אפרים הכורדי הוא חובב ספורט אתגרי מושבע, וסוף סוף הוא אזר אומץ והחליט לנסות לראשונה בחייו לבצע צניחה חופשית. בהתרגשות רבה הוא יצא מביתו, נסע אל חנות המצנחים הקרובה ושאל את המוכר איך מצנח עובד.
המוכר הראה לו מצנח לדוגמה והסביר: "אתה לובש את זה על עצמך, קושר היטב, ומהרגע שאתה קופץ מהמטוס יש לך שלוש שניות למשוך בלולאה הצהובה מצד ימין והמצנח ייפתח."
"ואם הוא לא ייפתח?" שאל אפרים בחשדנות.
"במקרה הזה, עליך למשוך את הלולאה האדומה, ואז ייפתח המצנח הרזרבי," השיב לו המוכר.
"ואם גם הרזרבי לא ייפתח?" הקשה אפרים הכורדי.
ענה לו המוכר: "אז תבוא לכאן, אני אחליף לך אותו..."
איש בכדור פורח מרחף בשמיים ופתאום מבין שהלך לאיבוד. הוא ממהר להוריד גובה ומזהה במרחק מה ממנו, איש על הקרקע. הוא מנמיך גובה עד לנקודה שבה הוא יכול לצעוק אליו "סליחה, אתה יכול לעזור לי?"
"בשמחה", האיש נענה לבקשתו.
"הבטחתי לחבר שאפגוש אותו כבר לפני שעה אבל אין לי מושג איפה אני" מסביר האיש בבלון.
האיש מתחתיו מסתכל לצדדים "אתה בכדור פורח, מרחף בגובה 30 אלף רגל מעל הקרקע. אתה בין 40 ל-41 מעלות צפונה ובין 59 ל-60 מעלות מערבה"
"אתה בטח מהנדס" צועק לו האיש מהכדור הפורח.
"נכון" עונה האיש בהתפעלות "איך ידעת?"
"ובכן זה די פשוט" צועק לו האיש מהבלון "כל מה שאמרת לי כרגע הוא נכון מבחינה טכנית, אבל אין לי מושג מה לעשות עם המידע הזה ובשורה התחתונה אני עדיין אבוד. בכנות, אתה בכלל לא עזרת לי, אם כבר, רק עיכבת אותי יותר"
עונה לו האיש מהקרקע: "אתה בטח עובד בניהול"
"נכון" עונה האיש מהבלון "איך ידעת?"
"ובכן זה די פשוט" עונה האיש "אתה לא יודע איפה אתה נמצא ולאן אתה הולך. טיפסת לגובה רב בגלל כמות גדולה של הבטחות שפיזרת לאוויר אבל אין לך מושג איך לקיים אותן ואתה מצפה מהאנשים שמתחתיך שיפתרו לך את הבעיות. בשורה התחתונה אתה נמצא בדיוק באותה הנקודה שבה היית לפני שנפגשנו, רק שעכשיו אתה מאשים אותי!"
במהלך הליכה ברחוב, הבחין איתן בחברו אבי מתהלך עצבני עם שקיות רבות בידיו. "מה נשמע אבי? הכל בסדר? אתה נראה קצת עצבני".
אבי הניח את השקיות על הרצפה ואמר: "כן, הייתי עכשיו בסופר החדש והמתקדם שפתחו באזור התעשייה של העיר."
"נו ואיך שם? שמעתי שזה מקום ממש מרשים." ענה לו איתן.
"לא ממש. הם שמים דגש על עניין הטבעיות ואותנטיות - כשאתה נכנס למחלקת החלב אתה ממש יכול לשמוע את הפרות גועות ולהריח את הרפת. כשאתה עובר במחלקת הביצים אתה יכול ממש לשמוע את התרנגולות ולהריח את הלול, ושלא נדבר על מחלקת הירקות, שכשאתה עובר שם אתה ממש יכול לשמוע את החקלאים ולהריח את השדות..."
"וואו זה נשמע נהדר! אבל למה אתה נראה כל כך עצבני?" שאל אותו איתן בפליאה.
אבי הרים את השקיות בחזרה לידיו ואמר: "זו הפעם האחרונה שאני הולך לקנות שם נייר טואלט..."
עבור לבא-במייל
