בדיחות בנושא פגישה

בחור אחד נסע לתל אביב לפגישה חשובה מאוד. הוא הסתובב דקות ארוכות בחיפוש אחר חניה אך לא מצא מקום. הוא המשיך לחפש וכבר החל לאחר לפגישה החשובה. מתוך יאוש הוא פנה בתחינה מעלה ואמר "אלוהים, אני יודע שהייתי לא בסדר, אבל אם תמצא לי חנייה אני מבטיח לאכול כשר, לשמור שבת, להניח תפילין וכל שאר המצוות, רק תמצא לי חניה!" לא עובר רגע ורכב יוצא ממקום חנייה מושלם ברחוב של מקום הפגישה. הבחור פונה השמיימה ואומר: "בעצם לא משנה, הסתדרתי לבד..."

סטלין, רוזוולט וצ'רצ'יל נפגשו בשנת 1945 לארוחת ערב ידידותית. במהלך המפגש אחרי כל השיחות והדיונים, היה להם פתאום קצת משעמם - אז כשהם קלטו פתאום חתול במסעדה בה נפגשו, הם החליטו לעשות תחרות ולבדוק מי מהם יצליח לשכנע אותו לאכול ממרח חרדל. צ'רצ'יל היה הראשן לנסות. הוא לקח כפית כסף, טבל אותה במעט חרדל וניסה פשוט לדחוף לפיו של החתול - אך ללא הצלחה. "אתם הבריטים פשוט לא מבינים כלום", צחק רוזוולט ואמר "צריך לעשות את זה עם קצת דמוקרטיה, תן לי לנסות". רוזוולט לקח חתיכת עוף שנותרה על השולחן הסעודה, מרח עליה חרדל והניח אותה לצד החתול. החיה התקרבה אל חתיכת העוף הטבולה בחרדל, רחרחה אותה מעט, אבל אז התרחקה מהמקום מבלי להתעניין באוכל. ללא היסוס קם סטלין ממקומו, לקח את צנצנת החרדל, והתחיל למרוח ממנה על הזנב של החתול. החתול בתגובה החל לילל בקול גדול וללקק את זנבו כדי לנקות אותו; ילל וליקק, ילל וליקק, עד שאכל את כל החרדל שסטלין מרח. המנהיג הסובייטי פנה בחיוך גדול אל השניים האחרים ואמר: "ככה אנחנו עושים את זה במדינה שלנו – בהתנדבות!"

בכנס מקצועי שנערך בבית החולים נפגשו במקרה רופא ורופאה, ומיד היה ביניהם "קליק". במשך הערב השניים המשיכו להחליף מבטים וחיוכים, עד שהרופא החליט שלא לבזבז זמן, ניגש אל הרופאה והזמין אותה לדייט במסעדה. למחרת בערב, השניים התיישבו במסעדה לדייט, ולפתע הרופאה קמה ואמרה: "תסלח לי, אני חייבת לשטוף ידיים קודם." אחרי הארוחה, העניינים בין השניים החלו להתחמם, והם החליטו ללכת יחד לחדר במלון. שנייה לפני שהדברים מתקדמים לשלב הבא, הרופאה עצרה הכול ואמרה: "סליחה, אבל אני חייבת לשטוף ידיים קודם." לאחר שקיימו השניים אהבה הם שכבו בנינוחות אחד לצד השנייה, ואז הרופא אמר לה: "אני יכול להמר שאת רופאה מנתחת." "באמת? למה אתה חושב ככה?" שאלה בסקרנות. "קשה לפספס את זה! את כל רגע הולכת לשטוף ידיים." היא גיחכה מעט ואמרה: "צודק. ואני יכולה להמר שאתה רופא מרדים, נכון?" "וואו! איך ידעת את זה?" שאל הרופא בפליאה. הרופאה משכה בכתפה ואמרה: "כי לא הרגשתי כלום..."

בזמן שאלי בן ה-46 ערך קניות בסופר, הוא הבחין באישה שמנופפת לעברו כמי שמכירה אותו שנים רבות. בזמן שאותה הגברת החלה להתקדם לכיוונו, אלי ניסה להבין מהיכן הוא מכיר אותה... ׳אולי היינו יחד בצבא או שהיא עבדה איתי פעם?׳ הוא שאל את עצמו וגירד בראשו. הזמן כמובן לא עצר מלכת, והאישה הלא מזוהה נעמדה מול אלי ושאלה לשלומו. "אני מתנצל מראש על הזיכרון הקצר שלי" השיב אלי ושאל: "אבל מאיפה את מכירה אותי?" "אני חושבת שאתה האבא של אחד הילדים שלי" היא ענתה ללא היסוס. אלי מיד התחיל לשחזר במוחו את הפעמים בהן מעד ובגד באשתו, ולאחר מספר שניות חשב שהבין מאיפה האישה מוכרת לו. "את היית הרקדנית במסיבת הרווקים של החבר שלי יוסי, לפני עשר שנים? את ואני חגגנו כל הלילה בכל מקום שרק אפשר לדמיין והתעוררנו בלי בגדים על שולחן הסנוקר!" האישה הסתכלה עליו במבט מופתע והחלה לומר "לא, אני..." אך אלי לא נתן לה להשלים משפט והמשיך לנסות לנחש: "את האחראית צוות ההווי והבידור בבית המלון ברודוס? כן, אני נזכר עכשיו, בגללי פספסת את מופע הבוקר בבריכה!" האישה שוב ניסתה להגיב וכל מה שהצליחה לומר הוא "אתה בטח מתבל..." אלי שהתחיל להילחץ ולהזיע המשיך בשלו: "אוקיי... אני זוכר! את הדיילת הנחמדה שדאגה לשדרג אותי למחלקת עסקים לפני שנתיים בטיסה מישראל לניו-יורק! יצרנו תור של 3 אנשים לשירותים, איזה מביך זה היה..." האישה קטעה אותו כשניסה להעלות עוד חוויה מסוג זה, הביטה עליו במבט עצבני מאוד ואמרה: "לא אדוני, אני בסך הכל המורה של הבן שלך בבית הספר".