משפחה זה דבר נהדר – עד שהיא מתכנסת לארוחת ערב ומתחילים לדבר על פוליטיקה, כסף ומי לא עשה כביסה השבוע או החליף נורה בסלון מאז 2003. בין אם אתם הורים מותשים, סבים עם חוש הומור בריא, ילדים מתבגרים שמתמודדים עם ההורים או בני זוג שכבר השלימו עם זה שהשלט של הטלוויזיה לא בשליטתם – האוסף הזה בשבילכם. הכנו לכם מנה מצחיקה של בדיחות על כל מה שמרכיב את המוסד הכי חשוב, הכי מעצבן והכי מצחיק שיש: משפחה.
שקרים נפוצים: זמרים: "אתם קהל מדהים" מורים: "אתם הכיתה שאני הכי אוהבת" נשים: "זה הכי גדול שאי פעם ראיתי" אבא: "אל תדליק את הדוד, יש מספיק מים חמים"
בחור להכיר להורים
עדנה ואבי, ההורים הגאים של שיראל בת ה-28, מתרגשים לקראת הפגישה הראשונה שלהם עם בן הזוג שלה.
עדנה הכינה את מיטב המטעמים שלה, אבי סידר את הבית למשעי ושם חולצה מכובדת עם עניבה, ושניהם חיכו בקוצר רוח לבואם של הזוג לארוחה.
בשעה 20:00 בדיוק הם שמעו צלצול בדלת, ניגשו בהתרגשות לפתוח אותה וחשכו עיניהם - בתם הטובה שיראל עומדת ליד בריון עם מבט קשוח, תספורת מוהיקן, קעקועים גדולים על זרועותיו ו-3 עגילים על כל אוזן.
לאחר הארוחה, בעת פינוי הכלים, עדנה תפסה את ביתה לשיחה קצרה כד להבהיר לה בדיוק מה היא חושבת: "תקשיבי שיראל, הבחור הזה שהבאת לפה לא נראה אדם נחמד במיוחד".
"נו באמת אמא" אמרה שיראל, "אם הוא באמת לא נחמד, נראה לך הגיוני שהוא היה נותן 500 שעות בשנה למען הקהילה?"
איזה דבר ארוך וקשה אישה מקבלת מקבלת ביום חתונתה לפולני? שם משפחה.
רופא אחד אומר לפרסי: "חדשות רעות; לאשתך יש מחלה תורשתית קשה מאוד שעוברת במשפחה שלה..." "אני רוצה בשבילה את הטיפול הטוב ביותר!" עונה הפרסי. "אין שום בעיה," עונה הרופא! "ואם זה הגיע מהמשפחה שלה," מוסיף הפרסי, "אז תשלחו את החשבון אליהם!"
להיות הורים לילדה בת שנתיים זה כמו להיות בעלים של בלנדר ללא מכסה.
מה הצעצוע שילדים הכי אוהבים? זה שהם איבדו לפני רגע או השאירו אצל סבא וסבתא...
להפוך להורים לילדים זה למעשה להסכים שהבגדים שלך יהיו דביקים למשך 12 השנים הבאות.
תזכרו להיות נחמדים אל הילדים שלכם - בעוד כמה שנים הם יבחרו את בית האבות שלכם...
הדבר הכי קשה בלהיות הורים זה הילדים.
חוקי המנגל לשני המינים
אין זמן טוב יותר לעשות על האש בחוץ עם המשפחה והחברים מאשר בחודשי הקיץ החמים, כשסוף סוף יוצא לנו לראות את הגברים עומלים קצת במלאכת הבישולים, עומדים מעל אש המנגל החמה, הופכים כנפיים וסטייקים על ימין ועל שמאל ומנפנפים עד שהיד כמעט יוצאת להם מהמקום. אך האם באמת הגברים הם אלה שמשקיעים את מלוא המאמץ, או שמא מדובר באשליה אופטית ותו לא?
הנה סדר האירועים האמיתי שמתרחש בעת רוב אירועי העל האש:
1. האישה קונה בשרים.
2. האישה מכינה סלטים, רטבים ומרינדות.
3. האישה מפשירה את הבשר ומכינה אותו לבישול. החלק הזה כולל את השריית הבשר במרינדות עוד מהיום הקודם.
4. האישה מרכזת את הבשר, התבלינים, הרוטב וכלי הבישול על מגש, עבור הגבר.
5. הגבר נמצא בחצר, שותה בירה ליד המנגל.
6. האישה יוצאת מטווח 3 המטרים של המנגל, אזור אסור לנשים בשל התפרצויות טסטוסטרון של הגבר המבשל ויועציו הרבים.
7. הגבר מניח את הבשר על המנגל.
8. האישה עורכת את השולחן, מוציאה שתייה, מסדרת סלטים ופיתות.
9. האישה הולכת להודיע לגבר שהבשר נראה מוכן.
10. בתגובה, הגבר מבקש בירה נוספת.
11. הגבר מסיר את הבשר מהאש ומוסר אותו לאישה.
12. האישה מגישה את האוכל לכולם.
13. לאחר הארוחה, האישה מפנה את השולחן.
14. האישה שוטפת את הכלים.
15. כולם מחמיאים ומשבחים את הגבר, כתודה על המאמץ הרב שהשקיע.
16. הגבר שואל את האישה אם היא נהנתה מהיום החופשי שהוא סידר לה סוף סוף, בו החליף אותה בבישולים.
17. האישה מגיבה בזעם.
18. הגבר מסכם את האירוע - "אי אפשר לרצות נשים!"
אחרי שסיימנו קניות, שני הילדים הקטנים שלי עמדו מול הדלת של המכונית בזמן שאני סידרתי את המצרכים בתא המטען, ומיד התחילו לריב אחד עם השני...
עמית, בן 4, התחיל לצעוק: "אני יושב בצד שמאל!" ואחיו עומר, בן 5, ענה בתגובה: "מה פתאום? אני יושב בצד שמאל!". ככה הם המשיכו דקות ארוכות ובצעקות חזקות יותר ויותר בזמן שכל האנשים בחנייה נועצים בנו מבטים, עד שלא יכולתי יותר.
"מספיק! עומר מבוגר יותר אז הוא יכול לקבוע בנושא הזה, עמית, תן לו לשבת בצד שמאל."
"איזה כיף!" הגיב עומר הנרגש, "רק תגיד לי אבא, איפה זה צד שמאל???"
אישה אחת שהייתה מאורסת הגיעה להכיר את משפחתו של בעלה לראשונה בביתם. כשנכנסה לבית היא שמה לב שהתקרה נראית מוזנחת ומלוכלכת, ומתוך רצון לעזור ולהרשים את המשפחה היא שאלה: "למה התקרה שלכם לא צבועה?" חמותה לעתיד אמרה לה, "כי בעלי עוד לא קנה מברשת כדי לצבוע אותה". כששמעה זאת הכלה המיועדת היא מיד הלכה לחם עם מספריים בידה, גזרה את שיערות זקנו, הכינה מברשת והחלה לצבוע את התקרה. חמותה הייתה המומה מהיצירתיות שלה ומהעזרה שסיפקה לה, וחיבקה אותה חזק.
במהלך שהות הכלה העתידית בבית חמותה, היא הבחינה בכך שגם מסגרות החלונות הדקות של הבית נראות מוזנחות ומלוכלכות. על כן היא שאלה את חמותה לעתיד: "למה מסגרות החלונות לא צבועות?", וחמותה ענתה "כי בעלי החליט לצייר עליהן קישוטים, אבל עדיין לא קנה מכחול".
כששמעה זאת הכלה, היא מיד רצה לחם עם מספריים בידה, גזרה את שיערות שפמו, הכינה מכחול והחלה לצבוע ולקשט את מסגרות החלונות. חמותה שוב נדהמה לנוכח הרצון של כלתה לעתיד לעזור לה, ובמיוחד מהיצירתיות שלה, עד שהיא אפילו אמרה לה: "אני רואה שיש לי הרבה מה ללמוד ממך!"
בהמשך היום הכלה המיועדת וחמותה העתידית בילו רבות יחדיו והכלה עזרה לה לפתור בעיות רבות בדרכים פשוטות ויצירתיות. הבעל העתידי לעומת זאת חיפש את אביו ולא מצא אותו בשום מקום.
כשיצא החוצה, הוא ראה שאביו יושב על העץ הגבוה שבחצר ומסתתר. "אבא, מה אתה עושה?" שאל הבחור הצעיר.
אביו ענה לו: "שתי המשוגעות האלו החליטו לאפות פשטידה ואני לא בטוח שיש ביצים בבית!"
המרצה באוניברסיטה כמעט בכה,
רמת הסטודנטים היא כה נמוכה,
ברור לגמרי מה מקור הביזיון,
הרי לא מכינים אותם כראוי בתיכון.
איך ניתן איתם משהו לעשות?
אמרו מורות התיכון הכעוסות,
הבעיה נעוצה בשלב המקדים,
בחטיבת הביניים כלל לא מלמדים.
מורי החטיבה הרימו גבה,
דבר כזה עוד לא היה.
מיומנויות יסוד לא הקנו לילדים
אז מה בעצם ביסודי עושים?
אמרה המורה בביה"ס היסודי
תלמידים כה חלשים לא ראיתי מעודי
את האשמה החמורה יש לתלות
כמובן, במי אם לא בבגננות?
והגננת? היא אמרה כך:
איזה מין ילד לא מחונך
נו, ולמה כבר אפשר לצפות
מילד שיש לו אמא כזאת.
והאם אמרה - ילד כה חסר ישע,
זה גובל פחות או יותר בפשע.
אבל עם אבא כאביו אין עצה
ולא פלא שכך הוא יצא.
נאנח לבסוף האב
מה לעשות? אלי, הוי אלי,
אני בכלל לא בטוח שהפרחח הוא שלי.
מקור תמונה: Thomas Quineזוג אחד חוגג את ליל הסדר ומזמין את כל המשפחה לבלות ביחד את ערב החג והארוחה.
המשפחה מתכנסת, אבל הילדים של הזוג מאחרים והחמות מתלוננת בקול: "אוף הילדים שלכם, תמיד מאחרים..."
בסופו של דבר כולם מגיעים ומתיישבים לאכול, החמות מתעקשת לשבת בראש השולחן ליד שעון הקיר המשפחתי הגדול שעובר בירושה, ולאף אחד אין כוח להתווכח איתה. אחרי שמסיימים לקרוא את ההגדה, החמות הרעבה מתחילה להתלונן: "אוף עם האוכל פה, למה הוא תמיד מגיע באיחור?"
בסופו של דבר האוכל מגיע, כולם אוכלים והערב ממשיך. "אני אתחיל לפנות את הכלים כדי שלפחות נוכל להתקדם למנה האחרונה בזמן," אומרת החמות, ומספר שניות אחרי שהיא קמה נופל השעון הענק על הכיסא שעליו היא ישבה ומתנפץ לרסיסים.
כולם בהלם עד שלפתע נשמעת הכלה רוטנת: “אוף השעון הזה... תמיד מאחר…”
שלום, כאן סבתא. אני לא בבית כרגע. אם ברצונכם להשאיר הודעה, אנא עשו זאת כעת.
אם הנך אחד מילדי – אנא הקש 1.
אם אתה זקוק לבייביסיטר – הקש 2.
אם המכונית שלך במוסך וברצונך להשתמש בשלי – הקש 3.
אם היום יום שישי, לא קנית חלה ואני צריכה לרוץ לקנות עבורך – הקש 4.
אם עלי לקחת את הנכדים לגן, לבית הספר, למשחק כדורגל, לבלט, לחוג שחייה או לקייטנה – הקש 5.
אם עלי להחזיר את הנכדים מהגן, מבית הספר, ממשחק כדורגל, מבלט, מהשחייה או מהקייטנה – הקש 6.
אם אתה בישיבה ולא תגיע הביתה בזמן ורצונך להיעזר בי כדי לקחת את הנכדים לרופא שיניים, שיעורי עזר, קלינאי תקשורת או פסיכולוג ילדים – הקש 7.
אם ברצונך שהנכדים יבואו לישון אצלי למרות שהערב אני משחקת רמי עם החברות – הקש 8.
אם את אחת מחברותיי – מה את חושבת? למי יש זמן לדבר אתך?! אני סבתא!
שני קניבלים יושבים לאכול. קניבל 1: "אתה לא מבין איך אני שונא את חמותי." קניבל 2: "אז תנסה את תפוחי האדמה, הם יצאו ממש טעימים."
מה עושים עם תינוק בוכה?
אילן חזר יום אחד מהאוניברסיטה לביתו בסערת רגשות ומיד פנה אל אימא שלו ושאל: "זה נכון? אני באמת מאומץ?" "מה פתאום!" ענתה האם, "מאיפה נכנס לך כזה רעיון למוח?" אילן הראה לאימו תוצאות של בדיקת DNA שהוא עבר במהלך קורס בלימודים, שלפיהן אין שום קישור בינו לבין אף אחד מהוריו, אבל כן נמצאו קשרים חזקים אל משפחה שגרה בקצה השני של העיר. האימא המזועזעת אמרה לבנה שהיא חייבת לבדוק את הנושא הזה עם אביו, אז היא עברה לחדר אחר והתקשרה אליו...
- "יקירי, אני לא יודעת איך להגיד לך את זה, אבל אילן עשה בדיקת DNA בלימודים ולפי התוצאות אנחנו לא ההורים הביולוגיים שלו..."
- "ואת מופתעת מזה?"
- "מה זאת אומרת? למה שאני לא אהיה מופתעת מכאלה חדשות מטורפות???"-
- "כי במקור זה היה רעיון שלך! את לא זוכרת? זה היה הלילה הראשון בבית החולים אחרי הלידה, התינוק בכה ובכה ובכה במשך שעות, אז אחרי שהיית איתו כל הלילה, אמרת לי שהגיע הזמן להחליף ונתת לי אותו... אני חושב שעשיתי בחירה מעולה, אילן ילד נהדר!"
בשבט אפריקאי נולד תינוק חדש לראש השבט. האב השמח ניגש לראות את בנו הטרי, והופתע לגלות שצבע עורו לבן כשלג, בעוד שהוא וכל בני השבט שחומי עור. הוא מיד לקח גרזן, הרים את הילד בידיו ויצא למצוא את האדם היחידי שיכול היה להיות אחראי למקרה הזה – המיסיונר הנוצרי שחי בכפר הקרוב.
ראש השבט נכנס בסערה לביתו של המיסיונר וצעק, "איך אתה מסביר את זה?!". המיסיונר התחיל להזיע וזעק "רגע רגע, יש לזה הסבר, אני מבטיח!". ראש השבט המשיך להחזיק את הגרזן גבוה באוויר וחיכה לראות כיצד המיסיונר יצליח ליישב את דעתו.
המיסיונר הצביע על החלון ואמר, "תסתכל שם, על השדה". ראש השבט הסתכל מחוץ לחלון וראה כבשים רועות – כולן לבנות פרט לאחת שהייתה שחורה לחלוטין. "אתה רואה? אחת מהכבשים היא בצבע שונה לחלוטין למרות שכולן הגיעו מאותה משפחה – נסתרות דרכי האל."
"הבנתי", אמר ראש השבט בזמן שהשפיל את ראשו וחייך במבוכה. "אני לא אגיד כלום לאף אחד על התינוק אם אתה לא תגיד כלום לאף אחד על הכבשה..."
למה כרובית וכרוב לא יכולים להתחתן? כי הם כרובי משפחה...
זוג הגמלאים בביקורת הדרכונים
משה וגאולה היו זוג גמלאים מבוגר שהחליט שהגיע הזמן לראות עולם, קנה כרטיסים וטס לאנגליה. לאחר שנחתו הם נעמדו בתור לעמדה של ביקורת הגבולות לצורך בדיקה ביטחונית ומשה ביקש מגאולה שתיתן לו לנהל את מרבית השיחה, היות ושמיעתה החלה להתדרדר מאוד בשנים האחרונות.
כשהגיע תורו של הזוג להציג את הדרכונים שלהם לאיש הביטחון של שדה התעופה הוא החל לשאול אותם סדרה של שאלות בקשר לאופי הביקור שלהם במדינה...
"מה מטרת הביקור שלכם באנגליה?" שאל איש הביטחון.
"הגענו לחופשה כדי לטייל ולנוח קצת" ענה משה.
"מה הוא שאל אותנו?" פנתה גאולה אל בעלה בבלבול.
"לא משנה", השיב משה.
"וכמה זמן אתם מתכננים להיות כאן?" המשיך איש הביטחון.
"חודש" ענה משה, ושוב אשתו פנתה אליו ושאלה "ומה הוא רצה עכשיו?".
"לא משנה", השיב משה בתסכול.
"אני רואה שאתם מתל אביב, הייתי שם פעם לפני כמה שנים, עיר מדהימה אבל חלק האנשים שם היו ממש מעצבנים, רועשים ונודניקים" העיר איש הביטחון, "אנחנו סיימנו כאן, אתם רוצים שמישהו יבוא לעזור לכם עם התיקים?".
הפעם גאולה הקדימה תרופה למכה ומיד שאלה את משה: "אתה מוכן כבר להגיד לי מה זה כל השאלות שהוא שואל אותנו?".
משה העצבני פשוט נאנח והשיב: "הוא אמר שסיימנו עם הבדיקה ואפשר להמשיך".
"מה, כל כך מהר?" שאלה גאולה המופתעת.
"כן, מתברר שהוא מכיר את המשפחה שלך אז הוא לא עשה לנו בעיות".
אם ההורים של הכלה רוקדים יותר מדי בחתונה שלך, תדע שהתחתנת עם הבת הבעייתית של המשפחה.
דורות של זקנים
בן 80 הגיע לבדיקות אצל הרופא. הרופא נדהם מהכושר והבריאות של הזקן ושאל אותו :"מה לדעתך עושה אותך כל כך בריא?"
ענה הזקן: "אני צייד טווסי בר. כל בוקר אני קם לפני הנץ החמה, ורץ אחרי טווסים עד הערב ."
הרופא אמר: "לא נראה לי שזאת הסיבה, בוודאי יש כאן משהו עמוק יותר. תגיד באיזה גיל מת אביך?"
שאל הזקן: "מי אמר שהוא מת ?"
"אתה רוצה לומר שאביך עדיין בחיים? בן כמה הוא?", שאל הרופא.
הזקן אמר: "לאבי מלאו 99 שנה, ולמעשה הוא היה איתי הבוקר בצייד. זה מה שמחזיק אותו בכושר."
הרופא אמר: "מדהים, אבל עדיין לא נראה לי שזאת הסיבה. תגיד באיזה גיל מת סבך?"
שאל הזקן: "מי אמר שהוא מת?"
"אתה רוצה לומר שסבך בחיים? הוא צריך להיות בן 120 לערך", אמר הרופא.
הזקן השיב: "לסבי מלאו 118 שנה".
הרופא המתוסכל אמר: "אני מניח שגם הוא צד איתך הבוקר?"
"לא", אמר הזקן, "סבא לא היה יכול לבוא היום כי הוא מתחתן"
"מתחתן?", נדהם הרופא, "מדוע בן 118 ירצה להתחתן?"
"מי אמר שהוא רוצה?", השיב הזקן, "ההורים לוחצים..."
היום זהו המשחק השביעי של ליגת ה-NBA האמריקאית, ואוהד נלהב של קבוצת הכדורסל המקומית עשה את דרכו לאצטדיון ותפס את מקומו.
רגע לפני תחילת המשחק, הבחין האוהד להפתעתו כי הכיסא לידו נשאר פנוי. הוא פנה אל הגבר שישב מהעבר השני של הכיסא ושאל אותו: "סליחה, מישהו מתכוון לשבת פה?"
הגבר הסתכל עליו ואמר בעצב: "לא, הכיסא ריק."
"מה?! מי המשוגע שקונה כרטיס למקום כל כך יקר במשחק כל כך חשוב ב-NBA ולא מגיע?!" אמר האוהד בפליאה ושמץ של כעס ניכר עליו.
הגבר ענה לו: "ובכן, זה הכיסא שלי, אבל אישתי הלכה לעולמה וזהו משחק ה-NBA הראשון שאנחנו לא מגיעים יחד"
האוהד הסתכל על הגבר במבט מרחם ומבויש: "אני מצטער לשמוע, לא התכוונתי. אבל לא היה מישהו אחר - חבר או קרוב משפחה שרצה לבוא איתך?"
ענה הגבר: "לא איזה... כולם בהלוויה..."
- שלום אימא, אני יכולה להשאיר את הילדים אצלך הערב?
- נו ברור, שעד שאת סוף סוף מתקשרת זה בגלל שאת צריכה משהו... את יוצאת?
- כן.
- עם מי?
- עם ידיד.
- מה פתאום את יוצאת עם ידידים באמצע השבוע? אני לא יודעת למה נפרדת מבעלך, הוא כזה אדם טוב, תמיד היה אומר לי שאני נראת נפלא לגילי.
- אני לא נפרדתי ממנו, אימא, הוא עזב אותי וברח לקפריסין.
- את אפשרת לו לעזוב כי לא תמכת בו מספיק. עכשיו סתם את מסתובבת לך עם כל אחד.
- אני לא מסתובבת עם כל אחד, זה פשוט ידיד טוב שאני רוצה לאכול איתו ארוחת ערב. אז אני יכולה להשאיר אצלך את הילדים או לא?
- אני אף פעם לא השארתי אותך אצל ההורים שלי רק כי רציתי לצאת עם מישהו, מלבד אבא שלך.
- יש הרבה דברים שאת עשית ואני לא עושה.
- מה את רומזת לי בזה?
- שום דבר, כלום תשכחי מזה שאמרתי משהו... אני רק רוצה לדעת אם אני יכולה להשאיר אצלך את הילדים הלילה.
- קודם זה היה לערב ועכשיו זה כבר ללילה? את נשארת לישון אצלו? מה בעלך היה אומר על זה...
- בעלי לשעבר, ל-ש-ע-ב-ר!!! אני לא חושבת שזה ידאיג אותו. מהיום שנפרד ממני הוא בטח לא ישן אף לילה לבד.
- אז את נשארת לישון אצל הבטלן הזה, ידעתי!
- הוא לא בטלן!!!!
- גבר שיוצא עם גרושה ואימא לילדים הוא בטלן ופרזיט.
- אני לא רוצה להתווכח. להביא לך את הילדים או לא?
- מסכנים הילדים, עם אימא כזאת!!!!
- כזאת איך?
- עם ציפורים בראש, בגלל זה עזב אותך בעלך!!!
- די!!!!!
- ובנוסף את צועקת עלי. ככה לא חינכתי אותך! את בוודאי גם צועקת על הבטלן הזה שאיתו את יוצאת.
- עכשיו את כבר דואגת לבטלן???
- אז את מודה שהוא בטלן, מיד שמתי לב לזה.
- שלום!!!!
- חכי רגע מה את מנתקת! באיזו שעה את מביאה לי את הילדים?
- אני לא מביאה את הילדים, אני נשארת בבית.
- אויש מתוקה שלי, אם את אף פעם לא יוצאת איך את הולכת לשקם את החיים שלך?
מה ההורים שלנו עשו כדי להעביר את השיעמום לפני האינטרנט? שאלתי את כל 10 האחים והאחיות שלי ואף אחד לא מצא תשובה.
אימא פולניה קונה לבנה שתי עניבות יוקרתיות מאוד. יום אחד מחליט הבן להפתיע את אימו ועונד לצווארו את אחת העניבות. הוא נכנס לבית הוריו בשמחה. אמא שלו רואה אותו, ופונה אליו בטון נעלב: "אז אני מבינה שאת העניבה השנייה שקניתי לך לא אהבת?!".
ההסכם בין הבעל לאישתו
לדוד ורבקה הייתה זוגיות יציבה ושקטה במיוחד במשך שנים ארוכות, והם לא רבו ולא התווכחו אף פעם. יום אחד, אחד מחבריו של דוד שאל אותו: ״תגיד, איך הזוגיות שלך ושל רבקה מחזיקה מעמד לאורך כל השנים האלה?״
ענה לו דוד: ״זה פשוט, לי ולאשתי יש הסכם שהיא לוקחת את ההחלטות בנושאים הקטנים ומשאירה לי להחליט מה צריך לעשות בקשר לעניינים הגדולים. היא למשל לוקחת לבד את כל ההחלטות בנושאים כמו איזה בית או מכונית לקנות, לאיזה בית ספר לשלוח את הילדים, לאן ניסע לחופשה, מי עושה מה בבית..."
״רגע, אם אלו ההחלטות הקטנות, אז על מה נשאר לך להחליט?״ שאל החבר את דוד.
״מה זאת אומרת?״ ענה לו דוד, ״אני מחליט על מה צריך לעשות בקשר למה שבאמת חשוב בעולם! מלחמת האזרחים בסוריה, המשבר הכלכלי, התחממות כדור הארץ..."
גבר מבוגר נכנס ערב אחד לפאב שכונתי ופנה אל הברמן עם בקשה מוזרה למדי: "תן לי 6 כוסות של הוודקה הכי חזקה שלכם". אחרי ההלם הראשוני מהבקשה הברמן מתחיל להכין לגבר את המשקאות שלו, ותוך כדי הוא אומר לו, "ואוו, כנראה שהיה לך יום ממש קשוח אם אתה רוצה לשתות כל כך הרבה".
"אל תשאל איזה יום היה לי היום..." אמר הגבר, "גיליתי שאחי הגדול הומוסקסואל".
למחרת, אותו גבר נכנס לאותו פאב ופונה אל הברמן פעם נוספת, "תן לי 6 כוסות של הוודקה הכי חזקה שלכם". כשהברמן שאל אותו מה קרה הפעם הוא השיב: "אחרי כל הבלאגן של אתמול, גם אחי הצעיר החליט להודיע לכל המשפחה שהוא הומוסקסואל!".
למחרת בערב, בפעם השלישית ברציפות, נכנס אותו הגבר לפאב השכונתי ומתיישב מול הברמן עם פנים נפולות. הברמן מבין את הרמז וישר מתחיל להכין 6 כוסות וודקה. "תגיד לי", הוא שואל אותו תוך כדי ההכנה, "יש בכלל מישהו במשפחה שלך שאוהב נשים???".
"כן!" ענה הגבר והתחיל לבכות, "אישתי!!!"
מקור תמונה: depositphotos.comאחרי יום ארוך וקשה עם הקטנים שלי שפשוט לא הסכימו להקשיב לשום דבר, הגעתי לאחותי המבוגרת, שכבר הספיקה לעבור את השלב הזה עם הילדים שלה והתרסקתי על הספה...
"נמאס לי, אני לא מבינה מה אני עושה איתם יותר... נראה לי שאני פשוט אמכור אותם למישהו וזהו" אמרתי לה בעייפות.
"אויש יש משוגעת אחת" היא ענתה לי.
- "למה משוגעת, כי אני רוצה למכור אותם?"
- "לא, כי את חושבת שמישהו אחר ירצה לקנות אותם..."
מקור תמונה: Gryffindorרב בקהילה קטנה של יהודים חיפש שידוך לבת הקטנה שלו, ומשום שלא היה לו מבחר גדול במיוחד של יהודים צעירים ורווקים באזור, הוא חיתן אותה עם בנו של הקצב בעיירה השכנה. הבת הקטנה הייתה מורגלת לאיכות חיים גבוהה בבית הרבי של העיירה ולכן אף אחד לא הופתע מכך שהיא התנגדה לשידוך באופן נחרץ, אך לבסוף היא הסכימה והשניים התחתנו בטקס גדול ומרגש. אחרי החתונה, הזוג הצעיר עבר לגור בביתו של הקצב בעיירה השכנה.
בסוף השבוע הראשון שלאחר חתונתם, ניגש בן הקצב אל בת הרב ואמר לה: "את יודעת, סבא שלי תמיד אמר לי שזאת מצווה לשכב עם אשתך לפני שאתה הולך לבית הכנסת ביום שישי". משום שהיא לא רצתה לזלזל בכבוד המשפחה של בעלה הטרי ובמסורות שלהם, היא הסכימה.
מאוחר יותר באותו הערב בן הקצב פנה לאשתו פעם נוספת ואמר: "את יודעת, סבתא שלי תמיד אמרה לי שאין מצווה גדולה יותר מלשכב עם בן או בת הזוג כדי לציין את כניסת השבת בערב יום שישי". בת הרב אמנם לא הכירה מסורות ומצוות שכאלו, אבל היא הסכימה.
בבוקר יום שבת הסתובב הבעל הטרי אל אשתו במיטה ואמר לה: "את יודעת, דודה שלי תמיד אמרה לי שאין מצווה גדולה יותר מלקיים 'עונג שבת' דבר ראשון על הבוקר". גם הפעם בת הרב הסכימה.
ביום ראשון הלכה בת הרב לבקר את משפחתה בעיירה השכנה, וכמובן שהדבר הראשון שאימה שאלה אותה זה איך היא מסתדרת עם בעלה החדש. "תראי אימא", היא ענתה לה, "הוא לא חכם, הוא לא עשיר ורוב הזמן יש לו ריח נוראי, אבל החדשות הטובות הן שהוא יהודי שומר מצוות שבא ממשפחה טובה וחכמה!"
עבור לבא-במייל
