טלוויזיה

בעל יושב בחברת אשתו וצופה במשחק כדורגל, וכמובן שהוא זה שמחזיק את השלט בידו. הוא העביר את הזמן בין צפייה במשחק לבין צפייה בסרט כמעט פורנוגרפי, שבו נראים שני נאהבים משנים תנוחות ומתנשקים בלהט עם כל המשתמע מכך. אז פונה הבעל לאשתו ואומר לה, "אני לא יודע במה לצפות, במשחק הכדורגל או בסרט הכחול הזה..." השיבה לו אשתו "תצפה בסרט, כדורגל אתה כבר יודע לשחק."

יום אחד בסוף שנות ה-70' שמע הרב לוי דפיקה בדלת ביתו באמצע הצהריים. "איך אני יכול לעזור לכם חברים?" הוא אמר לשני הגברים שעמדו בפניו. השניים הסבירו לו שיש להם ויכוח שהם לא מסוגלים לפתור בעצמם, ושהם רוצים שהוא יעזור להם להגיע להחלטה. "על מה הוויכוח שלכם?" שאל הרבי, ואז הגבר הראשון התפרץ בזעם וקרא: "שחור זה צבע!" "לא זה לא!" ענה לו הגבר השני. "בטח ששחור זה צבע!" צעק בתשובה הגבר הראשון. "רבי, תגיד לנו אתה" פנה הגבר השני לרב לוי, "האם שחור זה צבע?". הרב המבולבל חשב לרגע ואז ענה: "ובכן כן..." "הנה אתה רואה!" פנה הגבר הראשון לשני, "אמרתי לך - שחור זה צבע! וגם לבן!" "לבן זה לא צבע!" צעק הגבר השני. "רבי?" שאל הגבר הראשון. "ובכן כן, גם לבן הוא צבע" השיב הרב לוי. "אתה רואה צחי?!" פנה שוב הגבר הראשון לחברו, "מכרתי לך טלוויזיה צבעונית!"

כשרותי הקטנה בת ה-5 הגיעה לבקר את סבתא דבי היא התקבלה בחיבוקים ונשיקות וכמובן שגם בבובה חדשה. בזמן שרותי שיחקה עם הבובה, סבתה חזרה למטלות הבית השונות. "סבתא", שאלה לפתע רותי, "למה את עושה את כל הדברים האלה לבד? אין לך חבר שיעזור לך?" סבתא דבי ענתה: "אני כבר לא צריכה אף אחד שיעזור לי... היו לי כבר מספיק גברים ואנשים בחיים. היום יש לי את הטלוויזיה שלי. אני יכולה לשבת בחדר שלי ולצפות בה כל היום, היא אף פעם לא משעממת אותי, כשעצוב לי היא מצחיקה אותי, אני לומדת ממנה המון דברים והיא תמיד גורמת לי להרגיש טוב. בעצם אפשר להגיד שהטלוויזיה היא החבר שלי". "אז אולי נלך ונראה קצת טלוויזיה עכשיו?" שאלה רותי. הסבתא הסכימה והשתיים נכנסו לחדר השינה, התיישבו על המיטה והדליקו את הטלוויזיה, אך למרבה ההפתעה היא לא עבדה וכל מה שהשתיים ראו הוא מסך כחול והודעת שגיאה. "שוב הדבר הזה?!" אמרה הסבתא בכעס, קמה והחלה לבדוק את חיבורי הכבלים של הטלוויזיה. בזמן שהיא עשתה זאת לפתע נשמעה דפיקה בדלת. "לכי תפתחי את הדלת בבקשה, אני רק אנסה לסדר פה את כל החוטים האלה" אמרה הסבתא, והחלה להכות את צידה האחורי של הטלוויזיה בתקווה שהיא תחזור לחיים. רותי פתחה את הדלת וראתה את מר גליקמן השכן, שביקש לדבר עם סבתה. "סבתא עסוקה כרגע עם חבר שלה בחדר השינה", היא אמרה לו. "בכלל לא ידעתי שיש לה חבר", השיב מר גליקמן, "את חושבת שהיא תסיים בקרוב?" "אני חושבת שזה עוד ייקח לה הרבה זמן, כשיצאתי מהחדר היא עדיין דפקה אותו מאחורה..."

ילד בן 5 הלך לבקר את סבתא שלו. בזמן שניקתה אבק וגיהצה בגדים, הילד ישב לידה ושיחק בחדר השינה שלה. לפתע הרים אליה את עיניו ושאל "סבתא, איך זה שאין לך חבר, עכשיו כשסבא בגן עדן?" "ילד מתוק שלי..." חייכה הסבתא "הטלוויזיה היא החבר שלי עכשיו. אני יכולה לשבת בחדר שלי כל היום ולצפות בה. התוכניות הדתיות גורמות לי להרגיש טוב עם עצמי והקומדיות מצחיקות אותי. אני שמחה עם הטלוויזיה שלי כאילו והייתה החבר שלי" בנימה של סיפוק, סבתא הדליקה את הטלוויזיה, אבל הקליטה הייתה גרועה. היא התחילה לזפזפ בין התחנות, לשחק עם הכבלים וכשזה לא עזר, החלה להכות את צידי הטלוויזיה, בתקווה שזה יפתור את הבעיה. פתאום נשמע צלצול בדלת. סבתא הייתה כל כך מרוכזת בטלוויזיה שלא התפנתה לגשת ולפתוח. הילד הקטן זינק לדלת, שם עמד הרבי של השכונה. "שלום בן" אמר הרבי "האם סבתך בבית?" "כן" השיב הילד "היא בחדר השינה דופקת ומרביצה לחבר שלה". הרבי התעלף.

גבר אחד חזר הביתה מהעבודה, ובמהירות הוא התיישב על הכורסה האהובה עליו מול הטלוויזיה, הדליק אותה וצעק לעבר אשתו: "מהר, תביאי לי בירה לפני שזה מתחיל!" האישה המבולבלת הסתכלה לרגע על בעלה וניסתה להבין מה פשר ההתנהגות המוזרה שלו, אבל לבסוף היא התייאשה והביאה לו בקבוק בירה. הגבר צפה במשחק כדורגל, שתה להנאתו, וברגע שהבקבוק נגמר הוא הרים את קולו פעם נוספת: "מותק, זה מתחיל עוד דקה! תוכלי מהר להביא לי עוד בירה וגם משהו לנשנש?" האישה התחילה להתרגז, אבל החליטה לנהוג באיפוק ולהביא לבעלה בקבוק בירה נוסף וקצת חטיפים בקערה. הוא לקח ממנה את האוכל והשתייה, וחזר להתרכז בטלוויזיה. האישה הייתה בטוחה שבזאת תם הסיפור ושבעלה יסיים לראות את המשחק שלו ויפסיק עם כל הבקשות, אבל אחרי חצי שעה הוא קרא לה שוב: "מותק, את יכולה להכין לי קפה? נראה לי שזה עומד להתחיל עכשיו!" "נמאס לי!" היא צעקה עליו, "אתה חוזר הביתה מהעבודה וישר רץ לטלוויזיה! ואז אתה עוד רוצה אוכל ושתייה?! אתה כנראה שכחת שבזמן שאתה עובד ואני פה בבית אני גם עושה דברים! אני הלכתי למספרה, ניקיתי אבק, יצאתי לקניות... למה אתה לא מכין לי קפה?!" "מזל שהספקתי לנוח לפני..." אמר הבעל, "כי הנה זה התחיל!"