בדיחות בנושא חבר

כשרותי הקטנה בת ה-5 הגיעה לבקר את סבתא דבי היא התקבלה בחיבוקים ונשיקות וכמובן שגם בבובה חדשה. בזמן שרותי שיחקה עם הבובה, סבתה חזרה למטלות הבית השונות. "סבתא", שאלה לפתע רותי, "למה את עושה את כל הדברים האלה לבד? אין לך חבר שיעזור לך?" סבתא דבי ענתה: "אני כבר לא צריכה אף אחד שיעזור לי... היו לי כבר מספיק גברים ואנשים בחיים. היום יש לי את הטלוויזיה שלי. אני יכולה לשבת בחדר שלי ולצפות בה כל היום, היא אף פעם לא משעממת אותי, כשעצוב לי היא מצחיקה אותי, אני לומדת ממנה המון דברים והיא תמיד גורמת לי להרגיש טוב. בעצם אפשר להגיד שהטלוויזיה היא החבר שלי". "אז אולי נלך ונראה קצת טלוויזיה עכשיו?" שאלה רותי. הסבתא הסכימה והשתיים נכנסו לחדר השינה, התיישבו על המיטה והדליקו את הטלוויזיה, אך למרבה ההפתעה היא לא עבדה וכל מה שהשתיים ראו הוא מסך כחול והודעת שגיאה. "שוב הדבר הזה?!" אמרה הסבתא בכעס, קמה והחלה לבדוק את חיבורי הכבלים של הטלוויזיה. בזמן שהיא עשתה זאת לפתע נשמעה דפיקה בדלת. "לכי תפתחי את הדלת בבקשה, אני רק אנסה לסדר פה את כל החוטים האלה" אמרה הסבתא, והחלה להכות את צידה האחורי של הטלוויזיה בתקווה שהיא תחזור לחיים. רותי פתחה את הדלת וראתה את מר גליקמן השכן, שביקש לדבר עם סבתה. "סבתא עסוקה כרגע עם חבר שלה בחדר השינה", היא אמרה לו. "בכלל לא ידעתי שיש לה חבר", השיב מר גליקמן, "את חושבת שהיא תסיים בקרוב?" "אני חושבת שזה עוד ייקח לה הרבה זמן, כשיצאתי מהחדר היא עדיין דפקה אותו מאחורה..."

גבר אחד נפגש עם חבר שלו ברחוב ומספר לו: "סוף כל סוף, אחרי 30 שנות נישואים, אני ואשתי הגענו להתאמה מינית!" "ואו!" מתרשם החבר, "זה לקח לכם המון זמן! אבל העיקר שעכשיו יש לכם אינטימיות טובה יותר." "איזה אינטימיות בראש שלך?" שאל הגבר. "אמרת שאתם הגעתם להתאמה מינית..." השיב החבר המבולבל. "כן" ענה הגבר, "היא כבר לא רוצה, ואני כבר לא יכול."

ילד בן 5 הלך לבקר את סבתא שלו. בזמן שניקתה אבק וגיהצה בגדים, הילד ישב לידה ושיחק בחדר השינה שלה. לפתע הרים אליה את עיניו ושאל "סבתא, איך זה שאין לך חבר, עכשיו כשסבא בגן עדן?" "ילד מתוק שלי..." חייכה הסבתא "הטלוויזיה היא החבר שלי עכשיו. אני יכולה לשבת בחדר שלי כל היום ולצפות בה. התוכניות הדתיות גורמות לי להרגיש טוב עם עצמי והקומדיות מצחיקות אותי. אני שמחה עם הטלוויזיה שלי כאילו והייתה החבר שלי" בנימה של סיפוק, סבתא הדליקה את הטלוויזיה, אבל הקליטה הייתה גרועה. היא התחילה לזפזפ בין התחנות, לשחק עם הכבלים וכשזה לא עזר, החלה להכות את צידי הטלוויזיה, בתקווה שזה יפתור את הבעיה. פתאום נשמע צלצול בדלת. סבתא הייתה כל כך מרוכזת בטלוויזיה שלא התפנתה לגשת ולפתוח. הילד הקטן זינק לדלת, שם עמד הרבי של השכונה. "שלום בן" אמר הרבי "האם סבתך בבית?" "כן" השיב הילד "היא בחדר השינה דופקת ומרביצה לחבר שלה". הרבי התעלף.

פולני אחד היה נשוי לאישה נורא שתלטנית, שתמיד הייתה משפילה אותו ומתייחסת אליו כמו סמרטוט. לאיש נמאס להיות פראייר והוא הלך להתייעץ עם חברו המרוקאי בנושא. ייעץ לו החבר המרוקאי כך: "תעשה את מה שאני עושה. כל יום אני אומר לאשתי שאני הולך לפאב עם החבר'ה עד מאוחר בלילה ושאני אחזור שיכור ועייף, שיהיה לה ברור שהיא צריכה להוריד לי את הנעליים ולכסות אותי בשמיכה כשאני חוזר". הפולני התרשם וכבר באותו ערב אגר אומץ, ניגש לאשתו ואמר: "אני הולך עם החבר'ה לפאב היום, אחזור שיכור ועייף. ברור לך מי מוריד לי את הנעליים אחר כך?" אז אשתו של הפולני ענתה לו: "בטח, הפתולוג!!!"