בדיחות בנושא גבר

בעל שעובד בחו"ל כתב מכתב לאשתו: אהובתי! אני לא יכול לשלוח לך החודש את משכורתי, לכן, אני שולח לך 100 נשיקות. אוהב אותך! בעלך, חיים. אישתו ענתה לו: אהובי שלי! הרבה תודות על 100 הנשיקות. להלן רשימת ההוצאות: 1. החלבן הסכים לספק חלב, תמורת 2 נשיקות... 2. החשמלאי הסכים להחליף פיוז, רק אחרי 7 נשיקות... 3. בעל הבית, בא כל יום, בשביל 2 או 3 נשיקות במקום שכר דירה... 4. בעל המכולת, לא הסכים לנשיקות בלבד, אז נתתי לו, עוד כמה דברים... 5. הוצאות אחרות – 4 נשיקות... אל תדאג לי, יש לי עוד 35 נשיקות, ואני מקווה, שזה יספיק לי עד סוף החודש. האם עלי לתכנן אותו דבר גם לחודש הבא? בבקשה תענה לי מהר. אוהבת אותך! אישתך, שרה.

גבר אחד נפגש עם חבר שלו ברחוב ומספר לו: "סוף כל סוף, אחרי 30 שנות נישואים, אני ואשתי הגענו להתאמה מינית!" "ואו!" מתרשם החבר, "זה לקח לכם המון זמן! אבל העיקר שעכשיו יש לכם אינטימיות טובה יותר." "איזה אינטימיות בראש שלך?" שאל הגבר. "אמרת שאתם הגעתם להתאמה מינית..." השיב החבר המבולבל. "כן" ענה הגבר, "היא כבר לא רוצה, ואני כבר לא יכול."

לילה אחד נכנס לבר גבר עצבני עם אקדח שלוף וצעק: "יש לי אקדח טעון עם 6 כדורים ועוד אחד בקנה! עכשיו אני רוצה לדעת מי פה שכב עם אשתי?!" כל יושבי הבר היו בהלם וכמעט כולם הסתתרו מתחת לשולחן או התכופפו מאחורי הבר. רק שיכור אחד שישב בפינה המשיך לשתות ולא התרגש. "מה הסיפור שלך?" ניגש אליו הגבר העצבני, "אתה זה ששוכב עם אשתי? אתה לא שמעת שאני אמרתי שיש לי פה אקדח טעון?! ברגע שאני מגלה מי שכב עם אשתי הוא חוטף ממני כדור!" "שמעתי" ענה השיכור, "אבל כדי לקיים את האיום שלך אתה צריך הרבה יותר תחמושת!"

בפאלרמו שבסיציליה, בתחילת המאה ה-20, היה נהוג לקחת לאישה אך ורק נשים בתולות. מריו, שהתלבט האם בחירת ליבו היא אכן חסודה, הלך אל הרופא שלו ושאל כיצד ניתן לברר זאת. "תראה מריו", אמר הרופא, "בשביל לגלות זאת תצטרך שלושה דברים: צבע אדום, צבע כחול ומעדר". "מה? בשביל מה דוקטור?" שאל מריו. "בערב הכלולות שלכם תצבע את אחד האשכים שלך בכחול ואת השני באדום" "אוקיי, אבל בשביל מה המעדר?" "אם היא תגיד לך: 'מריו, אלה הביצים הכי מוזרות שראיתי!' - תן לה אותו בראש!"

מרוקאי יושב בבר ושותה בירה. לפתע נכנס אדם וצועק: "חיים, אישתך בוגדת בך!!" עוזב המרוקאי את הבירה, תופס סכין מהבר ורץ איתה לעבר ביתו. בדרך הוא נדרס ומובהל לבית חולים, ובזמן הנסיעה מהרהר המרוקאי במה שקרה ואומר לעצמו: "בוא'נה, אתה חייב להירגע קצת ולהפסיק להיות כזה עצבני... אתה בכלל רווק וגם לא קוראים לך חיים".

לגבר נשוי היה רומן עם המזכירה שלו. יום אחד הם הלכו לביתה ועשו אהבה כל אחר הצהריים. כשהם מותשים, הם נרדמו וקמו בשעה 20:00. האיש התלבש במהירות ואמר למאהבת שלו לקחת את הנעליים שלו החוצה ולשפשף אותן על הדשא. לאחר מכן הוא נעל את נעליו ונסע הביתה. "איפה היית?" שאלה אותו אשתו בשנייה שהוא נכנס לביתו. "אני לא יכול לשקר לך", ענה הגבר, "אני מנהל רומן עם המזכירה שלי. עשינו אהבה כל אחר הצהריים". האישה השפילה את מבטה אל נעליו ואמרה: "חתיכת ממזר, אתה משקר לי! הלכת לשחק גולף!".

גבר אחד תקוע על אי בודד כבר יותר מעשר שנים ובכל זאת, לא דעכה תקוותו. בכל יום, הוא נוהג לשבת על החוף ולצפות לאופק, גם כדי להירגע וגם בתקווה שתעבור שם ספינה. יום אחד בעודו יושב על החוף, הוא מבחין באופק הרחוק במחזה לא שגרתי. "זו בטח לא ספינה..." הוא חושב לעצמו אחרי כמה רגעים של התבוננות. בעוד המחזה מתקרב ומתבהר, הוא הופך סקרן וחסר סבלנות - את האפשרות של סירה קטנה ואפילו רפסודה, הוא כבר פסל ולאחר המתנה מורטת עצבים, מגיחה פתאום מתוך האוקיאנוס, יפהפייה מדהימה שלא נראתה כמותה, כשלגופה החטוב חליפת צלילה צמודה ושחורה. בלי להמתין, היפייפיה ניגשת אל הגבר ההמום ושואלת, "כמה זמן עבר מאז שעישנת סיגריה?" "10 שנים", מגמגם הגבר. היא מושיטה את ידה קדימה ופותחת כיס חסין מים מהשרוול הימני שלה. היא שולפת חפיסת סיגריות ומושיטה לו אחת. הגבר מצית סיגריה, לוקח שאיפה ואומר, "ואוו זה טוב!" "ותגיד, כמה זמן עבר מאז ששתית וויסקי טוב?", שואלת הבחורה היפה. שפתיו רועדות בעודו עונה "זמן רב מדי..." הבחורה מושיטה את ידה השמאלית קדימה, פותחת רוכסן ושולפת בקבוקון של וויסקי משובח. היא פותחת את הוויסקי והבחור לוקח לגימה "...בחיי שזה הדבר הטוב ביותר ששתיתי מעודי" אומר הגבר הבודד בתגובה. בשלב זה מתחילה הבחורה לפתוח לאט לאט את הרוכסן המרכזי של החליפה תוך שהיא נועצת בו מבט ולוחשת "ודבר אחרון, תאמר לי כמה זמן עבר מאז ששיחקת עם אישה?" כשדמעות בעיניו הוא נופל על ברכיו ומייבב "שכה יהיה לי טוב, אל תאמרי לי שהבאת מטקות!"

אדם אחד נתקע לבד על אי טרופי בודד כשרק חזיר וכלב דוברמן משמשים לו כחברה. יש אוכל בשפע והמקום יפהפה, כך שהאיש מסתדר, אבל אחרי כמה חודשים הוא נהיה בודד... החזיר מתחיל להיראות מושך בעיניו, עם עור חלק וסמוק, קימורים עגלגלים ועוד. הבחור מנסה לבצע מהלך על החזיר, אבל בכל פעם שהוא מתקרב, הדוברמן נוהם עליו ופעם אחת הוא גם כמעט נשך אותו ברגל. הבחור מאוד מתוסכל. יום אחד הוא מבחין בכתם באופק. הוא שוחה לעבר הכתם עד שהוא מבחין בבחורה מדהימה ששוכבת מעולפת על שברי ספינה שטבעה. הוא מגיע אליה וגורר אותה בשחייה אל החוף ומביא אותה אל הביקתה שלו. לאט לאט הוא מטפל בה עד שבריאותה חוזרת והיא מתאוששת לגמרי. היא פונה אליו ואומרת "תודה רבה, אני לא יודעת איך אוכל להודות לך, אני חייבת לך את חיי. אעשה הכל, ואני מתכוונת ה-כ-ל כדי להחזיר לך טובה". הגלגלים מתחילים לעבוד בראשו של הבחור ואחרי רגע הוא אומר לה: "האמת היא שיש טובה אחת שהייתי רוצה". היא מסתכלת אליו בחיוך מפתה ואומרת "רק תגיד ואני אבצע..." אז הוא אומר לה: "אכפת לך להוציא את הכלב רגע לטיול?..."

שלומי הלך לעבודה מדי יום באותה הדרך הקבועה כבר במשך כמעט 10 שנים. יום אחד, בדרכו למשרד, הוא שמע קול שצעק "עצור במקום! אם תיקח עוד צעד אחד תיפול לך לבנה על הראש ותהרוג אותך!" שלומי המבולבל מיד עצר מבלי לשאול יותר מדי שאלות, ושניה לאחר מכן נפלה מולו לבנה שהתרסקה על הרצפה. שלומי נותר המום וחיפש את האדם שצעק לעברו, אך לא מצא איש בסביבה ששם לב למקרה. הוא המשיך ללכת וכמעט הגיע למקום עבודתו שנמצא מעבר לכביש, אלא שלפתע שמע צעקה נוספת: "עצור במקום! אם תיקח עוד צעד אחד תדרוס אותך מכונית ותהרוג אותך!" שלומי מיד עצר מבלי לשאול שאלות מיותרות, ואכן עברה מולו מונית שהוא לא שם לב אליה כלל כשהתכונן לחצות את הכביש. כמו קודם, הוא חיפש את האדם שצעק לעברו, אך לא ראה איש בסביבה שהסתכל עליו. כשהגיע למשרד, שלומי ניגש לשולחנו והושיט את היד כדי להדליק את המחשב, אך שוב שמע קול שצעק: "עצור במקום! אם תנסה להדליק את המחשב הוא יחשמל ויהרוג אותך!" שלומי עשה כפי שהקול הורה ואכן שם לב שיש שלולית גדולה של מים מתחת למחשב. הוא נותר תמוה ומבולבל ולא הבין מי הציל לו את החיים מספר פעמים בבוקר אחד, וצעק: "מי אתה?" "אני המלאך השומר שלך", ענה הקול שכבר נהיה לו מוכר, "תפקידי הוא להגן על חייך". "אהה כן?", הגיב שלומי, "אז איפה לעזאזל היית כשהתחתנתי?!"

אין זמן טוב יותר לעשות על האש בחוץ עם המשפחה והחברים מאשר בחודשי הקיץ החמים, כשסוף סוף יוצא לנו לראות את הגברים עומלים קצת במלאכת הבישולים, עומדים מעל אש המנגל החמה, הופכים כנפיים וסטייקים על ימין ועל שמאל ומנפנפים עד שהיד כמעט יוצאת להם מהמקום. אך האם באמת הגברים הם אלה שמשקיעים את מלוא המאמץ, או שמא מדובר באשליה אופטית ותו לא? הנה סדר האירועים האמתי שמתרחש בעת רוב אירועי העל האש: 1. האישה קונה בשרים. 2. האישה מכינה סלטים, רטבים ומרינדות. 3. האישה מפשירה את הבשר ומכינה אותו לבישול. החלק הזה כולל את השריית הבשר במרינדות עוד מהיום הקודם. 4. האישה מרכזת את הבשר, התבלינים, הרוטב וכלי הבישול על מגש, עבור הגבר. 5. הגבר נמצא בחצר, שותה בירה ליד המנגל. 6. האישה יוצאת מטווח 3 המטרים של המנגל, אזור אסור לנשים בשל התפרצויות טסטוסטרון של הגבר המבשל ויועציו הרבים. 7. הגבר מניח את הבשר על המנגל. 8. האישה עורכת את השולחן, מוציאה שתייה, מסדרת סלטים ופיתות. 9. האישה הולכת להודיע לגבר שהבשר נראה מוכן. 10. בתגובה, הגבר מבקש בירה נוספת. 11. הגבר מסיר את הבשר מהאש ומוסר אותו לאישה. 12. האישה מגישה את האוכל לכולם. 13. לאחר הארוחה, האישה מפנה את השולחן. 14. האישה שוטפת את הכלים. 15. כולם מחמיאים ומשבחים את הגבר, כתודה על המאמץ הרב שהשקיע. 16. הגבר שואל את האישה אם היא נהנתה מהיום החופשי שהוא סידר לה סוף סוף, בו החליף אותה בבישולים. 17. האישה מגיבה בזעם. 18. הגבר מסכם את האירוע - "אי אפשר לרצות נשים!"