בדיחות בנושא עתיקות

סוחר עתיקות הסתובב ברחוב קטן ושקט כאשר הוא הבחין בחתול ששותה מקערית קטנה בפתח הדלת של חנות חיות מחמד. בעודו מתקרב לחתול כדי ללטפו, הסוחר שם לב שהקערית אשר הונחה באגביות על הרצפה היא בעצם ענתיקה יקרת ערך... הסוחר הופתע מאוד לגלות פרט יקר ערך שכזה בסמוך לחנות פשוטה כל כך, ומיד הוא חשב על תוכנית כדי להשיג לעצמו את הקערית במחיר זול במיוחד. בעודו מדמיין כיצד הוא מוכר את הקערית בהון עתק למרבה במחיר ונהנה מהרווחים, הוא נכנס לחנות ופנה ישירות למוכרת: "שלום, אני ממש אוהב את החתול שכאן בחוץ. את תהיי מוכנה למכור לי אותו?" המוכרת השיבה מיד: "הוא לא למכירה" וחזרה לעיסוקיה. סוחר העתיקות לא היה מוכן לוותר על החלום שבנה בראשו ושאל מיד: "אני אשלם לך 200 שקלים עבורו". המוכרת חשבה לרגע והשיבה: "אני מצטערת, הוא עדיין לא למכירה". הסוחר הרגיש שמנסים לגרור אותו למיקוח ושאל שוב: "אז 400 שקלים. יותר מזה לא תשיגי עבורו". לאחר היסוס קל בעלת החנות הסכימה והסוחר הממולח שילם לה ולקח את החתול לידיו מיד. בעודו מעמיד פנים שהוא עומד לצאת מהחנות, שאל הסוחר: "דרך אגב, אכפת לך אם אני אקח את הקערית שממנה החתול שתה? נראה שהוא ממש אוהב אותה ותמורת המחיר ששילמתי זה רק הגיוני שאני אקבל קצת ציוד בשבילו". בעלת החנות השיבה במהרה: "אני בחיים לא אתן אותה, זאת קערית המזל שלי". "סליחה?!" אמר הסוחר המבולבל, "מה זאת אומרת קערית מזל?" "מאז שהנחתי את הקערית הזאת ליד הדלת מכרתי עשרות חתולים במחירים ממש מצחיקים, אז אין סיכוי שאני אי פעם אמכור אותה!".

לפני שנים רבות באחת מהממלכות הקטנות של אירופה חי מלך שאהב את אוסף העתיקות שלו יותר מכל דבר אחר בעולם. במשך שנים הוא אסף חפצי אומנות ואוצרות מכל קצוות תבל עד שיום אחד הוא קנה מסוחר סיני זקן אגרטל עוצר נשימה שללא ספק היה "יהלום הכתר" של אוסף העתיקות. המלך אהב את האגרטל הזה כל כך, עד שהוא החליט לצבוע את כל חדרי הארמון שלו בדיוק באותו הגוון כמו פריט האומנות העתיק. הוא פרסם הודעה בכל רחבי הממלכה שהוא ישלם סכום עתק לאדם שיוכל לעשות זאת עבורו, ומהר מאוד הארמון הוצף בציירים, צבעים ואמנים. אף אחד מהם לא הצליח לשחזור במדויק את הגוון העתיק של האגרטל הסיני... אחרי כל ניסיון היה משהו בברק, בעומק, או בעוצמה המדויקת של הצבע על קירות הארמון שפשוט לא תאם את המקור הייחודי. המלך הנואש החליט בסופו של דבר להבטיח לאדם שיצליח להגשים את חלומו לקבל את כס המלכות, ולמחרת נכנס אל הארמון צייר יהודי אשר הצהיר שהוא מסוגל לעשות זאת. התנאי היחיד של הצייר היה שעל כל תושבי הארמון לצאת ממנו למשך חודש שלם בזמן שהוא יעבוד. המלך קצת חשש מפרק הזמן החריג הזה, אבל בסופו של דבר הוא השתכנע. אחרי חודש הוא חזר לארמונו וראה שהצייר היהודי עמד במילה שלו! כל קירות הארמון היו בדיוק באותו הגוון כמו האגרטל העתיק! כעבור זמן קצר הצייר היהודי הומלך לשליט הממלכה והוענקה לו אחוזה רחבת ידיים שתהייה הארמון שלו. אחרי שנים רבות ומוצלחות עבורו ועבור הממלכה, הצייר שהפך למלך החליט שהגיע הזמן להעביר את הכתר לבן שלו. "אבא, אם עכשיו אני עומד להפוך למלך, יש משהו שאני יכול לשאול אותך שתמיד רציתי לדעת?" שאל הבן. "כמובן" ענה אביו. "מה עשית במשך חודש שלם בארמון של המלך הקודם כדי להכין עבורו את הגוון המדויק של האגרטל העתיק שלו?" "האמת היא שבאמת כמעט חודש שלם נסיתי ולא הצלחתי, עד שביום האחרון פתאום ראיתי פחית צבע של הבחור שטיפל בקירות הארמון לפני, אז פשוט החלטתי לצבוע איתה את האגרטל וזהו!"

גבר אחד נכנס לחנות ענתיקות כשלפתע לוכד את עיניו פסל עתיק ומסתורי למראה של חתול. "כמה על הפסל הזה?" הוא שואל את המוכר, וזה עונה לו: "200 שקלים לפסל, 2,000 לסיפור שמאחוריו". לאיש ממש אין כוונה לשלם סכום גבוה כזה על סיפור שכלל לא משנה לו, אז הוא משלם למוכר 200 שקלים ומסרב לסיפור. "אתה עוד תתחרט על זה", אומר המוכר, "אני מוכן להתחייב שאתה תרצה לחזור לכאן לשמוע את הסיפור של הפסל הזה!". האיש יוצא מהחנות עם הפסל וממשיך להסתובב בעיר ולעשות קניות. אחרי שהוא יוצא מהחנות הבאה הוא רואה 3-4 חתולים בפינת רחוב מתבוננים בו, אבל הוא לא מתייחס לזה יותר מדי. הוא מתחיל ללכת עד שהוא מגיע למעבר חצייה ובזמן הרמזור האדום הוא פתאום רואה שכבר יש כמעט 10 חתולים במרחק של כ-5 מטרים ממנו, פשוט בוהים בו. האיש מתחיל להילחץ ומגביר את קצת ההליכה שלו, פונה בין רחוב לרחוב כדי לנסות להשתחרר מהמעקב החתולי המוזר, אך בפעם הבאה שהוא מגיע למעבר חצייה הוא רואה שיש כבר כ-30 חתולים שהולכים אחריו. ברגע שהרמזור של מעבר החצייה מתחלף האיש רץ במהירות לעבר הטיילת העירונית והמזח הראשי שלה. כשהוא מגיע לשם, כבר רצים אחריו כ-200 חתולים והוא נראה ממש כמו החלילן מהמלין. האיש המפוחד מגיע לקצה המזח והחתולים חוסמים לו את נתיב הבריחה, אז הוא נתקף בפאניקה וזורק את הפסל למים. למרבה הפתעתו, כל החתולים מיד קופצים למים בעקבות הפסל ועוזבים אותו לנפשו. הגבר המבוהל מיד רץ בחזרה לחנות שבה הוא קנה את הפסל ומתפרץ לתוכה כשהוא כולו רועד ומתנשף. "אמרתי לך שאתה תחזור לפה בשביל הסיפור", אומר לו המוכר. "עזוב אותך מהסיפור" אומר האיש המתנשם, "יש לך פסל של פוליטיקאי?"