נישואין

אישה אחת ניהלה רומן עם המאהב שלה בכל יום, כשבעלה היה בעבודה. יום אחד, הבעל הגיע הביתה מוקדם, בזמן שהאישה הבוגדת והמאהב היו באמצע החגיגה. האישה שמעה אותו מתקרב ומהר שלחה את המאהב להתחבא באמבטיה. הבעל נכנס לחדר השינה ומצא את אשתו עירומה. "מה את עושה?" שאל. "מחכה לך..." ענתה. הבעל החשדן הסתכל עליה ושאל "אז למה את עירומה?" האישה השיבה "כי אני מחכה לך..." רמזה בקריצה. הבעל הבין שיכול להיות שהתמזל מזלו, נדלק וענה: "אני רק קופץ למקלחת בזריזות ותכף נתחיל בעניינים." האישה ניסתה לעצור אותו אך היא לא הספיקה והוא מיד נכנס לאמבטיה, וראה גבר זר עומד ומוחא כפיים. הבעל נבהל ושאל: "מי אתה?" "אני המדביר" ענה המאהב "אשתך קראה לי בגלל שיש לכם בבית בעיית עש חמורה". הבעל הסתכל עליו ואמר "אבל... אתה עירום!" המאהב הביט מטה, קפץ בהפתעה ואמר "הממזרים הקטנים האלה!"

זוג מבוגר חגג את יום הנישואין ה-75 שלהם בארוחת ערב רומנטית לאור נרות. הגבר חיבק את אשתו ולחש לה באוזן, "יקירתי, יש משהו שרציתי לשאול אותך כבר זמן מה. תמיד הטרידה אותי העובדה שהילד העשירי שלנו לא דומה כלל לאחיו. לפני שאמשיך אני רוצה להבטיח לך ש-75 השנים בהן אנו יחד היוו את התקופה המאושרת ביותר בחיי, והתשובה שלך לא יכולה לגרוע מכך, אך אני חייב לדעת, האם יש לילד אבא אחר?" האישה הרכינה את ראשה ולא הצליחה להסתכל לבעלה בעיניים. היא התמהמהה לרגע ואז התוודתה: "כן, יש לו אבא אחר". הגבר היה מבועת. התשובה של אשתו הכתה בו קשה יותר משציפה. עם דמעות בעיניים הוא שאל, "מי? מי זה היה? מי האבא שלו?" שוב, האישה הרכינה את ראשה והתמהמהה לפני שסיפקה את התשובה. היא ניסתה לאגור אומץ ולהגיד לו את האמת, וכשהרגישה שהיא מוכנה, ענתה, "אתה..."

טלי ורן הם נשואים טריים ומאושרים שהתחתנו לפני חודש בחגיגה משפחתית צנועה ושמחה במיוחד. מרגע החתונה הם היו באופוריה כל כך גדולה, שהם עשו הכל ביחד – בישולים, קניות, ספורט והרשימה עוד ארוכה. יום אחד, החליט רן שלמרות שהוא אוהב את טלי בכל ליבו וכנראה יתגעגע אליה מאוד, הוא רוצה להיפגש בבר עם חבריו הטובים שלא ראה מאז אותה חגיגה. חושש מתגובתה ומקווה לזכות בהבנתה, הוא ניגש לאשתו הטרייה והאהובה, ואמר לה שהוא יוצא לבלות ויחזור בהקדם. היא ענתה לו, "מתוק שלי, לאן אתה הולך?" ענה לה רן עם חיוך, "אני הולך לבר השכונתי, יפה שלי. אני רוצה לשתות קצת בירה". שאלה אותו טלי, "אתה רוצה בירה, אהבת חיי?" היא פתחה את המקרר והראתה שהוא מלא ב-25 סוגי בירה מ-12 מדינות. רן הסתכל על המקרר בהלם ומבלי לדעת מה לעשות, גירד את ראשו ואמר את הדבר הראשון שעלה במוחו, "כן, מאמי שלי... אבל בבר... את יודעת, מגישים בירה בכוסות קפואו..." לפני שהוא הספיק לסיים את המילה האחרונה, טלי קטעה אותו ואמרה "אתה רוצה כוסות קפואות, מאמי שלי?" היא פתחה את דלת המקפיא והוציאה ממנו כוס קפואה. רן, שפתאום החוויר, אמר, "כן, נשמה שלי, אבל בבר יש להם את המנות האלו שאני אוהב. אני לא אתעכב הרבה זמן, מבטיח! בסדר?" כמובן שגם על זה הייתה לטלי תשובה, והיא אמרה לו "אתה רוצה את המנות האהובות עליך, חיים שלי?" היא פתחה את התנור והוציאה ממנו 5 מנות שונות כמו כנפיים, כרובית וצ'יפס. רן ניסה את מזלו שוב, ואמר "אבל נסיכה שלי, אתה מבינה? בבר... יש שם קללות, דיבור מלוכלך וכל זה..." "אתה רוצה דיבור מלוכלך, בעלי היקר?", חייכה ואמרה טלי, "אז תשתה את הבירה המסריחה שקניתי בכוסות הארורות שהקפאתי ותאכל את המנות מטופשות שאתה כל כך אוהב, כי אתה נשוי עכשיו, ואתה לא הולך לשום מקום! ברור לך, אידיוט?!"

כמדי בוקר, דוד נוהג לקום לפני שאשתו הילה מתעוררת ולהכין לה ארוחת בוקר גדולה שכוללת 2 ביצי עין הפוכות, סלט ישראלי חתוך גס וכוס קפה גדולה. בוקר אחד, אשתו התפרצה לפתע למטבח בהפתעה: "זהירות!" היא צעקה, "אתה תרסק את הביצים, תעשה את זה ביותר בעדינות!" דוד היה מופתע מעצם העובדה שאשתו קמה לפני שהשעון המעורר צלצל ומההיסטריה שלה, אך הקשיב לה מבלי לומר מילה. "תוסיף עוד שמן למחבת לפני שהביצים ידבקו!" גערה בו הילה בזעם. דוד הביט בה בתדהמה אבל המשיך לעשות כדבריה. "אלוהים אדירים הביצים עוד רגע נהרסות! מה קורה איתך?! עוד שמן, עוד שמן!", היא המשיכה. כשהוא מופתע מן התגובות, החליט דוד להניח לביצים ועבר להכין את סלט הירקות שלו. "אתה לא נורמלי!" צעקה הילה, "אתה לא רואה שאתה עוד רגע נחתך מהסכין? איך אפשר לסמוך עליך?! מי לימד אותך להשתמש בסכין חיתוך?" אחרי שספג את תגובתה בשקט, הוא המשיך להכנת הקפה. "למה אתה שם כל כך הרבה חלב בנס קפה, אתה נפלת על הראש?!" דוד הפסיק הכל, הביט בה בזעם ושאל: "מה קורה איתך? אני עושה את זה מדי יום! מה לעזאזל גורם לך לחשוב שאני לא יודע להכין ארוחת בוקר?" אשתו הביטה בו במבט שליו ואמרה: "רק רציתי שתראה איך זה מרגיש כשאני נוהגת ואתה יושב לידי".

הבעל צפה בטלוויזיה כל היום בזמן שאשתו כיסחה את הדשא בקיץ החם, עד שהוא הרים את עצמו מהספה ויצא החוצה לכיוון אשתו: "מה לארוחת ערב?", שאל. "מה?! אתה יושב לך במזגן כל היום בזמן שאני כאן עובדת בחום כל היום! אני לא מאמינה שאתה עוד מבקש ממני ארוחת ערב! תדמיין שאני מחוץ לעיר ותכין אוכל בעצמך!" הגבר נכנס פנימה ובישל לעצמו סטייק עסיסי עם תפו"א אפויים, לחם שום וכוס גבוהה עם לימונדה קרה. כשהיא סוף סוף סיימה לעבוד בחוץ, נכנסה אשתו פנימה וראתה אותו מסיים את הארוחה. "הכנת לעצמך אוכל? איפה המנה שלי?" "אה? חשבתי שאת מחוץ לעיר". הלוויתו תתקיים בשעה 14:00 בבית העלמין ירקון.

מייק עמד להנשא לקארן, ולפני הנישואין בא אליו אביו ואמר לו: "בני, בוא תלמד משהו. בליל הכלולות של אמא שלך ושלי, הבאתי לה את המכנסיים שלי ואמרתי לה 'קחי, נסי אותם'. היא אמרה לי שזה קטן עליה ועניתי 'בדיוק, זה כי אני הוא זה שלובש את המכנסיים בבית. כך זה עכשיו וכך זה ישאר'״. "הממ", הרהר לעצמו מייק, "זה משהו שכדאי שאנסה. להוריי באמת מעולם לא היו בעיות בנישואין.." בירח הדבש הוריד מייק את מכנסיו והביא אותם לקארן: ״קחי, נסי אותם״, אמר לה. וקארן השיבה לו: "אני לא יכולה איתם, הם ממש גדולים עליי.." "בדיוק, קארן", ענה מייק, "זה כי אני הוא זה שלובש את המכנסיים בבית. כך זה עכשיו וכך זה ישאר". קארן לקחה את מכנסיה ומסרה אותם למייק: ״קח, נסה אותם״. מייק ניסה ללבוש אותם אך הן היו צרים מאוד. "קארן, אני לא יכול להכנס למכנסיים שלך", אמר מייק. וקארן בתגובה ענתה לו: "בדיוק. וזה ימשיך להיות המצב אם תנסה להתחכם ככה".

גבר אחד הגיע הביתה ומצא מכתב בזו הלשון: לכבוד בעלי היקר, אני כותבת לך את המכתב הזה כדי לומר לך שאני עוזבת אותך לתמיד. הבוס שלך התקשר אלי להגיד לי שהתפטרת מהעבודה, ואתמול היה היום האחרון שלך שם. אני מתנהגת אליך בצורה יפה ומכבדת אותך בתור אישה כבר במשך 3 שנים, ואתה לא מראה לי שום הערכה. השבועיים האחרונים היו כמו גיהינום. לפני שבוע לא שמת לב כשחזרת הביתה, אבל קצצתי ועיצבתי את הציפורניים ואת השיער שלי, הכנתי לך את האוכל האהוב עליך וקניתי לעצמי חזייה ממש יפה, לכבודך. לבשתי אותה ולא הגבת לזה בשום דרך, אכלת את האוכל שלך ב-2 דקות, צפית במשחק כדורגל ומיד הלכת לישון. אתה לא אומר לי יותר שאתה אוהב אותי וכבר לא נוגע בי. אני בטוחה שאתה בוגד בי, או שאתה לא אוהב אותי. עזבתי אותך. נ.ב. אל תנסה לחפש אותי כי אתה לא תמצא אותי. אני ואחיך אריאל עברנו לגור ביחד במקום רחוק… ונחיה שם לנצח, באושר ועושר. לך תמצא לך חיים אחרים! ממני באושר רב, אשתך לשעבר. הבעל החזיר מכתב לכתובת השולח בזו הלשון: אין ספק, עשית לי את היום, כשגמרתי לקרוא את המכתב שלך קפצתי מרוב שמחה. זה נכון שאנו נשואים כבר 3 שנים, אבל לאחרונה את כבר לא מתנהגת כאישה אוהבת. אני צופה במשחקי הכדורגל כדי שלא אצטרך לדבר איתך, כי את לא מסוגלת שלא לצעוק. שמתי לב שעיצבת את השיער ואת הציפורניים שלך, והדבר הראשון שעלה לי בראש הוא: "את ממש דומה לגבר", ורציתי לומר לך זאת – אבל אימא שלי לימדה אותי לא לדבר אם אין משהו יפה לומר. כשהכנת את האוכל האהוב עלי – כנראה שהתבלבלת ביני לבין אחי – אני הפסקתי לאכול פשטידת בצל כבר לפני 10 שנים. הלכתי לישון מיד אחרי שראיתי את החזייה שלבשת, כי היה עליה עדיין את תג המחיר – בסכום הזהה לסכום שאחי לווה ממני לפני שבוע. אני עדיין אהבתי אותך וחשבתי שנוכל לשבת וליישב את העניין. בכל מקרה, כשגיליתי שזכיתי ב-40 מיליון שקל בלוטו, עזבתי את העבודה וקניתי לנו 2 כרטיסים לחופשה באיטליה. אבל כשחזרתי הביתה כבר לא היית שם. אני מאחל לך חיים מאושרים כפי שתמיד רצית. עורך הדין שלי אמר לי שאני לא חייב לתת לך אפילו לא אגורה אחת אחרי שהראיתי לו את המכתב שלך. אז תשמרי על עצמך! נ.ב. לא זכור לי אם אי פעם אמרתי לך, אבל אחי אריאל נולד בשם אריאלה. אני מקווה שזה לא מפריע לך… ממני, בעושר רב, בעלך לשעבר.