כמו העולם, גם האהבה לא שייכת רק לצעירים. גם בגיל השלישי ובתקופת גיל הזהב כולם עוד יכולים לאהוב ולהתאהב, גם אם הזוגיות והרומנטיקה הם כבר לא מה שהיו פעם. על אהבות מבוגרות שכאלו יש גם שלל בדיחות מצחיקות שמתייחסות אליהן בהומור וברוח טובה - גם אם קצת צוחקות על מה שכולנו יודעים שגיל הזהב טומן בחובו.
ימין או שמאל?
קשיש וקשישה נפגשו במועדון יום והתחילו שיחה ביניהם. במהלך השיחה, גילו שלשניהם יש חיבה לדייג. מאחר ששניהם היו אלמנים, הם החליטו ללכת לדוג ביום שלמחרת.
הקשיש לקח את הקשישה לנהר, שם חיכתה להם סירת דיג. הם עלו על הסירה והחלו לשוט בנהר. הקשיש חיבק את הקשישה בזרועותיו בזמן שהחזיק בחכת הדיג, ולפתע הגיעו לפיצול בנהר.
הקשיש שאל את הקשישה: "ימין או שמאל?". בלי אזהרה מוקדמת, הורידה הקשישה את בגדיה והחלה לנשק את הקשיש. כשסיימו לעשות את מה שעשו, הקשיש לא האמין למה שקרה. הוא חווה את הסקס הכי טוב שהיה לו מימיו.
הסירה המשיכה לשוט, והם הגיעו לעוד פיצול. שוב הקשיש שאל: "ימין או שמאל?", ושוב הקשישה התפשטה והחלה לעשות איתו אהבה. הקשישה הרשימה מאוד את הקשיש, והוא קבע לצאת לדוג איתה שוב ביום שלמחרת.
ביום שלמחרת נכנסו הזוג לסירה, הקשיש החזיק את הקשישה בין ידיו בזמן שהחזיק את חכת הדיג, ואז הגיעו לפיצול בנהר. "ימין או שמאל?" שאל הקשיש, "שמאל" ענתה הקשישה. זה נראה היה קצת מוזר לקשיש, וכשהגיעו לפיצול השני, שאל שוב "ימין או שמאל?", והקשישה ענתה "ימין".
הקשיש היה ממש מבולבל, שיחרר את הקשישה מאחיזתו ושאל: "מה קרה? אתמול בכל פעם ששאלתי אותך אם להמשיך לימין או לשמאל, עשית איתי אהבה בתשוקה, והיום אני לא מקבל כלום!"
הקשישה ענתה: "אהההה.... עכשיו הכול ברור. אתמול פשוט הייתי בלי מכשיר השמיעה שלי, והייתי בטוחה שאמרת 'מין או ליפול'!"
זוג פנסיונרים שכב במיטה כדי לקרוא קצת לפני השינה כשלפתע הבעל שחרר נפיחה אדירה ומיד אחר כך אמר: "גול!". "מה זה היה לכל הרוחות?!" שאלה אשתו. "נמאס לי להתבייש בגזים שלי, אז החלטתי לשחק כדורגל-פלוצים" ענה הבעל, "אני מוביל אחד - אפס".
בהתחלה אשתו הייתה בהלם, אבל אחרי כמה רגעים היא הבינה שבאמת אין סיבה להתבייש בפעילות טבעית של הגוף שלהם. אחרי כמה דקות היא עשתה פוק קטן משלה ופנתה לבעל, "גול! אחד - אחד!". אחרי כמה דקות הפליץ הבעל שוב וקרא בשמחה "שתיים - אחד!" אחרי עוד כמה דקות האישה, שכבר הרגישה הרבה יותר בטוחה בעצמה, שחררה נפיחה רועמת משלה והכריזה: "שתיים - שתיים, אתה עומד להפסיד במשחק שלך!"
הבעל החליט שהגיע הזמן לסיים את התחרות הזאת, התרכז, כיווץ את כל הבטן שלו, הפליץ בקול עצום ומיד לאחר מכן הבין שגם קרתה לו תאונה קטנה…
"מה זה היה לעזאזל?" שאלה האישה.
"מחצית, צריך להחליף צדדים"
איש מבוגר, לא בכושר מי-יודע-מה, התאמן בחדר כושר כשלפתע הבחין בצעירה יפיפיה ומתוקה.
הוא ניגש למאמן כושר שעמד לידו ושאל אותו: "באיזה מכשיר אני צריך להשתמש כדי להרשים את הדבר היפהפה הזה שעומד שם?"
המאמן בחן אותו מכף רגל ועד ראש וענה לו: "נסה את הכספומט שבלובי..."
אלמן ואלמנה שחיו במשך מספר שנים באותו בית אבות נהגו לבלות הרבה זמן ביחד; הם צפו בהצגות, האזינו להרצאות, אכלו ארוחות ביחד ולפעמים גם יצאו לטיולים קצרים באוויר הפתוח. יום אחד נערכה בבית האבות ארוחה גדולה לכבוד חנוכת אולם חדש, וכמובן שזוג האלמנים מוקם באותו השולחן, זה מול זו.
במהלך הערב החגיגי האלמן אזר אומץ אט אט, עד שלקראת סוף הארוחה הוא פנה אל האלמנה וביקש ממנה להינשא לו. לאחר מספר שניות של מחשבה והתרגשות, היא השיבה "כן", והשניים המשיכו לדבר בלהט ושמחה במשך כמה דקות נוספות עד שהארוחה נגמרה והם היו צריכים לחזור לחדריהם הנפרדים.
למחרת בוקר האלמן קם עם תחושת בלבול נוראית, הוא זכר את ארוחת הערב החגיגית, זכר את האומץ שהיה עליו לאסוף וזכר את הצעת הנישואים שלו, אבל לא אם הוא קיבל תשובה חיובית או שלילית!
אחרי שעות ארוכות של ניסיונות כושלים לעורר את זיכרונו, החליט האלמן הנואש שהוא צריך להתמודד עם ההשלכות של גילו המבוגר ופשוט להגיד את האמת. הוא ניגש לחדרה של בחירת ליבו כדי לדבר איתה, והסביר לה שהזיכרון שלו לפעמים בוגד בו. הוא שחזר ביחד איתה את הערב הנפלא שהיה להם ובסוף הסיפור שאל: "כשהצעתי לך להתחתן איתי. האם הסכמת או סירבת?".
הוא קרן מאושר כאשר האלמנה ענתה לו: "כמובן שאמרתי כן, ואני מאוד מאושרת לא רק שביקשת את ידי, אלא במיוחד שבאת לדבר איתי גם היום!"
"כי רצית שאני אציע לך שוב בדרך רומנטית יותר?" שאל האלמן המאושר.
"לא, בגלל שגם הזיכרון שלי כבר לא משהו" השיבה האלמנה, "ואני זכרתי שהתחתנתי אתמול, אבל לא זכרתי עם מי!"
היום השמח ביותר בחייו של מרדכי, מיליונר בן 60, סופסוף הגיע! הוא מצא את אשת חלומותיו וערך טקס חתונה גדול באולם מפואר והזמין את כל חבריו ושותפיו העסקיים.
כשהחתן והכלה נעמדו מתחת לחופה חלק גדול מהאורחים נדהמו לגלות שהאישה לצד מרדכי היא צעירה בת 24 עם גוף מחוטב ושיער שופע שבקלות הייתה יכולה להיות דוגמנית צמרת.
הכוס נשברה, האורחים מחאו כפיים, כוסות שמפנייה משובחת נמזגו לכל האורחים והחגיגה החלה. תזמורת שלמה ניגנה בזמן שהאורחים רקדו באולם מתחת לנברשות קריסטל ענקיות, וצוות של מלצרים אלגנטיים עבר בין השולחנות וחילק מטעמים אקזוטיים כיד המלך לכל מי שרק ביקש.
כמובן שתצוגת הפאר והעושר הזאת גרמה לכמה ממכריו של מרדכי להרגיש קנאה רבה ולחשוב שמדובר בהצגה אחת גדולה. הרי איך יתכן שאדם בן 60 מצא לעצמו אהבה כה צעירה? הם היו בטוחים שהאישה הזאת מנצלת את מרדכי! ברגע של הפוגה מהחגיגות ניגש אליו אחד מהאורחים האלו ושאל אותו איך אדם מבוגר שכמוהו הצליח להתחתן עם אישה צעירה ויפה כל כך.
"זה מאוד פשוט", אמר מרדכי עם חיוך ענק על פניו, "זייפתי את הגיל שלי."
"מה זאת אומרת?" שאל האורח, "אין סיכוי שהיא חושבת שאתה בגילה!"
"מה פתאום?!" ענה מרדכי, "אמרתי לה שאני בן 87 וישר היא רצתה להתחתן איתי!"
מוריס ואסתר הולכים ליריד המטוסים הישנים בכל שנה, ובכל שנה מוריס אומר לאסתר: "אני רוצה לעלות על המטוס!" אסתר מגיבה לכך בכל שנה באומרה: "הטיסה עולה 500 שקל! 500 שקל זה לא קצת!"
פעם אחת הלכו מוריס ואסתר ליריד המטוסים, ומוריס אמר לאסתר: "אסתר, יקירתי. אני כבר בן 85 שנה. אם לא אעלה היום על המטוס הזה, אולי לא תהיה לי עוד הזדמנות בחיים." אסתר ענתה, "מוריס, הטיסה עולה 500 שקל! 500 שקל זה לא קצת!"
טייס המטוס שהיה לצידם, שמע את הזוג ואמר מיד: "אני אעשה אתכם עסקה. אקח את שניכם לטיסה, ואם תצליחו להישאר בשקט לכל אורכה, לא אגבה מכם כסף! אך אם תוציאו הגה אחד, הטיסה תעלה לכם 500 שקל." מוריס ואסתר הסכימו לעסקה ועלו למטוס.
הטייס עשה פעלולים באוויר, אך שום הגה לא נשמע מבני הזוג. המטוס התהפך והסתובב, אך אף מילה לא נשמעה. כשנחת המטוס, פנה הטייס למוריס ואמר: "עשיתי כל מה שיכולתי, אבל לא צעקתם אפילו פעם אחת. הרשמתם אותי".
מוריס אמר לו בחזרה: "ובכן, למען האמת, כמעט אמרתי משהו כשאסתר נפלה מהמטוס, אבל אתה יודע... 500 שקל זה לא קצת."
זוג מבוגרים בני 80 הרגישו שהמוח מתחיל לבגוד בהם וקבעו תור אצל הרופא. הרופא בודק אותם ואומר להם שמבחינה פיזית הכול בסדר, אבל אם הם מרגישים שהזיכרון הולך ואובד, אולי כדאי שיתחילו לרשום לעצמם את הדברים שהם צריכים לעשות כדי שלא ישכחו. הזוג מודה לרופא וחוזר הביתה.
בערב, בזמן שהם צופים בטלוויזיה, הבעל קם מכיסאו.
"לאן אתה הולך?" שואלת האישה.
"למטבח," הוא עונה לה.
"תוכל להביא לי בבקשה צלוחית גלידה כשתחזור?"
"בשמחה!"
"אתה לא חושב שכדאי שתרשום את זה כדי שלא תשכח?"
"לא, זה בסדר," עונה הבעל, "אני אזכור."
"אבל אני רוצה גם תותים מעל," הוסיפה האישה, "עכשיו באמת כדאי שתרשום לעצמך כדי שלא תשכח."
"אני לא אשכח," עונה הבעל, "צלוחית גלידה עם תותים מעל, אין בעיה"
"אתה יכול גם להוסיף לי סירופ שוקולד?" היא שואלת בחביבות.
"אין בעיה," הוא עונה.
"אתה בטוח שאתה לא רוצה לרשום את זה?"
"אני לא צריך לרשום!" הבעל מאבד סבלנות, "את רוצה צלוחית גלידה עם תותים מעל וסירופ שוקולד!"
הבעל הולך למטבח ואחרי 20 דקות חוזר ומגיש לאשתו חביתה בפיתה.
"אתה רואה?" האישה מתפרצת בזעם, "אמרתי לך לרשום! שכחת לשים לי בצל!"
מקור תמונה: Jason Lam , C.C. Chapmanאיש צעיר שטייל בקניון ראה זוג קשישים שהתיישבו לאכול המבורגר שהזמינו במסעדת מזון מהיר. הוא הבחין בכך ששניהם הזמינו יחדיו רק ארוחה אחת – המבורגר אחד, צ'יפס אחד וכוס שתייה אחת.
האיש הצעיר המשיך להסתכל על הקשישים וראה שהגבר מחלק כל פריט לשתיים – את ההמבורגר הוא חצה לחצי, את הצ'יפס הוא ספר כך שלכל אחד מבני הזוג תהיה אותה כמות, ואת השתייה הוא מזג לכוס נפרדת עד שהגיעה לגובה החצי.
הקשיש התיישב מול אשתו והתחיל לאכול, בעוד שהיא רק ישבה וצפתה בו עם ידיים שלובות.
האיש הצעיר החליט לשאול את הזוג אם הוא יכול לעזור להם לרכוש ארוחה נוספת, כך שלא יצטרכו לחלק את שלהם לשתיים.
"הו לא...", אמר הקשיש, "תודה על ההצעה, אבל אנחנו נשואים כבר 50 שנה ותמיד חולקים כל דבר בינינו שווה בשווה".
"זה ממש מרגש לשמוע," אמר האיש הצעיר, "אבל זה לא מסביר מדוע את לא אוכלת גברתי?"
"אני מחכה שיגיע תורי להשתמש בשיניים..."
קשיש בן 80 הלך להיבדק אצל הרופא כדי לבדוק שהכל כשורה. כשהרופא שאל אותו כיצד הוא מרגיש, ענה הקשיש: "אף פעם לא היה טוב יותר! אני עומד להתחתן עם צעירה בת 20 שהכנסתי להריון, הולך להיות לי ילד! מה יש לך להגיד על זה?"
הרופא חשב לרגע, ואז אמר: "תן לי לספר לך סיפור על צייד שאני מכיר. הוא מעולם לא פספס ירייה, אך יום אחד הוא מיהר לצאת מהבית, ובטיפשותו לקח את המטרייה במקום את הרובה שלו. הוא נכנס ליער ונתקל בדוב גריזלי. הוא הרים את המטריה, כיוון על הדוב ולחץ על ההדק".
"נו, ומה קרה?" שאל הקשיש.
"הדוב נפל מולו ומת", ענה הרופא.
"זה בלתי אפשרי!" אמר הקשיש. "מישהו אחר בטח ירה בדוב הזה."
"בדיוק!" ענה הרופא.
בצהרי יום שישי אחד, איש זקן נכנס לחנות תכשיטים עם בחורה צעירה ויפה לצידו. הוא אומר לתכשיטן שהוא מחפש תכשיט מיוחד מאוד עבור החברה שלו.
הצורף מסתכל על הזוג המוזר ובלי לשאול שאלות הוא מראה להם צמיד טניס יפה בשווי 5000 שקלים. הזקן מביט בחטף על הצמיד ואומר: "אדוני, כנראה לא הבנת אותי, אני מחפש תכשיט מאוד מאוד מיוחד"
התכשיטן מציית לבקשה, פותח את הכספת ומוציא משם טבעת יהלומים מדהימה ונוצצת: "זו טבעת יהלומים עתיקה השוקלת 5 קראט ומשובצת ביהלומים קטנים ומלוטשים", מסביר התכשיטן.
"מה המחיר של הטבעת?" שואל הזקן.
"אמ... 40,000 שקלים" עונה התכשיטן ומחליף צבעים במבוכה.
באותו הרגע, העיניים של הבחורה נצצו וכל גופה רעד מהתרגשות. הזקן שראה את גודל שמחתה, משיב בביטחון: "אנחנו ניקח אותה".
התכשיטן שואל איך הם ירצו לשלם והזקן שולף פנקס צ'קים "אני יודע שאתה צריך לוודא שאכן יש לי את הסכום הדרוש בחשבון" הוא אומר, "לכן, אכתוב את הצ'ק היום, אתה תאמת זאת מול הבנק ביום ראשון ואני אבוא ביום שני לקחת את הטבעת"
התכשיטן מסכים.
בבוקר יום ראשון, התכשיטן מתקשר נרגז אל הזקן ואומר לו: "התקשרתי לבנק ואין לך סכום כזה בחשבון!"
"אני יודע" אומר לו הזקן, "אבל אתה יכול לדמיין לך איזה סוף שבוע עבר עליי?"
הגעתם לסבא/ סבתא, אינני בבית כרגע. אם ברצונכם להשאיר הודעה, אנא עשו זאת כעת.
אם הנך אחד מילדי – אנא הקש 1
אם אתה זקוק לבייבי סיטר – הקש 2
אם המכונית שלך עדיין במוסך וברצונך להשתמש בשלי – הקש 3
אם היום יום שישי, לא הספקת לעשות קניות ועלי לרוץ לעשות אותן עבורך – הקש 4
אם עלי לקחת את הנכדים לגן/בית ספר/ כדורגל/ טאיקוונדו/ בלט/ שחיה/ קייטנה / שעורי בר מצווה – הקש 5
אם עלי להחזיר את הנכדים מ- גן/בית ספר/ כדורגל/ טאיקוונדו/ בלט/ שחיה/ קייטנה / שעורי בר מצווה – הקש 6
אם אתה בישיבה ולא תגיע הביתה בזמן ורצונך להיעזר בי לקחת את הנכדים לרופא שיניים/ שיעורי עזר/ קלינאי תקשורת/ פסיכולוג ילדים – הקש 7
אם ברצונך להלין אצלי את הנכדים למרות שזה ערב הברידג' שלי – הקש 8
אם אתה אחד מחברי – מה אתה חושב? למי יש זמן לדבר איתך!!!
גבר הולך לרופא ואומר לו: "דוקטור, אני חושב שאשתי נעשית חירשת."
מאיזה מרחק היא לא שומעת?" שואל אותו הרופא.
"אין לי מושג," השיב הגבר התמה. "היא פשוט כבר לא שומעת טוב."
"אני צריך לדעת מאיזה מרחק, אז או שתביא אותה או שתבדוק בעצמך."
הבעל החליט לבדוק בעצמו ולחסוך כסף של בדיקת רופא. כשהוא מגיע הביתה אשתו עומדת בגבה אליו ומבשלת.
הוא מחליט לנצל את ההזדמנות, נעמד כ-8 מטרים מאחוריה וצועק: "חיה, מה יש לארוחת ערב?"
היא לא מסתובבת ולא עונה.
הוא מתקדם למרחק של 5 מטרים וצועק: "חיה, מה יש לארוחת ערב?"
שוב, אין תשובה.
עתה הוא מתקדם למרחק 2 מטרים ושוב צועק: "חיה, מה יש לארוחת ערב??"
דממה.
הוא מחליט להתקרב עד אוזנה ממש, וצועק: "חיה, מה יש לארוחת ערב?!??"
היא מסתובבת אליו בעצבים: "סטייק! סטייק! כבר עניתי לך שלוש פעמים, זה סטייק!"
סוזי קיבלה חדשות רעות – סבא שלה נפטר ועל אף שזה לא היה מפתיע בשל גילו המופלג, היא קיבלה את הידיעה בלב כבד. עם זאת, מי שהכי סבלה מהמקרה הייתה סבתה בת ה-95, והיא מיד מיהרה לביתה על מנת לנחם אותה. כשהיא שאלה כיצד נפטר סבא, סבתה אמרה: "היה לו התקף לב בזמן שעשינו אהבה ביום ראשון בבוקר".
סוזי הופתעה מאוד מכך שסבא וסבתא שלה עדיין מקיימים יחסי מין בגילם המופלג, ואמרה לסבתה: "את יודעת, זה מאוד מסוכן בגילכם! כמובן שסבא יסבול מהתקף לב במוקדם או במאוחר אם יאמץ ככה את הלב שלו".
"הו לא..." אמרה סבתא. "תאמיני לי שאנחנו מאוד אחראיים. כבר לפני שנים רבות הבנו שלא כדאי לנו לאמץ יותר מדי את הגוף והלב, ולכן החלטנו שהזמן הטוב ביותר לעשות אהבה זה ביום ראשון בבוקר, לצלילי פעמוני הכנסייה".
סוזי הופתעה שוב ושאלה, "מה הקשר בין פעמוני הכנסייה ליחסי המין שלכם? זה סימן לכך שהאל שומר עליכם?"
"הו לא..." אמרה סבתא. "הפעמונים של הכנסייה מצלצלים בדיוק בקצב הנכון, איטי ורגוע, וכך סבא מוודא שלא לאמץ את עצמו יותר מדי – הוא פשוט זז לפי צלילי הפעמון".
"זה דווקא רעיון לא רע בכלל", אמרה סוזי, "אבל איך קרה שהוא בכל זאת סבל מהתקף לב?"
סבתא מחתה דמעה מעינה ואמרה, "סבא עוד היה איתנו אילולא עברה פה מכונית הגלידה הארורה הזו..."
מקור תמונה: Hadley Paul Garlandיעקב וחנה היו נשואים במשך שנים רבות, ולמרות שהיחסים בין השניים היו טובים מתמיד, יעקב החל להיות מוטרד מכך ששמיעתה של אשתו איננה עוד כפי שהייתה. יעקב חשש להעלות את הנושא לפני חנה, שכן להגיד לאדם אחר שהוא זקוק למכשיר שמיעה אינו מעשה נעים במיוחד, אז הוא החליט להתקשר לרופא המשפחה על מנת לקבל עצה בקשר למה שעליו לעשות.
הרופא סיפר ליעקב שישנה בדיקה לא פורמלית ופשוטה מאוד שהוא יכול לבצע בעצמו וכך לשפוט בצורה יעילה את בעיית אובדן השמיעה של אשתו.
"זה מה שאה צריך לעשות", אמר הרופא, "עמוד במרחק של כ-15 מטר ממנה, ובקול שיחה רגיל אמור לה משהו וראה אם היא שומעת. אם היא לא מגיבה, התקרב לכדי 10 מטר ואחר כך 5 מטר וכך הלאה, עד שאתה מקבל תגובה".
באותו הערב חנה בישלה במטבח את ארוחת הערב בעוד שיעקב ישב בסלון וקרא ספר. לפתע הוא נזכר בשיחתו אם הרופא וחשב לעצמו 'אני בערך 15 מטר ממנה עכשיו, אולי כדאי לנסות את מה שהרופא ביקש'.
"חומד, מה אוכלים הערב?" הוא קרא בקול, ולא נשמעה שום תגובה.
הוא קם מהכורסה, התקרב למטבח במרחק של כ-10 מטרים מאשתו ושאל שוב: "חומד, מה אוכלים הערב?". שוב, אין תגובה.
הוא נעמד ליד הכניסה למטבח ושאל: "חנה, מה אנחנו אוכלים היום לארוחת ערב?". אין קול ואין עונה. בשלב הזה יעקב כבר היה מודאג מאוד ולכן הוא נכנס למטבח, נעמד מאחורי אשתו ואמר בקול רם: "מה אוכלים לארוחת ערב?".
"יעקב, בפעם הרביעית אני כבר אומרת לך, אוכלים עוף צלוי אז תפסיק להציק לי כל הזמן!".
מוסר ההשכל של הסיפור: גם כשאנחנו חושבים שהבעיה היא אצל האחר, תמיד כדאי שנבדוק את עצמנו!
יפה וטובה, שתי חברות פולניות שמכירות כבר שנים רבות, יושבות יחד ומשוחחות על חיי הנישואים שלהן. יפה שואלת את רבקה איך היא ובעלה מסתדרים עם הגיל, ורבקה עונה: "קשה לנו כי אנחנו כבר לא צעירים ומתביישים במה שאי אפשר כבר לעשות בגילנו".
"ואיך אתם מסתדרים עם הבריאות?", יפה ממשיכה לשאול, ורבקה עונה לה שזה לא פשוט: "בעלי כבר לא רואה כל כך טוב בלי המשקפיים שלו ולי יש לחץ דם גבוה".
"ומה לגבי אקשן במיטה?", מתעניינת יפה בתעוזה, "שם דווקא הכול בסדר" רבקה משיבה בהפתעה, "אני רק מתעקשת שנעשה את זה בחושך מוחלט".
"אה", אומרת רבקה, "זה בגלל שאתם כבר לא צעירים, ובעלך לא רואה טוב ולך יש לחץ דם גבוה?"
"ממש לא", רבקה עונה, "אני פשוט לא יכולה לסבול את זה שאני רואה אותו נהנה!"
עבור לבא-במייל
