ילדה קטנה שאלה את אביה: "אבא, כיצד נוצרו בני האדם?"
"אלוהים ברא את אדם וחווה, את הילדים שלהם ואת כל הגזע האנושי", ענה לה אביה.
יומיים לאחר מכן שאלה הילדה את אימא שלה את אותה שאלה.
ענתה לה אימה: "לפני המון שנים היו קופים, מהם התפתח המין האנושי".
הילדה המבולבלת חזרה אל אביה ואמרה: "אבא, איך זה יתכן שאתה אמרת לי שאלוהים ברא את בני האדם ואימא אמרה לי שבני האדם התפתחו מהקופים?"
ענה לה אביה: "ילדתי האהובה, התשובה מאוד פשוטה. אני דיברתי על המשפחה שלי ואימא דיברה על המשפחה שלה!"
לקוחה: "היי, הבן שלי אומר שיש לי לוחמים מספרטה על המחשב, ממש ספרטנים אמיתיים, וכדאי שתבדקו את זה".
מוכר: "גבירתי..? את בטוחה? ספרטנים?"
לקוחה: ״כן כן, התקשרתי לבן שלי בזמן הלימודים שלו, אמרתי לו שקופצים לי כל מיני דברים על המסך והוא אמר שיש לי ספרטנים".
מוכר: "אה! טרויאנים! סוסים טרויאנים, כן, זה הגיוני. אבצע סריקה במחשב ונוכל לגלות במהירות מה קורה שם".
לקוחה: "בחור צעיר, הבן שלי לומד בקולג' והוא אומר שהם ספרטנים. אתה עומד כאן בתלבושת של רשת קטנה, מרוויח שכר מינימום וחושב שאתה מבין טוב יותר מהבן שלי".
מוכר: "את צודקת גבירתי, קיוויתי שנוכל לבצע אבחון קצר ולבדוק אם אכן לא מדובר בספרטנים, אבל רק ממבט על המסך אני יכול לומר שמדובר ככל הנראה בכ-300 לוחמים שנאבקים כרגע במחשב שלך".
לקוחה: "אלוהים אדירים! 300?! זה נורא!"
מוכר: "נורא ואיום. הם צועדים צעד אחר צעד, עם החניתות שלהם, ורומסים כל מה שאפשר על לוח האם והדיסק הקשיח. בקרוב מספר הקורבנות על המחשב שלך ייצור קיר שיחסום סופית את התנועה בו, ואת בטח יודעת מה זה אומר..."
לקוחה: "כ..כן... בטח, אוי זו קטסטרופה, אאלץ לקנות ממך מחשב חדש!"
מוכר: "אין ספק, גבירתי. אין ספק".
ילד אחד חוזר מבית הספר הביתה ומספר לאימו: "בזמן ההפסקה ראיתי את אבא עובר עם האוטו ליד בית הספר. באוטו הייתה דודה אסתר והם נסעו לחורשה ליד בית הספר. רציתי להגיד להם שלום ולכן רצתי אחריהם לחורשה. כשהגעתי לחורשה, ראיתי את אבא מוריד לדודה אסתר את החולצה ודודה אסתר מורידה לאבא את המכנסיים ואז..."
"עצור" הפסיקה האימא את הסיפור ואמרה: "בוא ותספר את כל הסיפור בארוחת הערב כשאבא יהיה פה".
בזמן ארוחת הערב אומרת האימא לילד: "בוא תספר לנו מה ראית היום בהפסקה בבית הספר".
הילד התחיל לספר: "ראיתי את האוטו של אבא עובר ליד בית הספר ויחד איתו הייתה דודה אסתר. רציתי להגיד להם שלום אז רצתי אחריהם לחורשה. ואז ראיתי שאבא מוריד לדודה אסתר את החולצה ודודה אסתר מורידה לאבא את המכנסיים, ואז אבא עשה לדודה אסתר מה שעשה דוד יעקב לאימא כשאבא היה במילואים".
מסקנה: תמיד כדאי להקשיב עד הסוף.
1. אני בסדר.
2. אבל אמא, לא אני שברתי את האגרטל! זה הוא!
3. הלו? אני בנהיגה, אני אחזור אליך.
4. קראתי את תקנון הרכישה על כל 21 אלף סעיפיו, לראיה באתי על החתום.
5. הוא הבן שלך.
6. היו פקקים.
7. זו הייתה רק פעם אחת ואין לזה משמעות.
8. אל תדאגי, תמיד נוכל לחזור להיות ידידים.
9. היי מאמי, יש עומס מטורף והבוס לוחץ, אני אתעכב קצת בעבודה.
10. וואי וואי, זה נראה נורא, נצטרך להחליף את המנוע.
איש אחד נכנס למספרה ושואל את רמי הספר: "מתי תוכל לספר אותי?" רמי הספר מסתכל סביב, רואה שיש עוד הרבה לקוחות בתור ועונה: "בעוד שעתיים".
"טוב", עונה האיש ויוצא החוצה, אולם לאחר שעתיים הוא לא חזר.
למחרת שוב נכנס האיש למספרה ושואל את רמי הספר: "מתי תוכל לספר אותי?" רמי הספר בודק את השטח ועונה: "בעוד שעה וחצי". האיש שוב יוצא אך לא חוזר.
כך היה כל יום במשך חודש, עד שיום אחד אומר רמי הספר לחבר שלו: "האיש הזה נורא מוזר. כל יום הוא מגיע, שואל מתי אני פנוי, ואחרי שהוא מקבל תשובה, הוא לא חוזר. תוכל לעקוב אחריו?"
אחרי שעה חוזר החבר, מתפקע מצחוק. שואל רמי הספר: "נו, לאן הוא הלך?"
עונה החבר: "לאשתך".
לאחר כמה משקאות בפאב ניגשה בחורה אל עבר הגבר הראשון שראתה.
"שלום לך, חתיך...תקשיב לי ותקשיב לי טוב...
אני שכבתי עם כל אחד, בכל מקום, בכל זמן, בדירה שלהם, בדירה שלי, ברכב, מושב קדמי, מושב אחורי, על הרצפה, בעמידה, בישיבה, עירומה, עם בגדים, נקיה, מלוכלכת - זה לא משנה לי.
ככה אני אוהבת, מהרגע שסיימתי את הלימודים במכללה. זו אני".
האיש נראה מעוניין והשיב:
"איזה קטע, גם אני עורך דין. מאיזה משרד את?"
גבר שכח את יום הנישואין שלו ושל אשתו, מה שגרם מהר מאוד לצעקות בבית וכעס גדול מצד אשתו. בסיום המריבה היא צעקה לעברו: "אני מצפה למצוא מחר בחניה שלנו מתנה הולמת. בוא רק נגיד שכדאי שהיא תגיע מ-0 ל-200 תוך 6 שניות".
בבוקר התעוררה האישה, ראתה שבעלה כבר יצא לעבודה והלכה לכיוון החניה הפרטית שלהם. בחניון היא ראתה מכונית עם כיסוי יוקרתי וסרט מתנה. נרגשת מאוד, הלכה האישה להוריד את הכיסוי ולראות את המתנה הנחשקת. כשהתקרבה הבחינה כי מדובר בקרטון דמוי מכונית, וכשהסירה אותו מצאה משקל ביתי.
הבעל מוגדר כנעדר עד היום הזה.
מייק עמד להנשא לקארן, ולפני הנישואין בא אליו אביו ואמר לו:
"בני, בוא תלמד משהו. בליל הכלולות של אמא שלך ושלי, הבאתי לה את המכנסיים שלי ואמרתי לה 'קחי, נסי אותם'.
היא אמרה לי שזה קטן עליה ועניתי 'בדיוק, זה כי אני הוא זה שלובש את המכנסיים בבית. כך זה עכשיו וכך זה ישאר'״.
"הממ", הרהר לעצמו מייק, "זה משהו שכדאי שאנסה. להוריי באמת מעולם לא היו בעיות בנישואין.."
בירח הדבש הוריד מייק את מכנסיו והביא אותם לקארן: ״קחי, נסי אותם״, אמר לה.
וקארן השיבה לו: "אני לא יכולה איתם, הם ממש גדולים עליי.."
"בדיוק, קארן", ענה מייק, "זה כי אני הוא זה שלובש את המכנסיים בבית. כך זה עכשיו וכך זה ישאר".
קארן לקחה את מכנסיה ומסרה אותם למייק: ״קח, נסה אותם״.
מייק ניסה ללבוש אותם אך הן היו צרים מאוד.
"קארן, אני לא יכול להכנס למכנסיים שלך", אמר מייק.
וקארן בתגובה ענתה לו: "בדיוק. וזה ימשיך להיות המצב אם תנסה להתחכם ככה".
משפחת שמוקלר ייצרו מסמרים במהלך הרבה מאוד שנים. סבא רבה היה מייצר מסמרים, סבא היה מייצר מסמרים, לאחר מכן האבא... לאחר שהם קנו את המפעל בהפרטה, האבא אמר לבנו: "חיים, אני מייצר מסמרים כבר 30 שנה ומעולם לא הייתי בחופשה... אני רוצה שאתה תישאר בתור מנהל ואני אסע לפחות לחודש עם אמא לחופשה..."
"אבא, אני הרי לא מומחה במסמרים, אני איש שיווק, איש פרסום."
ענה האבא: "בני, יש לנו מחסנים מלאים במסמרים, אני אחזור בעוד חודש והכל יהיה בסדר!"
הבן הסכים ונשאר, האבא נסע. לאחר שבועיים אבא מקבל מברק: "אבא תחזור בדחיפות, המסמרים נגמרו."
אבא חוזר: "מה זאת אומרת נגמרו!?
חיים: "אבא, נתתי פרסום..."
אבא: "בוא תראה לי!"
הבן מראה את הפרסומת; על הלוח הגדול נראה דמותו של ישו ממוסמר לצלב ויש כיתוב: "מסמרים של שמוקלר - מחזיקים כבר 2000 שנה".
אבא אומר לבנו: "חיים! אתה כמובן איש שיווק מצוין, אבל אתה אידיוט! איך אפשר היה להציג את דמותו של ישו על פרסומת? מה לא מספיק החטיפו לנו היהודים מכות, עשו פוגרומים? תוריד את הפרסומת הזו מיד!!!"
אבא נתן הוראה, להגביר את ייצור המסמרים, חיים הוריד את הפרסומת, אבא נסע להמשיך את החופשה. לאחר שבועיים האבא מקבל מברק בהול: "אבא, תחזור דחוף, גם המסמרים האלו נגמרו."
אבא מגיע: "מה, עוד פעם הפרסומת?" חיים: "כן, רק תרגע, הפעם אין שום ישו, הכל כפי שאתה בקשת."
אבא מסתכל על לוח הפרסום, שם מופיע צלב ריק, ללא ישו וכיתוב: "אם היה לכם את המסמרים של שמוקלר..."
אחרי כשבוע של עבודה ניגש הבוס לפקידה החדשה ומביע את שביעות רצונו מעבודתה ואז הוא שואל: "אם אני אתן לך חפיסת שוקולד, זו הטרדה מינית?"
הפקידה שתמהה על השאלה עונה: "אני חושבת שלא", ולוקחת את השוקולד.
חודש לאחר מכן, הוא ניגש להביע שוב את שביעות רצונו.... ושוב הוא ושואל: "אם אתן לך בונבוניירה, זו הטרדה מינית?"
הפקידה עונה: "לא נראה לי שזו הטרדה מינית", ומקבלת את הבונבוניירה.
עובר חודש נוסף והבוס מגיע עם סלסילה גדולה של שוקולדים פרלינים וממתקים. "אם אני אתן לך את הסלסילה זו הטרדה מינית?"
הפקידה: "אני ממש לא חושבת שמדובר פה בהטרדה מינית" ולוקחת את הסלסילה.
אחרי מספר ימים פוגשת הפקידה את חברתה הטובה, ששואלת אותה: "נו, איך במשרד החדש?"
"מה אני אגיד לך - ממש נחמד לי", עונה המזכירה.
שואלת החברה: "ואיך הבוס החדש?"
"נו, אל תשאלי!!!״ משיבה המזכירה, ״עד שהוא ישכיב אותי, אני אקבל סוכרת..."
אימא שלך כל כך שמנה, כשהיא עברה לי מול הטלוויזה פיספסתי שלושה פרקים.
עבודתו הקודמת של נהג המונית
נוסע במונית טפח קלות על הכתף של הנהג כדי לשאול אותו משהו. הנהג נתן צרחה איומה איבד שליטה על המונית, כמעט נכנס באוטובוס, ועצר סנטימטר מחלון ראווה.
במשך דקות מעטות היה שקט במונית, ואז פנה הנהג לנוסע ואמר: "בבקשה, לעולם אל תעשה את זה שוב, כמעט והתעלפתי".
הנוסע, שהיה גם הוא בהלם, התנצל, ואמר שלא תיאר לעצמו שנגיעה בכתף תגרום לבלגן כזה.
הנהג השיב לו: "זו לא אשמתך, היום זה היום הראשון שלי בתור נהג מונית, במשך 25 השנים האחרונות נהגתי ברכב של חברה קדישא!!!"
בוקר אחד, עובדי חברת היי-טק יצרו רעש והמולה, הזיזו במרץ שולחנות, כיסאות ומחשבים ושינו מיקום של תמונות ועציצים. במרכז כל הבלגן עומדת המנקה הזקנה ושואלת: "חמודים שלי, מה הולך פה?! למה אתם מזיזים את הכל?"
מישהו ענה לה: "סבתא אל תדאגי, פשוט המכירות שלנו ירדו, לכן אנחנו משנים את הכול על פי תורת ה"פאנג-שוואי"... אחר כך המכירות ירקיעו שחקים!"
ענתה המנקה: "חמודים שלי, אתם יודעים - בבניין הזה, עוד לפני קום מהמדינה, היה בית בושת. וכאשר ה"מכירות" שלהם ירדו, לא הזיזו את המיטות, פשוט החליפו את הזונות".
קניבל אפריקאי מסתובב ביער ומחפש מקום לאכול. לאחר חיפושים הוא מגיע למסעדה קניבלית נידחת, נכנס ורואה את התפריט:
תייר - 5$
מיסיונר - 10$
חוקר - 15$
פוליטיקאי על הגריל - 100$
הקניבל קורא למלצר ושואל: "סליחה, למה המחיר עבור פוליטיקאי כל כך יקר?"
"אתה יודע כמה זמן לוקח לנקות אותם???", ענה המלצר, "הם פשוט מלאים בחרא".
אימא שלך כל כך שעירה, שפעם היא יצאה מהבית עם גופייה ושלחו צוות מגן החיות כדי לתפוס אותה.
ברווז בלי רוטב
בעל מגיע הביתה ומציין בפני אשתו שיש לו פגישה עסקית מאוחרת ב-22:00, ושלפי דעתו זו פגישה מיותרת והוא לא מבין למה דווקא עליו הפילו את הפגישה הזאת.
האישה מבינה שיש כאן משהו מוזר, אך אומרת לו שאין טעם להבריז ולא כדאי לזלזל בענייני עבודה.
בינתיים נכנס הבעל להתקלח, בעודו חושב לעצמו כמה קל לרמות את אשתו התמימה.
האישה לא כל כך מאמינה לבעלה, מחטטת לו בבגדים ומוצאת בכיס החולצה פתק ובו רשום: "מתוק שלי, היום נחגוג עם ברווז ורוטב אצלי ב-22:00".
היא מחזירה לכיסו את הפתק וברגע שבעלה יוצא מהמקלחת מופיעה אשתו עם בגד מינימלי, סקסית להפליא ומבושמת....
הבעל, שלא עומד בפיתוי, מזנק על אשתו בדרך לחגיגה שלא הייתה להם כבר הרבה מאוד זמן, לאחריה הבעל נרדם.
ב-21:30 אשתו מעירה אותו ל-"ישיבה המיוחדת", בטענה שאסור לזלזל בענייני עבודה.
הבעל, בלית ברירה, קם ויוצא לפגישה. כשהוא מגיע אל המאהבת הוא אומר לה שהוא סחוט מהעבודה שהיתה לו היום ורק רוצה לנמנם קצת.
לאחר שנרדם חיטטה המאהבת בבגדיו ומצאה בכיס החולצה פתק ובו רשום באותיות קידוש לבנה:
"הברווז בא לפגישה אך הרוטב נשאר בבית".
יהודי בא אל הרב ואומר לו: "רבי, התאהבתי באישה צעירה ואני לא יודע מה לעשות. עזור לי בבקשה".
"מה הבעיה?", שואל הרב, "תתחתן איתה".
"אבל אני נשוי כבר עשרים שנה", משיב לו האיש.
מציע לו הרב: "אז תעזוב את הצעירה ודי".
אומר האיש: "אני לא יכול, אני ממש אוהב אותה".
אומר לו הרב: "אז תתגרש מאישתך".
"גם את זה אני לא יכול", משיב לו האיש. "גם אותה אני מאוד אוהב".
"אז תתנצר", מציע לו הרב.
"להתנצר?" מתפלא האיש, "למה להתנצר?"
"כי אז", השיב הרב, "תבלבל את המוח לכומר ולא לי".
עבור לבא-במייל
