו, אחרת יש בלגן. ב-50 שקל תוכלו לקנות ילד כורדי - לא הכי מבריק, אבל די חמוד. אז איזה ילד תרצו?"
הזוג התייעץ, בחן את הילדים היטב, ואז הבעל הוציא שטר של 100 ואמר: "זה הילד הראשון שלנו אז אנחנו לא מתפשרים - ניקח את האשכנזי!"
המוכר שאל את בני הזוג: "להחזיר לכם 5 שקל עודף או שאולי תרצו לקחת ילד תימני?"
לאחר שנים רבות שבהן חי בצניעות וחסך שקל לשקל, עבר נמרוד סוף כל סוף לבית חדש ומרווח בשכונה טובה במרכז העיר.
ביום הראשון בביתו החדש קיבל נמרוד זר פרחים ענק מאפי, חברו הקרוב, ועליו פתק ברכה שבו כתוב: "נוח על משכבך בשלום".
עיניו של נמרוד חשכו. הוא מיד התקשר אל אפי וגער בו: "תגיד לי, מה זה הפתק הזה ששלחת לי?! נפלת על הראש?!"
אפי לא הבין כיצד זה קרה, והחליט להתקשר אל חנות הפרחים שממנה הזמין את הזר וצעק על המוכרת: "זה נראה לך הגיוני מה שכתבתם על הפתק של זר הפרחים ששלחתי?!"
בעלת חנות הפרחים השתיקה אותו וענתה בתקיפות: "חביבי, יש לנו צרות גדולות יותר. את הזר שלך שלחנו בטעות ללוויה עם פתק שכתוב עליו 'מזל טוב על הבית החדש'!"
בחור אחד נכנס לחנות מוחות. הוא ניגש למחירון ומתחיל לעבור עליו:
מוח של מהנדס - 70 ש"ח לגרם.
מוח של טייס - 85 ש"ח לגרם.
מוח של מנתח - 90 ש"ח לגרם.
מוח של עורך דין - 750 ש"ח לגרם.
הבחור פונה למוכר ושואל, "תגיד, למה המוח של עורך הדין כל כך יקר?"
המוכר משיב לו, "בטח שיהיה יקר! אתה יודע כמה עורכי דין צריך בשביל להשיג גרם אחד של מוח?"
שיא החוצפה זה להיכנס לחנות ענתיקות ולשאול מה חדש...
הגבר שרצה לקנות לאשתו כלי נגינה במתנה
גבר מבוגר אחד נכנס לחנות כלי נגינה ומבקש להתייעץ עם המוכר. "אני מחפש כלי נגינה בשביל לקנות לאשתי. היא עומדת לצאת לפנסיה והיא רוצה להישאר איתי בבית כל היום וללמוד לנגן על משהו. מה אתה מציע לי?"
המוכר לקח את הגבר לסיור בחנות והסביר לו על האפשרויות השונות. "גיטרה היא בחירה קלאסית שלא דורשת הרבה מקום בבית וקל למצוא מורים או אפילו ללמוד לבד, אבל יש אנשים שבשבילם זה קצת בנאלי. פסנתר הוא גם בחירה נהדרת - זה כלי שמפיק צלילים מרגיעים מאוד, רק שצריך לקחת בחשבון שהוא לוקח הרבה מקום. אם אשתך מוכנה לעבוד קשה אפשר לשקול גם כינור, שהוא כלי נגינה אלגנטי מאוד."
"אני דווקא חשבתי יותר על משהו כמו חצוצרה או סקסופון," אמר הגבר.
"כלי נשיפה לדעתי לא ממש מתאימים למצב שאתה מתאר, יש סיבה מיוחדת שאתה חושב שאשתך צריכה להתחיל דווקא עם כלי נגינה שכזה?" שאל המוכר.
"כן" ענה הגבר, "לפחות ככה כשהיא מנגנת היא לא תוכל לדבר".
גבר אחד מגיע לקופה ואומר למוכרת "תני לי מנה אחת של אורז כורדי ומיץ תפוזים".
המוכרת התחילה לצחוק וענתה "אורז כורדי? אתה בטח ממש כורדי אם אתה מבקש דברים כאלה".
"ומה הבעיה עם כורדים?" התעצבן הגבר. "יש לך בעיה עם כורדים? ואיך את בכלל קובעת את זה?! אם הייתי מזמין סלט יווני אז היית אומרת שאני יווני? אם הייתי מזמין דג מרוקאי אז היית אומרת שאני מרוקאי? תני לי סיבה אחת למה את ישר קופצת וחושבת שאת יודע מה המוצא שלי רק בגלל שהזמנתי מנה של אורז כורדי!"
העובדת ענתה לגבר: "אני חושבת ככה בגלל שאתה בחנות לחומרי בניין..."
יוסף היה הבעלים הגאה של חנות בגדים בניו יורק במשך הרבה מאוד שנים ותודה לאל, העסק הצליח. שמה של החנות היה "רחל", על שם אשתו האהובה של יוסף, ושלט שנושא את שמה קישט את דלת הכניסה מיום הקמת החנות. היות ולא היו הרבה חנויות בגדים בסביבה, כל תושבי האזור היו מגיעים באופן קבוע לחנות של יוסף ולאורך השנים הוא זכה להצלחה רבה מאוד, כשכמעט ולא היה סוף שבוע שבו החנות לא הייתה מלאה באנשים.
למרבה הצער המידע הזה לא נעלם מעיניהם של המתחרים, ויום בהיר אחד נפתח בבניין הצמוד לחנותו של יוסף מתחם בגדים שהתהדר בשלט ענק עם הכיתוב "בגדים במחירים הטובים ביותר!".
יוסף ורחל היו מאוד מאוד מודאגים, אבל הם האמינו שהם יצליחו להתמודד עם התחרות הקשה. לאחר כשבוע נחתה עליהם מכה נוספת, כאשר בצד השני של חנותם נפתחה חנות מיוחדת של בגדים מאיטליה שעל חזיתה נתלה שלט ענק עם הכיתוב: "הבגדים היפים והאיכותיים ביותר!".
"מה אתה מתכנן לעשות?" שאלה רחל את יוסף, "אף אחד לא ייכנס לחנות הקטנה שלנו, נתחיל לאבד כסף, נפשוט את הרגל ובסוף נגלה שאנחנו גרים ברחוב."
"אל תדאגי", ענה יוסף, "אני בטוח שאנחנו נמצא דרך להסתדר."
לאחר כשבוע התברר שהאופטימיות של יוסף הייתה שגוייה לחלוטין, כמעט ואף אחד לא נכנס לחנות שלו ושל אשתו, שניצלה את השקט כדי להציק לו ללא הרף כדי שימצא פתרון לבעיה. למעשה, היא הציקה לו כל כך הרבה עד שהוא החל לחשוב על להעיף אותה מהחנות, ואז הוא חשב על רעיון גאוני...
ביום שלמחרת החנות של השניים הייתה מלאה עד אפס מקום בלקוחות, ורחל לא הצליחה להבין מה הסיבה לשינוי הפתאומי הזה.
"צאי החוצה ותסתכלי על החזית של החנות" אמר יוסף לאשתו, וכשהיא יצאה היא החלה לצחוק בקול גדול וחזרה פנימה כדי לתת לבעלה חיבוק ענק.
היא ראתה שיוסף הוריד את השלט שעליו היה כתוב "רחל" ועתה, בין שלטי הענק של המחירים הטובים ביותר והבגדים היפים ביותר, התנוסס שלט חדש מעל דלת החנות של הזוג ועליו הכיתוב "כניסה ראשית".
לקוחה: "היי, הבן שלי אומר שיש לי לוחמים מספרטה על המחשב, ממש ספרטנים אמיתיים, וכדאי שתבדקו את זה".
מוכר: "גבירתי..? את בטוחה? ספרטנים?"
לקוחה: ״כן כן, התקשרתי לבן שלי בזמן הלימודים שלו, אמרתי לו שקופצים לי כל מיני דברים על המסך והוא אמר שיש לי ספרטנים".
מוכר: "אה! טרויאנים! סוסים טרויאנים, כן, זה הגיוני. אבצע סריקה במחשב ונוכל לגלות במהירות מה קורה שם".
לקוחה: "בחור צעיר, הבן שלי לומד בקולג' והוא אומר שהם ספרטנים. אתה עומד כאן בתלבושת של רשת קטנה, מרוויח שכר מינימום וחושב שאתה מבין טוב יותר מהבן שלי".
מוכר: "את צודקת גבירתי, קיוויתי שנוכל לבצע אבחון קצר ולבדוק אם אכן לא מדובר בספרטנים, אבל רק ממבט על המסך אני יכול לומר שמדובר ככל הנראה בכ-300 לוחמים שנאבקים כרגע במחשב שלך".
לקוחה: "אלוהים אדירים! 300?! זה נורא!"
מוכר: "נורא ואיום. הם צועדים צעד אחר צעד, עם החניתות שלהם, ורומסים כל מה שאפשר על לוח האם והדיסק הקשיח. בקרוב מספר הקורבנות על המחשב שלך ייצור קיר שיחסום סופית את התנועה בו, ואת בטח יודעת מה זה אומר..."
לקוחה: "כ..כן... בטח, אוי זו קטסטרופה, אאלץ לקנות ממך מחשב חדש!"
מוכר: "אין ספק, גבירתי. אין ספק".
יום אחד נכנס לחנות הפארם של יפית בחור, וביקש לדעת היכן נמצא מדף ההיגיינה הנשית. יפית הנחתה אותו אל המעבר שבו ממוקם המדף, הבחור ניגש אליו, הביט בו בתמיהה למשך מספר רגעים, ואז פנה שוב ליפית ושאל אותה: "סלחי לי, איפה יש לכם כאן צמר גפן?", יפית כיוונה אותו למקום הנכון, ואחרי כמה דקות ראתה אותו חוזר עם מספר שקיות מן המוצר.
"יש לכם פה אולי חוטי תפירה?" שאל הבחור את יפית, שבתגובה הצביעה לכיוון עמדת מוצרי התפירה ושלחה אותו אליה; הבחור חזר משם עם חבילת חוטי תפירה לבנים. "אולי יש לכם גם במקרה איזה קופסת קרטון קטנה" שאל הבחור את יפית. "אני אבדוק מאחור" השיבה, הלכה, ולאחר כמה רגעים חזרה עם הקופסה המבוקשת.
הבחור שם את כל המוצרים שלקח בקופסה שהביאה לו יפית, וביקש ממנה לעשות לו חשבון. "שמע, אני לא רוצה להיות חוצפנית" אמרה לו יפית לפני שהתפנתה לעריכת החשבון, "אבל אני חייבת לשאול: כשנכנסת לפה ביקשת לדעת איפה מדף מוצרי ההיגיינה הנשית, ואז ניגשת אליו, הבטת בו, אבל בסוף לא לקחת ממנו כלום. בסוף, אתה בא אליי עם מלא מוצרים לא קשורים בכלל. מה בדיוק הסיפור?"
ענה לה הבחור: "תשמעי, זה פשוט - חברה שלי שלחה אותי לקנות לה טמפונים. בהתחלה חשבתי באמת להביא לה בדיוק את מה שביקשה, אבל אז נזכרתי שאתמול, כשביקשתי ממנה להביא לי חפיסת סיגריות, היא חזרה הביתה עם חבילת טבק וכמה ניירות לגלגול. אז פתאום הבנתי – אם היא חושבת שאני יכול לגלגל את הסיגריות לעצמי, אז גם אני יכול לחשוב שהיא מסוגלת לגלגל את הטמפונים לעצמה".
בלונדינית אחת יצאה למסע קניות, שבמהלכו מצאה את עצמה נכנסת אל חנות כלי בית. בעודה מסתובבת בין הסטים המבריקים של הסכו"ם והצלחות, נתקלה בעמדה גדולה שבה היו מוצבים בקבוקים וכוסות מיוחדים. אחד העובדים של המקום, שהבחין בבלונדינית בוהה במדפים, ניגש אליה ושאל: "שלום גברתי, איך אוכל לעזור לך?"
"רציתי לדעת מה מיוחד בבקבוקים והכוסות האלה?" שאלה.
"אלו תרמוסים, גברתי." ענה העובד.
"מה זה תרמוסים?" שאלה הבלונדינית בסקרנות.
"תרמוס זה מכל מיוחד שאת יכולה להכניס אליו דברים חמים או קרים, והוא שומר על הטמפרטורה שלהם."
"וואו!" אמרה הבלונדינית, "איזו המצאה נהדרת, אני רוצה אחד בבקשה!"
"בשמחה" ענה העובד,והבלונדינית עזבה את החנות אחרי הקנייה.
למחרת, כשהגיעה הבלונדינית אל העבודה, היא ניגשה אל חברותיה והציגה להן את הרכש החדש: "תראו, זה התרמוס החדש שלי!"
"מה זה תרמוס?" שאלו החברות בפליאה.
"זה מכל מיוחד כזה שאפשר להכניס אליו דברים קרים וחמים, והוא שומר על הטמפרטורה שלהם."
"וואו! זו המצאה גאונית" השיבו החברות, "ומה שמת בתוכו?"
הבלונדינית חייכה ואמרה: "2 כוסות קפה, גלידה להפסקה שלנו וקצת יין לסוף היום".
ילד שנכנס לחנות צעצועים שוכח ברגע אחד את כל המשחקים שיש לו בית.
חנות קטנה ומטריפה
זוג נשוי נסע לטייל בהודו.
יום אחד כשהסתובבו בשוק, ראו חנות נעליים קטנה. המוכר קרא להם מתוך החנות:
"בואו, היכנסו נא אל החנות הדלה שלי!"
כשנכנסו, קיבל את פניהם המוכר ההודי:
"יש לי סנדלים מיוחדים! מי שנועל אותם הופך להיות פראי במיטה, ממש נמר!"
בעוד שהאישה התלהבה מהרעיון, בעלה לא חשב שיש לו צורך בהם, כיוון שהוא עושה את העבודה כמו שצריך. אבל אחרי שכנועים של המוכר ונדנודים של האישה, הוא התרצה והחליט לנסות.
בשנייה שהכניס את הרגליים לסנדלים, נדלק ניצוץ פראי בעיניו ונהיה לו מבט חייתי, כזה שאישתו לא ראתה מעולם על פניו. הוא זינק על רגליו והתנפל על המוכר ההודי הצנום. אחוז אמוק, סובב הבעל את ההודי המסכן, כופף אותו על השולחן, קרע את מכנסיו במשיכה אחת ותלש גם את מכנסיו שלו.
הוא כבר אחז בירכיו בחוזקה ובא לבצע את זממו, כשרק בשנייה האחרונה הצליח ההודי לצעוק: "נעלת אותם הפוך!!!"
עבור לבא-במייל
