צבעוניים וקורעים מצחוק: אוסף בדיחות מוצלחות על תוכים

הם צבעוניים וססגוניים, חקיינים מעולים ואחת מהציפורים שאנשים הכי אוהבים לגדל בבית - כן אנחנו מדברים על התוכים הנפלאים, שיכולים להצחיק אותנו כהוגן בעזרת יכולתם ״לדבר״ כבני אדם. היכולת הזו גם קשרה סביבם אי אלו בדיחות מצחיקות - ואנחנו אספנו בפניכם 4 כאלו מוצלחות במיוחד שבהן מככבים תוכים קורעים להפליא.

פולני אחד אומר לחברו : "אל תשאל, התוכי שלי מת".
החבר: " מזקנה?".
הפולני: "לא, מתסכול. מאז שהתחתנתי הוא לא הצליח להשחיל מילה".
תוכי ממכון ליווי
תוכי ממכון ליווי
אישה אחת הלכה לצער בעלי חיים לאמץ תוכי. ״אין בעיות״, אומר לה העובד, ״בדיוק הביאו לנו תוכי לאימוץ, אבל הבית הקודם שלו היה מה שנקרא.. מכון ליווי.״ ״בסדר״, חושבת לה האישה, ״מה כבר יכול להשתבש, זה כולה תוכי״. היא מביאה אותו לביתה, והתוכי מתעורר ושואג בקול רם: "איזה יופי, מכון ליווי חדש!" הוא ממשיך לבחון את הסביבה החדשה שלו ונתקל באישה שזה עתה הביאה אותו: "איזה יופי, מכון ליווי חדש, מאדאם חדשה!" למשמע ההמולה הגיעו שתי בנותיה של האישה, ראה אותם התוכי ואמר: "איזה יופי, מכון ליווי חדש, מאדאם חדשה, נערות ליווי חדשות!" בדיוק אז הגיע בעלה של האישה, ראה אותו התוכי ואמר: " איזה יופי, מכון ליווי חדש, מאדאם חדשה, נערות ליווי חדשות, אבל אותם קליינטים.."
זהירות, אלוהים מסתכל
זהירות, אלוהים מסתכל
לילה אחד ניסה גנב ערמומי לפרוץ לבית מפואר. הוא התגנב בשקט אל החצר האחורית, טיפס מעל הגדר, זחל על הדשא... כשלפתע שמע קול בחשכה "זהירות, אלוהים מסתכל עלייך!" הגנב קפץ במקום, הסתובב לאחור אבל לא ראה כלום והמשיך לזחול. "אלוהים מסתכל עליך!" שוב נשמע הקול, אבל הגנב לא ראה אף אחד. "אלוהים מסתכל עליך!!" הקול מתגבר ולפתע נגלה לפניו תוכי שהוצב בתוך כלוב בחצר הבית. "אתה אמרת את זה?" שאל הגנב. "כן!" ענה התוכי. זו הייתה הפעם הראשונה שהגנב שמע תוכי מדבר, שלא נדבר על תוכי עם ערכי מוסר ודת, אז הוא התעניין בו - "איך קוראים לך?" שאל. "נייג'ל" עונה התוכי. "נייג'ל?!" הופתע הגנב, ושאל את התוכי בפליאה: "איזה מטומטם יקרא לתוכי שלו נייג'ל?" התוכי צחק והשיב: "אותו מטומטם שקרא לרוטווילר שלו אלוהים!"
תוכי, קוף ולטאה
תוכי, קוף ולטאה
תוכי, קוף ולטאה ישבו על צמרת עץ בג'ונגל ועישנו ביחד סמים. הפה של הלטאה התחיל להתייבש, והיא ירדה לנהר לשתות קצת מים. הלטאה שתתה עוד ועוד ועוד, ופתאום ראה אותה תנין ושאל: "את מסטולה?" "כן" אמרה הלטאה, "אני, קוף ותוכי יושבים שם על איזה עץ ומעשנים". התנין רצה להצטרף לחגיגה ועשה את דרכו לעץ, בעוד שהלטאה נשארה מאחור והמשיכה להרוות את צמאונה. כשהתנין הגיע אל מתחת לעץ, קלט אותו הקוף ופנה אל התוכי: "תגיד, אתה לא חושב שהלטאה פתאום קצת השמינה?"
כלב, תוכי וחתול הגיעו לגן העדן... מי מהם יישאר שם?
כלב, תוכי וחתול הגיעו לגן העדן... מי מהם יישאר שם?
3 חיות מחמד נפטרו בשיבה טובה באותו היום והגיעו יחד לשערי גן עדן: הראשונה הייתה כלב גולדן רטיבר, השנייה תוכי דררה והשלישית חתול בית. כפי שהוא נהג לעשות עם כל חיות המחמד הנאמנות והטובות, החליט אלוהים לשוחח עם כל השלוש, כדי להחליט היכן בגן עדן לשכן אותן. ראשון פנה אלוהים אל הכלב ואמר לו: "בספר החיים שבידי כתוב לי שהיית כלב טוב מאוד. תגידי לי בבקשה, במילים שלך, מה בדיוק הכללים שעל פיהם התנהלת בעולם שלמטה? במה האמנת?" הכלב ענה: "אני האמנתי בנאמנות, בחברות, שותפות מלאה ובאהבה. הייתי חלק מוערך ואהוב מהמשפחה שאימצה אותי במשך שנים רבות". אלוהים חייך אל הגולדן רטריבר ואמר: "יש לך לב טהור ואוהב. אני מושיב אותך כאן, לימיני". שנית פנה אלוהים אל התוכי ושאל אותו: "תגיד לי עכשיו אתה אדוני הצבעוני, בספר החיים רשום לי שתמיד דאגת להנעים את זמנם של הסובבים אותך, במה אתה מאמין?", שאל אלוהים. ענה התוכי בהתרגשות: "אני מאמין בססגוניות של החיים ובצורך להעביר אותם עם כמה שיותר הנאה ומוזיקה. במשך שנים הצגתי את נוצותיי היפות לראווה ומילאתי את בית הבעלים שלי בקול ובמנגינה". "היופי שלך בהחלט מרשים", אמר לו אלוהים, "וקולך הערב ושיריך צריכים להישמע באוזני כל היקום. אני מושיב אותך כאן, לשמאלי". לבסוף פנה אלוהים אל החתול, ואמר לו: "עליך, אדוני הטורף הקטן, לא מצוין לי שום דבר בספר החיים. תוכל לפרט במה בדיוק אתה מאמין?" החתול הרים לרגע את מבטו ואמר באדישות: "אני מאמין שאתה יושב במקום שלי..."
הבית עם השלט ״סכנה-תוכי״
הבית עם השלט ״סכנה-תוכי״
שליח עם חבילה מגיע לבית פרטי גדול. על השער בחוץ הוא נתקל בשלט: "סכנה - תוכי!" אומנם שליח עם ניסיון אך מעולם לא נתקל בשלט אזהרה כה מוזר. הוא מגחך מעט לעצמו ונכנס בצעד בוטח לחצר, ואכן רואה תוכי קטן יושב לו בכלוב, מתנדנד מתקרת המרפסת. הוא מגיע קרוב לכלוב של התוכי כאשר התוכי לפתע צורח: ״רקסי, תקוף!!!!״
התוכי שידע לדבר יידיש
התוכי שידע לדבר יידיש
מאיר, אלמן יהודי בודד מפלורידה, הלך לו בשדרה לכיוון ביתו יום אחד וכשעבר ליד חנות לחיות מחמד, שמע קול צווחני ביידיש: "ווס מאכסט דו?" [מה שלומך?]. מאיר שפשף את עיניו ואת אזניו, ולא האמין. יידיש מושלמת. בעל החנות דחק בו: "בוא היכנס, חבר ובדוק את התוכי הזה..." מאיר נכנס. התוכי האפריקאי זקף את ראשו ואמר: "ווס? קענסט שפרעכען אידיש? [מה? אתה יכול לדבר יידיש?]. בתוך דקות הניח מאיר חופן דולרים על הדלפק ולקח את התוכי לביתו. במשך כל הלילה דיבר עם התוכי ביידיש. הוא סיפר לתוכי על הרפתקאותיו בבואו לאמריקה. על כמה יפה הייתה אשתו המנוחה, שרה, כאשר הייתה כלה צעירה, על משפחתו, שנות עבודתו בעסקי ההלבשה ועל חיי הגמלאות בפלורידה. התוכי היה כולו אוזן. אחר כך התוכי סיפר לו על החיים בחנות החיות, כמה בודד היה בסופי שבוע, ולבסוף הלכו שניהם לישון. למחרת בבוקר מאיר הניח תפילין והתפלל. התוכי דרש לדעת מה הוא עושה ומאיר הסביר. התוכי ביקש גם הוא להתפלל לבורא עולם, אז מאיר דאג לו לסט תפילין זעיר, בהזמנה מיוחדת. התוכי למד את כל התפילות, הזמירות והמזמורים, הוא אפילו החל ללהג מעט בעברית. מאיר בילה ימים ולילות מול התורה עם ידידו התוכי, ולימד אותו כמעט את כל ארון הספרים היהודי. בוקר אחד, בראש השנה, קם מאיר ולבש את בגדי החג שלו. כשיצא מן הבית ביקש התוכי לבוא עמו. מאיר ניסה להסביר שבית הכנסת הוא לא מקום לתוכי, גם אם הוא יהודי כשר, אך התוכי התווכח, וכמו כל יהודי, הוא ידע להתווכח, עד שמאיר ויתר ונשא אותו לבית הכנסת על כתפו. המון רב התגודד מול השניים, ומאיר נשאל שאלות רבות על-ידי כולם, כולל הרב והחזן. בהתחלה הם סרבו להרשות כניסה של ציפור טרפה לבניין במשך הימים הנוראים, אבל מאיר שכנע אותם להרשות בפעם הזאת בלבד, בהישבעו שהתוכי יהודי ואפילו מדבר יידיש ויודע להתפלל. כשהקהל שמע זאת הוא לא האמין. רבים היו מוכנים להתערב שאין סיכוי שהתוכי מדבר ביידיש או מתפלל. מאיר התערב עם כל אחד שהיה מוכן לשים את כספו על כך, והסכומים הצטברו לאלפי דולרים. בשעת התפילה כל העיניים נישאו אל התוכי. אך התוכי ישב על כתפו של מאיר, לא התפלל ולא צייץ. מאיר התחיל לדאוג ואמר לו: "נו כבר!" אך כלום, התוכי לא הוציא הגה. "נו כבר, אתה יכול! תתפלל... כולם מסתכלים עליך!" אך עדיין כלום. תפילת ראש השנה הסתיימה, ומאיר צעד הביתה בכעס עם התוכי, כשהוא חייב לחבריו בבית הכנסת ולרבי יותר מארבעת אלפים דולר. מספר רחובות מבית הכנסת התחיל התוכי לשיר שיר ישן ביידיש, שמח ומאושר. מאיר עצר. "למה?! השגתי לך תפילין שנעשו במיוחד עבורך, לימדתי אותך את תפילות הבוקר, לימדתי אותך לקרוא בעברית, לימדתי אותך תורה, הלכה, גמרא, אתה התחננת בפניי להביא אותך לבית הכנסת לראש השנה! למה?! למה עשית לי את זה?" "מאיר, אל תהיה שמוק", השיב התוכי, "אתה יודע איזה יחס הימורים נקבל ביום כיפור?"
הקוסם והתוכי
הקוסם והתוכי
קוסם עבד על ספינת תענוגות באיים הקריביים. כיוון שהקהל התחלף בכל שבוע, הוא הרשה לעצמו לחזור על אותם הטריקים שוב ושוב. הייתה רק בעיה אחת: התוכי של קברניט הספינה, שצפה בכל שבוע באותו המופע, כבר התחיל להבין איך הקסמים עובדים והיה צועק באמצע ההופעה: "תראו, זה לא אותו הכובע!" "הוא מסתיר את הפרחים מתחת לשולחן!" "הי, זה קלף מחבילה אחרת!" הקוסם רתח מזעם אבל לא יכול היה לעשות שום דבר, בכל זאת, זה התוכי של הקברניט. יום אחד, הספינה הגדולה טבעה והשניים היחידים שניצלו היו הקוסם והתוכי. על פיסת עץ קטנה שצפה בלב האוקיינוס, עמד הקוסם ועל כתפו התוכי האיום. השניים הביטו זה בזה בשנאה ולא החליפו ביניהם אפילו מילה אחת. ככה זה נמשך מספר ימים, עד שיום אחד התוכי שבר שתיקה ואמר "בסדר, אני נכנע. מה עשית עם הספינה?"
התוכי של הכורדי
התוכי של הכורדי
פרסי נוסע לאמריקה, וחברו הכורדי מבקש ממנו שיביא לו משם תוכי גדול מדבר. הפרסי נכנס לחנות חיות בניו יורק ורואה שתוכי גדול עולה 400 דולר. בכלוב ליד, הוא רואה ינשוף שמחירו רק 50 דולר. "מה אני פראייר?"חשב הפרסי "הכורדי ממילא לא מבין בציפורים, אביא לו ינשוף". הפרסי חוזר לארץ ומביא לכורדי את הציפור. כעבור חודש, שואל הפרסי את חברו: "נו, איך התוכי, כבר מדבר?" "האמת שהוא לא מדבר", משיב הכורדי, "אבל הוא מה זה מתעניין!"
כיצד מונעים מתוכי לקלל?
כיצד מונעים מתוכי לקלל?
מדי שבוע היה מגיע מתושלח, צדיק הכפר, אל השוק המקומי, על מנת שיוכל לחלוק מחוכמתו עם שאר התושבים. באחד הימים הבחין באישה שממתינה לו, ניגש אליה ושאל כיצד יוכל לעזור. האישה וידאה שאיש אינו מקשיב לה, ואז אמרה בלחש: "שמעתי שכבודו אוהב בעלי חיים?". "בהחלט," ענה מתושלח בשמחה. "אני מגדל בביתי כמה חיות שונות. במה אוכל לעזור לך?" "אני מתנצלת להטריד אותך, אבל יש לי בעיה. רכשתי במיטב כספי שתי נקבות תוכי שנאמר לי שיוכלו לדבר, אבל מיום שהגיעו הן אומרות רק משפט אחד." "מה הן אומרות?" שאל מתושלח. "בכל פעם שאדם חדש נכנס לבית, הן צועקות: שלום, אנחנו חשפניות! אתה רוצה לבלות איתנו?" "לא יאומן!" קרא מתושלח. "אין ספק שמדובר בבעיה רצינית מאוד." הוא חשב לרגע, ואז אמר: "עם זאת, יש לי פתרון לבעיה. אני מגדל בביתי שני תוכים ממין זכר, משה ויהושוע, אותם לימדתי להתפלל באדיקות מדי יום. הביאי את נקבות התוכי שלך לביתי, נשים אותן באותו הכלוב יחד עם הזכרים, והם ילמדו אותן להתפלל ולחדול מהמילים הנוראיות הללו." "תודה רבה!" אמרה האישה. "אין ספק שאשמח לעשות זאת!" וכך היה. ביום שלמחרת הביאה האישה את שתי הנקבות לביתו של מתושלח. כבר בכניסה לבית הבחינה בכלוב הגדול שניצב במרכז החדר, שבתוכו שני תוכים גדולים ששוקעים בקריאה ומתפללים בקול. האישה התרשמה מאוד, פתחה את הכלוב והכניסה לתוכו את שתי נקבות התוכי שלה. כעבור מספר שניות הבחינו הנקבות בחברים החדשים, וקראו לעברם בשמחה: "שלום, אנחנו חשפניות! אתם רוצים לבלות איתנו?" "עכשיו תראי", אמר מתושלח, "שני הצדיקים שלי ילמדו אותן כיצד ראוי לדבר!" התוכים הזכרים חדלו בן רגע מהתפילה, פקחו את עיניהם, הרימו את ראשם והביטו בהשתוממות בשותפות החדשות שלהם לכלוב. לבסוף אחד מהם היכה את השני בכנפו וקרא: "משה! אני חושב שסוף סוף מישהו הקשיב לתפילות שלנו!"
בדיחה גסה על אישה שרצתה לקנות תוכי מאולף...
בדיחה גסה על אישה שרצתה לקנות תוכי מאולף...
אישה אחת נכנסה לחנות חיות מחמד וביקשה מהמוכר תוכי מדבר. המוכר הציג בפניה את המבחר שלו וסיים עם התוכי הכי יקר ומיוחד: "זה לא סתם תוכי מדבר, הוא אפילו תוכי מאולף ומחונך! ללא ספק החיה הכי מובחרת שיש לי כאן בחנות. את מוזמנת לדבר איתו בעצמך ולראות". האישה הסקרנית ניגשה אל התוכי והחלה לדבר איתו:" שלום לך, אני מחפשת חיית מחמד מחונכת וחברותית, איך תברך אותי כשאני אגיע הביתה?" "שלום גברתי" ענה התוכי. "ממש נפלא!" אמרה האישה למוכר ולתוכי, "ותגיד לי, אם אני אגיע הביתה עם גבר, מה תגיד?" "שלום גברתי, שלום אדוני," ענה התוכי. "ומה אם..." הקשתה האישה, "אני אגיע הביתה עם שני גברים?" "שלום זונה" ענה התוכי. האישה הייתה מזועזעת מתגובת התוכי והמוכר מיהר להתנצל. "גברתי אין לי מושג למה הוא אמר את זה! אני מבטיח לך שהוא בדרך כלל מתנהג למופת! אין לי מושג מה עובר עליו, אבל אם תתני לי שבוע לאלף אותו עוד קצת אני מבטיח לך שהבעיה הזאת תיעלם." אחרי שבוע האישה חוזרת לחנות ופונה שוב אל התוכי כדי לראות האם הוא מאולף טוב יותר. "איך תברך אותי כשאני אגיע הביתה?" היא שאלה את הציפור. "שלום גברתי," ענה התוכי. - "ואם אני אגיע הביתה עם גבר?" - "שלום גברתי, שלום אדוני." - "איך תברך אותי אם אני אגיע הביתה עם שני גברים?" - "שלום גברתי, שלום אדונים נכבדים." - "ואם אני אגיע הביתה עם שלושה גברים?" - "שלום גברתי, שלום אדונים נכבדים." - "ואם אני אגיע הביתה עם ארבעה גברים?" התוכי פנה אל המוכר ואמר: "משה אתה מבין עכשיו שאני צודק? אמרתי לך שהיא זונה!"
רוצים להתחיל את היום עם חיוך?
הירשמו לבדיחה היומית שלנו!
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.