קשישים

יום אחד אני רואה בסופרמרקט סבא הולך עם נכדו בן השלוש. היה ברור שהסב מתקשה להתמודד עם הבכי הבלתי פוסק של הנכד בכל פעם שראה ממתקים, חטיפים או צעצועים וצרח בקולי קולות. אך עם זאת, הסבא הצליח להתאפק, שמר על קור רוח ואמר בקול רגוע ושלו: "רון, תירגע, זה לא ייקח הרבה זמן". משלא פסקו הצעקות, המשיך הסב להרגיע בקול מאופק: "רון, תחזיק מעמד, הכל יהיה בסדר. אנחנו מסיימים את הקניות ונצא מפה". משגברו הצרחות בקופה, מרגיע הסב בשלווה: "רון, אין סיבה להתרגז, נסה ליהנות מהטיול המשותף, ובעוד דקה אנחנו באוטו בדרך חזרה הביתה". בחנייה, בעודו מעמיס את המצרכים, לא התאפקתי וניגשתי אל הסב. "תשמע, אני חייבת להגיד לך, אתה פשוט סבא מדהים. איך דיברת אל הילד ואיך הרגעת אותו בקור רוח למרות העצבים. רון הוא ילד בר מזל שיש לו סבא כמוך". "תודה", אומר הסב, "אבל רון זה אני. לנודניק הקטן והמעצבן הזה קוראים נועם..."

קשיש אחד שהיה צריך לעבור ניתוח מורכב מתעקש שבנו הרופא יבצע את ההליך. ביום הניתוח, רגע לפני שהוא מורדם, מבקש הקשיש לדבר עם הבן שלו. “כן אבא” אומר הבן, “רצית להגיד לי משהו?” “רק רציתי להגיד לך שתהיה רגוע”, אומר האב בקול רך תוך שהוא מלטף את ידו של בנו, “אתה רופא מצוין, אני מאמין ביכולות שלך ובטוח שתעשה את כל מה שאתה יכול." - "תודה אבא, אתה בידיים טובות אל תדאג." - "אני יודע, אבל רק רציתי להזכיר לך שאם הניתוח לא יצליח וחס וחלילה יקרה לי משהו, רק תזכור שאמא שלך תעבור לגור אצלך בבית…”

איש צעיר שטייל בקניון ראה זוג קשישים שהתיישבו לאכול המבורגר שהזמינו במסעדת מזון מהיר. הוא הבחין בכך ששניהם הזמינו יחדיו רק ארוחה אחת – המבורגר אחד, צ'יפס אחד וכוס שתייה אחת. האיש הצעיר המשיך להסתכל על הקשישים וראה שהגבר מחלק כל פריט לשתיים – את ההמבורגר הוא חצה לחצי, את הצ'יפס הוא ספר כך שלכל אחד מבני הזוג תהיה אותה כמות, ואת השתייה הוא מזג לכוס נפרדת עד שהגיעה לגובה החצי. הקשיש התיישב מול אשתו והתחיל לאכול, בעוד שהיא רק ישבה וצפתה בו עם ידיים שלובות. האיש הצעיר החליט לשאול את הזוג אם הוא יכול לעזור להם לרכוש ארוחה נוספת, כך שלא יצטרכו לחלק את שלהם לשתיים. "הו לא...", אמר הקשיש, "תודה על ההצעה, אבל אנחנו נשואים כבר 50 שנה ותמיד חולקים כל דבר בינינו שווה בשווה". "זה ממש מרגש לשמוע," אמר האיש הצעיר, "אבל זה לא מסביר מדוע את לא אוכלת גברתי?" "אני מחכה שיגיע תורי להשתמש בשיניים..."

כולם שאלו את בן ה-100 הקשיש ובת זוגתו בת ה-98 מה הסוד שלהם לאריכות ימים. האיש הזקן סיפר: "ובכן, אגיד לכם מה הסוד שלי. אני נשוי כבר 75 שנה. הבטחתי לאשתי מאז שהתחתנו שבכל פעם שנריב, המפסיד ילך 5 קילומטר. אז ככה הלכתי 5 קילומטר כל יום במשך 75 שנה". כולם מחאו לו כפיים ושאלו: "רגע, אבל איך אשתך כל כך בריאה גם כן"? "זה סוד נוסף", אמר הזקן, "במשך 75 שנה, מדי יום, היא הייתה עוקבת אחרי כדי לוודא שאני באמת הולך 5 קילומטרים שלמים."

מוריס ואסתר הולכים ליריד המטוסים הישנים בכל שנה, ובכל שנה מוריס אומר לאסתר: "אני רוצה לעלות על המטוס!" אסתר מגיבה לכך בכל שנה באומרה: "הטיסה עולה 500 שקל! 500 שקל זה לא קצת!" פעם אחת הלכו מוריס ואסתר ליריד המטוסים, ומוריס אמר לאסתר: "אסתר, יקירתי. אני כבר בן 85 שנה. אם לא אעלה היום על המטוס הזה, אולי לא תהיה לי עוד הזדמנות בחיים." אסתר ענתה, "מוריס, הטיסה עולה 500 שקל! 500 שקל זה לא קצת!" טייס המטוס שהיה לצידם, שמע את הזוג ואמר מיד: "אני אעשה אתכם עסקה. אקח את שניכם לטיסה, ואם תצליחו להישאר בשקט לכל אורכה, לא אגבה מכם כסף! אך אם תוציאו הגה אחד, הטיסה תעלה לכם 500 שקל." מוריס ואסתר הסכימו לעסקה ועלו למטוס. הטייס עשה פעלולים באוויר, אך שום הגה לא נשמע מבני הזוג. המטוס התהפך והסתובב, אך אף מילה לא נשמעה. כשנחת המטוס, פנה הטייס למוריס ואמר: "עשיתי כל מה שיכולתי, אבל לא צעקתם אפילו פעם אחת. הרשמתם אותי". מוריס אמר לו בחזרה: "ובכן, למען האמת, כמעט אמרתי משהו כשאסתר נפלה מהמטוס, אבל אתה יודע... 500 שקל זה לא קצת."

קשיש וקשישה נפגשו במועדון יום והתחילו שיחה ביניהם. במהלך השיחה, גילו שלשניהם יש חיבה לדייג. מאחר ששניהם היו אלמנים, הם החליטו ללכת לדוג ביום שלמחרת. הקשיש לקח את הקשישה לנהר, שם חיכתה להם סירת דיג. הם עלו על הסירה והחלו לשוט בנהר. הקשיש חיבק את הקשישה בזרועותיו בזמן שהחזיק בחכת הדיג, ולפתע הגיעו לפיצול בנהר. הקשיש שאל את הקשישה: "ימין או שמאל?". בלי אזהרה מוקדמת, הורידה הקשישה את בגדיה והחלה לנשק את הקשיש. כשסיימו לעשות את מה שעשו, הקשיש לא האמין למה שקרה. הוא חווה את הסקס הכי טוב שהיה לו מימיו. הסירה המשיכה לשוט, והם הגיעו לעוד פיצול. שוב הקשיש שאל: "ימין או שמאל?", ושוב הקשישה התפשטה והחלה לעשות איתו אהבה. הקשישה הרשימה מאוד את הקשיש, והוא קבע לצאת לדוג איתה שוב ביום שלמחרת. ביום שלמחרת נכנסו הזוג לסירה, הקשיש החזיק את הקשישה בין ידיו בזמן שהחזיק את חכת הדיג, ואז הגיעו לפיצול בנהר. "ימין או שמאל?" שאל הקשיש, "שמאל" ענתה הקשישה. זה נראה היה קצת מוזר לקשיש, וכשהגיעו לפיצול השני, שאל שוב "ימין או שמאל?", והקשישה ענתה "ימין". הקשיש היה ממש מבולבל, שיחרר את הקשישה מאחיזתו ושאל: "מה קרה? אתמול בכל פעם ששאלתי אותך אם להמשיך לימין או לשמאל, עשית איתי אהבה בתשוקה, והיום אני לא מקבל כלום!" הקשישה ענתה: "אהההה.... עכשיו הכול ברור. אתמול פשוט הייתי בלי מכשיר השמיעה שלי, והייתי בטוחה שאמרת 'מין או ליפול'!"

לאחר 60 שנות נישואים, זוג מבוגר בני 85 מתו בתאונת דרכים ועלו לשמיים. הם היו זוג בריא מאוד, בעשור האחרון לחייהם במיוחד, זאת הודות למודעות הגבוהה של האישה לנהל אורח חיים בריא, בדגש על תזונה נכונה. האישה נהגה לקחת את בעלה להתעמל והכינה לו מאכלי בריאות. כשהגיעו לגן עדן, בהתחשב בעובדה שהיו אנשים הגונים, לקח אותם המלאך לסיור באחוזה מדהימה, שבה היה מטבח מאובזר עם שף צמוד, 14 חדרים עם ג'קוזי, מרפסות שמש, בריכה ושאר מותרות. "וואו, מדהים!" התפעלו השניים. "כמה זה עולה?" שאל הבעל. "זה חינם", צחק המלאך, "פה זה גן עדן". לאחר מכן, המשיכו בסיור בשטח האחוזה והגיעו למגרשי הגולף הפרטיים. "המגרש הזה פתוח עבורכם כל הזמן וכל שבוע - המסלול מתחלף לבד", יידע אותם המלאך. "נהדר, וכמה זה יעלה לנו?" שאל הבעל. "כלום" השיב המלאך "זה לא יעלה לכם כלום, כי אתם בגן עדן". התחנה הבאה בסיור היא המועדון. כאן הם גילו מזנון עשיר עם כל מטעמי העולם, מרתפי יינות, בקבוקי אלכוהול משובח, סיגרים וכל טוב. "זה ממש מדהים, אבל לא נראה לי שאנו יכולים להרשות זאת לעצמנו" אמר הבעל. "עוד לא הבנת? אתה נמצא בגן עדן! כל זה שלך", החל המלאך לאבד סבלנות. "טוב, היכן השולחנות הדיאטטיים, אם כן?" שאל הבעל במבוכה. "הא! זה החלק הכי טוב כאן. אתה יכול לאכול, לשתות ולעשן כאוות נפשך, ללא כל השפעה על בריאותך. ברוך הבא לגן עדן..." איך ששמע את המשפט האחרון של המלאך, נכנס הבעל להתקף זעם, גידף וזרק את כובעו על הריצפה בכעס נורא. המלאך והאישה ניסו להרגיע אותו ושאלו "מה קרה?!" הבעל הביט באישתו ואמר "הכל באשמתך! אם לא קשקושי הבריאות שלך, הייתי יכול להיות פה כבר 15 שנה!!!"

סוזי קיבלה חדשות רעות – סבא שלה נפטר ועל אף שזה לא היה מפתיע בשל גילו המופלג, היא קיבלה את הידיעה בלב כבד. עם זאת, מי שהכי סבלה מהמקרה הייתה סבתה בת ה-95, והיא מיד מיהרה לביתה על מנת לנחם אותה. כשהיא שאלה כיצד נפטר סבא, סבתה אמרה: "היה לו התקף לב בזמן שעשינו אהבה ביום ראשון בבוקר". סוזי הופתעה מאוד מכך שסבא וסבתא שלה עדיין מקיימים יחסי מין בגילם המופלג, ואמרה לסבתה: "את יודעת, זה מאוד מסוכן בגילכם! כמובן שסבא יסבול מהתקף לב במוקדם או במאוחר אם יאמץ ככה את הלב שלו". "הו לא..." אמרה סבתא. "תאמיני לי שאנחנו מאוד אחראיים. כבר לפני שנים רבות הבנו שלא כדאי לנו לאמץ יותר מדי את הגוף והלב, ולכן החלטנו שהזמן הטוב ביותר לעשות אהבה זה ביום ראשון בבוקר, לצלילי פעמוני הכנסייה". סוזי הופתעה שוב ושאלה, "מה הקשר בין פעמוני הכנסייה ליחסי המין שלכם? זה סימן לכך שהאל שומר עליכם?" "הו לא..." אמרה סבתא. "הפעמונים של הכנסייה מצלצלים בדיוק בקצב הנכון, איטי ורגוע, וכך סבא מוודא שלא לאמץ את עצמו יותר מדי – הוא פשוט זז לפי צלילי הפעמון". "זה דווקא רעיון לא רע בכלל", אמרה סוזי, "אבל איך קרה שהוא בכל זאת סבל מהתקף לב?" סבתא מחתה דמעה מעינה ואמרה, "סבא עוד היה איתנו אילולא עברה פה מכונית הגלידה הארורה הזו..."

3 גברים בגיל הזהב ישבו על ספסל בפארק וניהלו שיחה. "אין גיל גרוע יותר מ-60", אמר הצעיר שביניהם, "אני תמיד מרגיש שאני צריך להשתין, ורוב הזמן אני מנסה ומנסה וכלום לא יוצא". "זה שטויות!", אמר בן ה-70, "גיל 70 הוא הרבה יותר גרוע. אתה אפילו לא יכול לעשות צרכים כמו שצריך. אתה נוטל חומרים משלשלים, מתיישב על האסלה ומחכה שעות עד שמשהו מגיע". "למען האמת", פתח את פיו בן ה-80, "גיל 80 הוא הגרוע יותר מכל!" "גם לך יש בעיות עם השתן?" שאל בן ה-60. "לא באמת. אני משתין בכל יום כמו שעון בשעה 6:00 בבוקר." "אז יש לך בעיות עם הצרכים?" שאל בן ה-70. "ממש לא. אני עושה צרכים בכל יום באופן קבוע בשעה 6:30 בבוקר" בן ה-60 הסתכל על בן ה-80 ואמר "תן לי להבין, אתה משתין בשעה 6:00 בבוקר, עושה צרכים בשעה 6:30, אז מה לעזאזל יכולה להיות הבעיה?" "אני מתעורר רק בשעה 7:00!"