שועל אחד מרגיש שהוא חייב לקחת חופשה ולצאת מעט מהיער. הוא מגיע אל האריה, מלך החיות, ומבקש ממנו לצאת לחופש. האריה מסביר לו שתפקיד השועל ביער הוא חשוב מאוד, לכן הוא אינו יכול לאשר לו חופשה.
השועל מתעקש שהחופשה הכרחית, ואף מודיע שהוא מוכן לצאת לחופשה ללא תשלום. האריה מסביר לו שאם יעזוב, מישהו אחר יצטרך למלא את מקומו, ואין כל ביטחון שהתקן שלו עדיין יהיה פנוי כשיחזור. לאחר מחשבה קצרה, השועל מסכים ויוצא לחופשה.
כעבור שלושה חודשים הוא חוזר מהחופש וניגש לריאיון אצל האריה, בתקווה לשוב לתפקידו ביער. במהלך הריאיון מסביר לו האריה שהתקן כבר תפוס, ולכן הוא אינו יכול לחזור לתפקידו הקודם. במקום זאת, הוא מציע לו תפקיד זמני בתקן של ארנב, עד שיתפנה שוב תקן של שועל.
השועל מסכים ומתחיל לחיות בתור ארנב. במשך כחודש הוא קופץ ממקום למקום ובורח מחיות אחרות, עד שלבסוף נמאס לו והוא מחליט לבקש מהאריה לעבור לתפקיד אחר. האריה מסביר לו שעדיין לא התפנה תקן של שועל, ולכן עליו להמשיך לשמש כארנב. השועל נכנס לדיכאון ומסתובב ממורמר ברחבי היער, עד שלפתע הוא נתקל בארנב.
"תגיד, מה אתה?" שואל אותו השועל.
"אני?" משיב הארנב. "אני שועל."
השועל נדהם ואומר: "איך זה שאני שועל בתקן של ארנב, ואתה ארנב בתקן של שועל?"
עונה לו הארנב: "זה מה שקורה כשיש חמור בתקן של אריה."
סטלין, רוזוולט וצ'רצ'יל נפגשו בשנת 1945 לארוחת ערב ידידותית. במהלך המפגש אחרי כל השיחות והדיונים, היה להם פתאום קצת משעמם - אז כשהם קלטו פתאום חתול במסעדה בה נפגשו, הם החליטו לעשות תחרות ולבדוק מי מהם יצליח לשכנע אותו לאכול ממרח חרדל.
צ'רצ'יל היה הראשן לנסות. הוא לקח כפית כסף, טבל אותה במעט חרדל וניסה פשוט לדחוף לפיו של החתול - אך ללא הצלחה. "אתם הבריטים פשוט לא מבינים כלום", צחק רוזוולט ואמר "צריך לעשות את זה עם קצת דמוקרטיה, תן לי לנסות". רוזוולט לקח חתיכת עוף שנותרה על השולחן הסעודה, מרח עליה חרדל והניח אותה לצד החתול. החיה התקרבה אל חתיכת העוף הטבולה בחרדל, רחרחה אותה מעט, אבל אז התרחקה מהמקום מבלי להתעניין באוכל.
ללא היסוס קם סטלין ממקומו, לקח את צנצנת החרדל, והתחיל למרוח ממנה על הזנב של החתול. החתול בתגובה החל לילל בקול גדול וללקק את זנבו כדי לנקות אותו; ילל וליקק, ילל וליקק, עד שאכל את כל החרדל שסטלין מרח.
המנהיג הסובייטי פנה בחיוך גדול אל השניים האחרים ואמר: "ככה אנחנו עושים את זה במדינה שלנו – בהתנדבות!"
קים ג'ונג-און, המנהיג העליון של קוריאה הצפונית, ערך סיור באחד מבתי הספר שבמדינתו. הוא ניגש אל אחד מהתלמידים שם ושאל אותו "מיהו אביך?"
"המנהיג העליון, בחכמתו האינסופית, בנדיבותו, ברוח הנחושה שלו לדאוג לרווחת כולנו, הוא האבא היחיד שלנו" ענה התלמיד.
קים ג'ונג-און קרן מאושר, "נהדר. עכשיו תגיד לי מיהי אימך?"
התלמיד לא היסס: "האדמה של קוריאה האמיתית, המדינה היפה והמתקדמת ביותר בעולם, גאולת כל העמים - היא האימא היחידה שלנו" הוא ענה.
קים ג'ונג-און מחא כפיים בשמחה לתלמיד, "אתה נראה לי כמו ילד שקדן וחכם מאוד! מה תרצה להיות כשתהייה גדול?"
התלמיד חשב לרגע וענה לו: "יתום"