לפקיד ממשלה אחד היה משעמם במשרד, אז הוא התחיל לנבור בתוך הארונות והמגירות כדי לחפש משהו מעניין ולהפתעתו הוא מצא מנורת קסמים ישנה. הוא שפשף אותה ומהמנורה יצא ג'יני ענק שהבטיח להגשים לו 3 משאלות.
"מה זאת בדיחה? נראה לך שאני באמת מאמין לשטויות האלה?" אמר הפקיד, "המשאלה הראשונה שלי היא שמישהו כאן יביא לי כוס קפה נורמלית".
"בוצע!" אמר הג'יני.
פתאום הופיעה על השולחן של הפקיד כוס הקפה הכי מושלמת בעולם; מלאה בארומה וטעם ובדיוק במידה הנכונה של איזון בין מים וחלב. הפקיד המזועזע הבין שהוא בזבז לחלוטין את המשאלה הראשונה שלו, אז הוא חשב ארוכות לפני שפנה שוב אל הג'יני ואמר: "המשאלה השנייה שלי היא לגור על אי טרופי מפנק, מוקף בנשים יפות שיתאהבו בי ממבט ראשון".
"בוצע!" אמר הג'יני, ולפתע הפקיד מצא את עצמו באי מושלם ומלא בנשים עוצרות נשימה שחייכו אליו והזמינו אותו להתקרב אליהן. "ג'יני עשית עבודה מדהימה!" אמר הפקיד הממשלתי, "המשאלה השלישית שלי היא שמעתה והלאה אני לא אצטרך לעשות יותר שום דבר בשביל אף אחד!"
"בוצע!" אמר הג'יני ולפתע הפקיד מצא את עצמו שוב יושב במשרד שלו...
איש בכדור פורח מרחף בשמיים ופתאום מבין שהלך לאיבוד. הוא ממהר להוריד גובה ומזהה במרחק מה ממנו, איש על הקרקע. הוא מנמיך גובה עד לנקודה שבה הוא יכול לצעוק אליו "סליחה, אתה יכול לעזור לי?"
"בשמחה", האיש נענה לבקשתו.
"הבטחתי לחבר שאפגוש אותו כבר לפני שעה אבל אין לי מושג איפה אני" מסביר האיש בבלון.
האיש מתחתיו מסתכל לצדדים "אתה בכדור פורח, מרחף בגובה 30 אלף רגל מעל הקרקע. אתה בין 40 ל-41 מעלות צפונה ובין 59 ל-60 מעלות מערבה"
"אתה בטח מהנדס" צועק לו האיש מהכדור הפורח.
"נכון" עונה האיש בהתפעלות "איך ידעת?"
"ובכן זה די פשוט" צועק לו האיש מהבלון "כל מה שאמרת לי כרגע הוא נכון מבחינה טכנית, אבל אין לי מושג מה לעשות עם המידע הזה ובשורה התחתונה אני עדיין אבוד. בכנות, אתה בכלל לא עזרת לי, אם כבר, רק עיכבת אותי יותר"
עונה לו האיש מהקרקע: "אתה בטח עובד בניהול"
"נכון" עונה האיש מהבלון "איך ידעת?"
"ובכן זה די פשוט" עונה האיש "אתה לא יודע איפה אתה נמצא ולאן אתה הולך. טיפסת לגובה רב בגלל כמות גדולה של הבטחות שפיזרת לאוויר אבל אין לך מושג איך לקיים אותן ואתה מצפה מהאנשים שמתחתיך שיפתרו לך את הבעיות. בשורה התחתונה אתה נמצא בדיוק באותה הנקודה שבה היית לפני שנפגשנו, רק שעכשיו אתה מאשים אותי!"
מנהל בכיר בחברה משגשגת לקה בהתקף לב. ציוה עליו הרופא לשהות בחווה במשך מספר שבועות ולנוח עד להתאוששות והחלמה מלאים.
שמע המנהל בעצת רופאו ושכר צימר באחת החוות. לאחר מספר ימים החל להשתעמם וביקש מהחוואי לעסוק בעבודות החווה השונות.
החוואי פקפק ביכולתו של העירוני שהגיע מהמשרד ועוד מכורסת-מנהלים, אבל הסכים ונתן לו לפנות את זבל הפרות מהרפת בהנחה שיעשה זאת במשך שבוע. להפתעתו, סיים המנהל את העבודה בפחות מיום אחד.
למחרת נתן לו החוואי עבודה יותר קשה: לערוף את ראשיהם של 500 תרנגולות, בהנחה שהפעם עבודתו תימשך לפחות ימים אחדים. אך שוב, הופתע לראות שהעבודה הושלמה כליל בסוף היום.
ביום השלישי, כאשר הושלמו כל עבודות החווה, ביקש החוואי מהמנהל למיין שק תפוחי אדמה לשני ארגזים: אחד לתפוחי אדמה קטנים והשני לגדולים. בסוף היום, ראה החוואי כי המנהל עדיין יושב ליד שק תפוחי האדמה ושני הארגזים ריקים.
התפלא בעל החווה: "הכיצד ביצעת במהירות עבודות קשות כל כך ואילו עכשיו אינך מסוגל לבצע עבודת מיון פשוטה?!"
ענה לו המנהל: "הקשב, כל חיי אני עורף ראשים ומתעסק בזבל, אבל עכשיו אתה מבקש ממני לקבל החלטות..."