לפני הרבה שנים, בימי ברית המועצות, פסל רוסי זקן קיבל סוף סוף אישור לעלות לישראל כדי לגור עם בנו ומשפחתו שהתגוררו בתל אביב. בזמן הבידוק הביטחוני אנשי שדה התעופה הרוסי נדהמו לגלות פסל גדול בדמות ראשו של המנהיג הידוע ולדימיר לנין בתיקו של הפסל הזקן. "מה זה הדבר הזה?" שאל איש הביטחון את הפסל. "מה זה? מה זה???!!!" ענה לו בזעם הפסל, "אל תגיד מה זה! תגיד מי זה! חוצפן חסר כבוד! זה המנהיג הגדול שלנו שבזכותו יש לנו מדינה כל כך נפלאה! זאת יצירת מופת של ברית המועצות האדירה שאני לוקח איתי כדי לזכור את נפלאות המולדת בכל העולם!"
איש הביטחון ממש לא רצה להמשיך לשמוע את הצעקות של הפסל הזקן, אז הוא פשוט חייב אותו על משקל עודף ושחרר אותו לדרכו. כשהפסל נחת בנמל התעופה בן גוריון, אנשי המכס הישראלי שמו לב לכך שיש לו משהו גדול וכבד מאוד במזוודה, עצרו אותו וגילו את הפסל של לנין. "מה זה?" שאל את הפסל איש המכס הישראלי. "מה זה? מה זה???!!!" השיב לו הפסל הנזעם, "אל תגיד מה זה! תגיד מי זה! חוצפן חסר ידע! זה לנין! זה הממזר שבגללו לקח לי כל כך הרבה זמן להגיע לכאן! אני הולך לשים אותו בשירותים שלי, ממש מעל האסלה, איפה שהוא צריך להיות בגלל שהמדינה המשוגעת שלו מנעה מאיש זקן כמוני מפגש עם הבן שלו!"
גם איש המכס הישראלי ממש לא רצה להמשיך לשמוע את הצעקות של הפסל, והוא שחרר אותו לדרכו. בנו של הפסל חיכה לו בשדה, והוא אסף אותו לביתו החדש יחד עם כל משפחתו. נכדו הקטן של הפסל התנדב לעזור לו לפרוק את המזוודות שלו וכאשר הוא ראה את פסלו של לנין, הוא מיד פנה אל סבא שלו ושאל "מי זה?"
"מי זה? מי זה???" ענה שוב הפסל הזקן, אבל הפעם עם חיוך על הפנים, "אל תשאל מי זה, חמוד שלי, כי זה ממש לא חשוב. תשאל מה זה - וזה 5 ק"ג של זהב בציפוי שיש!"
סטלין, רוזוולט וצ'רצ'יל נפגשו בשנת 1945 לארוחת ערב ידידותית. במהלך המפגש אחרי כל השיחות והדיונים, היה להם פתאום קצת משעמם - אז כשהם קלטו פתאום חתול במסעדה בה נפגשו, הם החליטו לעשות תחרות ולבדוק מי מהם יצליח לשכנע אותו לאכול ממרח חרדל.
צ'רצ'יל היה הראשן לנסות. הוא לקח כפית כסף, טבל אותה במעט חרדל וניסה פשוט לדחוף לפיו של החתול - אך ללא הצלחה. "אתם הבריטים פשוט לא מבינים כלום", צחק רוזוולט ואמר "צריך לעשות את זה עם קצת דמוקרטיה, תן לי לנסות". רוזוולט לקח חתיכת עוף שנותרה על השולחן הסעודה, מרח עליה חרדל והניח אותה לצד החתול. החיה התקרבה אל חתיכת העוף הטבולה בחרדל, רחרחה אותה מעט, אבל אז התרחקה מהמקום מבלי להתעניין באוכל.
ללא היסוס קם סטלין ממקומו, לקח את צנצנת החרדל, והתחיל למרוח ממנה על הזנב של החתול. החתול בתגובה החל לילל בקול גדול וללקק את זנבו כדי לנקות אותו; ילל וליקק, ילל וליקק, עד שאכל את כל החרדל שסטלין מרח.
המנהיג הסובייטי פנה בחיוך גדול אל השניים האחרים ואמר: "ככה אנחנו עושים את זה במדינה שלנו – בהתנדבות!"
יצחק מת והגיע לגן עדן. שם קיבל את פניו מלאך ששאל אותו מספר שאלות:
- "איפה נולדת?"
- "למברג, אוסטרו-הונגריה."
- "ואיפה למדת בבית הספר?"
- "לבוב, פולין."
- "ואיפה התחתנת?"
- "לביב, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית."
- "ואיפה נולד הבן הבכור שלך?"
- "ברייך הגרמני."
- "ואיפה מתת?"
- "בביתי בלביב, ברית המועצות."
המלאך המופתע אמר: "נראה שטיילת לא מעט בעולם לאורך חייך..."
"על מה אתה מדבר?" ענה יצחק, "לא יצאתי בכלל מהבית!"
עבור לבא-במייל
