חתולים

איש אחד הגיע לבית של חבר שלו ורואה שיש על דלת הכניסה לחצר שלו שלט גדול עם הכיתוב: "זהירות חתול!" האיש חושב לעצמו שאם יש לו שלט כזה, אז החתול שלו בטח עושה קציצות מכלבי דוברמן... הוא נכנס לחצר ורואה חתול ג'ינג'י קטנטן וחמוד עם עיניים כחולות גדולות. מגחך לעצמו פנה אל חברו ושאל אותו: "למה שמת את השלט הזה?" החבר ענה: "אתה יודע כמה פעמים כבר דרכו לי עליו?"

גבר אחד ממש שנא את החתול של אשתו עד שיום אחד הוא לא עמד בזה יותר והחליט להיפטר ממנו. כאשר אשתו יצאה מהבית, הגבר התגנב מאחורי החתול, הרים והכניס אותו לרכב. הוא נסע 20 בלוקים מהבית והשאיר אותו באחד הגנים הציבורים. כאשר חזר הגבר הביתה, החתול המתין לו בכניסה. למחרת, הוא החליט להרחיק עוד יותר. הוא שם את החתול ברכב, נסע 40 בלוקים מהבית, הניח את החתול בצידי הדרך ונסע חזרה. כאשר נכנס לחניה, הופתע למצוא את החתול מתבונן בו בעיניים קשות. בשאר ימות השבוע, הוא לא התייאש וניסה להיפטר ממנו, כאשר בכל פעם הוא זורק את החתול הרחק מהבית ובכל פעם החתול מוצא את הדרך חזרה. בניסיון השביעי, הוא כבר החליט ללכת עד הסוף. הוא עצם את עיניו של החתול, שם אותו ברכב, נסע 100 ק"מ צפונה, פנה ימינה ואז שמאלה, עבר גשר ושוב פנה ימינה, ירד לדרך כורכר, עשה פרסה, הקיף את הכנרת ולבסוף זרק אותו בחורשה. מספר שעות לאחר מכן הבעל התקשר לאשתו ושאל: "תגידי, החתול בבית?" "כן" ענתה לו בחביבות, "למה אתה שואל?" בייאוש ענה לה הבעל: "תני לי לדבר איתו, הלכתי לאיבוד ואני צריך הכוונה הביתה!"

גבר אחד נכנס לחנות ענתיקות כשלפתע לוכד את עיניו פסל עתיק ומסתורי למראה של חתול. "כמה על הפסל הזה?" הוא שואל את המוכר, וזה עונה לו: "200 שקלים לפסל, 2,000 לסיפור שמאחוריו". לאיש ממש אין כוונה לשלם סכום גבוה כזה על סיפור שכלל לא משנה לו, אז הוא משלם למוכר 200 שקלים ומסרב לסיפור. "אתה עוד תתחרט על זה", אומר המוכר, "אני מוכן להתחייב שאתה תרצה לחזור לכאן לשמוע את הסיפור של הפסל הזה!". האיש יוצא מהחנות עם הפסל וממשיך להסתובב בעיר ולעשות קניות. אחרי שהוא יוצא מהחנות הבאה הוא רואה 3-4 חתולים בפינת רחוב מתבוננים בו, אבל הוא לא מתייחס לזה יותר מדי. הוא מתחיל ללכת עד שהוא מגיע למעבר חצייה ובזמן הרמזור האדום הוא פתאום רואה שכבר יש כמעט 10 חתולים במרחק של כ-5 מטרים ממנו, פשוט בוהים בו. האיש מתחיל להילחץ ומגביר את קצת ההליכה שלו, פונה בין רחוב לרחוב כדי לנסות להשתחרר מהמעקב החתולי המוזר, אך בפעם הבאה שהוא מגיע למעבר חצייה הוא רואה שיש כבר כ-30 חתולים שהולכים אחריו. ברגע שהרמזור של מעבר החצייה מתחלף האיש רץ במהירות לעבר הטיילת העירונית והמזח הראשי שלה. כשהוא מגיע לשם, כבר רצים אחריו כ-200 חתולים והוא נראה ממש כמו החלילן מהמלין. האיש המפוחד מגיע לקצה המזח והחתולים חוסמים לו את נתיב הבריחה, אז הוא נתקף בפאניקה וזורק את הפסל למים. למרבה הפתעתו, כל החתולים מיד קופצים למים בעקבות הפסל ועוזבים אותו לנפשו. הגבר המבוהל מיד רץ בחזרה לחנות שבה הוא קנה את הפסל ומתפרץ לתוכה כשהוא כולו רועד ומתנשף. "אמרתי לך שאתה תחזור לפה בשביל הסיפור", אומר לו המוכר. "עזוב אותך מהסיפור" אומר האיש המתנשם, "יש לך פסל של פוליטיקאי?"

שלושה חתולים התווכחו מי מהם יותר עצלן. אמר הראשון: "אני כל-כך עצלן, שאתמול הביאו לי דג ענק, עסיסי כזה, עם ריח נהדר וכולו בשבילי! אבל לא היה לי כוח לקום ולאכול אותו..." ענה השני: "זוהי עצלנות? אתמול עברה לידי חתולה מהממת, מיוחמת, עם הזנב למעלה, כבר היו לי בראש כאלה פנטזיות... אבל מה? בדיוק התיישבתי, ולא רציתי לקום." השלישי צחק ואמר: "אתם עצלנים? שמעתם אתמול את היללות בלילה?" שניהם ענו: "כן, זה היה נורא, זה היית אתה?" ענה החתול: "כן. התיישבתי על הביצים שלי ולא היה לי כוח לקום..."

בעיר קטנה היו 3 בתי כנסת - אחד אורתודוקסי, אחד קונסרבטיבי ואחד רפורמי. בשלושתם היתה קיימת בעייה רצינית של חתולים המסתובבים במבנים. לפיכך, כל קהילה, בדרכה שלה, קיימה ישיבה כדי לדון בבעייה. האורתודוקסים הגיעו למסקנה שזו גזירה משמיים שהחתולים יהיו בבית הכנסת, והם פשוט ייאלצו לחיות עם זה. הקונסרבטיבים החליטו שעליהם לטפל בחתולים בסגנון הראוי של אחריות קהילתית ופעילות חברתית. הם לכדו את החתולים באופן בלתי-מזיק ושחררו אותם בפארק שבקצה העיירה, רק כדי להיווכח שבתוך שלושה ימים הופיעו כולם בחזרה בבית הכנסת. בבית הכנסת הרפורמי נערכו מספר ישיבות ארוכות, ובהן ניתנה לכל החברים זכות להביע את דעתם. לבסוף הם החליטו לקבל את החתולים כחברים בקהילה. עכשיו הם רואים אותם רק בראש השנה וביום כיפור.

מהנדס, רפתן, קונדיטור ופקיד מס הכנסה נפגשו כדי להשוויץ ביכולות של החתולים המדהימים שלהם. המהנדס שאירח את החבורה בביתו היה הראשון להדגים את הכישרון של חיית המחמד שלו. "לימדתי את החתול שלי טריק שקשור לעבודה שלי", הוא הסביר, "פיתגורס, ציור!" כתגובה חתולו של המהנדס הרים עיפרון בפיו וצייר על חתיכת נייר מרובע, משולש ועיגול מושלם. כולם הסכימו שמדובר בטריק מרשים. "זה כישרון שרטוט נחמד, אבל אני חושב שהחתולה שלי יותר מוכשרת", אמר הרפתן, "גם אני לימדתי אותה משהו שקשור לעבודה שלי - בוץ, חלב!" כתגובה החתולה של הרפתן זינקה למטבח וחזרה עם כוס חלב מלאה עד הקצה, אותה היא הגישה לבעלים שלה בלי לשפוך טיפה אחת. גם במקרה הזה כולם הסכימו שמדובר בטריק מרשים מאוד. "זה כישרון איזון נחמד, אבל אני חושב שהחתול שלי יותר מוכשר", אמר הקונדיטור, "גם אני לימדתי אותו משהו שקשור לעבודה שלי - שוקו, עוגיות!" כתגובה החתול של הקונדיטור זינק למזווה, שם הוא החל לפתוח את כל הארונות עד שמצא חבילת עוגיות, פתח אותה והביא לכל אחד מארבעת האנשים צלחת עם עוגייה. כולם הסכימו שמדובר בטריק מרשים מאוד מאוד. שלושת המשתתפים פנו לפקיד מס ההכנסה ושאלו אותו האם החתול שלו יכול לעשות טריק יותר מורכב ומרשים מזה. "לא תאמינו", הוא אמר להם, "אבל גם אני לימדתי את החתול שלי משהו בהשראת העבודה שלי - ביורוקרטיה, לעבוד!" כתגובה החתול הרביעי התמתח באיטיות ואז השתין על הציור, שתה את כל החלב, אכל את כל העוגיות, ליקק את עצמו 2 דקות ואז הלך לישון...

חתול שיכור יצא מהפאב השכונתי. הוא התנדנד ברחוב, ומרוב שהיה שיכור, התמוטט באחת הסמטאות. שני כלבים, רועה גרמני ורוטווילר, ראו את החתול המעולף ושניהם רצו לאכול אותו. הם החלו לריב ונלחמו זה בזה עד המוות. בבוקר התעורר החתול. כשראה מסביב את שני הכלבים הענקיים המתים והדם מסביב אמר לעצמו: "וואו! אני נהיה אלים כשאני שיכור..."

וטרינר מקיים יחסי מין עם אשתו כאשר לפתע מצלצל הטלפון שלו, הווטרינר מפסיק את האקט ועונה לטלפון. בצד השני מדברת אישה ששואלת: "יש שני חתולים מיוחמים שמזדווגים מתחת לחלון שלי, ועושים המון רעש, מה לעשות?" עונה לה הווטרינר: "תפתחי את החלון ותאמרי להם שמחפשים אותם בטלפון" שואלת האישה:"וזה יעזור?" עונה לה הווטרינר: "אצלי זה עובד…"

גבר בן 30 שומע דפיקות בדלת, הוא ניגש, פותח את הדלת ורואה חבר שלו מתקופת הצבא שלא ראה כבר 10 שנים לפחות, ואיתו חתול קטן. שני הגברים ישבו, צחקו, סיפרו אחד לשני כל מה שעבר עליהם בשנים מאז שנפגשו, ובינתיים, החתול קרע את הספות, שרט את מסך המחשב, עשה את צרכיו בעציץ וגרר נייר טואלט לאורך כל הבית. כשהחבר עמד ליד הדלת לפני שהלך, אמר לו: "אני ממש שמח שבאת, באמת. אבל תוכל בפעם הבאה לא להביא איתך את החתול שלך?" ענה לו החבר: "חשבתי שזה החתול שלך!"