נמאס לך מפוליטיקאים? בעזרת הבדיחות האלו תצחק עליהם עד הגג!

שני חוקרי ארצות נועזים יצאו למשימה ביערות הגשם של האמזונס כדי למצוא שבט מסתורי של קניבלים וללמוד על דרך החיים שלהם. לאחר ימים ארוכים של מסע רגלי הם הגיעו אל הכפר של השבט ונפגשו עם מנהיגו, שהבטיח להם שאיש לא יפגע בהם ושהם רשאים לטייל בכל רחבי הכפר. שני החוקרים הסכימו להצעה בשמחה ויצאו לסייר ברחבי הכפר כדי ללמוד על התרבות וחיי היומיום בשבט הקניבלים. החוקרים הופתעו לגלות שבני השבט הקימו כפר גדול ומתקדם, שכלל מרפאה, בית ספר, חנויות, נגרייה ואפילו מסעדה! השניים החליטו שהם חייבים לבדוק את הנושא הזה, נכנסו לתוך המסעדה, התיישבו ליד אחד מהשולחנות וחיכו בצפייה לראות כיצד מוסד שכזה מתנהל. לאחר כמה רגעים ניגש אליהם הטבח של המסעדה. "ראש השבט אמר לנו שאתם אולי תגיעו, אז הכנו עבורכם כמה מנות מיוחדות מהמטבח המקומי שלנו" הוא אמר, והניח מול כל אחד מהחוקרים חתיכת נייר קטנה שעליה היה כתוב: מיסיונר במרינדה: 2 מטבעות זהב צייד צלוי: 2 מטבעות זהב חוטב עצים חלוט: 3 מטבעות זהב פוליטיקאי מאודה: 50 מטבעות זהב לאחר התבוננות קצרה בתפריט פנה אחד מהחוקרים אל הטבח ושאל: "אני לא מבין פה משהו, שלושת המנות הראשונות עולות בערך אותו דבר, אבל הפוליטיקאי הרבה יותר יקר. למה זה ככה?" "מה זאת השאלה המצחיקה הזאת?" ענה הטבח, "אנחנו קניבלים, לא טיפשים שאוכלים טינופת, ולנקות פוליטיקאי לוקח הרבה זמן אז המחיר בהתאם!"

אדם אחד מת והגיע לשערי גן עדן. המלאך שעמד בכניסה בחן אותו ושאל, "אתה פוליטיקאי נכון?". האדם ענה "אכן", והמלאך אמר, "אם כך, לך תעמוד עם הקבוצה הזו ששם, ועוד מעט אגיע להדריך אתכם". הפוליטיקאי נלחץ לרגע ושאל, "יש איזושהי בעיה מיוחדת?", והמלאך השיב, "לא לא, כלל לא – להיפך! בדרך כלל היינו שולחים פוליטיקאים ישירות לגיהנום, אבל לאחרונה אימצנו שיטה חדשה לבחירת גורלם של שליחי ציבור שכמותם. אל תדאג, כשאגיע אליכם אסביר את הכל". הפוליטיקאי הלך לעמוד לצד שאר הפוליטיקאים. לא חלף הרבה זמן עד שהמלאך ניגש אליהם ואמר: "ובכן חברים, אתם תשמחו לשמוע שיש לכם הרבה מזל, כי מעתה תוכלו לבחור איך תרצו לבלות את הנצח שלכם אחרי המוות – בגן עדן או בגיהנום. עם זאת, לפני שתקבלו החלטה, עליכם לבלות יום שלם בגיהנום. אחריו יהיה לכם יום שלם שבו תצטרכו לקבוע יחדיו אם אתם מעוניינים להישאר בגיהנום או לעבור לגן עדן". המלאך הקיש באצבעותיו, והפוליטיקאים נעלמו בבת אחת והופיעו בגיהנום. להפתעתם, כולם מצאו את עצמם יושבים עם חלוקים על ספות בלובי של בית מלון 5 כוכבים. השטן עמד מולם בחליפה, חייך ואמר: "ברוכים הבאים לגיהנום, כאן תוכלו לבלות את הנצח שלכם אם רק תבחרו בכך". אחד הפוליטיקאים אמר: "לא ככה דמיינתי את הגיהנום", והשטן הגיב: "ובכן, אני חייב להודות שהציגו אותנו בצורה קצת קשה על האדמה – אתם יודעים בעצמכם איך התקשורת נוהגת להקצין כל דבר. למען האמת, די טוב כאן – תראו בעצמכם". באותו הרגע הגיעו אל הלובי שדונים קטנים והגישו לכל אחד מהפוליטיקאים כוס שמפניה, ולאחר מכן השטן הוביל אותם אל מחוץ לבית המלון – שם התגלה בפניהם מסלול גולף ענק, שחיכה רק להם. עוד לפני שהם הספיקו לקחת אלות גולף, עשרות דוגמניות ניגשו אליהם וסיפרו להם כמה שהן מעריצות אותם ורוצות רק לעשות אותם מאושרים. הפוליטיקאים העבירו יום שלם במגרש הגולף, ולכל אורך הזמן שתו, אכלו טוב, בילו וצחקו עם הדוגמניות והשטן. ביום למחרת, הפוליטיקאים אפילו לא היו צריכים לחשוב ולהתדיין יותר מדי. כשעשו הצבעה, כולם החליטו פה אחד כי הם מעוניינים להישאר בגיהנום. עבר עוד יום והמלאך ניגש אליהם ושאל, "החלטתם איך אתם רוצים לבלות את הנצח?" וכולם אמרו יחדיו – "בגיהנום!" המלאך הקיש באצבעותיו, והפעם הפוליטיקאים מצאו את עצמם במקום קודר, לוהט ואפל, כשצרחות מקיפות אותם מכל עבר ושדונים עוטים עליהם עם קלשונים בידיהם. מאחוריהם הגיח השטן, שוב לבוש בחליפה והפעם חיוך נבזי על פניו. אחד הפוליטיקאים צעק מיד בכעס: "מה זה?! איפה בית המלון? איפה מסלול הגולף?! איפה השמפניה?! איפה הדוגמניות?!" "מה שראיתם היה בסך הכל המצע שלי, עכשיו אנחנו אחרי הבחירות!"

מטוס עמד להתרסק ו-4 הנוסעים שהיו עליו גילו שיש רק 3 מצנחים... הנוסע הראשון אמר: "אני שחקן כדורגל ידוע! מיליוני אנשים רואים אותי משחק בכל שבוע, יש לי מעריצים מכל העולם וכל הקבוצה שלי תלויה בי! אין מצב שאני עומד למות". הוא לקח את המצנח הראשון וקפץ מהמטוס. הנוסע השני אמר: "אני פוליטיקאי חשוב! בלעדיי לא יהיה מי שיעביר חוקים או ישמור על שלום הציבור. אין בן אדם יותר חכם או אחראי ממני בכל המדינה! אין מצב שאני עומד למות". הוא לקח את המצנח השני וקפץ מהמטוס. הנוסע השלישי, רב יהודי זקן, פנה אל הרביעי שהיה תלמיד קטן בן 10 ואמר לו: "אני כבר זקן ולא נשארו לי הרבה שנים, בעוד שאתה עוד צעיר ויש לך את כל החיים לפניך. קח אתה את המצנח". "זה בסדר רבי", אמר לו הילד, "יש אחד לי ויש אחד לך - במקום מצנח האיש הכי חכם ואחראי בכל המדינה לקח את תיק בית הספר שלי".

ראש הממשלה ביחד עם כל שריו מחליטים לעשות סיור במוסדות שונים בארץ. תחילה הם מגיעים לבי"ס, שם מתלוננים המורים על חוסר תקציב. עונה ראש הממשלה שאין כסף להשקיע בכיתות חדשות ובתוכנית לימוד מורחבת. לאחר מכן מגיעים לאוניברסיטה, וגם שם מתלונן הדיקן על חוסר בתקציבים ופגיעה באיכות ההוראה ובמחקר. התשובה הייתה, כרגיל, שאין תקציב. לבסוף מגיעים לבקר בבית סוהר. מתלוננים שם הן הסוהרים והן האסירים על תנאים קשים. מיד פונה ראש הממשלה למזכירו ואומר לו תרשום הכל ותדאג להעביר תקציבים. לאחר תום הביקור שואלים אותו אנשי הפמליה: "איך זה שלכל המוסדות אין לך כסף ולבית סוהר יש?" עונה להם ראש הממשלה: בבי"ס היינו כבר, לאוניברסיטה כבר לא נלך, אבל לבית סוהר יש סיכוי סביר שנגיע.

קבוצת חוקרים גרמניים ביצעה פרויקט ארכאולוגי גדול באדמות בור באזור מבודד במזרח גרמניה. לאחר שחפרו החוקרים כ-50 מטרים מתחת לפני האדמה, הם מצאו חתיכות נחושת קטנות שנקברו תחת שכבות החול והתחבאו שם עד היום. לאחר שהחוקרים בחנו את חתיכות הנחושת ובדקו אותן לעומק, פרסמה ממשלת גרמניה ידיעה גדולה בזאת הלשון: מהממצאים שבידינו עולה כי לגרמנים הקדומים שחיו לפני יותר מ-25,000 שנים הייתה רשת קווי טלפון בין ארצית שבעזרתה הם יכלו לשוחח האחד עם השני! כל העולם היה נסער מהתגלית הגרמנית, אך הממשלה הבריטית, באופן טבעי, לא מיהרה להתרשם יותר מדי והורתה לקבוצת ארכיאולוגים מטעמה לצאת למסע חפירות באדמת בריטניה על מנת להביא ממצאים שיוכיחו את עליונותם על הגרמנים. לאחר שחפר הצוות הבריטי כ-100 מטרים מתחת לפני האדמה, נמצאו חתיכות זכוכית קטנות שנקברו במעמקים. אחרי חקירה קצרה של הממצאים, פרסמה ממשלת בריטניה הודעה רשמית: מהממצאים שבידינו עולה שלאנגלים הקדומים שחיו כאן לפני 35,000 שנים, הייתה רשת סיבים אופטיים בין ארצית, בעזרתה הם יכלו להעביר מידע ממש כמו באינטרנט כיום! ראשי מדינת ישראל שמעו על התגלית והזדעזעו – כיצד מישהו בעולם מעז להתהדר בעבר יותר מרשים מאיתנו?! כתגובה הוזעקה משלחת של ארכיאולוגים ישראלים לשטח מבודד ליד ירושלים כדי למצוא הוכחה לעליונות המוח היהודי. חפרו 50 מטרים, 100 מטרים, 200 מטרים – ולא העלו בידם שום דבר... כתגובה ממשלת ישראל מיהרה לפרסם את ההודעה הבאה: לפי הממצאים שלנו, לאבות אבותינו, העבריים הקדמוניים שחיו בארץ ישראל לפי 55,000 שנים, הייתה רשת טלפונים סלולרית שבה הם יכלו גם לשוחח וגם לגלוש באינטרנט - וכל זה בלי תשתית בכלל!

חמישה מנתחים נפגשו בכנס רפואי ושוחחו ביניהם בלובי המרכזי: "אני הכי אוהב לנתח רואי-חשבון", סיפר המנתח הראשון, "כי אצלם כל האיברים ממוספרים ומסודרים". "אני דווקא מעדיף ספרנים", אמר השני, "בגלל שהאיברים שלהם מקוטלגים לפי האלף-בית". "חשמלאים הם הנוחים ביותר לניתוח", הוסיף המנתח השלישי, "מכיוון שאצלם כל איבר מסומן בצבע מוגדר מראש". "יותר טוב לנתח פועלים שמרכיבים מכונות", אמר המנתח הרביעי,"כי הם אף פעם לא מתרגשים אם נשארים כמה איברים מיותרים שאני זורק לפח בסוף". "כולכם טועים!", אמר החמישי, "הכי קל ונוח לנתח פוליטיקאים. הרי אין להם לב, הם חסרי עמוד שידרה, ובכלל, ניתן להחליף בין הראש והתחת שלהם, ואיש לא ירגיש".

שגריר ישראל באו״ם נאם בפני עצרת הארגון בזמן חג הפסח, ואמר כך: ״אני רוצה להתחיל את נאומי בסקירה היסטורית קצרה. לפני שנים רבות, משה רבנו הוביל את עם ישראל במדבר. היה חם מאוד, העם היה צמא, אז משה הכה במטהו על האדמה, ולפתע אגם הופיע באמצע המדבר. כל העם שתה, ומשה אפילו פשט בגדיו ונכנס לאגם לשחות. כשהוא יצא מן המים, הוא גילה לפתע שבגדיו נעלמו – כי ערבים גנבו אותם!״ באותו רגע קם הנציג הפלסטיני לעצרת ומיד צעק: ״זה שקר גס! לא היו בכלל פלסטינים אז!״ אמר השגריר הישראלי: ״או! מכאן בדיוק רציתי להתחיל...״

אשתו של בנצי שברה את רגלה והיא נאלצה לשכב בבית במשך זמן רב, אז היא ביקשה מבעלה שיצא בשבילה לסידורים ויקנה לה כמה בגדים נוחים וחזיות חדשות. בנצי הנאמן נכנס למחלקת הנשים בחנות בגדים גדולה וניגש אל אחת המוכרות כדי לבקש עזרה. "סליחה? אני רוצה לקנות חזייה לאשתי". "אין בעיה" ענתה המוכרת, "איזה סוג?". "מה זאת אומרת איזה סוג? אני יודע איזו מידה היא אבל אין לי מושג איזה סוג היא רוצה" ענה בנצי. "תסתכל מסביבך" אמרה המוכרת, "יש המון סוגים שונים של חזיות מבחינת תמיכה, סוג בד, צבע, צורה... רק תגיד לי איזה אתה רוצה". "תראי האמת היא שאני לא מבין בזה כלום", התוודה בנצי, "אם תוכלי לעזור לי קצת ולהסביר לי בקצרה מה ההבדלים ביניהם אז אני אדע מה לבחור". "בגדול יש 3 סוגי חזיות; החייל, השופט והפוליטיקאי" אמרה לו המוכרת. "מה?!" שאל בנצי המבולבל, "מה זה אומר כל הסוגים המוזרים האלה?". "החייל מגן על השטחים האסטרטגיים, השופט דואג לשיווין בין כל הצדדים והפוליטיקאי מנפח את כל הסיפור הרבה מעבר למציאות".

ראשי ממשלת אנגליה, צרפת ורוסיה טסים מלונדון למוסקבה כדי להשתתף בוועידה בין לאומית, ובדרך הם מתווכחים ביניהם מי אוהב את מדינתו ובני עמו הכי הרבה. בתחילת הטיסה ראש ממשלת אנגליה משקיף על אדמת ארצו, וכדי לעשות רושם על חבריו לטיסה הוא אומר: "אחחח מדינתי היפה, כמה שהייתי רוצה לזרוק מהמטוס את כל הכסף שלי כדי שבני עמי יוכלו ליהנות ממנו, אבל עד שהוא יגיע לקרקע הוא בטח יעוף עם הרוח אל תוך הים". בהמשך הטיסה, כשהמטוס עבר מעל צרפת, ראש הממשלה הצרפתי פנה אל שני המנהיגים האחרים ואמר: "צרפת מון שרי, כמה שהייתי רוצה לזרוק מהחלון את אוסף היינות העתיקים שלי כדי שבני עמי יוכלו ליהנות מהם, אבל לצערי איש לא יוכל לשתות אותם כשהבקבוקים יתנפצו על הקרקע". כשהמטוס נכנס לגבולות של רוסיה נאנח ראש הממשלה שלה בעצב ואמר "אימא רוסיה הגדולה, כמה שהייתי רוצה לגרום לבני עמי לשמוח ולזרוק את שניכם מהמטוס, אבל אחרי שתגיעו לקרקע אף אחד כבר לא יזהה אתכם..."

יום אחד בעל חנות פרחים הגיע להסתפר.בסיום שואל את הספר: "כמה אני חייב לך?" אמר לו הספר: "השבוע אני בשירות לאומה ותורם לקהילה, ואני לא גובה כסף". בעל חנות הפרחים הודה ועזב את המספרה. למחרת, בהגיעו לפתוח את המספרה, מצא הספר פתק תודה ואגרטל מלא בפרחים. מאוחר יותר באותו היום הגיע למספרה פרופסור. ברגע שרצה לשלם אמר לו הספר: "השבוע אני בשירות לאומה ותורם לקהילה, ואני לא גובה כסף". הפרופסור הודה לספר והלך לו לדרכו. למחרת, בהגיעו לפתוח את המספרה, מצא הספר פתק תודה ומספר ספרים ביניהם "איך להצליח בעסק קטן" ו "הדרך אל האושר". אחרי כן הגיע למספרה שוטר. ברגע שרצה לשלם אמר לו הספר: "השבוע אני בשירות לאומה ותורם לקהילה, ואני לא גובה כסף". השוטר יצא שמח לדרכו. למחרת בהגיעו לפתוח את המספרה, מצא הספר פתק תודה וחבילת עוגיות טריות. ואז הגיע חבר כנסת להסתפר. ברגע התשלום אומר לו הספר: "השבוע אני בשירות לאומה ותורם לקהילה, לא גובה כסף". הח"כ יצא שמח לדרכו. למחרת, בהגיעו לפתוח את המספרה מצא הספר... 15 חברי כנסת ממתינים לתספורת חינם!!

עיתון אחד ערך סקר ובו ביקש מהקוראים לכתוב מה, לדעתם, ההבדל בין פוליטיקאי לגנב. תשובה אחת משכה את תשומת ליבם: "עורך יקר, חשבתי רבות על השאלה והגעתי למסקנה שההבדל הוא שאת האחד אני בוחר ואילו השני בוחר אותי. בכבוד רב, דב ברמן." כעבור שבוע צלצל עורך העיתון למר ברמן והודיע לו שהוא זכה בפרס. "זה בגלל השנינות והמחשבה של התשובה שלי?" שאל הזוכר המאושר. ענה העורך: "מר ברמן היקר, החלטנו לזכות אותך במנוי חינם לשנה בשל תשובה יפה ומעוררת מחשבה. אבל אם לומר את האמת אתה הזוכה כי אתה היחיד שהצליח למצוא הבדל כלשהו..."

חוקר אנגלי אחד עקב במשך שנים אחרי שבט של קניבלים שחי באפריקה. הוא התיידד עימם והם הסכימו לארח אותו פעם בשנה מבלי לאכול אותו כדי לאפשר לו להמשיך את המחקר שלו. באחת מהשנים כשהגיע החוקר לבקר את הקניבלים, הוא ראה שכל הבתים נראים מוזנחים מאוד, עם סדקים בקירות, חלונות שבורים וגגות מרוסקים. "מה קרה לכם בשנה שחלפה?" שאל החוקר. "היה רעב קשה" ענו הקניבלים, "ומועצת הכפר החליטה שכדי להתמודד עם המצב צריך לאכול את כל הבנאים, הסתתים והנגרים..." שנה לאחר מכן חזר החוקר לבקר את הקניבלים וראה שכל בגדי הקניבילים בלויים וקרועים, וחלקם אפילו התעטפו בשמיכות ישנות. "מה קרה לכם בשנה שחלפה?" שאל החוקר. "היה רעב קשה" ענו הקניבלים, "ומועצת הכפר החליטה שכדי להתמודד עם המצב צריך לאכול את התופרים, החייטים והסורגים..." שנה נוספת חלפה וכשהחוקר הגיע לביקור הקבוע שלו, הוא הופתע לגלות שקהילת הקניבלים עברה שינוי מדהים. הבתים נראו חדשים, נסללו דרכים חדשות, ילדים שיחקו ברחובות וכולם לבשו בגדים חדשים. "מה קרה לכם בשנה שחלפה?" שאל החוקר המופתע. "היה רעב קשה" ענו הקניבלים, "אז אכלנו את מועצת הכפר..."

ארה"ב שום דבר, אבל אתה הופך למפורסם, מבקשים שתכתוב ספר ואתה עושה מיליוני דולרים. הבעיה היא שבינתיים הנשיא תובע אותך ומקבל את הכול. אנגליה ראש הממשלה עונה לך: "שאתה תלך להז****!". צרפת מיליוני אנשים תומכים בך וצועקים "לך תז****!" אל עבר הנשיא. באותו הזמן נשיא צרפת כותב שירים המבטאים את כאבו. יפן ראש הממשלה אומר: "מצטער, אני לא נמשך אליך". גרמניה המשטרה מגיעה ואומרת "אנא ממך, אל תקלל את הנשיא". שבדיה עורכים הצבעה בה הציבור מצביע "כן", אם הוא מסכים שהנשיא ילך להז****, או "לא" אם לא. אם ההצבעה תוכרע ברוב קולות של "כן", הנשיא ילך להז****. אם לא, הוא ילחץ לך את היד וינחם על הפסדך בבחירות. טורקיה הנשיא לוקח רובה ויורה בך. הוא נכנס לכלא למשך 8 שנים או בורח ליוון ומקבל שם מקלט מדיני. איטליה אתה מקבל הצעת מחיר מהמאפיה כדי לבדוק עד כמה אתה רציני. ערב הסעודית אתה אומר "לך תז****!" למלך, המלך חותך לך את הלשון. ישראל אתה אומר "לך תז****!" לראש הממשלה? מאוחר מדי, ידידי. הוא כבר הקדים אותך ועשה את זה לכולנו.

את הנאום הבא נשא פוליטקאי ישראלי טיפוסי. קראו אותו עד הסוף, האם הוא נשמע לכם הגיוני? מפלגתנו ממלאת את כל התחייבויותיה כלפי הבוחר! אם יש דבר בטוח שניתן לומר עלינו, הרי זה ש... היושר, השקיפות והמלחמה בשחיתות - הם אבני היסוד להשגת מטרותינו. נוכיח כי אין שטות גדולה יותר מהאמונה ש... למאפיונרים ומקורבים תהיה השפעה בממשלתנו, כמו שהיה בממשל הקודם. שלא יישאר מקום לספק - הצדק החברתי יהיה אבן יסוד במדיניותנו הכלכלית והחברתית. למרות זאת, עדיין ישנם כסילים המאמינים ומקווים ש... ניתן יהיה להמשיך למשול בשיטת הקומבינות! כשנעלה לשלטון נעשה את הבלתי אפשרי, כדי ש... תסתיים שיטת הג'ובים והצ'ופרים לחברי המרכז! בשום פנים ואופן לא נרשה ש... ילדים וזקנים ירעבו. נשלים את משימותינו חרף העובדה ש... המשאבים הכלכליים יאזלו. נשאר בשלטון עד אשר יבינו כולם ש... הננו הפוליטיקאים החדשים! אם אתם חיים בישראל, כנראה שמשהו בנאום הזה נשמע לכם קצת מוזר. נסו לקרוא אותו מהסוף להתחלה!

גבר אחד נכנס לחנות ענתיקות כשלפתע לוכד את עיניו פסל עתיק ומסתורי למראה של חתול. "כמה על הפסל הזה?" הוא שואל את המוכר, וזה עונה לו: "200 שקלים לפסל, 2,000 לסיפור שמאחוריו". לאיש ממש אין כוונה לשלם סכום גבוה כזה על סיפור שכלל לא משנה לו, אז הוא משלם למוכר 200 שקלים ומסרב לסיפור. "אתה עוד תתחרט על זה", אומר המוכר, "אני מוכן להתחייב שאתה תרצה לחזור לכאן לשמוע את הסיפור של הפסל הזה!". האיש יוצא מהחנות עם הפסל וממשיך להסתובב בעיר ולעשות קניות. אחרי שהוא יוצא מהחנות הבאה הוא רואה 3-4 חתולים בפינת רחוב מתבוננים בו, אבל הוא לא מתייחס לזה יותר מדי. הוא מתחיל ללכת עד שהוא מגיע למעבר חצייה ובזמן הרמזור האדום הוא פתאום רואה שכבר יש כמעט 10 חתולים במרחק של כ-5 מטרים ממנו, פשוט בוהים בו. האיש מתחיל להילחץ ומגביר את קצת ההליכה שלו, פונה בין רחוב לרחוב כדי לנסות להשתחרר מהמעקב החתולי המוזר, אך בפעם הבאה שהוא מגיע למעבר חצייה הוא רואה שיש כבר כ-30 חתולים שהולכים אחריו. ברגע שהרמזור של מעבר החצייה מתחלף האיש רץ במהירות לעבר הטיילת העירונית והמזח הראשי שלה. כשהוא מגיע לשם, כבר רצים אחריו כ-200 חתולים והוא נראה ממש כמו החלילן מהמלין. האיש המפוחד מגיע לקצה המזח והחתולים חוסמים לו את נתיב הבריחה, אז הוא נתקף בפאניקה וזורק את הפסל למים. למרבה הפתעתו, כל החתולים מיד קופצים למים בעקבות הפסל ועוזבים אותו לנפשו. הגבר המבוהל מיד רץ בחזרה לחנות שבה הוא קנה את הפסל ומתפרץ לתוכה כשהוא כולו רועד ומתנשף. "אמרתי לך שאתה תחזור לפה בשביל הסיפור", אומר לו המוכר. "עזוב אותך מהסיפור" אומר האיש המתנשם, "יש לך פסל של פוליטיקאי?"

בכניסה לעיר חלם היה בור גדול בכביש ובעלי עגלות שהיו נוסעים בלילה היו נכנסים לבור, העגלה הייתה קופצת והנוסעים היו נחבטים בחוזקה בגג או ברצפת העגלה. עד שהיו מביאים אותם לבית החולים, היה מצבם מחמיר וחלקם היו נופחים את נשמתם. כינס ראש העיר חלם את מועצת החכמים כיצד לפתור את הבעיה. הציע מנהל בית החולים: "אני מציע להצמיד רופא לבור שייטפל מיידית בחולים וכך יינצלו חייהם". אמר ראש העיר: "זה רעיון טוב, אבל לא מספיק טוב". הציע הממונה על העגלות: "נצמיד אמבולנס לבור שיוביל במהירות את הפצועים לבית החולים". אמר ראש העיר: "זה רעיון טוב אבל לא מספיק טוב". אמר מהנדס העיר: "אני מציע לבנות בית חולים על יד הבור וכך יפונו החולים במהירות לבית החולים". אמר ראש העיר: "זה רעיון טוב אבל לא מספיק טוב!, אני מציע לסתום את הבור ולחפור בור חדש ליד בית החולים!"

חייל, רופא ופוליטיקאי טיילו ביערות של ארץ מרוחקת ונחטפו על ידי שבט של מקומיים. ראש השבט האכזר הודיע לשבויים שלו שהדרך היחידה בשבילם לצאת לחופשי היא לעבור את "מבחן הנחש" של בני עמו. כל אחד מהם צריך להחזיק למשך עשר דקות את הנחש הגדול והתוקפן ביותר שחי ביער. אם הוא יכיש אותם הארס שלו יהרוג אותם בתוך שניות, ואם הם יסרבו למבחן הוא ובני השבט שלו יאכלו אותם. בלית ברירה השלושה הסכימו להתמודד עם המבחן... ראשון ניגש החייל וניסה להתגנב מאחורי הנחש התוקפן והמסוכן כדי לתפוס את ראשו במהירות ולהצמיד אותו לקרקע. אך הנחש היה מהיר ממנו, בתוך שבריר שנייה הוא הכיש את ידו של החייל, ואותו שבוי מת כעבור רגעים ספורים. רועד מאימה, ניגש הרופא בזהירות אל הנחש וקירב את ידו באיטיות אל גופו הארוך כדי להרים ולהחזיק אותו. הגישה העדינה הזאת לא הרגיעה את הנחש התוקפן, שמיד הכיש את הרופא והרג אותו במקום. אחרון נשאר הפוליטיקאי שפשוט צעק שנמאס לו מהשטויות האלו, קם ממקומו והרים את הנחש הענק על הכתפיים שלו. ראש השבט וכל אנשיו היו בהלם שהנחש לא רק אפשר לו לעשות זאת, אלא גם לא הכיש אותו או פגע בו כלל למשך 10 דקות מורטות עצבים. אחרי שהפוליטיקאי שוחרר, הביט ראש השבט על הנחש ושאל: "למה לא הרגת את האיש האחרון?". "אדיבות מקצועית", ענה הנחש.