ג'ו וסאם היו זוג חברים בני 92, שכל חייהם היו החברים הכי טובים. סאם גסס, וג'ו היה בא לבקר אותו כל יום.
"סאם" אמר ג'ו, "אתה יודע כמה אהבנו לשחק כדורגל שהיינו צעירים, ואפילו שיחקנו ביחד בליגה. סאם, אתה חייב לעשות לי טובה אחת. כשתגיע לגן עדן, ואני יודע שאתה תגיע לגן עדן, איכשהו אתה חייב ליידע אותי אם יש כדורגל בגן עדן".
סאם הסתכל על ג'ו ואמר: "ג'ו, היית החבר הכי טוב שלי במשך כל חיי. אם זה יהיה אפשרי, אני אעשה את זה בשבילך". וזמן קצר לאחר מכן עצם את עיניו ומת.
בחצות, מספר לילות לאחר מכן התעורר ג'ו משנתו לשמע קול חלש שקורא לו, "ג'ו... ג'ו..."
"מי זה??" שאל ג'ו תוך כדי שהוא מתיישב על המיטה. "מי אתה??"
"ג'ו, זה אני, סאם"
"נו באמת. אתה לא סאם. סאם מת לפני כמה ימים"
"אני אומר לך", התעקש הקול. "זה אני, סאם!"
"סאם? זה אתה? איפה אתה?"
"אני בגן עדן" אמר סאם, "ואני חייב לספר לך, יש לי הרבה חדשות טובות וקצת חדשות רעות"
"אז תתחיל עם הטובות"
"החדשות הטובות הן," אמר סאם "יש כדורגל בגן עדן. יותר מזה, כל החברים ששיחקו איתנו ונפטרו כבר משחקים שם. ויותר מזה, אנחנו שוב צעירים וחזקים. ועוד יותר טוב מזה, כל הזמן אביב פה ואין גשם או קור. והדבר הכי טוב, אנחנו יכולים לשחק כדורגל כמה שאנחנו רוצים, ואנחנו לא מתעייפים אף פעם!"
"באמת?" התפעל ג'ו, "זה מעולה!! הרבה מעבר לציפיות שלי! אבל מה החדשות הרעות?"
"אתה השוער ביום שלישי!"
שני גברים נפגשים בשמיים.
האחד שואל את השני: "תגיד איך הגעת לפה?"
הבחור עונה לו: "אני קפאתי למוות, איך אתה הגעת?"
"אני חשדתי שאישתי בוגדת בי, אז כשהגעתי הביתה חיפשתי בכל מקום: בעליית גג, בארון, בשירותים, במרפסת, עד שבסוף התמוטטתי ומתתי."
אומר לו הבחור: "אם היית מחפש במקרר, שנינו לא היינו פה..."
"אלוהים, יש לי בעיה", אמרה חווה. "מה הבעיה?" היא נשאלה.
"אני יודע שיצרת אותי וסיפקת לי את גן העדן הנפלא הזה עם כל החיות המקסימות שבו, ואפילו את הנחש החמוד שתמיד מצליח להצחיק אותי, אבל בכל זאת, אני מרגישה שאני לא שמחה..."
"ולמה זה חווה?"
"אני בודדה, וגם נמאס לי מתפוחים!"
"ובכן, במקרה הזה יש לי פתרון בשבילך. אברא בשבילך את האדם."
"מה זה אדם?"
"יצור עם מספר לא קטן של חסרונות ותכונות שליליות. הוא ישקר לך, יבגוד בך ויהיה שחצן. באופן כללי היא יעשה לך חיים קשים, והוא גם יהיה גדול ממך. אני אברא אותו כך שיוכל לספק את כל הצרכים הפיזיים שלך, אך הוא יהיה חסר בינה ויתלהב מדברים ילדותיים כמו מכות ובעיטות בכדור. מאחר שהוא לא יהיה חכם כמוך, הוא יצטרך לקבל ממך עצות כדי לחשוב כמו שצריך".
"וואו, נשמע נהדר", אמרה חווה בציניות וגלגלה את עיניה. "אוקי, וזה הכול?"
"ובכן... כמו שכבר אמרתי, הוא יהיה שחצן, וגם גאוותן מאוד. לכן תצטרכי לגרום לו להאמין שיצרתי אותו לפניך. זה יהיה הסוד הקטן שלנו – אישה לאישה."
אבא שלי שאל אותי פעם אם אני יודע מה ההבדל בין גן עדן לגיהינום... ״בגן עדן״ הוא אמר, ״האיטלקים מכינים את האוכל והבריטים מרכיבים את הממשלה״. ואז הוא עצר והמשיך: ״בגיהינום הבריטים מכינים את האוכל והאיטלקים מרכיבים את הממשלה״.
מפתחות לחדרים בגן עדן
שלוש נשים הגיעו לגן עדן, ולפניהן עמד מלאך שתפקידו לחלק מפתחות לחדרים בגן העדן. כל אחת מהנשים תקבל מפתח לפי מידת הטוהר שלה.
המלאך שאל את האישה הראשונה האם היא חיה חיי צניעות, והיא ענתה: "קיימתי יחסי מין רק עם גבר אחד, בעלי, והפעם הראשונה הייתה בליל החתונה שלנו".
המלאך אמר לה: "את בהחלט אישה צנועה וראויה לגן עדן, ומגיע לך פרס מיוחד על כך!" הוא הורה לעוזר שלו להביא לה את המפתח לסוויטה הנשיאותית.
האישה השנייה ענתה כך על השאלה: "לא ידעתי מעולם מגע של גבר. הייתי נזירה כל חיי".
המלאך אמר לה: "מדהים! את בהחלט אישה צנועה וראויה לגן עדן, ומגיע לך פרס מיוחד על כך!" הוא הורה לעוזר שלו להביא לה את המפתח לסוויטה המלכותית!
האישה השלישית ענתה כך על השאלה: "שכבתי עם 239 גברים; 67 לפני שפגשתי את בעלי, 35 בזמן שיצאנו ביחד, 12 בזמן שהיינו מאורסים, 78 בזמן שהיינו נשואים, ו-46 אחרי שהוא מת. אהה וכמובן שגם בעלי נכלל בספירה".
המלאך עמד המום למשך מספר שניות, ואז לחש לעוזר שלו: "תביא לה את המפתח לחדר שלי".
יצחק מת והגיע לגן עדן. שם קיבל את פניו מלאך ששאל אותו מספר שאלות:
- "איפה נולדת?"
- "למברג, אוסטרו-הונגריה."
- "ואיפה למדת בבית הספר?"
- "לבוב, פולין."
- "ואיפה התחתנת?"
- "לביב, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית."
- "ואיפה נולד הבן הבכור שלך?"
- "ברייך הגרמני."
- "ואיפה מתת?"
- "בביתי בלביב, ברית המועצות."
המלאך המופתע אמר: "נראה שטיילת לא מעט בעולם לאורך חייך..."
"על מה אתה מדבר?" ענה יצחק, "לא יצאתי בכלל מהבית!"
מתכנת בן 45 מת ועלה לשמיים. כשהוא הגיע לשערי גן עדן הוא שאל את המלאך שהיה שם: "אני הייתי אדם טוב, למה מתי כל כך מוקדם?" המלאך בדק את המסמכים שלו והשיב למתכנת: "אני לא מבין מה קרה.. בדקנו את כל העידכונים בכל הדוחות נוכחות שלך ויצא שאתה בן 98..."
מה ההמצאה שגברים הכי אוהבים?
ויליאם הרלי, אחד מהמייסדים של יצרן האופנועים האמריקאי הידוע "הרלי-דייווידסון", נפטר והגיע לגן עדן.
בכניסה פוגש אותו מלאך, ששואל את הרלי עם מי הוא היה רוצה לדבר קודם בגן עדן.
"אני רוצה לדבר עם אלוהים כמובן" עונה הרלי. אז המלאך מוביל אותו לפסגת גן עדן, לחלל ענק, לבן וזורח ממנו אלוהים מפקח על גן עדן ועל כל הבריאה.
"אתה הבחור שאחראי על אופנועי הרלי דווידסון שכולם מתלהבים מהם שם למטה?" אמר אלוהים.
"זה אני" השיב הרלי.
"אתה יכול להסביר לי למה האופנועים שלכם לא יציבים, עושים כל כך הרבה רעש ועדיין מצליחים?" שאל אלוהים.
"מוזר לשמוע תלונה כזאת ממי שהמציא את האישה" אמר ויליאם, "בעצם אם אתה כבר מעלה את זה, כמקצוען למקצוען, יש פגמים רציניים בהמצאה שלך. יש חוסר עקביות מחריד בעיצוב החלק הקדמי בין הדגמים. במהירויות גבוהות היא עושה רעש נוראי. החלק האחורי מאבד קשיחות עם השנים ולא שומר על יציבות. הכניסה קרובה מדי לאזור הפליטה, הוצאות התחזוקה רק הולכות ועולות כל שנה... בקיצור נראה לי שהאופנועים שלנו הרבה יותר מוצלחים מההמצאות שלך".
"אתה מעלה כמה נקודות מעניינות" אמר אלוהים, "תן לי רגע לבדוק משהו..."
כעבור 2 שניות הופיע לצד אלוהים מלאך, שהגיש לו קלסר גדול ועב כרס.
"תראה..." אמר אלוהים בעודו קורא מהקלסר, "יתכן שההמצאה שלי מלאת פגמים, אבל לפי הנתונים שאני רואה כאן, יותר גברים רוכבים על ההמצאה שלי מאשר על שלך..."
אנשי זק"א מבחינים במחבל רץ בגן העדן ועוצרים אותו: "לאן אתה רץ?" המחבל: "אל 70 הבתולות שלי." אנשי זק"א: "אין לך מה למהר, הביצים שלך אצלנו."
מילים אחרונות
מהמר כפייתי מת והגיע לשערי גן עדן. מולו עמד תור של אנשים באורך קילומטרים, והוא ממש לא התכוון לחכות כל כך הרבה. הוא ניצל את יצר ההימורים שלו כדי לנסות לעקוף בתור, תפח בכתפו של האדם הקשיש שעמד לפניו ושאל אותו: "רוצה לעשות התערבות? אם אצליח לנחש מה היו המילים האחרונות שלך תוך שלושה ניסיונות, אני אקח לך את התור".
לקשיש לא היה יותר מדי מה לעשות, אז הוא הסכים. מיד המהמר התחיל לעשות קריאה קרה לפי סימנים שמצא על גופו של הקשיש. הוא הבחין בכך שהחולצה שלו קרועה ושיש על החזה שלו סימנים של דפיברילטור. "אל תדברי שטויות, זה סתם אולקוס", המהמר אמר, ומבטו המופתע של הקשיש חשף כי צדק בניחוש. הקשיש לקח צעד אחורה והמהמר לקח את התור שלו.
המהמר תפח שוב על כתפו של האיש שעמד לפניו, הפעם היה זה פועל פשוט שעל פניו ניכר כי היה שתיין לא קטן. הוא עשה איתו את אותה ההתערבות, בחן אותו ושם לב שיש עליו הרבה מאוד חבלות - כאילו הלך מכות. "תחזיק לי ת'בירה", המהמר אמר, והפועל שמולו מיד התפעל. הוא פינה לו את מקומו והמהמר התקדם צעד אחד קדימה.
המהמר תפח על כתפו של מי שכעת עמד לפניו, והיה זה אדם אפרו-אמריקאי גדול, שרירי ומאיים. המהמר עשה איתו את אותה ההתערבות, ושם לב שבחזה שלו יש המון פצעי ירי. "אתם לא תיקחו אותי בחיים!" המהמר אמר, אך הבחור שמולו רק הניד את ראשו לשלילה. "לכו להזד*** שוטרים מסריחים!" המהמר אמר, אבל גם הפעם הוא לא קלע. המהמר חשב וחשב, אך לא הצליח למצוא עוד משפט שאותו אדם יכול היה להגיד. בלית ברירה ומבלי לנצל את הניסיון השלישי שלו הוא פשוט אמר: "אני נכנע, אין לי כלום..." והבחור שמולו פינה לו את הדרך.
האיש העשיר ביותר בעולם היה על ערש דווי, ועל אף שהשלים עם המוות, בכל זאת הפריע לו דבר קטן – אף אחד בעולם הבא לא ידע שהוא צבר כזה הון אדיר. כאן על כדור הארץ כולם ידעו מי הוא וכמה הון צבר, אולם שם מחכים מלכים, קיסרים ושליטים שאולי היו עשירים אף יותר – איך הוא יוכל להראות לכולם עד כמה מצליח היה בחייו? האיש בכה ומירר כל כך הרבה, עד שמלאך מודאג שראה זאת הלך להתייעץ עם אלוהים בניסיון לעזור לו.
״אבל, אתה יודע...״ אמר אלוהים למלאך, ״לעושר חומרי אין כל מקום כאן.״
״אני יודע אדוני, אבל הוא איש כל כך טוב. אינו אנוכי והוא תרם כל כך הרבה לצדקה. הוא גם ניהל את העסק והעובדים שלו בצורה הומאנית לחלוטין. אין משהו שנוכל לעשות עבורו?״
אחרי שבדקו את ספר החיים וראו שאכן היה אדם הגון, ישר וצדיק, אלוהים החליט שהמלאך יעביר לו מסר: ״מותר לו לקחת מזוודה, אותה יוכל למלא בכל מה שירצה. לאחר נשימתו האחרונה, אתה תדאג דאג לקחת את המזוודה לגן עדן.״
בלילה בחלום, המלאך העביר את המסר לאיש העשיר, וכשהתעורר הוא מיד התחיל לשקול במה ימלא את המזוודה שלו. לכסף הרי לא תהיה משמעות בעולם הבא, את התכשיטים הוא יעדיף להשאיר לאשתו, וכל המניות שצבר הן רק נייר בלי שום ערך למי שחי בעבר הרחוק. לפתע הכה בו רעיון – זהב! אין דבר שמוערך יותר לאורך כל ההיסטוריה מאשר זהב!
ואכן, לקראת מותו הוא דאג שיביאו למיטתו מזוודה מלאה בזהב, וכשנפח את נשמתו, המלאך דאג לשאת את המזוודה לגן עדן. שם בשערי גן עדן, האיש העשיר בעולם עמד בקוצר רוח וציפה להיכנס עם המזוודה והזהב. אלוהים בירך את פניו ואמר: ״בוא נראה מה היה כל כך חשוב שהיית צריך להביא אותו איתך לחיי הנצח.״
האיש הגאה פתח את המזוודה, שהייתה מלאה עד אפס מקום במטילי זהב – שורות על גבי שורות של מטילי זהב מלבניים. כשראה זאת, לאל המבולבל היה רק דבר אחד להגיד: ״לא הבנתי, חסר מדרכות בגן העדן שלי?
ג'רמי, חובב מושבע של תאוריות קונספירציה, הלך לעולמו והגיע אל שערי גן עדן. בכניסה קיבל את פניו אלוהים ואמר לו: "ברוך הבא ג'רמי. אתה רשאי לשאול שאלה אחת, שעליה אענה לך רק את האמת."
מבלי להסס, שאל אותו ג'רמי: "מי רצח את הנשיא קנדי?"
אלוהים ענה: "לי הארווי אוסוואלד. הוא ירה בו מהקומה השישית של בניין המנהל של מחוז דאלאס בטקסס. לא היו לו שותפים, הוא פעל לבד."
ג'רמי חשב במשך כמה שניות, הניד את ראשו מצד לצד וצקצק: "אני מבין שגם אתם נפלת בפח הזה, אה?!"
אדוארד, גבר קתולי נחמד שהיה נשוי במשך 50 שנה, הלך לעולמו והותיר את אשתו מריה שבורת לב ועמוסת געגועים.
כמה חודשים מאוחר יותר, מריה גם היא הלכה לעולמה והגיעה אל שערי גן העדן.
בצעדיה הראשונים, החליטה מריה שהיא לא רוצה לבזבז את הזמן, והחלה בחיפוש אחר בעלה האהוב.
לאחר כחצי שעה של חיפושים, היא ראתה מרחוק גבר בגובה ממוצע בעל שיער לבן וכובע קסקט לראשו אוחז בידה של אישה אחרת. היא התקרבה אליו בצעדים איטיים ושאלה: "אדוארד? זה אתה?!"
אדוארד הסתובב אליה, ומריה מיד קפצה עליו, חיבקה אותו חזק ונישקה אותו על לחיו: "אדוארד, אהובי!!! חיכיתי לרגע הזה כל כך הרבה זמן, סוף סוף נוכל להיות ביחד!"
אדוארד לקח צעד לאחור ואמר: "תקשיבי לי טוב אישה, העסקה בינינו הייתה ברורה, ואני את ההתחייבות שלי קיימתי..."
מריה הפגועה שאלה אותו: "איזו עסקה? על מה אתה מדבר?! ומי זאת האישה הזאת לידך?!"
הוא השיב לה: "'עד שהמוות יפריד בינינו', זוכרת? אז סוף סוף הוא הפריד..."
ברונטית, ג'ינג'ית ובלונדינית הגיעו אל שערי גן העדן
ברונטית, ג'ינג'ית ובלונדינית הגיעו אל שערי גן העדן וביקשו להיכנס.
"שלום בנות, ברוכות הבאות! אני ממש מתנצל, אני לא יכול להכניס אתכן פנימה," אמר המלאך הלבן שעמד בכניסה, "אלה הוראות מלמעלה..."
הבנות המאוכזבות ניסו במשך דקות ארוכות לשכנע את המלאך לתת להן הזדמנות, עד שלבסוף הוא אמר: "אתן יודעות מה, אתן תופסות אותי במצב רוח טוב, אז אני אעשה איתכן עסקה - כדי להגיע למעלה מחכות לכן 1,000 מדרגות, ובכל פעם שתעלו מדרגה אני אספר לכן בדיחה. אם תצליחו לעלות את כל המדרגות מבלי לצחוק, תוכלו להיכנס לגן העדן."
הבנות הסתכלו אחת על השנייה, חייכו בשביעות רצון והסכימו להצעתו של המלאך.
הברונטית הצליחה לעלות עד למדרגה מספר 100, אבל לא יכלה להתאפק, התפרצה בצחוק וגורשה מגן העדן. הג'ינג'ית הצליחה להגיע עד למדרגה מספר 400, אבל גם היא לא הצליחה להתאפק, צחקה בקולי קולות וגורשה.
למרבה ההפתעה, הבלונדינית הצליחה לעקוף את שתי הבנות האחרות והגיעה עד למדרגה מספר 999, מבלי להעלות אפילו חיוך קל על הפנים. אבל לפתע, שניה לפני שעלתה למדרגה הבאה, התפרצה בצחוק היסטרי.
המלאך ההמום ניגש אליה ואמר: "היית כל כך קרובה, למה פתאום צחקת ככה?"
הבלונדינית ענתה עם עיניים דומעות מצחוק: "בדיוק הבנתי את הבדיחה שסיפרת לי במדרגה מספר 1..."
יום אחד, פנה אלוהים אל אדם כדי לשאול מה מצב היחסים בינו לבין חוה.
השיב לו אדם: "נראה לי שהמצב שלנו טוב…"
אלוהים לא הבין את ההיסוס ושאל: "אתה בטוח? אם יש לך שאלות אני אשמח לעזור."
- "האמת, רציתי לשאול למה חוה הרבה יותר יפה ממני…"
- "כדי שתוכל ליהנות מלהסתכל עליה."
- "ולמה לחוה יש עור ושיער יותר חלקים ועדינים משלי?"
- "כדי שתוכל ליהנות מלגעת בה."
- "ולמה חוה מריחה יותר טוב ממני?"
- "כדי שיהיה לך נעים להיות בסביבתה. כל דבר בנוגע לחוה נועד להפוך אותך לשמח יותר."
"אז למה חוה טיפשה כל כך?" אמר אדם המבולבל.
"מה נראה לך?" שאל אלוהים "הייתי חייב לעשות אותה ככה, אחרת היא בחיים לא הייתה שוכבת איתך."
אוטובוס מלא בנזירות נפל מצוק, התרסק וכולן מתו. הן הגיעו לשערי גן עדן, שם קיבל את פניהן מלאך, ואמר להן: "אחיות, ברוכות הבאות לגן עדן. בעוד רגעים ספורים אאפשר לכן להיכנס, אך לפני כן אשאל כל אחת מכן שאלה אחת קטנה. בבקשה עמדו מולי בטור מסודר."
הנזירות הסתדרו בטור ואל המלאך ניגשה הנזירה הראשונה. הוא שאל אותה: "אמרי לי אחות, האם נגעת פעם בפין?"
הנזירה אמרה: "ובכן... הייתה פעם אחת שבה... בערך... נגעתי בפין עם הזרת שלי."
"אין בעיה," אמר המלאך, "עכשיו טבלי את קצה הזרת שלך במים הקדושים האלה ותוכלי להיכנס לגן עדן."
הגיעה הנזירה השנייה והמלאך שאל אותה: "אמרי לי אחות, נגעת פעם בפין?"
"ובכן," אמרה הנזירה השנייה, "הייתה פעם אחת שבה... ממש לרגע... החזקתי פין ביד."
"אין בעיה", אמר המלאך, "עכשיו טבלי את כף ידך במים הקדושים האלה ותוכלי להיכנס לגן עדן."
הגיעה הנזירה השלישית, אך לפתע הנזירות שבטור התחילו לזוז ונהייתה שם מהומה. נראה שנזירה אחת מנסה לעקוף את כולן. המלאך ראה זאת ואמר לה: "אחות, למה את ממהרת? אל תדאגי, יש לנו את כל הזמן שבעולם, אתן פה לנצח."
הנזירה אמרה לו: "שמע, אם אני הולכת לגרגר את המים האלה, אני מעדיפה לעשות את זה לפני שהאחות מרי תדחוף לשם את התחת שלה!"
האפיפיור מת והגיע לגן עדן. כשמלאך קיבל את פניו בשער, הוא שאל אותו לשמו.
האפיפיור: "מה זאת אומרת מה שמי? אני האפיפיור."
המלאך: "מי? אין לי שם כזה במחברת."
האפיפיור: "לא ייתכן, אני הנציג של אלוהים על פני האדמה!"
המלאך: "לאלוהים יש נציג? הוא לא סיפר לי... חכה רגע, אני אבדוק..."
המלאך עבר דרך השערים ונכנס למשרד של אלוהים.
המלאך: "בוס, יש פה בחור שטוען שהוא הנציג שלך על פני אדמה."
אלוהים: "אין לי שום נציג על האדמה, לא שאני יודע לפחות... חכה רגע אשאל את ישו. ישו!"
ישו נכנס למשרד ואמר: "כן אבא?"
אלוהים והמלאך הסבירו לישו את המצב.
ישו: "בסדר, חכו רגע אני אצא לדבר איתו."
10 דקות לאחר מכן ישו נכנס בחזרה למשרד מתגלגל מצחוק. המלאך ואלוהים שואלים אותו מה הצחיק אותו כל כך.
ישו: "זוכרים את מועדון הדיג שהקמתי לפני איזה 2,000 שנה? הוא עדיין קיים!"
מורה לביולוגיה לימדה את הכיתה שלה על לווייתנים. היא סיפרה לכיתה שמבחינה פיזיולוגית זה בלתי אפשרי שלוויתן יבלע בן אדם שלם, כי למרות שזו חיה עצומת מימדים הבטן שלה קטנה מאוד. באותו שלב אחת התלמידות בכיתה הרימה את ידה וביקשה לדבר.
״אבל המורה, בשיעור תנ״ך למדנו שלוויתן בלע את יונה הנביא בשלמותו.״
"תגידי לי באיזה שיעור אנחנו? התעצבנה המורה על התלמידה, והמשיכה להתעקש שלוויתן לא באמת יכול לבלוע בן אדם במציאות.
אז התלמידה אמרה: ״אוקיי, כשאגיע לגן עדן אני אשאל את יונה״.
המורה, שרצתה להתחכם קצת, אמרה לה: ״ומה אם יונה הלך לגיהנום?״
״במקרה הזה את תוכלי לשאול אותו״.