את המוני בני האדם הפזורים כמעט בכל חלקה ביבשות העולם מקיפים מיליארדי יצורים חיים. את חלקם האדם הפך לחיות משק ואת חלקם האחר לחיות מחמד אהובות. הקרבה שנוצרה בין האדם לחיות בעולם המודרני הפכה את הקשר ביניהם לא רק לכזה שיש בו תועלת קיומית, אלא גם כזה שאפשר להפיק ממנו בידור. רוצים הוכחה לכך? לקט הבדיחות הבא יתאר בצורה המצחיקה ביותר את המפגש בין העולם האנושי לחייתי.
ארנב ונחש עיוורים נפגשים ביער
נחש עיוור וארנב עיוור נתקלו זה בזה יום אחד בקרחת היער. פנה הנחש אל הארנב ואמר לו: "סלח לי, איזה מין חיה אתה? אני פשוט עיוור ולא רואה שום דבר". ענה לו הארנב: "מתנצל, אבל גם אני לא ממש יודע, אני עיוור כמוך ואף פעם לא ראיתי את עצמי, או הבנתי מה אני בדיוק. שמע, אם אתה כבר פה, אולי תוכל למשש אותי ולגלות לי איזה מין חיה אני?".
"אין בעיה" השיב הנחש, נכרך מסביב לארנב ומישש כך את כל גופו. לבסוף שיחרר הנחש את לפיתתו מהארנב, וסיכם בפניו כך: "תשמע, הרגשתי שאתה קטן מימדים, רך ופרוותי, עם זוג רגליים אחוריות בשרניות, אוזניים ארוכות וגמישות, אף קטן, פחוס ולחלוחי, שפמפם ארוך וזנב צמרירי. אם ככה אתה חייב להיות ארנב!".
"מעולה! סוף סוף אני יודע מי אני!" אמר הארנב, ואז פנה להיפרד מהנחש: "תודה רבה לך אדון... אה, רגע, איזה חיה אתה בכלל, אתה יודע?". ענה לו הנחש: "האמת היא שממש לא. אולי תעשה לי טובה בחזרה – תמשש אותי גם ותזהה מה אני בדיוק".
הסכים הארנב להשיב לנחש טובה תחת טובה, והחל למשש אותו לכל אורכו באמצעות כפותיו. בסיום הבדיקה פנה הארנב לנחש ואמר לו כך: "תשמע, הרגשתי שאתה מחוספס לחלוטין, שיש לך דם קר, אין לך שום עמוד שדרה, אתה גמיש, חלקלק וחסר ביצים. אם ככה - אתה חייב להיות פוליטיקאי!".
מנהל חנות בגדים סיים את הפסקת הצהריים שלו וחזר לעמדת הקופה של החנות, שם להפתעתו הרבה הוא ראה שאיש המכירות המוביל שלו עובד עם תחבושת ענקית על היד שלא הייתה שם בבוקר. לפני שהוא הספיק לשאול אותו מה קרה, איש המכירות פנה בהתלהבות אל המנהל ואמר שיש לו חדשות נהדרות. "בחיים לא תאמין, אני סוף סוף מכרתי את החליפה המכוערת שלא הצלחנו להעיף מהמלאי כל השנה!"
"אתה מתכוון לחליפה המזעזעת עם ציור הטווס והפסים בצבע ורוד וזהב?" שאל המנהל. "בדיוק!" ענה העובד הנלהב.
"זה מדהים" אמר המנהל, "הייתי בטוח שאנחנו בחיים לא נמכור את הזוועה הזאת, היא הייתה אחת מהחליפות הכי נוראיות שאי פעם ראיתי. רק תגיד לי רגע, למה היד שלך מכוסה בתחבושת הענקית הזאת?"
"אחרי שמכרתי את החליפה ללקוח כלב הנחייה שלו התחיל לנשוך אותי..."
מקור תמונה: Pieter Lanserמהנדס, רפתן, קונדיטור ופקיד מס הכנסה נפגשו כדי להשוויץ ביכולות של החתולים המדהימים שלהם. המהנדס שאירח את החבורה בביתו היה הראשון להדגים את הכישרון של חיית המחמד שלו. "לימדתי את החתול שלי טריק שקשור לעבודה שלי", הוא הסביר, "פיתגורס, ציור!" כתגובה חתולו של המהנדס הרים עיפרון בפיו וצייר על חתיכת נייר מרובע, משולש ועיגול מושלם. כולם הסכימו שמדובר בטריק מרשים.
"זה כישרון שרטוט נחמד, אבל אני חושב שהחתולה שלי יותר מוכשרת", אמר הרפתן, "גם אני לימדתי אותה משהו שקשור לעבודה שלי - בוץ, חלב!" כתגובה החתולה של הרפתן זינקה למטבח וחזרה עם כוס חלב מלאה עד הקצה, אותה היא הגישה לבעלים שלה בלי לשפוך טיפה אחת. גם במקרה הזה כולם הסכימו שמדובר בטריק מרשים מאוד.
"זה כישרון איזון נחמד, אבל אני חושב שהחתול שלי יותר מוכשר", אמר הקונדיטור, "גם אני לימדתי אותו משהו שקשור לעבודה שלי - שוקו, עוגיות!" כתגובה החתול של הקונדיטור זינק למזווה, שם הוא החל לפתוח את כל הארונות עד שמצא חבילת עוגיות, פתח אותה והביא לכל אחד מארבעת האנשים צלחת עם עוגייה. כולם הסכימו שמדובר בטריק מרשים מאוד מאוד.
שלושת המשתתפים פנו לפקיד מס ההכנסה ושאלו אותו האם החתול שלו יכול לעשות טריק יותר מורכב ומרשים מזה. "לא תאמינו", הוא אמר להם, "אבל גם אני לימדתי את החתול שלי משהו בהשראת העבודה שלי - ביורוקרטיה, לעבוד!" כתגובה החתול הרביעי התמתח באיטיות ואז השתין על הציור, שתה את כל החלב, אכל את כל העוגיות, ליקק את עצמו 2 דקות ואז הלך לישון...
כלבים ותחולים הם בסך הכל חיות דומות מאוד. אתה יכול לאלף כלב לעשות כל מה שאתה רוצה, ולאלף חתול לעשות כל מה שהוא רוצה.
למה התרנגול קורא בבוקר ישר אחרי שהשמש זורחת? כי אחרי זה אשתו מתעוררת ולא נותנות לו להוציא מילה.
איך עכבישים מעבירים הודעות אחד לשני? דרך הרשת.
למה צרפתים אוכלים חלזונות? כי הם לא אוהבים מזון מהיר.
גמל קטן אחד מעיר את ההורים שלו ב-3 לפנות בוקר ומבקש מהם לשתות קצת מים. "אי אפשר להמשיך ככה כל הזמן!" אומר לו האבא שלו בכעס, "כבר נתנו לך לשתות פעמיים החודש!"
איש אחד נכנס למסעדה ושואל את המלצר איך הם מכינים את התרנגולות שלהם לפני הבישול. "אנחנו לא מכינים אותן בכלל" הוא ענה לו, "אם מספרים לממזרות האלה יותר מדי הן ישר מתחילות לתכנן בריחה…"
אישה אחת אומרת לשכנה שלה: "אני ממש מודאגת, בעלי הלך להיפטר מהחתול רחוק מהבית ועוד לא חזר!" "ולמה את כל כך מודאגת?" שאלה השכנה. "כי החתול חזר לפני שעה!"
מופע קרקס מהחלומות
בעל הקרקס יושב במשרדו, מיואש מהעסקים הכושלים, כשלפתע, סוכן מכירות דופק בדלת, מציג את עצמו ומציע לו הצעה מעניינת: חתול שמנגן על פסנתר ושלושה עכברים רוקדים ושרים בחיקוי של לואי ארמסטרונג.
"טוב, בוא נראה" אומר בעל הקרקס ומנסה בעיניו לתפוס את הטריק, אבל בלי הצלחה. ההופעה מדהימה, ממש כמו שהסוכן אמר - החתול מנגן והעכברים שרים.
"עשינו עסק", אמר בעל הקרקס המופתע בסוף ההדגמה, "אני קונה, אבל בתנאי שאתה מגלה לי את הטריק."
לאחר שהעסקה נסגרת, מודה הסוכן: "האמת, צדקת. יש טריק. החתול שמנגן גם שר והעכברים רק עושים תנועות עם השפתיים."
כלב, תוכי וחתול הגיעו לגן העדן... מי מהם יישאר שם?
3 חיות מחמד נפטרו בשיבה טובה באותו היום והגיעו יחד לשערי גן עדן: הראשונה הייתה כלב גולדן רטיבר, השנייה תוכי דררה והשלישית חתול בית. כפי שהוא נהג לעשות עם כל חיות המחמד הנאמנות והטובות, החליט אלוהים לשוחח עם כל השלוש, כדי להחליט היכן בגן עדן לשכן אותן.
ראשון פנה אלוהים אל הכלב ואמר לו: "בספר החיים שבידי כתוב לי שהיית כלב טוב מאוד. תגידי לי בבקשה, במילים שלך, מה בדיוק הכללים שעל פיהם התנהלת בעולם שלמטה? במה האמנת?"
הכלב ענה: "אני האמנתי בנאמנות, בחברות, שותפות מלאה ובאהבה. הייתי חלק מוערך ואהוב מהמשפחה שאימצה אותי במשך שנים רבות".
אלוהים חייך אל הגולדן רטריבר ואמר: "יש לך לב טהור ואוהב. אני מושיב אותך כאן, לימיני".
שנית פנה אלוהים אל התוכי ושאל אותו: "תגיד לי עכשיו אתה אדוני הצבעוני, בספר החיים רשום לי שתמיד דאגת להנעים את זמנם של הסובבים אותך, במה אתה מאמין?", שאל אלוהים.
ענה התוכי בהתרגשות: "אני מאמין בססגוניות של החיים ובצורך להעביר אותם עם כמה שיותר הנאה ומוזיקה. במשך שנים הצגתי את נוצותיי היפות לראווה ומילאתי את בית הבעלים שלי בקול ובמנגינה".
"היופי שלך בהחלט מרשים", אמר לו אלוהים, "וקולך הערב ושיריך צריכים להישמע באוזני כל היקום. אני מושיב אותך כאן, לשמאלי".
לבסוף פנה אלוהים אל החתול, ואמר לו: "עליך, אדוני הטורף הקטן, לא מצוין לי שום דבר בספר החיים. תוכל לפרט במה בדיוק אתה מאמין?"
החתול הרים לרגע את מבטו ואמר באדישות: "אני מאמין שאתה יושב במקום שלי..."
נהג אחד סטה מהדרך באזור כפרי, שקע בבוץ ולא הצליח להיחלץ.
למזלו, זמן קצר לאחר מכן עבר במקום איכר עם סוס ענק והסכים לחלץ אותו תמורת סכום סמלי.הנהג הסכים.
האיכר רתם את הסוס למכונית והחל לצעוק:
"משוך הרקולס!" הסוס לא זז. "משוך רומיאו!" הסוס לא זז. "משוך אפולו!" הסוס לא זז. "משוך שמשון!" הסוס החל לאמץ את שריריו וחילץ את המכונית מהבוץ.
"תודה רבה" הודה הנהג כששילם לאיכר. "דרך אגב, איך קוראים לסוס שלך?"
"שמשון." ענה האיכר
"אז למה לא קראת לו בשמו בפעם הראשונה?" תמה הנהג,
השיב לו האיכר: "שמע, שמשון הוא עיוור ואם הוא היה שומע שהוא הסוס היחידי שמושך, הוא לא היה מנסה אפילו."
מקור תמונה: Tambako The Jaguarתושבי ממלכת החיות החליטו לקיים טורניר כדורגל, בעלי החיים הגדולים מול בעלי החיים הקטנים. יום המשחק הגיע וכל המשתתפים מקטן ועד גדול עלו על המגרש והתחילו לשחק. המחצית הראשונה התנהלה כמצופה, כשהחיות הגדולות שולטות במשחק. אף אחד לא הצליח לעבור את הפיל, הסוס דהר לאורך כל המגרש, הדוב הפחיד את כל מי שהתקרב לשער והטיגריס הבקיע שער אחרי שער.
החיות הקטנות היו בפיגור נוראי, אבל הן החליטו שלא להתייאש וחזרו למגרש כדי לשחק במחצית השנייה ולסיים את המשחק בכבוד. ברגע שנשמעה שריקת הפתיחה קרה לפתע משהו מדהים: מישהו בעט את הכדור לעבר השער של החיות הגדולות בעוצמה ובמהירות אדירה שהכניעה את הדוב, ולפתע לחיות הקטנות הייתה נקודה ראשונה במשחק.
אף אחד לא ראה איזו חיה הייתה אחראית לבעיטה המרשימה הזאת, אבל המשחק המשיך. הסוס קיבל את הכדור והחל לדהור לכיוון השער של החיות הקטנות, כשלפתע הכדור נעלם מתחת לאף שלו, ושוב נבעט בעוצמה אדירה לעבר השער של החיות הקטנות. גול שני בתוך פחות מדקה...
"אוקי, מי מכם בועט את כל הכדורים המשוגעים האלה?" שאל הארנב את חבריו לקבוצה ולמרבה ההפתעה התשובה הגיעה מגובה הדשא. "זה היה אני" אמר מרבה הרגליים.
"אתה יודע לשחק כדורגל?!" אמר הארנב ההמום, "אז איפה היית בכל המחצית הראשונה?!"
"למה אתה בא אלי בטענות?!", השיב החרק הקטן, "יש לך מושג כמה זמן לוקח לנעול את נעלי הכדורגל שלי?!"
3 חברים בעלים של כלבים, התווכחו ביניהם למי יש כלב יותר חכם.
הראשון אמר: "הכלב שלי ממש חכם! כל בוקר הוא מחכה למחלק העיתונים, מביא לי את העיתון למטבח ופותח אותו בעמוד הספורט".
השני אומר: "הכלב שלי הרבה יותר חכם, כל בוקר הוא מכין לי חביתה, טוסט וגם סוחט לי מיץ תפוזים טרי!"
השלישי עונה להם בביטול: "את כל זה אני כבר יודע, ספרו לי משהו חדש..."
"איך אתה יודע?" שואלים השניים.
הוא עונה להם: "הכלב שלי מספר לי הכל..."
מקור תמונה: Gabriela Vegaבעקבות גל של פריצות לבתים בשכונה שלהם, אורי ואורנה החליטו שהם צריכים כלב שישמור על ביתם, ואורנה פנתה למאלף מיוחד שיעזור לה למצוא את הכלב המושלם עבורם. המאלף שמע את סיפורה של אורנה והרגיע אותה במהרה בטענה שיש לו את הכלב המושלם עבורה.
"תני לי רק רגע ואני הולך להביא אותו מהכלוב", אמר המאלף וחזר יחד עם כלב צ'יוואווה קטן ורצועה אדמדמה.
"אתה צוחק? אין שום סיכוי בעולם שהדבר הקטן הזה יהיה כלב שמירה טוב, פורצים בחיים לא יברחו ממנו!" אמרה אורנה.
"זה בדיוק הקטע, הוא לא כלב שמירה אלא כלב תקיפה, והוא אפילו מגיב לפקודות קוליות! אני אראה לך מה הוא מסוגל לעשות..." אמר המאלף, פנה אל הכלב ופקד עליו בקול חזק וברור "כלב תקיפה, עץ!" הצ'יוואווה הקטן הסתער על עץ קטן סמוך, והחל לתלוש בקלות ענפים, לנשוך בעוצמה את הגזע ולבסוף הוא הצליח לעקור את העץ כולו מהקרקע.
אורנה הייתה בהלם מהכלב המוכשר, ואחרי שהמאלף הבטיח לה שהצ'יוואווה יתקוף כל דבר בעזרת הפקודה שהוא הדגים לה, היא קנתה אותו וחזרה מאושרת לבעלה.
אורי המרוקאי חמום המוח, שציפה לראות את אישתו חוזרת עם רוטווילר או פיטבול ובמקום זאת קיבל כלב ננסי וחמוד למראה, התעצבן ומיד החל לצעוק: "חשבתי שאנחנו רוצים כלב שמירה, במקום זה את הלכת וקנית את הבדיחה הזאת?"
"זאת ממש לא בדיחה, אתה לא מבין מה הכלב הזה מסוגל לעשות!" ענתה אורנה.
"מה הוא כבר מסוגל לעשות? לברוח משודדים ממש מהר? להתחבא מאחורי ספות?" המשיך אורי.
"הוא כלב תקיפה!" השיבה אורנה.
"כלב תקיפה בתחת שלי!" צעק אורי, וזאת הייתה הפעם האחרונה שהוא העז להתווכח עם אישתו...
שלושה חתולים התווכחו מי מהם יותר עצלן. אמר הראשון: "אני כל-כך עצלן, שאתמול הביאו לי דג ענק, עסיסי כזה, עם ריח נהדר וכולו בשבילי! אבל לא היה לי כוח לקום ולאכול אותו..."
ענה השני: "זוהי עצלנות? אתמול עברה לידי חתולה מהממת, מיוחמת, עם הזנב למעלה, כבר היו לי בראש כאלה פנטזיות... אבל מה? בדיוק התיישבתי, ולא רציתי לקום."
השלישי צחק ואמר: "אתם עצלנים? שמעתם אתמול את היללות בלילה?"
שניהם ענו: "כן, זה היה נורא, זה היית אתה?"
ענה החתול: "כן. התיישבתי על הביצים שלי ולא היה לי כוח לקום..."
בחור אחד נכנס לבר עם הכלב שלו ואמר לברמן: "אני אקח חצי כוס בירה ומים, ולכלב תביא כוס וויסקי".
הברמן בתגובה צחקק ואמר: "אנחנו לא משרתים כאן בעלי חיים".
הכלב שמע את זה, והשיב לברמן: "די כבר, נמאס לי מכל האפליה על רקע חייתי הזו. פשוט תן לי לשתות ודי".
הברמן הופתע לרגע, ואז התבונן מקרוב בכלב ובבעלים שלו, ואמר: "אוי, נו, אתם עוד אחד ממופעי הפיתום האלו, עם הטריק הישן הזה של הכלב שמדבר? תעופו מפה שניכם ועכשיו!"
"לא, לא, לא, זה לא טריק!" אמר האיש, "אני מבטיח לך שזה אמיתי, זה באמת כלב מדבר, קוראים לו רוקי".
הברמן הסתכל עליו בחשדנות, והאיש המשיך: "תשמע מה נעשה, אני אצא לסיבוב ואתם תוכלו לנהל שיחה לבד". באותו רגע הסתובב האיש ויצא מהבר.
"עכשיו אני יכול לקבל את הוויסקי שלי?" אמר הכלב בחוסר סבלנות. "וואו! בטח שאתה יכול! על חשבון הבית, מה שאתה רוצה!" ענה הברמן, שבקושי הצליח לסגור את פיו מרוב תדהמה.
"תשמע", פנה הברמן לכלב אחרי שהתאושש מההלם, "אתה יכול לעשות לי טובה קטנה? אשתי עובדת בבית קפה פה בהמשך, אתה תזהה אותה בקלות – בלונדינית יפה כזו. אתה לא יודע איך זה יעשה לה את היום אם תלך לשם ותזמין ממנה איזה כוס קפה. הנה, קח 20 שקל, לך תקנה שם קפה. תשמור את העודף לעצמך ובוא לפה אחר כך, תספר לי איך היא הגיבה".
"יאללה, בסדר" ענה רוקי בחוסר חשק מובחן, לקח את השטר בפיו ויצא מהבר. עברו 10 דקות והכלב לא חזר. בינתיים הבעלים של רוקי שב לפאב ושאל את הברמן איפה הכלב. לשניהם לא היה מושג – אז הם יצאו לחפש אותו. כשהם הגיעו לבית הקפה שבו עבדה אשתו של ברמן, הם ראו בסמטה שליד את רוקי רוכב על פודלית צרפתייה. "רוקי מה אתה עושה?" צעק עליו הבעלים שלו, "מה זה הדבר הזה? אף פעם לא התנהגת ככה לפני!"
ענה לו הכלב: "אף פעם גם לא נתנו לי כסף לפני ונמאס לי כל הזמן לצאת איתך לברים בלי שום אקשן!"
אריה אחד מסתובב בג'ונגל, נפוח מגאווה וביטחון עצמי.
פתאום הוא פוגש את הנמר ושואל אותו "תגיד נמר, מי מלך החיות?"
"אתה!" עונה הנמר בכניעה.
האריה מרוצה מהתשובה וממשיך להתהלך בג'ונגל, פוגש את הג'ירפה וצועק לה "היי ג'ירפה, מי הכי גבר פה בג'ונגל?"
"אתה!" עונה הג'ירפה.
"נכון מאוד..." ממלמל לעצמו האריה.
פתאום בא לקראתו פיל. עוצר אותו האריה ושואל בהתנשאות "תגיד פיל, מי מלך החיות הכי גבר פה בג'ונגל?"
הפיל מסתכל על האריה בזעם וחיש מהר מתנפל עליו, משכיב אותו על האדמה ומתיישב עליו בעצבים."מה אמרת?!" גוער בו הפיל.
"בסדר בסדר..." לוחש האריה בקול חנוק "זה שאתה לא יודע את התשובה זו לא סיבה להרביץ..."
איש עשיר אחד רצה ליצור את בעל החיים הכי יעיל בעולם. אז הוא פנה למדען משוגע אחד וביקש ממנו ליצור בעל חיים חדש שיוכל לעשות משהו שאף חיה אחרת לא עושה.
המדען ישב חודשים במעבדה שלו והוציא מיליוני שקלים על ניסויים וציוד מיוחד, עד שיום אחד הוא בא לאיש העשיר והכריז בחגיגיות "ההמצאה שלי מוכנה!"
העשיר מתרגש ואחוז ציפייה, מרים את הבד מעל הכלוב ומגלה שם ציפור קטנה ועלובה למראה.
העשיר כמעט מתעלף וצורח על המדען: "השתגעת לגמרי?! שרפת כל כך הרבה זמן כדי ליצור את הציפור האומללה הזאת??!!"
אז המדען אומר לו, "זו לא סתם ציפור, זוהי הכלאה בין יונה לנקר".
אז העשיר משתולל עוד יותר "אידיוט! מה לעזאזל אפשר לעשות עם החיה המטופשת הזאת??"
עונה לו המדען "ובכן, כמו כל יונה, היא מביאה את הדואר, רק שהיא גם נוקשת בדלת..."
מדי שבוע היה מגיע מתושלח, צדיק הכפר, אל השוק המקומי, על מנת שיוכל לחלוק מחוכמתו עם שאר התושבים. באחד הימים הבחין באישה שממתינה לו, ניגש אליה ושאל כיצד יוכל לעזור. האישה וידאה שאיש אינו מקשיב לה, ואז אמרה בלחש: "שמעתי שכבודו אוהב בעלי חיים?". "בהחלט," ענה מתושלח בשמחה. "אני מגדל בביתי כמה חיות שונות. במה אוכל לעזור לך?"
"אני מתנצלת להטריד אותך, אבל יש לי בעיה. רכשתי במיטב כספי שתי נקבות תוכי שנאמר לי שיוכלו לדבר, אבל מיום שהגיעו הן אומרות רק משפט אחד."
"מה הן אומרות?" שאל מתושלח.
"בכל פעם שאדם חדש נכנס לבית, הן צועקות: שלום, אנחנו חשפניות! אתה רוצה לבלות איתנו?"
"לא יאומן!" קרא מתושלח. "אין ספק שמדובר בבעיה רצינית מאוד."
הוא חשב לרגע, ואז אמר: "עם זאת, יש לי פתרון לבעיה. אני מגדל בביתי שני תוכים ממין זכר, משה ויהושוע, אותם לימדתי להתפלל באדיקות מדי יום. הביאי את נקבות התוכי שלך לביתי, נשים אותן באותו הכלוב יחד עם הזכרים, והם ילמדו אותן להתפלל ולחדול מהמילים הנוראיות הללו."
"תודה רבה!" אמרה האישה. "אין ספק שאשמח לעשות זאת!" וכך היה.
ביום שלמחרת הביאה האישה את שתי הנקבות לביתו של מתושלח.
כבר בכניסה לבית הבחינה בכלוב הגדול שניצב במרכז החדר, שבתוכו שני תוכים גדולים ששוקעים בקריאה ומתפללים בקול. האישה התרשמה מאוד, פתחה את הכלוב והכניסה לתוכו את שתי נקבות התוכי שלה.
כעבור מספר שניות הבחינו הנקבות בחברים החדשים, וקראו לעברם בשמחה: "שלום, אנחנו חשפניות! אתם רוצים לבלות איתנו?"
"עכשיו תראי", אמר מתושלח, "שני הצדיקים שלי ילמדו אותן כיצד ראוי לדבר!"
התוכים הזכרים חדלו בן רגע מהתפילה, פקחו את עיניהם, הרימו את ראשם והביטו בהשתוממות בשותפות החדשות שלהם לכלוב.
לבסוף אחד מהם היכה את השני בכנפו וקרא: "משה! אני חושב שסוף סוף מישהו הקשיב לתפילות שלנו!"
אישה נכנסת לחנות חיות מחמד ומבקשת לקנות כלב מיוחד ומקסים.
המוכר מסתכל סביבו בין כל החיות שבכלובים ואומר לה "חכי כאן, גברתי, אני חושב שיש לי את הכלב המושלם בשבילך!"
הוא נעלם אל החדר האחורי וחוזר אחרי מספר שניות עם כלבלב קטן וחמוד.
"הכלב הזה מאוד מיוחד..." הוא אומר לה.
"מה כל כך מיוחד בו?" האישה לא מתרשמת.
"הוא מסוגל לעוף!"
"לעוף?!" מתפלאת האישה.
"בהחלט!" אומר המוכר וזורק את הכלב באוויר. הכלב לא צונח למטה, אלא נשאר לשייט באוויר ומעופף ברחבי החנות.
האישה לא מאמינה למראה עיניה. "אני רוצה אותו! אני רוצה אותו!" היא צועקת אל המוכר.
"יש רק בעיה אחת..." אומר המוכר. "בכל פעם שתאמרי את המילה "שלי" הוא יאכל את מה שהזכרת. הנה, שימי לב" ממשיך המוכר "התפוח שלי..."
למשמע המילה, צונח הכלב אל ריצפת החנות ומתחיל לרוץ באטרף אל המוכר, ששולף מכיסו תפוח והכלב מתחיל לכרסם אותו.
"אוי... זה כל כך חמוד!" אומרת האישה "אני רוצה אותו! אני רוצה אותו!"
כשהיא מגיעה הביתה עם הכלב, היא מראה לבעלה בהתרגשות את הכלב המיוחד.
"מה כל כך מיוחד בו?" הבעל לא מתרשם.
"הוא מסוגל לעוף!"
"לעוף?" שואל הבעל "בתחת שלי!"
מורה אחת שאלה את תלמידיה: "האם בני האדם חכמים יותר מבעלי החיים?"
קמה תלמידה אחת וענתה: "לא. בעלי החיים חכמים יותר מבני אדם. כשאני מדברת אל הכלב שלי הוא תמיד מבין אותי אבל כשהוא מדבר אלי אני אף פעם לא מבינה אותו..."
עבור לבא-במייל
