מקור תמונה: potamos.photographyפעם היה מלך שרצה ללכת לדוג, אך לא היה בטוח האם מזג האוויר בממלכה מתאים. קרא המלך לחזאי המלכותי ושאל אותו לגבי מזג האוויר שצפוי לשעות הקרובות. החזאי הבטיח למלך שאין סיכוי לגשם בימים הקרובים. אז המלך יצא לדוג יחד עם אישתו המלכה וכל משרתיהם ומלוויהם.
בדרך פגשו באיכר על חמורו. כשראה האיכר את המלך, אמר: "הוד מלכותו, אתה צריך לחזור לארמון תיכף ומיד, אני צופה שתוך זמן קצר יחל לרדת גשם חזק מאוד באזור". המלך ענה לאיכר: "אני מעסיק חזאי בעל השכלה וניסיון שמרוויח שכר גבוה מאוד. הוא נתן לי תחזית שונה ואני סומך עליו ולכן אמשיך בדרכי". וכך המלך והמלכה עשו.
זמן קצר לאחר מכן החל לרדת גשם זלעפות. המלך והמלכה היו רטובים לגמרי, והפמליה שלהם גיחכה כשראתה אותם במצב מביש כל כך.
המלך לארמון והורה להוציא את החזאי להורג תיכף ומיד. אחר כך הוא זימן את האיכר והציע לו את התפקיד היוקרתי של החזאי המלכותי. האיכר ענה: "הוד מלכותו, האמת היא שאני לא יודע שום דבר על מזג האוויר. כל המידע שלי מגיע מהחמור שלי. אם אני רואה שזנבו מורם, סימן שצפוי יום קיצי ושמשי. אם הוא הוא רוקע ברגליו הקדמיות, נראה שרוח חזקה מתקרבת. ואם אוזנו הימנית של החמור צונחת, זה אומר שבוודאות ירד בקרוב גשם".
הקשיב המלך לדבריו והחליט שהפעם יפעל על פי העובדות ולא בהתאם להבטחותיו של חזאי זה או אחר. הוא גירש את האיכר, הזעיק את שר החצר שלו והורה להעסיק את החמור בו במקום.
כך החלה מסורת ארוכת שנים של בחירת חמורים ברי מזל לעמדות הבכירות והמשפיעות ביותר בכל מדינה...
איש אחד נכנס לתוך חדר הכס המפואר של המלך הכי חזק בעולם ופונה אליו: "מלכי, אני רוצה להצטרף לחיל המשמר האישי שלך ולשרת את הממלכה כאביר".
"לשרת כאביר שלי זה כבוד אדיר, לכן אני אעניק לך אותו רק אם תוכיח את היכולת שלך במסגרת 3 מבחנים שאני אתן לך" ענה המלך.
האיש הסכים בשמחה והאזין בקשב רקב להוראות המלך:
"במרתפי הארמון שלי יש מחסן יין ענק. עליך למצוא את חבית היין הגדולה ביותר בו, לסחוב אותה בחזרה לכאן ולשתות את כל היין שבה בלי להתעלף. לאחר מכן עליך לחזור למרתפים ולמצוא את המערה בה ישן דרקון ענק. ברגלו של הדרקון תקועה סכין יקרת ערך, אני רוצה שתחזיר אותו אלי. לבסוף, באחד מתאי הכלא שבמרתף כלואה מכשפה בת 200 שנה. עליך לשכב איתה ולאחר שתצליח בכך, תקבל את תואר האבירות שלך."
האיש לא נרתע מהמשימות, ירד למחסן וחזר עם חבית יין ענקית ומלאה עד סופה. למרות גודלה העצום, האיש הצליח לשתות את כל היין ועשה את דרכו בחזרה למרתפים כשהוא מתנדנד מצד לצד ושר בקולי קולות שירים על גיבורים והרפתקאות. הוא נכנס למערה וכמה דקות לאחר מכן כל דיירי הארמון שמעו שאגות אדירות, צרחות וצעקות. לבסוף יצא האיש מהמערה כשהוא מכוסה דם ופצעים, והתנדנד בחזרה אל חדר הכס של המלך.
"אוקי! סיימתי 2 משימות! עכשיו רק תגיד לי שוב רגע... איפה המכשפה עם הסכין ברגל?"
מקור תמונה: jerry dohnalלקראת פורים בעל אחד ניגש לאשתו ומודיע לה בהתרגשות "מצאתי רעיון לתחפושת!"
"למה אתה רוצה להתחפש?" שאלה האישה.
"אני רוצה להיות המלך שלמה!" השיב הבעל. "תוכלי לסדר לי גלימה, כתר ו-1,000 נשים צעירות שיסתובבו סביבי כל היום?"
"אני מוכנה לעזור לך להתחפש לפרעה" אמרה האישה.
"איך בדיוק תעזרי לי?" שאל הבעל הסקרן.
"אני אתן לך 10 מכות!"
לפני שנים רבות באחת מהממלכות הקטנות של אירופה חי מלך שאהב את אוסף העתיקות שלו יותר מכל דבר אחר בעולם. במשך שנים הוא אסף חפצי אומנות ואוצרות מכל קצוות תבל עד שיום אחד הוא קנה מסוחר סיני זקן אגרטל עוצר נשימה שללא ספק היה "יהלום הכתר" של אוסף העתיקות. המלך אהב את האגרטל הזה כל כך, עד שהוא החליט לצבוע את כל חדרי הארמון שלו בדיוק באותו הגוון כמו פריט האומנות העתיק. הוא פרסם הודעה בכל רחבי הממלכה שהוא ישלם סכום עתק לאדם שיוכל לעשות זאת עבורו, ומהר מאוד הארמון הוצף בציירים, צבעים ואמנים.
אף אחד מהם לא הצליח לשחזור במדויק את הגוון העתיק של האגרטל הסיני... אחרי כל ניסיון היה משהו בברק, בעומק, או בעוצמה המדויקת של הצבע על קירות הארמון שפשוט לא תאם את המקור הייחודי. המלך הנואש החליט בסופו של דבר להבטיח לאדם שיצליח להגשים את חלומו לקבל את כס המלכות, ולמחרת נכנס אל הארמון צייר יהודי אשר הצהיר שהוא מסוגל לעשות זאת. התנאי היחיד של הצייר היה שעל כל תושבי הארמון לצאת ממנו למשך חודש שלם בזמן שהוא יעבוד.
המלך קצת חשש מפרק הזמן החריג הזה, אבל בסופו של דבר הוא השתכנע. אחרי חודש הוא חזר לארמונו וראה שהצייר היהודי עמד במילה שלו! כל קירות הארמון היו בדיוק באותו הגוון כמו האגרטל העתיק! כעבור זמן קצר הצייר היהודי הומלך לשליט הממלכה והוענקה לו אחוזה רחבת ידיים שתהייה הארמון שלו.
אחרי שנים רבות ומוצלחות עבורו ועבור הממלכה, הצייר שהפך למלך החליט שהגיע הזמן להעביר את הכתר לבן שלו.
"אבא, אם עכשיו אני עומד להפוך למלך, יש משהו שאני יכול לשאול אותך שתמיד רציתי לדעת?" שאל הבן.
"כמובן" ענה אביו.
"מה עשית במשך חודש שלם בארמון של המלך הקודם כדי להכין עבורו את הגוון המדויק של האגרטל העתיק שלו?"
"האמת היא שבאמת כמעט חודש שלם נסיתי ולא הצלחתי, עד שביום האחרון פתאום ראיתי פחית צבע של הבחור שטיפל בקירות הארמון לפני, אז פשוט החלטתי לצבוע איתה את האגרטל וזהו!"
עבור לבא-במייל
